פרשת שמות יום ג'

מקרא

שמות פרק ב

(כג) וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם שהיה משה בורח מפני פרעה עד שנולד גרשם שהיה משה אז קרוב לבן שמונים שנה, שהרי אליעזר נולד בדרך בלכתו בשליחות האל יתברך למצרים, ואז היה בן שמונים שנה וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ כל זמן שהיה אותו מלך חי היה תקותם שכשימות תתבטל גזרתם כשראו שמת ולא נתבטלה הגזירה אין לדבר עוד סוף[1] וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה לא בשביל תשובתם ותפלתם, אבל כמקנא על אכזריות המעבידים, כאמרו וגם ראיתי את הלחץ[2]:

(כד) וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם צעקתם[3] מפני נוגשי פרעה כמו שכתוב בסמוך "ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו"[4] תפלת קצתם שהתפללו אז מצדיקי הדור, כאמרו ונצעק אל ה', וישמע קולנו[5] וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ שנשבע וגם את הגוי אשר יעבודו וגו'[6] ל -[7] אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב ונשלם זמן השעבוד של ד' מאות שנה משנולד יצחק שנאמר לאברהם בברית בין הבתרים[8]:

(כה) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל השגיח עליהם ולא הסתיר עוד פניו מהם, כענין כי ראיתי את עני עמי, כי באה צעקתו אלי כמו שהעיד אחר כך באמרו ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים וַיֵּדַע אֱלֹהִים ידע נגעי לבבם ושהיתה תפלתם וצעקתם בכל לב, כמו שספר אחר כך באמרו כי ידעתי את מכאוביו[9]: ס

שמות פרק ג

(א) וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר המרעה המשובח הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר שהתגלה עליו הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה להר סיני[10]:

(ב) וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְקֹוָק אֵלָיו שמתחלה נראה אליו מיכאל ושם כבוד השכינה, והוא לא ראה הכבוד כי לא הכין דעתו לנבואה, וכאשר כיון לבו וסר לראות נתגלה אליו מראה השכינה ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה[11]בְּלַבַּת שלהבת[12] אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה מין קוץ[13] לפי שהיה בצרה כמותם. פירוש נוסף לפי שא"א לעשות צלמים מסנה שהוא כולו שיח קוצני[14] וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל אפי' במקום יציאת הלהבה מן הסנה לא היה גחלת כלל[15]:

(ג) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר נשרף[16] אינו מתבער מן העולם[17] הַסְּנֶה:

(ד) וַיַּרְא יְקֹוָק כִּי סָר לִרְאוֹת[18] וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה מה שקורין מלמעלה לנביא בשם כפול לפי שהקול היה כוחו גדול, כענין שנאמר (תהלים כט, ד) קול ה' בכח, ומכח הקול ותקפו נשמע קול הברה. וקריאת משה היתה פעם אחת ונשמע למשה שתי פעמים[19] וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי:

(ה) וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אפילו במקום שאתה בו עתה[20] אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא:

(ו) וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ אלהי כל אב מאבותיך, כי כלם יקראו לאיש אב[21] אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים:

(ז) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם החמס שנעשה להם בסתר שלא יראוהו בני אדם, אני ראיתיו וְאֶת צַעֲקָתָם ששומעין הכל, אני[22] שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו צעקתם שצועקים מפני שנוגשים אותם שמעתי[23] כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו מה שיש בלבו המכאוב, אני ידעתי[24]:

(ח) וָאֵרֵד שנתגליתי על ההר הזה באש כטעם וירד ה' על הר סיני (להלן יט כ) לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה שאוירה טוב לבני אדם, וכל טוב ימצא בה, ושהיא – וּרְחָבָהשיעמדו בה כל בני ישראל במרחב. או פירוש "רחבה" שיש בה רחבות, שפלה ועמק ומישור, גדולים וקטנים, ואין רובה הרים וגאיות[25] אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֶל מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי ולא הזכיר הגרגשי, אולי לא היתה ארצו זבת חלב ודבש. אי נמי לכך לא הזכירו כאן ולא בפסוק כי ילך מלאכי לפניך (להלן כג, כג) שאינו מזכיר אלא אותם שנלחמו והכריתום[26]:

(ט) וְעַתָּה הִנֵּה צַעֲקַת תפילת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי וקיבלתי תפילתם[27] וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם והזידו עליהם[28]:

(י) וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה והתרה בו[29] וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם:

(יא) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה הרי לא יחשיב את התראתי[30] וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם:

(יב) וַיֹּאמֶר כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ שתגזור אומר ויקם לך (איוב כב,כח) בכל אשר תפנה שם, ובזה יכירו הכל ששלחתיך ויחשיבו אותך ואת דבריך, כענין גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה אף על פי שאינם ראוים, הם מוכנים לעבוד את האלהים על ההר הזה בהוציאך אותם מבין הפושעים[31]:

(יג) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מי הוא השולח אותך כלומר באיזו מדה הוא שולחך אלינו אם במדת אל שדי שעמדה לאבות אם במדת רחמים העליונים לעשות בו אותות ומופתים מחודשים ביצירה וידוע שאפילו המלאכים אין להם שם עצמי כי אם על שם הפעולה. כל שכן הקב"ה פעולתו הוא שמו. וא"כ יהיה השאלה באיזה אופן תצא פעולה זו הנפלאה לאורה[32] מָה אֹמַר אֲלֵהֶם:

(יד) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה אין אופן הגאולה ברור כעת. משום שזה תלוי בהכנת המקבלים. ואם כן אהיה מתנהג בפעולתי כפי אשר אהיה בכח ישראל אשר יתנו לי[33] וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם:

(טו) וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לא נאה שיקראו לי בשמי המיוחד לכל צרכיהם ועניניהם ק"ו מבשר ודם שאין קוראים אותו בשמו, אלא כך יהיו קוראים לי בשם ה' אלקי אבותיכם שהוא לשון אדנות ומלכות[34] יְקֹוָק אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם בשם הזה אני רוצה להקרא לעולם שיזכירוני בכל הדורות ויאמרו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב[35] וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר יחזור אל אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, כי לא לעולם ישכח ברית אבות, וכל הדורות כאשר יזכירו "אלהי אברהם יצחק ויעקב" ישמע אל ויענם[36]:

(טז) לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם יְקֹוָק אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵאמֹר פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי הנעשה לָכֶם בְּמִצְרָיִם על ידי המצרים[37]:

(יז) וָאֹמַר כך אני גוזר[38] אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:

(יח) וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו יְקֹוָק אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַיקֹוָק אֱלֹהֵינוּ:

(יט) וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ ואפילו וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה אלא עד שאעשה כל נפלאותי  בקרבו[39]: 

נביא

שערי החצר הפנימית.(עזרת ישראל) פסוקים כח - לז'

(כח) וַיְבִיאֵנִי אֶל חָצֵר הַפְּנִימִי בְּשַׁעַר הַדָּרוֹם וַיָּמָד אֶת הַשַּׁעַר הַדָּרוֹם כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה - כמו מידות שאר שערי החצר החיצונה.(50 אורך ו - 25 רוחב.)

(כט) וְתָאָיו וְאֵילָיו וְאֵלַמָּיו כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה - כמו בשערי החצר החיצונה, וְחַלּוֹנוֹת לוֹ -לשער, וּלְאֵלַמָּיו- וחלונות לאילמות- סָבִיב סָבִיב, חֲמִשִּׁים אַמָּה אֹרֶךְ -השער, וְרֹחַב -השער עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמּוֹת:

(ל) וְאֵלַמּוֹת סָבִיב סָבִיב אֹרֶךְ חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אַמָּה וְרֹחַב חָמֵשׁ אַמּוֹת - האֵילַמוֹת שבכל השערים- שהן כעין מסדרונות מפולשים מצד לצד בין כל תא - לתא שלפניו - 25 אמה אורכן, ו - 5 אמה רוחבן.
(שְ - 5 אמות היה המרחק בין כל תא - לתא שלפניו).(בכל שער 4 אֵילַמוֹת)

(לא) וְאֵלַמָּו אֶל חָצֵר הַחִצוֹנָה - האילמות של השערים הפנימיים, היו מפולשים ופתוחים - לכיוון החצר החיצונה. וְתִמֹרִים אֶל אֵילָיו - ובאֵילִים שבכניסה לשער הדרומי - היו ציורים של עץ תמר. (שבשערי החצר הפנימית אולם השער היה לפני התאים);{ ציור 10 אות א'}) וּמַעֲלוֹת שְׁמוֹנֶה מַעֲלָיו - 8 מדרגות לעלות לשער הדרומי של החצר הפנימית.

(לב) וַיְבִיאֵנִי אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִי דֶּרֶךְ הַקָּדִים - דרך שער מזרח. וַיָּמָד אֶת הַשַּׁעַר כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה - כמו שער דרום. (50 אורך ו - 25 רוחב.)

(לג) וְתָאָיו וְאֵלָיו וְאֵלַמָּיו כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה- כמו בשער דרום (וכמו בכל השערים), וְחַלּוֹנוֹת לוֹ וּלְאֵלַמָּיו - סָבִיב סָבִיב, אֹרֶךְ - השער - חֲמִשִּׁים אַמָּה, וְרֹחַב - השער - חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אַמָּה.

(לד) וְאֵלַמָּיו לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה - האילים היו בכניסה לשער, (בשטח החצר החיצונית ; שבשערי החצר הפנימית, אולם השער היה לפני התאים) ומכִּיווּן החצר החיצונה, וְתִמֹרִים אֶל אֵלָיו -ציורי תמר על האילים שבכניסה לשער - מִפּוֹ וּמִפּוֹ - לאיל שמימין, ולאיל שמשמאל, וּשְׁמֹנֶה מַעֲלוֹת מַעֲלָיו- 8 מדרגות, לעלות לשער המזרחי של החצר הפנימית. (החלק המזרחי של ההר, נמוך מהחלק המערבי),

(לה) וַיְבִיאֵנִי אֶל שַׁעַר הַצָּפוֹן - של החצר הפנימית, וּמָדַד כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה - (50 אורך ו - 25 רוחב.)

(לו) תָּאָיו - התאים, אֵלָיו - והאילים, וְאֵלַמָּיו - והאילמות שבין התאים, וְחַלּוֹנוֹת לוֹ סָבִיב סָבִיב אֹרֶךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה וְרֹחַב חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אַמָּה:

(לז) וְאֵילָיו - האילים היו, לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה - מכִּיווּן החצר החיצונה (שבשערי החצר הפנימית, האילים ואולם השער היו לפני התאים), וְתִמֹרִים אֶל אֵילָיו מִפּוֹ וּמִפּוֹ - וציורי עץ תמר היו באילים, ממזרח וממערב, בכניסה לשער הצפוני, וּשְׁמֹנֶה מַעֲלוֹת מַעֲלָו - 8 מדרגות, לעלות לשער הצפוני, של החצר הפנימית.

הוספות לשער הצפוני - של החצר הפנימית (לצורכי עבודת הקורבנות ;פסוקים לח' - מג')

(לח) וְלִשְׁכָּה וּפִתְחָהּ - ולשכות עם פתחים, היו בְּאֵילִים הַשְּׁעָרִים - באילמות שבין האילים - (האילים, שבפתח שערי התאים.) כלומר: בתוך 4 האילמות שהיו בין אֵילֵי התאים - היו לשכות עם פתחים,{ציור 9 אות א'} שָׁם - בלשכות אלו, יָדִיחוּ אֶת הָעֹלָה - ("וקרבו וכרעיו ירחץ במים...",  ויקרא א' ט').

(לט) וּבְאֻלָם הַשַּׁעַר - בחלל אולם השער היו : שְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת מִפּוֹ - מצד אחד של החלל, וּשְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת מִפֹּה - ועוד שני שולחנות ממול, {ציור 9 אות ב'}- לִשְׁחוֹט אֲלֵיהֶם הָעוֹלָה וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם - ועליהם, שוחטים את הקרבנות.

ציור 9

(מ) וְאֶל הַכָּתֵף מִחוּצָה לָעוֹלֶה - לְפֶתַח הַשַּׁעַר הַצָּפוֹנָה - ובהמשך לאולם השער, לאדם העוֹלֶה לִפְנִים השער הצפוני, שְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת - מצד אחד של חלל אולם השער, וְאֶל הַכָּתֵף הָאַחֶרֶת אֲשֶׁר לְאֻלָם הַשַּׁעַר שְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת - וכן מהצד השני, של חלל אולם השער.
{ציור 9 אות ג' }.

(מא) סה"כ - אַרְבָּעָה שֻׁלְחָנוֹת מִפֹּה - מצד אחד של אולם השער, וְאַרְבָּעָה שֻׁלְחָנוֹת מִפֹּה - מצד השני של חלל אולם השער, לְכֶתֶף הַשָּׁעַר שְׁמוֹנָה שֻׁלְחָנוֹת - בשני כתפי אולם השער (בשני צידי אולם השער), בסה"כ 8 שלחנות. {ציור 9 אות ב' - ג'}, אֲלֵיהֶם - עליהם - יִשְׁחָטוּ:

(מב)וְאַרְבָּעָה שֻׁלְחָנוֹת לָעוֹלָה, אַבְנֵי גָזִית - ובהמשך השער - לעולֶה פנימה בשער, היו עוד 4 שולחנות מאבני גזית. {ציור 9 אות ד'},אֹרֶךְ - השלחן - אַמָּה אַחַת וָחֵצִי, וְרֹחַב - אַמָּה אַחַת וָחֵצִי, וְגֹבַהּ - אַמָּה אֶחָת, אֲלֵיהֶם - עליהם, וְיַנִּיחוּ אֶת הַכֵּלִים אֲשֶׁר יִשְׁחֲטוּ אֶת הָעוֹלָה בָּם, וְהַזָּבַח:

(מג) וְהַשְׁפַתַּיִם - כעין וָוִים לתלות הבהמה, על מנת להפשיט את העור,טֹפַח אֶחָד - בולטים מהקיר, מוּכָנִים בַּבַּיִת סָבִיב סָבִיב - מוכנים וקבועים בקירות התאים ובחלל השער{ציור 9 אות ה'}, וְאֶל הַשֻּׁלְחָנוֹת - ועל השלחנות מאבני הגזית (פס' מב'), ישימו את - בְּשַׂר הַקָּרְבָן - (מלבד הכֵּלִים).

כתובים

נחמיה פרק ה

(טז) וְגַם בִּמְלֶאכֶת הַחוֹמָה הַזֹּאת הֶחֱזַקְתִּי וְשָׂדֶה ותמכתי בעובדים לֹא קָנִינוּ מהם שום שדה וְכָל נְעָרַי קְבוּצִים נאספים שָׁם עַל הַמְּלָאכָה: (יז) וְהַיְּהוּדִים וְהַסְּגָנִים מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אִישׁ וְהַבָּאִים אֵלֵינוּ מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵינוּ עַל שֻׁלְחָנִי לאכול: (יח) וַאֲשֶׁר הָיָה נַעֲשֶׂה לְיוֹם וזה מה שהיו מכינים ליום אֶחָד שׁוֹר אֶחָד צֹאן שֵׁשׁ בְּרֻרוֹת נבחרות ומשובחות וְצִפֳּרִים נַעֲשׂוּ לִי והרבה עופות ובכל וּבֵין עֲשֶׂרֶת יָמִים היה יום אחד למשתה בְּכָל יַיִן לְהַרְבֵּה וְעִם זֶה לֶחֶם הַפֶּחָה לֹא בִקַּשְׁתִּי כִּי כָבְדָה הָעֲבֹדָה עַל הָעָם הַזֶּה: (יט) על זאת ביקש נחמיה ואמר זָכְרָה לִּי אֱלֹהַי לְטוֹבָה כֹּל אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עַל הָעָם הַזֶּה: פ

נחמיה פרק ו

(א) וַיְהִי כַאֲשֶׁר נִשְׁמַע לְסַנְבַלַּט וְטוֹבִיָּה וּלְגֶשֶׁם הָעַרְבִי וּלְיֶתֶר אֹיְבֵינוּ כִּי בָנִיתִי אֶת הַחוֹמָה וְלֹא נוֹתַר בָּהּ פָּרֶץ גַּם עַד הָעֵת הַהִיא דְּלָתוֹת לֹא הֶעֱמַדְתִּי בַשְּׁעָרִים ועדיין לא הועמדו דלתות בשערי העיר: (ב) ניסו להזמין אותי וַיִּשְׁלַח סַנְבַלַּט וְגֶשֶׁם אֵלַי לֵאמֹר לְכָה וְנִוָּעֲדָה יַחְדָּו בַּכְּפִירִים בְּבִקְעַת אוֹנוֹ שם מקום וְהֵמָּה חֹשְׁבִים לַעֲשׂוֹת לִי רָעָה ולהרוג את נחמיה: (ג) וָאֶשְׁלְחָה עֲלֵיהֶם מַלְאָכִיםשליחים לֵאמֹר מְלָאכָה גְדוֹלָה והכרחית אֲנִי עֹשֶׂה וְלֹא אוּכַל לָרֶדֶת לָמָּה בגלל ש- תִשְׁבַּת הַמְּלָאכָה כַּאֲשֶׁר אַרְפֶּהָ אעזוב אותה בזמן ש- וְיָרַדְתִּי אֲלֵיכֶם: (ד) וַיִּשְׁלְחוּ אֵלַי כַּדָּבָר הַזֶּה אַרְבַּע פְּעָמִים וָאָשִׁיב אוֹתָם כַּדָּבָר הַזֶּה: ס (ה) וַיִּשְׁלַח אֵלַי סַנְבַלַּט שוב כַּדָּבָר הַזֶּה פַּעַם חֲמִישִׁית אֶת נַעֲרוֹ וְאִגֶּרֶת פְּתוּחָה בְּיָדוֹ: (ו) כָּתוּב בָּהּ בַּגּוֹיִם נִשְׁמָע וְגַשְׁמוּ שמו של גשם הערבי אֹמֵר ש- אַתָּה וְהַיְּהוּדִים חֹשְׁבִים לִמְרוֹד עַל כֵּן אַתָּה בוֹנֶה הַחוֹמָה וְאַתָּה הֹוֶה לָהֶם לְמֶלֶךְ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: (ז) וְגַם נְבִיאִים הֶעֱמַדְתָּ לִקְרֹא עָלֶיךָ בִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר יש מֶלֶךְ בִּיהוּדָה וְעַתָּה ועכשיו יש חשש ש-  יִשָּׁמַע לַמֶּלֶךְ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְעַתָּה לְכָה וְנִוָּעֲצָה ונתייעץ יַחְדָּו: ס (ח) וָאֶשְׁלְחָה אֵלָיו לֵאמֹר לֹא נִהְיָה כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה אוֹמֵר כִּי מִלִּבְּךָ אַתָּה בוֹדָאם ממציא אותם: (ט) הרי כִּי כֻלָּם מְיָרְאִים מפחידיםאוֹתָנוּ לֵאמֹר כדי ש- יִרְפּוּ יְדֵיהֶם מִן הַמְּלָאכָה וְלֹא תֵעָשֶׂה ועכשיו אתה מתחסד כאילו וְעַתָּה חַזֵּק אֶת יָדָי: (י) וַאֲנִי בָאתִי בֵּית שְׁמַעְיָה בֶן דְּלָיָה בֶּן מְהֵיטַבְאֵל וְהוּא עָצוּר היה מתחפש לאדם צדיק ופרושוַיֹּאמֶר שמעיה לנחמיה נִוָּעֵד אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים אֶל תּוֹךְ הַהֵיכָל וְנִסְגְּרָה דַּלְתוֹת הַהֵיכָל כִּי בָּאִים לְהָרְגֶךָ וְלַיְלָה בלילה הזה בָּאִים לְהָרְגֶךָ:

משנת ההלכה

חזקת בשרי

       א.       על פי האמור לעיל המושג חזקת בשרי אינו מחייב בהכרח שצריך להמתין אחריו ו' שעות כדי לאכול גבינה וכן המושג חזקת חלבי אינו מחייב בהכרח שיהיה אסור לאכלו ללא המתנה לאחר בשר

        ב.        כאמור לעיל הדבר תלוי – אם המאכל הינו בחזקת בשרי מחמת שהתבשל או התערב עם בשר או שומן הרי חייבים המתנה אחריו וכן להיפך מאכל שבושל או התערבו בו חלב ומוצריו אין לאכלו לאחר בשר ללא המתנה

         ג.         אבל אם המאכל רק בושל בסיר בשרי או נחתך בסכין בשרית נקייה אפילו אם יש בו חתיכות בשר מחמת שהכלי לא נוקה כראוי אע"פ שהינו בחזקת בשרי אין צריך להמתין אחריו ולכן גם אם כתוב על מאכל שהנו בחזקת חלבי או בשרי יש לברר האם יש בו בשר או בושל עם בשר

        ד.        שמן שטיגנו בו שניצל וכדומה ואח"כ טיגנו בו כדורי פלאפל או צ'יפס האוכלם אינו צריך להמתין אחריהם ואפילו נותרו שאריות שניצל בשמן אמנם אם שאריות השניצל הושארו בשמן בכונה לתת בו טעם כדי שייתן טעם בשרי בפאלאפל או בצ'יפס יש להמתין אחריו כדין תבשיל של בשר

       ה.       רוטב שבושל בו בשר צריך להמתין אחריו ואם ערו אותו על אורז וכדומה יש להמתין אחר אכילת האורז ו' שעות

         ו.         אמנם עם טעם בשר אינו ניכר או שיש פי ששים מהבשר אין צריך להמתין אחריו

         ז.         מרק זך שבושל בו עוף וכדומה צריך להמתין אחריו אפילו עם העוף כבר הוסר ממנו

       ח.       אמנם אבקת מרק עוף שהוכנסה למרק אם יש פי 60 מהעוף שבאבקה (וכך היא המציאות בדרך כלל) אין צריך המתנה כלל וכן הוא הדין להיפך במרק חלבי

        ט.       מתור לשתות קפה שחור שהוכן בכוס או בפינג'אן חלבי מיד אחרי בשר ואין צריך המתנה

         י.          

---

[1] פי' הריב"א

[2] ספורנו

[3] רש"י

[4] חזקוני

[5] ספורנו

[6] חיזקוני

[7] רשב"ם

[8] חזקוני

[9] רמב"ן ספורנו

[10] ת"א

[11] רמב"ן

[12] רש"י

[13] אבע"ז

[14] פי' בעלי התוספות

[15] רשב"ם

[16] ת"א

[17] דעת זקנים

[18] בספר תולדות יצחק פי' "וירא משה שאינו אש גופני אלא הוא יי' כשסר לראות ולזה בוער ואינו אוכל שהשם יתברךאינו אש גשמי לשיהיה אוכל" אמנם באבע"ז פי' כפשוטו שה' ראה ועיין מלבי"ם שעד עכשיו ראה משה ביני בשר בכח הדמיון ועכשיו היה צריך לכח נבואי ולהתפשטות הגשמיות וזהו וירא ה' כי סר לראות בכח נבואי ויקרא אליו ה' קריאה חדשה נבואית וכו'.

[19] רבינו בחיי

[20] ספורנו

[21] רמב"ן

[22] אבע"ז

[23] רשב"ם

[24] אבע"ז

[25] פי' הטור

[26] רמב"ן

[27] ספורנו

[28] אבע"ז

[29] ספורנו

[30] ספורנו

[31] ספורנו

[32] רמב"ן העמק דבר

[33] העמק דבר

[34] חזקוני

[35] רבינו בחיי

[36] רמב"ן

[37] ת"א ת"י ספורנו

[38] אבע"ז

[39] ת"א רמב"ן