מקרא
דברים פרק ב
(כו) וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת מדבר שבצד קדם – מזרח[1] אֶל סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן דִּבְרֵי שָׁלוֹם לֵאמֹר:
(כח) אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וְאָכַלְתִּי אם הוצרכתי וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן לִי אם רציתי וְשָׁתִיתִי רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי בצבאותי[3]:
(כט) כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר שמכרו לי אוכל ומים[4] וְהַמּוֹאָבִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָר שגם מכרו לחם ומים ודוקא אלו שבער אבל שאר מואבים עליהם נאמר "אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים"[5] עַד אֲשֶׁר אֶעֱבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ:
(ל) וְלֹא אָבָה סִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הַעֲבִרֵנוּ בּוֹ כִּי הִקְשָׁה יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֶת רוּחוֹ וְאִמֵּץ אֶת לְבָבוֹ לְמַעַן תִּתּוֹ בְיָדְךָ כַּיּוֹם הַזֶּה: ס
(לא) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלַי רְאֵה הַחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ אֶת סִיחֹן וְאֶת אַרְצוֹ הָחֵל רָשׁ גרש אותו[6] כדי לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצוֹ:
(לג) וַיִּתְּנֵהוּ יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ לְפָנֵינוּ וַנַּךְ אֹתוֹ וְאֶת בנו בָּנָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ:
(לד) וַנִּלְכֹּד אֶת כָּל עָרָיו בָּעֵת הַהִוא וַנַּחֲרֵם אֶת כָּל עִיר מְתִם הגברים הגיבורים[8] וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף לֹא הִשְׁאַרְנוּ שָׂרִיד כמו שנצטוינו לא תחיה כל נשמה:
(לה) רַק הַבְּהֵמָה בָּזַזְנוּ לָנוּ וּשְׁלַל הֶעָרִים אֲשֶׁר לָכָדְנוּ:
(לו) מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנֹן וְהָעִיר אֲשֶׁר בַּנַּחַל וְעַד הַגִּלְעָד לֹא הָיְתָה קִרְיָה אֲשֶׁר שָׂגְבָה היתה חזקה[9] מִמֶּנּוּ אֶת הַכֹּל נָתַן יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ לְפָנֵינוּ:
(לז) רַק אֶל אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לֹא קָרָבְתָּ כָּל שעל - יַד נַחַל יַבֹּק וְעָרֵי הָהָר וְכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ שלא לכבוש לא כבשנו:
דברים פרק ג
(א) וַנֵּפֶן וַנַּעַל צפונה דֶּרֶךְ הַבָּשָׁן וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתֵנוּ הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה אֶדְרֶעִי:
(ב) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלַי אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ וְאֶת כָּל עַמּוֹ וְאֶת אַרְצוֹ וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן:
(ג) וַיִּתֵּן יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ בְּיָדֵנוּ גַּם אֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וְאֶת כָּל עַמּוֹ וַנַּכֵּהוּ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד:
(ד) וַנִּלְכֹּד אֶת כָּל עָרָיו בָּעֵת הַהִוא לֹא הָיְתָה קִרְיָה אֲשֶׁר לֹא לָקַחְנוּ מֵאִתָּם שִׁשִּׁים עִיר כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן:
(ה) כָּל אֵלֶּה עָרִים בְּצֻרוֹת חוֹמָה גְבֹהָה דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ לְבַד מֵעָרֵי הַפְּרָזִי הן פרוזות ופתוחות מאין חומה[10] הַרְבֵּה מְאֹד:
נביא
זכריה פרק ח
א. וַיְהִי דְּבַר ה' צְבָאוֹת לֵאמֹר:
ב. כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, קִנֵּאתִי לְצִיּוֹן קִנְאָה גְדוֹלָה - אנקום את נקמת ירושלים מאת כל הגויים, וְחֵמָה גְדוֹלָה קִנֵּאתִי לָהּ - ובכעס גדול אקנא לירושלים - בגויים.
ג. כֹּה אָמַר ה' שַׁבְתִּי אֶל צִיּוֹן, וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם, וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלַם עִיר הָאֱמֶת - אשוב לשכון בציון, ואז תִקָרֵא ירושלים: "עיר האמת", (כי הלא :"שארית בנ"י לא יעשו עולה...", צפניה ג' יג' , וכולם יעשו משפט אמת) וְהַר ה' צְבָאוֹת הַר הַקֹּדֶשׁ- והר הבית יִקָרֵא: "הר הקודש", ולא יתחלל עוד.
ד. כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם, וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ, מֵרֹב יָמִים - ומריבוי ימיהם של הזקנים, ישענו בלכתם על מקל.
ה. וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ:
ו. כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, כִּי יִפָּלֵא בְּעֵינֵי שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה בַּיָּמִים הָהֵם - רוב הטובה שתהיה, תהיה לפלא בעיני השארית מבנ"י , גַּם בְּעֵינַי יִפָּלֵא נְאֻם ה' צְבָאוֹת - גם בעיני ה' יהיה דבר זה לפלא, שמעולם לא היטיב באופן מופלא כזה.
ז. כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, הִנְנִי מוֹשִׁיעַ אֶת עַמִּי מֵאֶרֶץ מִזְרָח, וּמֵאֶרֶץ מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ - מכל קצות העולם, ממזרח וממערב.
ח. וְהֵבֵאתִי אֹתָם, וְשָׁכְנוּ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם - אביא אותם לשכון בירושלים, וְהָיוּ לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים, בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה - באמת ובצדק, שיעשו איש עם רעהו.
ט. כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶם - להשלים בנין הבית, הַשֹּׁמְעִים בַּיָּמִים הָאֵלֶּה אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִפִּי הַנְּבִיאִים, אֲשֶׁר בְּיוֹם יֻסַּד בֵּית ה' צְבָאוֹת הַהֵיכָל לְהִבָּנוֹת - אתם, השומעים את דברי הנביאים, משנת שתיים לדריוש[11], שאז ניבאו לכם הנביאים, שתבוא עליכם ברכה בחידוש הבניה, ובעיניכם רואים אתם את קיום הנבואה.
י. כִּי לִפְנֵי הַיָּמִים הָהֵם - לפני תחילת הבניה, שְׂכַר הָאָדָם לֹא נִהְיָה - לא מצא אדם את שכרו מתקיים בידו,("והמשתכר משתכר אל צרור נקוב",חגי א' ו') וּשְׂכַר הַבְּהֵמָה אֵינֶנָּה - ושכר שהוציא אדם מעבודת בהמתו - איננו, וְלַיּוֹצֵא וְלַבָּא - מן העיר, אֵין שָׁלוֹם, מִן הַצָּר - אין שלום מפני האוייב הבא עליהם. וַאֲשַׁלַח אֶת כָּל הָאָדָם אִישׁ בְּרֵעֵהוּ - ונתתי בליבכם, לריב איש עם רעהו.
כתובים
איכה פרק ד
טו. סוּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָמוֹ סוּרוּ סוּרוּ אַל תִּגָּעוּ - והיו אומרים להם סורו מאתנו ואל תגעו בנו. כִּי נָצוּ גַּם נָעוּ - כי אתם מלוכלכים וגם הלכתם בדם. אָמְרוּ בַּגּוֹיִם לֹא יוֹסִיפוּ לָגוּר - הגויים אמרו שעם ישראל לא ישוב לגור בארץ ישראל.
טז. פְּנֵי ה' חִלְּקָם לֹא יוֹסִיף לְהַבִּיטָם - הכעס של ה' חלק אותם בגוים ולא יוסיף להשגיח עליהם. פְּנֵי כֹהֲנִים לֹא נָשָׂאוּ וּזְקֵנִים לֹא חָנָנוּ - בגלל שלא כבדו את הכהנים ולא רחמו על הזקנים.
יז. עוֹדֵינוּ תִּכְלֶינָה עֵינֵינוּ אֶל עֶזְרָתֵנוּ הָבֶל - כשבאה הרעה עוד היינו מצפים בכליון עיניים אל מצרים שיעזרונו. בְּצִפִּיָּתֵנוּ צִפִּינוּ אֶל גּוֹי לֹא יוֹשִׁעַ - בצפיתנו חכינו אל גוי שלא יושיע.
יח. צָדוּ צְעָדֵינוּ מִלֶּכֶת בִּרְחֹבֹתֵינוּ - האויבים ארבו לצעדנו שלא נוכל ללכת ברחובותינו קָרַב קִצֵּינוּ מָלְאוּ יָמֵינוּ כִּי בָא קִצֵּינוּ - קרב הסוף שלנו נגמרו הימים שלנו כי בא הסוף.
יט. קַלִּים הָיוּ רֹדְפֵינוּ מִנִּשְׁרֵי שָׁמָיִם - מהירים היו רודפינו יותר מנשרי שמים. עַל הֶהָרִים דְּלָקֻנוּ בַּמִּדְבָּר אָרְבוּ לָנוּ - רדפו אחרנו על ההרים ובמדבר ארבו לנו (לא להשאיר פליטה)
כ. רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה' נִלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם - יאשיהו שהוא כמו הנשמה של עמ"י והוא משיח ה' נלכד בבורות שלהם. אֲשֶׁר אָמַרְנוּ בְּצִלּוֹ נִחְיֶה בַגּוֹיִם - שעליו אמרנו שישמור עלינו מהגויים.
כא. שִׂישִׂי וְשִׂמְחִי בַּת אֱדוֹם יוֹשֶׁבֶת בְּאֶרֶץ עוּץ - תשמחי עכשיו אדום שיושבת בעוץ. גַּם עָלַיִךְ תַּעֲבָר כּוֹס תִּשְׁכְּרִי וְתִתְעָרִי - גם עליך תעבר כוס פורענות, תשתי ותשתכרי ממנה ותקיאי אותה.
כב. תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ - נגמר העון שלך ע"י הגלות ולא יוסיף להגלות אותך עוד. פָּקַד עֲוֹנֵךְ בַּת אֱדוֹם גִּלָּה עַל חַטֹּאתָיִךְ - הזכיר ה' את העון של אדום וגלה חטאותיה וישלם לה על זה.
