מקרא
שמות פרק ט
(יג) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי:
(יד) כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת אֲנִי שֹׁלֵחַ אֶת כָּל מַגֵּפֹתַי הזכיר מגפות בעבור הקולות והברד והמטר והאש שהתחברו. ולא ראינו שפחד פרעה בכל המכות העוברות כאשר פחד מזאת. ואמר ה' הצדיק[1] אֶל לִבְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ:
(טו) כִּי עַתָּה כשהיה הדבר של בהמות שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וָאַךְ אוֹתְךָ וְאֶת עַמְּךָ בַּדָּבֶר וַתִּכָּחֵד מִן הָאָרֶץ כלומר היתה דעתי לשלוח יד כמו כן בך ובעמך למות בדבר והיית נכחד מן הארץ[2]:
(טז) וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי כדי שתחזור בתשובה, כי לא אחפוץ במות המת[3] וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ להודיעך שטותך שאמרת לא ידעתי את ה'[4]:
(יז) עוֹדְךָ מִסְתּוֹלֵל כובש אותם לעבדים כדכתיב (ירמיה ל"ד) וכבשום לעבדים[5] ולשפחות בְּעַמִּי לְבִלְתִּי שַׁלְּחָם:
(יח) הִנְנִי מַמְטִיר כָּעֵת מָחָר בָּרָד כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּמִצְרַיִם להגדיל להפליא לפי שאין הגשמים יורדים במצרים תמיד ולא הברד ועל כן היה הפלא גדול יותר[6] לְמִן הַיּוֹם הִוָּסְדָה וְעַד עָתָּה:
(יט) וְעַתָּה שְׁלַח הָעֵז קבץ כלומר אסוף - אֶת מִקְנְךָ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לְךָ בַּשָּׂדֶה כָּל הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יִמָּצֵא בַשָּׂדֶה וְלֹא יֵאָסֵף הַבַּיְתָה וְיָרַד עֲלֵהֶם הַבָּרָד וָמֵתוּ בברד היה מכה באילנות ובעשבי האדמה, שעליהם היתה עיקר הגזירה, לכך הזהירם להציל הבהמות[7]:
(כ) והסיבה שאני מזהירך הוא מפני ש - הַיָּרֵא אֶת דְּבַר יְקֹוָק מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים:
(כא) וַאֲשֶׁר לֹא שָׂם לִבּוֹ אֶל דְּבַר יְקֹוָק וַיַּעֲזֹב אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ בַּשָּׂדֶה: פ
(כב) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם האויר נקרא שמים[8] וִיהִי בָרָד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה וְעַל כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:
(כג) וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת מַטֵּהוּ עַל הַשָּׁמַיִם וַיקֹוָק נָתַן קֹלֹת וּבָרָד וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה הפך מתולדתה, שתולדתה לעלות למעלה[9] וַיַּמְטֵר יְקֹוָק בָּרָד עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם:
(כד) וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד כָּבֵד מְאֹד בחוזק תנועת הברד ברדתו נלהב האויר ונתן קולות[10] אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָז הָיְתָה לְגוֹי:
(כה) וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם אֵת כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה במה שנתפוצץ זה הברד עליהם ונאחז האש בשערות ובבגדים ונשרפו משא"כ אלו היה ברד מוקשה לבד לא היה הורג את מי שכחו יפה לסבול הכאת הברד[11] וְאֵת כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד וְאֶת כָּל עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר זאת היתה מכה קשה שהרג אדם ובהמה ושבר עץ השדה[12]:
(כו) רַק בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר שָׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה בָּרָד בעבור שנטה ידו על השמים והוריד הברד היה ראוי שירד גם על ארץ גשן, שהאויר שלה ושל ארץ מצרים אחד הוא, ולכן פירש הכתוב שניצל אויר ארץ גשן בעבור ששם בני ישראל[13]:
(כז) וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם חָטָאתִי הַפָּעַם אודה לה' כי חטאתי לו והוא יְקֹוָק הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים שמרדנו בדברו מאז ועד עתה[14]:
(כח) הַעְתִּירוּ אֶל יְקֹוָק וְרַב כי רב להושיע הוא שלא יהיו[15] מִהְיֹת קֹלֹת אֱלֹהִים וּבָרָד וַאֲשַׁלְּחָה אֶתְכֶם וְלֹא תֹסִפוּן לַעֲמֹד להתעכב במצרים[16]:
(כט) וַיֹּאמֶר אֵלָיו מֹשֶׁה כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אמרו המפרשים כי לא יוכל לפרוש כפיו במצרים בעבור שמלאה אלילים[17] אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי אֶל יְקֹוָק הַקֹּלוֹת יֶחְדָּלוּן וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה עוֹד כל זה יהיה יחדיו כמו רגע, שלא כמנהג הטבע לְמַעַן תֵּדַע כִּי לַיקֹוָק הָאָרֶץ לא בשביל שאחשוב שכבר שבתם בתשובה, כי אמנם -[18]:
(ל) וְאַתָּה וַעֲבָדֶיךָ יָדַעְתִּי כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן מִפְּנֵי יְקֹוָק אֱלֹהִים עדין אינכם יראים שהרי החטה והכוסמת לא נכו ועדיין יש לכם לאכול[19]:
(לא) וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה נשברה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב כבר ביכרה ועומדת בקשיה ונשתברו ונפלו. וכן וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל גדלה כבר והוקשה לעמוד בגבעוליה[20]:
(לב) וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה מאוחרות ועדיין היו רכות ויכולות לעמוד בפני קשה[21]:
(לג) וַיֵּצֵא מֹשֶׁה מֵעִם פַּרְעֹה אֶת הָעִיר וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו אֶל יְקֹוָק וַיַּחְדְּלוּ הַקֹּלוֹת וְהַבָּרָד וּמָטָר לֹא נִתַּךְ אָרְצָה:
(לד) וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי חָדַל הַמָּטָר וְהַבָּרָד וְהַקֹּלֹת וַיֹּסֶף לַחֲטֹא וַיַּכְבֵּד לִבּוֹ הוּא וַעֲבָדָיו בא וראה מה רב רשעם של פרעה ועבדיו כי אף על פי שהחטה והכסמת לא נכו, ומשה התפלל, וראה פרעה כי חדל כל הרע בתפלתו, כי באופן אחר היה כלה גם יתר הפלטה, מכל מקום הוסיף פרעה לחטוא והכביד לבו במזיד הוא ועבדיו[22]:
(לה) וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק ולא יתן אתכם מלך מצרים להלוך בְּיַד מֹשֶׁה בנבואה שנאמרה למשה, וכן כל ביד משה[23]: פ
סליק פרשת וארא
נביא
יחזקאל פרק מה
(טז) כֹּל הָעָם הָאָרֶץ יִהְיוּ אֶל הַתְּרוּמָה הַזֹּאת לַנָּשִׂיא בְּיִשְׂרָאֵל:
(יז) וְעַל הַנָּשִׂיא יִהְיֶה הָעוֹלוֹת וְהַמִּנְחָה וְהַנֵּסֶךְ בַּחַגִּים וּבֶחֳדָשִׁים וּבַשַּׁבָּתוֹת בְּכָל מוֹעֲדֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל הוּא יַעֲשֶׂה אֶת הַחַטָּאת וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֶת הָעוֹלָה וְאֶת הַשְּׁלָמִים לְכַפֵּר בְּעַד בֵּית יִשְׂרָאֵל:
(יח) כֹּה אָמַר ה’ אֱלוֹהִים בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ - בא' בניסן תִּקַּח פַּר בֶּן בָּקָר תָּמִים. תִּקַּח פַּר בֶּן בָּקָר תָּמִים וְחִטֵּאתָ - תְּטַהֵר, אֶת הַמִּקְדָּשׁ:
(יט) וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת וְנָתַן אֶל מְזוּזַת הַבַּיִת - על מזוזת ההיכל. וְאֶל אַרְבַּע פִּנּוֹת הָעֲזָרָה - הסובב. לַמִּזְבֵּחַ וְעַל מְזוּזַת שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית - נתינה על שער החצר הפנימית:
(כ) וְכֵן תַּעֲשֶׂה בְּשִׁבְעָה בַחֹדֶשׁ - בז' בניסן גם יביא פר לחטאת כמו בא' בחודש.
מֵאִישׁ שֹׁגֶה וּמִפֶּתִי - יכפר על טמא שנכנס למקדש, בשגגה או מתוך שטות.
וְכִפַּרְתֶּם אֶת הַבָּיִת:
(כא) בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם הַפָּסַח חָג שְׁבֻעוֹת יָמִים - חג 7 ימים. מַצּוֹת יֵאָכֵל:
(כב) וְעָשָׂה הַנָּשִׂיא בַּיּוֹם הַהוּא - ביד' בניסן. בַּעֲדוֹ וּבְעַד כָּל עַם הָאָרֶץ פַּר חַטָּאת:
(כג) וְשִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג יַעֲשֶׂה עוֹלָה לה’ שִׁבְעַת פָּרִים וְשִׁבְעַת אֵילִים תְּמִימִם לַיּוֹם שִׁבְעַת הַיָּמִים וְחַטָּאת שְׂעִיר עִזִּים לַיּוֹם:
(כד) וּמִנְחָה אֵיפָה לַפָּר וְאֵיפָה לָאַיִל יַעֲשֶׂה וְשֶׁמֶן הִין לָאֵיפָה - מנחת נסכים: איפה לכל פר ולכל איל, והין שמן לכל מנחה (שלא כמו מנחת נסכים שבפר' "שלח"):
(כה) בַּשְּׁבִיעִי - בחודש השביעי (תשרי). בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בֶּחָג – הסוכות.
יַעֲשֶׂה כָאֵלֶּה שִׁבְעַת הַיָּמִים כַּחַטָּאת כָּעֹלָה וְכַמִּנְחָה וְכַשָּׁמֶן:
ביום א', ז', יד' בניסן
|
פר לחטאתמתן דמים – א) נותן על מזוזת ההיכל. ב) נותן על 4 פינות העזרה הגדולה.
ג) נותן על מזוזת שער החצר הפנימית |
ימי הפסח וסוכות
|
7 פרים, 7 אילים – לעולה.שעיר עיזים - לחטאת
|
קרבנות הנשיא ברגלים
יחזקאל פרק מו
(א) כֹּה אָמַר ה’ אֱלוֹהִים שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית הַפֹּנֶה קָדִים יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ - שער מזרח לחצר הפנימית יפתח רק בשבת ובר"ח:
(ב) וּבָא הַנָּשִׂיא דֶּרֶךְ אוּלָם הַשַּׁעַר מִחוּץ - אולם השער בחצר הפנימית הוא לכיוון - חוץ. וְעָמַד עַל מְזוּזַת הַשַּׁעַר וְעָשׂוּ הַכֹּהֲנִים אֶת עוֹלָתוֹ וְאֶת שְׁלָמָיו וְהִשְׁתַּחֲוָה עַל מִפְתַּן הַשַּׁעַר - המפתן שבין מזוזות השער. וְיָצָא וְהַשַּׁעַר לֹא יִסָּגֵר עַד הָעָרֶב - עד שכל ישראל ישתחוו:
(ג) וְהִשְׁתַּחֲווּ עַם הָאָרֶץ פֶּתַח הַשַּׁעַר הַהוּא בַּשַּׁבָּתוֹת וּבֶחֳדָשִׁים לִפְנֵי ה':
(ד) וְהָעֹלָה אֲשֶׁר יַקְרִב הַנָּשִׂיא לה’ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת שִׁשָּׁה כְבָשִׂים תְּמִימִם וְאַיִל תָּמִים:
(ה) וּמִנְחָה אֵיפָה לָאַיִל - לכל איל - איפת סולת. וְלַכְּבָשִׂים מִנְחָה מַתַּת יָדוֹ - ולכבשים המנחת נסכים: כפי שמקבל הנשיא מישראל. (שישית האיפה, וכמו שאומר להלן פס' יד'). וְשֶׁמֶן הִין לָאֵיפָה:
(ו) וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ פַּר בֶּן בָּקָר תְּמִימִם וְשֵׁשֶׁת כְּבָשִׂם וָאַיִל תְּמִימִם יִהְיוּ:
(ז) וְאֵיפָה לַפָּר וְאֵיפָה לָאַיִל יַעֲשֶׂה מִנְחָה - מנחת נסכים: איפה לכל פר ולכל איל, והין שמן - לכל מנחה. וְלַכְּבָשִׂים כַּאֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ - כְּפִי שמקבל מבנ"י (פרק מה', יג'). וְשֶׁמֶן - הִין לָאֵיפָה - לכל איפה:
בשבת
|
6 כבשים ואיל אחד -
לעולה |
בר"ח
|
פר, איל, ו6 כבשים
לעולה. |
קרבנות הנשיא בשבת ובר"ח
כתובים
נחמיה פרק יא
(א) וַיֵּשְׁבוּ שָׂרֵי הָעָם בִּירוּשָׁלִָם וּשְׁאָר הָעָם הִפִּילוּ גוֹרָלוֹת לְהָבִיא אֶחָד מִן הָעֲשָׂרָה לָשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ לשמירת העיר וְתֵשַׁע הַיָּדוֹת ותשעה חלקים מהעם ישבו בֶּעָרִים: (ב) וַיְבָרֲכוּ הָעָם לְכֹל הָאֲנָשִׁים הַמִּתְנַדְּבִים שנדבה רוחם לשמור על העיר מאוייבים לָשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִָם: פ
בספר נמנו שמות ראשי המדינה המתיישבים בירושלים וביהודה, ראשי משפחותיהם, הכהנים, הלווים, ראשי ישראל, הכהנים הגדולים, משמרות הלווים המשוררים והשוערים
(ג) וְאֵלֶּה רָאשֵׁי הַמְּדִינָה אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בִּירוּשָׁלִָם וּבְעָרֵי יְהוּדָה יָשְׁבוּ אִישׁ בַּאֲחֻזָּתוֹ בְּעָרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְהַנְּתִינִים וּבְנֵי עַבְדֵי שְׁלֹמֹה: (ד) וּבִירוּשָׁלִַם יָשְׁבוּ מִבְּנֵי יְהוּדָה וּמִבְּנֵי בִנְיָמִן מִבְּנֵי יְהוּדָה עֲתָיָה בֶן עֻזִּיָּה בֶּן זְכַרְיָה בֶן אֲמַרְיָה בֶּן שְׁפַטְיָה בֶן מַהֲלַלְאֵל מִבְּנֵי פָרֶץ: (ה) וּמַעֲשֵׂיָה בֶן בָּרוּךְ בֶּן כָּל חֹזֶה בֶּן חֲזָיָה בֶן עֲדָיָה בֶן יוֹיָרִיב בֶּן זְכַרְיָה בֶּן הַשִּׁלֹנִי: (ו) כָּל בְּנֵי פֶרֶץ הַיֹּשְׁבִים בִּירוּשָׁלִָם אַרְבַּע מֵאוֹת שִׁשִּׁים וּשְׁמֹנָה אַנְשֵׁי חָיִל: ס (ז) וְאֵלֶּה בְּנֵי בִנְיָמִן סַלֻּא בֶּן מְשֻׁלָּם בֶּן יוֹעֵד בֶּן פְּדָיָה בֶן קוֹלָיָה בֶן מַעֲשֵׂיָה בֶּן אִיתִיאֵל בֶּן יְשַׁעְיָה: (ח) וְאַחֲרָיו גַּבַּי סַלָּי תְּשַׁע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה: (ט) וְיוֹאֵל בֶּן זִכְרִי פָּקִיד עֲלֵיהֶם וִיהוּדָה בֶן הַסְּנוּאָה עַל הָעִיר מִשְׁנֶה: פ (י) מִן הַכֹּהֲנִים יְדַעְיָה בֶן יוֹיָרִיב יָכִין: (יא) שְׂרָיָה בֶן חִלְקִיָּה בֶּן מְשֻׁלָּם בֶּן צָדוֹק בֶּן מְרָיוֹת בֶּן אֲחִיטוּב נְגִד ממונה עלבֵּית הָאֱלֹהִים: (יב) וַאֲחֵיהֶם עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לַבַּיִת שְׁמֹנֶה מֵאוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁנָיִם וַעֲדָיָה בֶּן יְרֹחָם בֶּן פְּלַלְיָה בֶּן אַמְצִי בֶן זְכַרְיָה בֶּן פַּשְׁחוּר בֶּן מַלְכִּיָּה: (יג) וְאֶחָיו רָאשִׁים לְאָבוֹת מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁנָיִם וַעֲמַשְׁסַי בֶּן עֲזַרְאֵל בֶּן אַחְזַי בֶּן מְשִׁלֵּמוֹת בֶּן אִמֵּר: (יד) וַאֲחֵיהֶם גִּבּוֹרֵי חַיִל מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה וּפָקִיד עֲלֵיהֶם זַבְדִּיאֵל בֶּן הַגְּדוֹלִים: ס (טו) וּמִן הַלְוִיִּם שְׁמַעְיָה בֶן חַשּׁוּב בֶּן עַזְרִיקָם בֶּן חֲשַׁבְיָה בֶּן בּוּנִּי: (טז) וְשַׁבְּתַי וְיוֹזָבָד עַל הַמְּלָאכָה הַחִיצֹנָה היינו בדק הבית ועצי המערכה שהיו מביאים מבחוץ לְבֵית הָאֱלֹהִים מֵרָאשֵׁי הַלְוִיִּם: (יז) וּמַתַּנְיָה בֶן מִיכָה בֶּן זַבְדִּי בֶן אָסָף רֹאשׁ הַתְּחִלָּה יְהוֹדֶה לַתְּפִלָּה וּבַקְבֻּקְיָה מִשְׁנֶה מֵאֶחָיו וְעַבְדָּא בֶּן שַׁמּוּעַ בֶּן גָּלָל בֶּן ידיתון יְדוּתוּן: (יח) כָּל הַלְוִיִּם בְּעִיר הַקֹּדֶשׁ מָאתַיִם שְׁמֹנִים וְאַרְבָּעָה: פ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה