לעילוי נשמת משה לייב בן בצלאל ז"ל תנצב"ה
מקרא
דברים פרק ח
(ה) וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ שידע באמונת לבו שהוא העיקר[1] כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ מתחלה בענוי המדבר ונסיון המן, שתערב לנפשך טובת הארץ ופירותיה, על כן אמר אחריו (פסוק ז) כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה[2]:
(ו) וְשָׁמַרְתָּ אֶת מִצְוֹת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְיִרְאָה אֹתוֹ:
(ז) כִּי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת מעינות וּתְהֹמֹת מי תהום אינם מתייבשים[3] יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר ובכך אין בני ההר צריכין לירד לבקעה ואין בני הבקעה צריכין לעלות להר למים[4]:
(ח) אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה כולל כל מיני חיטה ושעורה שהם חמשת מיני דגן[5] וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שמשובח במה שאוגר שֶׁמֶן וּדְבָשׁ תמרים[6]:
(ט) אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם ארץ שהיא מלאה כל טוב והיא חסרה ממקצת הדברים הנמצאים במקומות אחרים, הנה יושביה אוכלים לחם במסכנות, ולכך ישבח הכתוב הארץ הקדושה שאין בה חסרון שום דבר בעולם, כי לא ימצא שום דבר למאכלו של אדם בשאר ארצות שלא ימצא בארץ לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ יש שימצא בארץ ולא ימצא בשאר ארצות אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת כי העדר הברזל והנחושת חסרון גדול בארץ, לפי שהם תשמישי הכלים שמשתמשין בהם ברוב, אבל הכסף והזהב אינו חסרון גדול בארץ[7]:
(י) וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נתחייבנו בזה גברים ונשים לברך את ה' בברכת המזון "שלוש ברכות", אחרי אכילה ושביעה ממזון של לחם עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה ומחוייבים אנו להזכיר בברכת המזון את ארץ ישראל[8] אֲשֶׁר נָתַן לָךְ:
(יא) הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ הוזהרנו בזה שלא לשכוח את ה' ית' שלא נשכח עיקר האלהות ונכפור או נסתפק בו לומר שאין אלוה ושהעולם קדמון בעצמו או קדמון בסבה ועלה ולא ישתנה ושיכפור מפני זה בתורה ובמצות[9] לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם:
(יב) פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ וגורם הרחבת הלב כדרך דירה נאה. עד שבלי לב ולב הוא מכחיש[10]:
(יג) וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ ע"י מכירת התבואה וצמר וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה עניני תענוגי בני האדם. שהם מפתים את הלב[11]:
(יד) וְרָם לְבָבֶךָ הוזהרנו בזה שלא להתגאות במה שחננו הבורא הן בממון הן ביופי הן בחכמה אלא יש לו להיות עניו מאד ושפל ברך לפני ה' אלוקים ואנשים ולהודות לבורא שחננו זה[12] וְשָׁכַחְתָּ אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ הגאוה סיבה להשכיח העיקר, כי מתוך השפע וריבוי השלוה לבו של אדם מתגאה ויצר הרע מתגרה בו ועושה כל חפציו עיקר וחפצי שמים טפלים[13] הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:
(טו) הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ אח"כ כשנתן מים לא ברא צור ספוגי שהוא נותן מים אלא צור החלמיש. וברגע שצמאו הוא צוה והוציא מים. כ"ז הוכחה שהקב"ה משגיח ויכול בכל רגע[14]:
(טז) הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן עַנֹּתְךָ שכל מי שאין מזון לפניו לזמן מרובה אלא דבר יום ביומו אותה אכילה עינוי היא לו כיון שאינו רואה המזון לפניו[15] וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ:
(יז) וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ הוזהרנו שלא לומר[16] - כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה:
(יח) וְזָכַרְתָּ אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נצטוינו בזה לזכור את השם יתברך בכל עת. וחייב האדם להשתדל לקנות לנפשו תמיד ההנהגות המחויבות מן הזכירה, כמו היראה והצניעות וקישוט המחשבות וטכסיס המידות, כי זרע הקודש ישיגו כל הנהגה נאוה והמעטירה בעליה מזכירת השם ית'[17] כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה: פ
(יט) וְהָיָה אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וזה יקרה כאשר תיחס הצלחתך אל כחך ולא תברכהו עליה[18] הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן:
(כ) כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר יְקֹוָק מַאֲבִיד מִפְּנֵיכֶם כֵּן תֹּאבֵדוּן עֵקֶב לֹא תִשְׁמְעוּן בְּקוֹל יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם: פ
דברים פרק ט
(א) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת בַּשָּׁמָיִם:
(ב) עַם גָּדוֹל וָרָם בְּנֵי עֲנָקִים אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ מִי יִתְיַצֵּב לִפְנֵי בְּנֵי עֲנָק:
נביא
ירמיה פרק כז
א בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת יְהוֹיָקִם בֶּן יֹאושִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶל יִרְמְיָה מֵאֵת יְקֹוָק לֵאמֹר:
ב כֹּה אָמַר יְקֹוָק אֵלַי עֲשֵׂה לְךָ מוֹסֵרוֹת וּמֹטוֹת רצועות, ומוטות עץ לקשור עול הבהמה לעגלה. וּנְתַתָּם עַל צַוָּארֶךָ על צוואר ירמיהו:
ג וְשִׁלַּחְתָּם אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם וְאֶל מֶלֶךְ מוֹאָב וְאֶל מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן וְאֶל מֶלֶךְ צֹר וְאֶל מֶלֶךְ צִידוֹן תשלח את המוסרות והמוטות אל המלכים האלה, (אלו חמשת המלכים שנתן נבוכדנצר, תחת ידו של צדקיהו). בְּיַד מַלְאָכִים הַבָּאִים יְרוּשָׁלַם אֶל צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה:
ד וְצִוִּיתָ אֹתָם אֶל יְקֹוָק הֶם לֵאמֹר תצווה את השליחים, שיאמרו למלכים ששלחו אותם.נכֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כֹּה תֹאמְרוּ אֶל יְקֹוָק כֶם:
ה אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶת הָאָרֶץ אֶת הָאָדָם וְאֶת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ בְּכֹחִי הַגָּדוֹל וּבִזְרוֹעִי הַנְּטוּיָה וּנְתַתִּיהָ לַאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינָי:
ו וְעַתָּה אָנֹכִי נָתַתִּי אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה בְּיַד נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַבְדִּי וְגַם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לוֹ לְעָבְדוֹ:
ז וְעָבְדוּ אֹתוֹ כָּל הַגּוֹיִם את נבוכדנצר. וְאֶת בְּנוֹ אֶוִיל מרוֹדַך וְאֶת בֶּן בְּנוֹ ובלשאצַר. עַד בֹּא עֵת אַרְצוֹ של נבוכדנצר (שיפול ביד דַרְיָוֶש מלך מדי) גַּם הוּא וְעָבְדוּ בוֹ גּוֹיִם רַבִּים וּמְלָכִים גְּדֹלִים:
ח וְהָיָה הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּ אֹתוֹ אֶת נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וְאֵת אֲשֶׁר לֹא יִתֵּן אֶת צַוָּארוֹ בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדֶּבֶר אֶפְקֹד עַל הַגּוֹי הַהוּא נְאֻם יְקֹוָק עַד תֻּמִּי אֹתָם בְּיָדוֹ עד שימותו כולם ביד נ"נ:
ט וְאַתֶּם אַל תִּשְׁמְעוּ אֶל נְבִיאֵיכֶם וְאֶל קֹסְמֵיכֶם וְאֶל חֲלֹמֹתֵיכֶם וְאֶל עֹנְנֵיכֶם וְאֶל כַּשָּׁפֵיכֶם אֲשֶׁר הֵם אֹמְרִים אֲלֵיכֶם לֵאמֹר לֹא תַעַבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל:
י כִּי שֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם לְמַעַן הַרְחִיק אֶתְכֶם מֵעַל אַדְמַתְכֶם וְהִדַּחְתִּי אֶתְכֶם וַאֲבַדְתֶּם:
יא וְהַגּוֹי אֲשֶׁר יָבִיא אֶת צַוָּארוֹ בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל וַעֲבָדוֹ וְהִנַּחְתִּיו עַל אַדְמָתוֹ נְאֻם יְקֹוָק וַעֲבָדָהּ וְיָשַׁב בָּהּ:
יב וְאֶל צִדְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה דִּבַּרְתִּי כְּכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר הָבִיאוּ אֶת צַוְּארֵיכֶם בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל וְעִבְדוּ אֹתוֹ וְעַמּוֹ וִחְיוּ עִבְדוּ את נ"נ, ואז תחיו:
יג לָמָּה תָמוּתוּ אַתָּה וְעַמֶּךָ בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֶל הַגּוֹי אֲשֶׁר לֹא יַעֲבֹד אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל:
יד וְאַל תִּשְׁמְעוּ אֶל דִּבְרֵי הַנְּבִאִים הָאֹמְרִים אֲלֵיכֶם לֵאמֹר לֹא תַעַבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל כִּי שֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם:
טו כִּי לֹא שְׁלַחְתִּים נְאֻם יְקֹוָק וְהֵם נִבְּאִים בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר לְמַעַן הַדִּיחִי אֶתְכֶם וַאֲבַדְתֶּם אַתֶּם וְהַנְּבִאִים הַנִּבְּאִים לָכֶם:
כתובים
איוב פרק יא
מענה צופר:
(א) וַיַּעַן צֹפַר הַנַּעֲמָתִי וַיֹּאמַר: (ב) הֲרֹב דְּבָרִים לֹא יֵעָנֶה וכי בגלל שדברת הרבה טענות אין עליהם תשובות וְאִם אִישׁ שְׂפָתַיִם יִצְדָּק היודע לדבר יפה ובמליצה וכי בגלל זה יהיה צודק: (ג) בַּדֶּיךָ השקרים שלך מְתִים יַחֲרִישׁוּ גורמים לאנשים חשובים לשתוק וַתִּלְעַג ואתה לועג להנהגת ה' וְאֵין מַכְלִם ואף אחד לא מכלים ומבישך על דיבורך: (ד) וַתֹּאמֶר זַךְ לִקְחִי אתה אומר להקב"ה שליקחך - חכמתך היא זכה ונקיה וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ ונקי מעוונות אני לפני ה': (ה) וְאוּלָם מִי יִתֵּן אֱלוֹהַּ דַּבֵּר וְיִפְתַּח שְׂפָתָיו עִמָּךְ אבל באמת מי יתן והלוואי שה' ידבר איתך: (ו) וְיַגֶּד לְךָ תַּעֲלֻמוֹת חָכְמָה ויגלה לך את מעשיו שהם חכמה מוסתרת כִּי כִפְלַיִם כל הדברים שנראים בעולם יש בהם כפל דברים, גלויים ודברים נסתרים לְתוּשִׁיָּה התושיה היא עצות שהחכמה מולידה וְדַע כִּי יַשֶּׁה לְךָ אֱלוֹהַ מֵעֲוֹנֶךָ ותדע שה' עוד יגבה ויהי לך נושה על חטאיך: (ז) הַחֵקֶר אֱלוֹהַּ תִּמְצָא האם אתה יודע את מה שה' חקר בך ומצא בך אִם עַד תַּכְלִית שַׁדַּי תִּמְצָא וכי הגעת בבירורך ובחקירותיך עד הקצה והסוף של הנהגת ה' איתך: (ח) גָּבְהֵי שָׁמַיִם מַה תִּפְעָל עֲמֻקָּה מִשְּׁאוֹל הנהגת ה' נמצאת גבוהה מאד ועמוקה מאד ואי אפשר להבינה ו- מַה תֵּדָע אז מה תפעל בה ותחקור לדעת אותה: (ט) אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם מדתה של חכמת ה' היא יותר ארוכה מהארץ ויותר רחבה מהים: (י) אִם יַחֲלֹף וְיַסְגִּיר ה' חולף ומסגיר ומעניש אנשים בבית הסוהר וְיַקְהִיל וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ וכשהוא אוסף את בני האדם מי יכול להשיבו מדעתו: (יא) כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן הקב"ה רואה את האנשים שעושים און ועושה עצמו כאילו לא רואה כדי שישובו בתשובה: (יב) וְאִישׁ נָבוּב חלול בתוכו שאין לו לב להבין דרכי ה' יִלָּבֵב יקבל לב לשוב לה' וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד ואדם שהוא פרוע חסר רסן יהיה לאדם (וכל זה הוא אריכות אפו של ה' כדי שישובו אליו): (יג) אִם אַתָּה הֲכִינוֹתָ לִבֶּךָ וּפָרַשְׂתָּ אֵלָיו כַּפֶּךָ מכין לבך לפשפש במעשיך ולפרוס ידך בתחינה לה': (יד) אִם אָוֶן בְּיָדְךָ הַרְחִיקֵהוּ וְאַל תַּשְׁכֵּן בְּאֹהָלֶיךָ עַוְלָה אז תוכל להרים ראשך בלי בושה כי תהיה נקי ולא יהיה בך מום של חטא: (טו) כִּי אָז תִּשָּׂא פָנֶיךָ מִמּוּם וְהָיִיתָ מֻצָק חזק בלי חולשה וְלֹא תִירָא:
משנת ההלכה
הפרשת תרומות ומעשרות
כל פירות או ירקות שגדלו בידי יהודי ונגמרה מלאכתם הרי הם טבל ואסורים באכילה עד שיופרשו מהם המתנות הבאות
א. תרומה גדולה שאמורה להנתן לכהן אבל בימינו אין נותנים משום שאין חזקה ברורה מיהו כהן ומשום איסור תרומה טמאה ולכן רק מפרישים אפילו כל שהו ומבערים באופן מכובד
ב. מעשר ראשון עשירית שאמורה להנתן ללוי אבל בימינו שאין חזקה ברורה מיהו לוי יש שאין נותנים אלא רק מפרישים
ג. תרומת מעשר הלוי או בעל הפירות צריך להפריש עשירית מן המעשר כלומר אחד חלקי מאה מהפירות ולתתו לכהן ובימינו אין נותנים לכהן כנ"ל בתרומה גדולה
ד. מעשר שני בשנים א' ב' ד' ה' משנות השמיטה (השנה היא שנה ה' לשמיטה) עשירית מן הפירות שאותו אנו אמורים לאכול בירושלים בטהרה או לפדות אותו על כסף בשווי אותם פירות ולקנות בהם בשר או פירות בירושלים ובימינו שאיננו טהורים מחללים או פודים על שווה פרוטה שהוא כשווי גרם כסף חלקי ארבעים בערך 6 אגורות היום
ה. מעשר עני בשנים ג' ו' משנות השמיטה עשירית מן הפירוש שיש לתת לעני
ו. המפריש מטבל ודאי כלומר שידוע שלא הופרש מברך על ההפרשה ועל פדיון מעשר שני
ז. אם מפריש מטבל ספק כלומר שלא ידוע לו אם הופרש או לא יאמר סדר ההפרשה המבואר להלן ללא הברכות
ח. בירושלים שבין החומות צריך להרטיב את הפירות במים[19] קודם שמפריש מעשר שני ואם לא עשה כן לא יוכל לחלל
וזהו סדר ההפרשה: נוטל מן הפירות מעט יותר מאחד ממאה ומבדילו מן השאר והחלק זה יהפוך להיות תרומה גדולה בשיעור משהו. והאחד ממאה שיהיה תרומת מעשר ומברך: "ברוך אתה ד' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצונו להפריש תרומות ומעשרות" ואומר:
יותר מאחד ממאה שיש כאן הרי הוא תרומה גדולה בצד צפונו (והכונה היא לצד צפונו של אותה חתיכה ששמנו בצד) אותו אחד ממאה שיש כאן ועוד תשעה חלקים כמותו בצד צפונו של הפירות (ביחד יש לנו עשרה חלקים מתוך מאה כלומר עשירית) הרי הוא מעשר ראשון. אותו אחד ממאה שעשיתיו מעשר ראשון (כלומר אותה חתיכה ששמנו בצד שקודם הפכנו למעשר ראשון בצירוף תשעה חלקים כמותה) עשוי תרומת מעשר. ומעשר שני בדרומו (כלומר מעשר שני יחול על עשירית מהפירות שבצד דרום)
מייחד מטבע של 10 אגורות כדי לחלל עליו את המעשר שני ומברך: "ברוך אתה ד' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצונו על פדיון מעשר שני". וממשיך ואומר: ומחולל הוא וחומשו על פרוטה במטבע שיחדתיה לחילול מעשר שני. ובשנה של מעשר עני במקום ומעשר שני בדרומו יאמר: יהא מעשר עני בדרומו. ואינו מחלל ואינו מברך
ואם מסופק מאיזו שנה הפירות ייחד מטבע כנ"ל ויאמר כל הנוסח עד ומעשר שני בדרומו וימשיך בלא ברכה לומר: ואם צריך מעשר עני מעשר עני בדרומו
ט. אין להפריש ממין אחד על חבירו למשל מתפוחים על תפוזים אלא כל מין לעצמו[20] אמנם את נוסח ההפרשה יכול לומר על כולם ביחד כלומר אחרי שייקח יותר מאחד ממאה מהתפוחים ויותר מאחד ממאה מהתפוזים ויאמר: ויאמר: יותר מאחד ממאה שיש כאן הרי הוא תרומה גדולה בצד צפונו כל מין על מינו. אותו אחד ממאה שיש כאן ועוד תשעה חלקים כמותם בצד צפונו של הפירות הרי הוא מעשר ראשון כל מין על מינו. אותו אחד ממאה שעשיתיו מעשר הרי הוא תרומת מעשר כל מין על מינו. אחד מעשרה שבצד דרומן של הפירות הרי הוא מעשר שני כל מין על מינו [ובשנות מעשר עני יאמר: הרי הוא מעשר עני כל מין על מינו]. פירות הללו של מעשר שני, הן וחומשיהן, הרי המה מחולין על פרוטה מהמטבע שיחדתי לפדיון מעשר שני.
י. מי שאינו בקי, יכול להפריש יותר מאחד ממאה מהפירות ולומר:
כל הפרשות וחלול מעשר שני ורבעי יחולו כמו שכתוב בנוסח של החזון איש ז"ל.
יא. יכול לחלל על מטבע אחת כמה פעמים אם היה שוה יותר משוה פרוטה למשל על מטבע של חצי שקל יוכל לחלל 8 פעמים
יב. אם פירות המעשר שני אינם שוים פרוטה, או שהוא מסופק אם שוה פרוטה, יאמר ומחולל הוא וחומשו בשויו, במטבע שיחדתי לחילול מעשר שני בתנאי שמחללו על מטבע שכבר חיללו עליו פעם אחת[21] אבל אם מעולם לא חיללו עליו ואין במעשר שני שוה פרוטה אינו יכול לחלל
[1] אבע"ז
[2] רמב"ן
[3] ת"י
[4] חזקוני
[5] פי' ר' יוסף בכור שור
[6] משנה ביכורים פ"א מ"ג ובמפרשים שם
[7] רבינו בחיי
[8] מצוות ה', ספר אלה המצוות מ"ע יט
[9] מצוות ה' והוא דעת הרמב"ן שכחת הלאוין ל"ת א
[10] העמק דבר
[11] העמק דבר
[12] מצוות ה' והוא דעת הסמ"ג ל"ת סד וסמ"ק כב וחזקוני כאן
[13] רבינו בחיי
[14] העמק דבר
[15] רבינו בחיי
[16] מצוות ה' והוא דעת הת"י
[17] ספר שערי תשובה לרבינו יונה שער ג אות כז
[18] ספורנו
[19] או אחד משבעת משקין המכשירים לקבל טומאה וכמש"כ שו"ת ציץ אליעזר חלק יא סימן סו ועיי"ש שהביא עוד מספר נוסחאות לדוגמא נוסחא א: יקח בידו (או יניח בצד) חלק יותר מאחד ממאה מכל מה שצריך לעשר. יברך ברכת אקב"ו להפריש תרומות ומעשרות אם הוא טבל ודאי, ויאמר: החלק אחד ממאה שבידי עודנו טבל, היתר על אחד ממאה שבידי בצד צפון הרי הוא תרומה גדולה על הכל, האחד ממאה שבידי עם עוד תשעה חלקים כמוהו אשר בצפונן של הפירות הללו שלפני הרי הם מעשר ראשון, האחד ממאה הזה שבידי הרי הוא עשוי תרומת מעשר על המעשר, אחד מעשרה שבצד דרומן של הפירות הללו הרי הוא מעשר שני [אם זה בשנות א' ב' ד' ה' מהשמיטה. ואם זה בשנות ג' ו' יאמר: הרי הוא מעשר עני]. ויברך ברכת אקב"ו על פדיון מעשר שני (אם הוא טבל ודאי) ויוסיף ויאמר: מעשר שני זה מחולל הוא וחומשו על פרוטה מהמטבע שיחדתי לפדיון מעשר שני.
פירות המסופקין אם המה משנות מעשר שני או מעשר עני, אחרי שיאמר הרי הוא מעשר שני ויחללו כנ"ז, יוסיף ויאמר: ואם הפירות הם משנת מעשר עני, כל מה שקראתי בשם מעשר שני יהיה מעשר עני.
[20] ויש להעיר, להיזהר דלא לקחת יחד פירות האדמה עם פירות האילן בין תשרי לט"ו בשבט בשנים היוצאים משני לשלישי או מחמישי לששי, דאזי פירות האדמה דינם להפריש מעשר עני ואילו פירות האילן עדיין חיובן במעשר שני. וכן בכל היכי שפירות האדמה חיובן באיזה מעשר ידוע ואילו פירות האילן מסופקין בזה, וד"ל.
[21] כתב בחזון איש לדמאי (סי' ט"ו אות י"ב), שמעשר שני שאין בו שוה פרוטה, אין לו חילול, הוא דוקא כשבא לחללו, על מטבע של חולין, אבל כשיש כבר במטבע מ"ש, מחלל על מטבע זה, אפילו פחות מש"פ וכדאמר (ב"מ נ"ג א') וליתי איסר, ודוקא אם יש במטבע מעשר החייב כמעשר שהוא מחלל עכשיו, אבל אם מעות הראשונות מפירות אילן או ירק, ועכשיו מחלל דגן תירוש ויצהר, ל"מ מעות הראשונות, ואצ"ל אם הראשונות ספק ועכשיו ודאי, וכן אם הראשון לקוח והשני שלו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה