מקרא
דברים פרק א
(לד) וַיִּשְׁמַע יְקֹוָק אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם וַיִּקְצֹף וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר:
(לה) אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה אֵת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָתֵת לַאֲבֹתֵיכֶם:
(לו) זוּלָתִי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הוּא יִרְאֶנָּה וְלוֹ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרַךְ בָּהּ חברון וּלְבָנָיו יַעַן אֲשֶׁר מִלֵּא אַחֲרֵי יְקֹוָק:
(לז) גַּם בִּי הִתְאַנַּף יְקֹוָק בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר גַּם אַתָּה לֹא תָבֹא שָׁם:
(לח) יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ לשמשך בבית מדרשך[1] הוּא יָבֹא שָׁמָּה אֹתוֹ חַזֵּק כִּי הוּא יַנְחִלֶנָּה אֶת יִשְׂרָאֵל:
(לט) וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה וּבְנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ הַיּוֹם באותו היום של מעשה המרגלים[2] טוֹב וָרָע הֵמָּה יָבֹאוּ שָׁמָּה וְלָהֶם אֶתְּנֶנָּה וְהֵם יִירָשׁוּהָ:
(מ) וְאַתֶּם פְּנוּ לָכֶם לאחוריכם וּסְעוּ הַמִּדְבָּרָה להקיף את הר שעיר דֶּרֶךְ יַם סוּף לאורכו של הים[3]:
(מא) וַתַּעֲנוּ וַתֹּאמְרוּ אֵלַי חָטָאנוּ לַיקֹוָק אֲנַחְנוּ נַעֲלֶה וְנִלְחַמְנוּ ולא נניח המלחמה לבנינו כמו שאמרת[4] כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ וַתַּחְגְּרוּ אִישׁ אֶת כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ וַתָּהִינוּ אמרתם כן נעלה כמו שנאמר "הננו ועלינו"[5] לַעֲלֹת הָהָרָה:
(מב) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלַי אֱמֹר לָהֶם לֹא תַעֲלוּ וְלֹא תִלָּחֲמוּ כִּי אֵינֶנִּי בְּקִרְבְּכֶם וְלֹא תִּנָּגְפוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם:
(מג) וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וַתַּמְרוּ אֶת פִּי יְקֹוָק וַתָּזִדוּ וַתַּעֲלוּ הָהָרָה:
(מד) וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא לִקְרַאתְכֶם וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים שמנהגם לרדוף אחר הנוגע בכוורות שלהם והוא מסתכן מהם[6] וַיַּכְּתוּ הכה ופצוע אֶתְכֶם אבל לא הרגום כדי שלא יתחלל שמו של הקב"ה[7] בְּשֵׂעִיר עַד חָרְמָה:
(מה) וַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ לִפְנֵי יְקֹוָק לא הזכיר הכתוב בפרשת שלח הבכי הזה, שאין צורך להזכירו אבל משה הזכיר זה עתה, לשבח כי נחמו על חטאתם[8] וְלֹא שָׁמַע יְקֹוָק בְּקֹלְכֶם וְלֹא הֶאֱזִין אֲלֵיכֶם:
(מו) וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים תשע עשרה שנה כַּיָּמִים אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בשאר המסעות, והכל יחדיו היו שלושים ושמונה שנה וכן הזכיר למטה והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלושים ושמונה שנה[9]:
דברים פרק ב
(א) וַנֵּפֶן וַנִּסַּע הַמִּדְבָּרָה דֶּרֶךְ יַם סוּף בגלל שקלקלו הפכו לצד המדבר שהוא בין ים סוף לדרומו של הר שעיר והלכו אצל דרומו מן המערב למזרח דרך ים סוף דרך יציאתן ממצרים שהוא בקצה דרומי מערבי ומשם היו הולכים לצד המזרח[10] כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֵלָי וַנָּסָב אֶת הַר שֵׂעִיר יָמִים רַבִּים י"ט שנה הם המסעות שמרתמה עד מדבר צין הוא קדש[11]: ס
(ד) וְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם שיחוס ישראל מן אברהם, וכל זרעו אחים, כי כולם הם נמולים רק בני הפלגשים ישמעאל ומדין וכל בני קטורה אינם באחוה, מן הכתוב כי ביצחק יקרא לך זרע[14] בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְיִירְאוּ מִכֶּם וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לא להתגרות בם[15]:
(ה) אַל תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד אפילו מִדְרַךְ כַּף רָגֶל איני נותן לכם רשות שלא ברצונם כִּי יְרֻשָּׁה מאברהם[16] לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר:
(ו) אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ תקנו אם ירצו למכור[17] מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וַאֲכַלְתֶּם וְגַם מַיִם תִּכְרוּ תקנו מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וּשְׁתִיתֶם:
(ז) כִּי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ יָדַע תיקן אותך בכל מה שאתה צריך ב[18] - לֶכְתְּךָ אֶת הַמִּדְבָּר הַגָּדֹל הַזֶּה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר ויכירו שלא תקנו מהם לצורך אבל תקנו להנאתם מצד אחוה וכדי שיבאו אליכם ויראו מעשה ה' ונפלאותיו[19]:
נביא
ירמיה פרק יח
טז לָשֹוּם אַרְצָם לְשַׁמָּה לשים את א"י לשממה. שְׁרִיקוֹת עוֹלָם שישרקו מרוב תמהון.
כֹּל עוֹבֵר עָלֶיהָ יִשֹּׁם וְיָנִיד בְּרֹאשׁוֹ כל מי שיעבור בא"י, ויראה השממה, ישתומם, ויניד בראשו כִּמְנַחֵם את הארץ:
יז כְּרוּחַ קָדִים רוח מזרחית, חזקה אֲפִיצֵם לִפְנֵי אוֹיֵב אפזר אותם לפני האוייב. עֹרֶף וְלֹא פָנִים אֶרְאֵם בְּיוֹם אֵידָם אראה את העורף במנוסתם, ביום השבר והפורענות:
יח וַיֹּאמְרוּ לְכוּ בואו. וְנַחְשְׁבָה עַל יִרְמְיָהוּ מַחֲשָׁבוֹת רעות להמיתו. כִּי לֹא תֹאבַד תּוֹרָה מִכֹּהֵן וְעֵצָה מֵחָכָם וְדָבָר מִנָּבִיא שהרי ישנם עוד כהנים, חכמים ונביאים, מלבד ירמיהו. לְכוּ וְנַכֵּהוּ בַלָּשׁוֹן נלשין עליו למלך, שיהרגהו. וְאַל נַקְשִׁיבָה אֶל כָּל דְּבָרָיו לא נצטרך עוד, להקשיב לדבריו:
יט הַקְשִׁיבָה יְקֹוָק אֵלָי וּשְׁמַע לְקוֹל יְרִיבָי את קולם של הרבים עימי:
כ הַיְשֻׁלַּם תַּחַת טוֹבָה רָעָה האם ראוי לשלם לי, תחת הטובה שעשיתי רעה?! כִּי כָרוּ שׁוּחָה לְנַפְשִׁי שחפרו לי בור שאפול בו! זְכֹר עָמְדִי לְפָנֶיךָ לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם טוֹבָה זכור, שהתפללתי עליהם לטובה לפניך. לְהָשִׁיב אֶת חֲמָתְךָ מֵהֶם להשיב כעסך מהם:
כא לָכֵן תֵּן אֶת בְּנֵיהֶם לָרָעָב וְהַגִּרֵם עַל יְדֵי חֶרֶב שפוֹך דמם בחרב (כמו: וַתַּגֵּר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חרב; יחזקאל ליְקֹוָק , ה). וְתִהְיֶנָה נְשֵׁיהֶם שַׁכֻּלוֹת וְאַלְמָנוֹת וְאַנְשֵׁיהֶם יִהְיוּ הֲרֻגֵי מָוֶת בַּחוּרֵיהֶם מֻכֵּי חֶרֶב בַּמִּלְחָמָה:
כב תִּשָּׁמַע זְעָקָה מִבָּתֵּיהֶם כִּי תָבִיא עֲלֵיהֶם גְּדוּד פִּתְאֹם כִּי כָרוּ שׁוּחָה לְלָכְדֵנִי חפרו בור ללכוד אותי. וּפַחִים טָמְנוּ לְרַגְלָי וטמנו מלכודת לְרַגְלָי:
כג וְאַתָּה יְקֹוָק יָדַעְתָּ אֶת כָּל עֲצָתָם עָלַי לַמָּוֶת מחשבתם להוֹרְגִי. אַל תְּכַפֵּר עַל עֲוֹנָם וְחַטָּאתָם מִלְּפָנֶיךָ אַל תֶּמְחִי שלא תמחק חטאתם מלפניך. וְיִהְיוּ מֻכְשָׁלִים לְפָנֶיךָ תן מכשול לפניהם. בְּעֵת אַפְּךָ עֲשֵׂה בָהֶם תן להם את ענשם בזמן שאתה כועס:
ירמיה פרק יט
א כֹּה אָמַר יְקֹוָק הָלוֹךְ וְקָנִיתָ בַקְבֻּק יוֹצֵר חָרֶשׂ בקבוק, מיצר כלי חרס. וּמִזִּקְנֵי הָעָם וּמִזִּקְנֵי הַכֹּהֲנִים יבואו אתך:
ב וְיָצָאתָ אֶל גֵּיא בֶן הִנֹּם אֲשֶׁר פֶּתַח שַׁעַר הַחַרְסִית שער בירושלים, מול גיא בן הינום. וְקָרָאתָ שָּׁם אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ:
ג וְאָמַרְתָּ שִׁמְעוּ דְבַר יְקֹוָק מַלְכֵי יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָם כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר כָּל שֹׁמְעָה תִּצַּלְנָה אָזְנָיו מי שישמע על הרעה "יִרְעַדוּ" אזניו:
ד יַעַן אֲשֶׁר עֲזָבֻנִי וַיְנַכְּרוּ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה במעשיהם הרעים, עשו את ירושלים, נָכְרִייָה זרה לפני. וַיְקַטְּרוּ בוֹ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם הֵמָּה וַאֲבוֹתֵיהֶם וּמַלְכֵי יְהוּדָה וּמָלְאוּ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה דַּם נְקִיִּם דְמֵי הילדים שהקריבו לפני הע"ז:
ה וּבָנוּ אֶת בָּמוֹת הַבַּעַל לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ עֹלוֹת לַבָּעַל אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא דִבַּרְתִּי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי:
ו לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְקֹוָק וְלֹא יִקָּרֵא לַמָּקוֹם הַזֶּה עוֹד הַתֹּפֶת וְגֵיא בֶן הִנֹּם כִּי אִם גֵּיא הַהֲרֵגָה:
ז וּבַקֹּתִי אֶת עֲצַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלַם בַּמָּקוֹם הַזֶּה"אַרוֹקֵן" את עצתם, שחושבים להנצל מהאוייב. וְהִפַּלְתִּים בַּחֶרֶב לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם וְנָתַתִּי אֶת נִבְלָתָם לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ:
כתובים
איכה פרק א
יג. מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי וַיִּרְדֶּנָּה - מהשמים שלח אש בעצמותי ושבר אותם. פָּרַשׂ רֶשֶׁת לְרַגְלַי הֱשִׁיבַנִי אָחוֹר - פרש מלכודת שאצטרך לברוח אחור אל שונאי. נְתָנַנִי שֹׁמֵמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָה - נתן אותי שממה וריקנית כל היום בצער.
יד. נִשְׂקַד עֹל פְּשָׁעַי בְּיָדוֹ - מסומנים היו פשעי בידי ה'. יִשְׂתָּרְגוּ עָלוּ עַל צַוָּארִי הִכְשִׁיל כֹּחִי - הפשעים נעשו כמו ענפים והתרבו כ"כ עד שהגיעו עד הצואר שלי וקלקל את כוחי. נְתָנַנִי ה' בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם - ה' נתן אותי בידי אויב כ"כ חזק שאני לא אוכל לקום ולהתחזק.
טו. סִלָּה כָל אַבִּירַי ה' בְּקִרְבִּי - דרך ה' על כל החזקים שלי. קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי - קבע זמן לשבור את הבחורים החזקים שלי. גַּת דָּרַךְ ה' לִבְתוּלַת בַּת יְהוּדָה - כמו שדורכים בגת להוציא יין כן ה' הביא אויב שהרג את הנשים של עמ"י והוציא דמם.
טז. עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם - על כל הדברים האלה אני בוכה והעינים שלי מורידות תמיד דמעות כמו מים על אלה הצרות. כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי - כי אין מי שיכול לנחם אותי ולהשיב תנחומים לנפשי. הָיוּ בָנַי שׁוֹמֵמִים כִּי גָבַר אוֹיֵב - ובני שגלו הם בשממה וריקנות כי האויב עשה להם הרבה צרות.
יז. פֵּרְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ אֵין מְנַחֵם לָהּ - ציון פורשת את ידיה כדרך המצטערים ואין מי שינחם אותה. צִוָּה ה' לְיַעֲקֹב סְבִיבָיו צָרָיו - ה' גזר שכל מקום שיגלו יהיה מסביבם אויבים. הָיְתָה יְרוּשָׁלִַם לְנִדָּה בֵּינֵיהֶם - ירושלים היתה מרוחקת ובזויה בעיני הגוים.
יח. צַדִּיק הוּא ה' כִּי פִיהוּ מָרִיתִי - כל מה שה' עשה לי היה בצדק כי אני מריתי פיו. שִׁמְעוּ נָא כָל הָעַמִּים וּרְאוּ מַכְאֹבִי - תשמעו העמים ותראו את כאבי. בְּתוּלֹתַי וּבַחוּרַי הָלְכוּ בַשֶּׁבִי -שבתולותי ובחורי הלכו בשבי בעוונותי.
יט. קָרָאתִי לַמְאַהֲבַי הֵמָּה רִמּוּנִי - קראתי לעזרה לעמים שהיו אוהבים שלי והם רימו אותי. כֹּהֲנַי וּזְקֵנַי בָּעִיר גָּוָעוּ - הכהנים והזקנים מתו בעיר. כִּי בִקְשׁוּ אֹכֶל לָמוֹ וְיָשִׁיבוּ אֶת נַפְשָׁם - כי רצו אוכל להשיב את נפשם הרעבה.
כ. רְאֵה ה' כִּי צַר לִי מֵעַי חֳמַרְמָרוּ - תראה ה' את הצרות שלי והמעים שלי התכווצו. נֶהְפַּךְ לִבִּי בְּקִרְבִּי כִּי מָרוֹ מָרִיתִי - הצטערתי שמריתי את פי ה'. מִחוּץ שִׁכְּלָה חֶרֶב בַּבַּיִת כַּמָּוֶת -כשראיתי שבחוץ הורגת חרב ובבית מתים מרעב.
כא. שָׁמְעוּ כִּי נֶאֱנָחָה אָנִי אֵין מְנַחֵם לִי - האוהבים של פעם שמעו שאני נאנחת ואין אחד מהם מנחם אותי כָּל אֹיְבַי שָׁמְעוּ רָעָתִי שָׂשׂוּ כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ - כל האויבים שלי שמעו על הצרה שלי ושמחו שאתה עשית לי את זה. הֵבֵאתָ יוֹם קָרָאתָ וְיִהְיוּ כָמוֹנִי - והלואי שתביא עליהם גם צרות כמו שעשית לי.
כב. תָּבֹא כָל רָעָתָם לְפָנֶיךָ וְעוֹלֵל לָמוֹ - תזכר את רעתם ותעשה להם. כַּאֲשֶׁר עוֹלַלְתָּ לִי עַל כָּל פְּשָׁעָי - כמו שעשית לי על כל הפשעים שלי. כִּי רַבּוֹת אַנְחֹתַי וְלִבִּי דַוָּי - כי אנחתי רבות ולבי מלא צער על הצרות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה