לעילוי נשמת משה לייב בן בצלאל ז"ל תנצב"ה
מקרא
דברים פרק ז
(יב) וְהָיָה עֵקֶב בעבור ש- תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה יזהיר במשפטים הקלים כדיני ממונות שלא יבזו אותם[1] וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ:
(יג) וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ ולדי בקרך שהנקבה משגרת ממעיה[2] וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ שמעשירות בעליהן[3] עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ:
(יד) בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ:
(טו) וְהֵסִיר יְקֹוָק מִמְּךָ כָּל חֹלִי הנהוג לבא בעולם וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ שהיו חוץ ממנהגו של עולם[4] לֹא יְשִׂימָם בָּךְ וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ:
(טז) וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים תכלה אותן ותאכלם כלחם, כלשון כי לחמנו הם[5] אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תָחֹס עֵינְךָ עֲלֵיהֶם וְלֹא תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם כִּי מוֹקֵשׁ הוּא לָךְ: ס
(יז) כִּי שמא[6] תֹאמַר בִּלְבָבְךָ רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי אֵיכָה אוּכַל לְהוֹרִישָׁם:
(יח) לֹא תִירָא מֵהֶם אל תאמר "איכה אוכל" וגו' בגלל יראתך מפניהם אלא זָכֹר תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְפַרְעֹה וּלְכָל מִצְרָיִם שהיו רבים וחזקים ממך ונתנם בידך והאבדת את שמם ומזה תכיר שזה היה נמנע לולא ה' שהיה לך[7]:
(יט) הַמַּסֹּת הניסים[8] הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ כֵּן יַעֲשֶׂה יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְכָל הָעַמִּים אֲשֶׁר אַתָּה יָרֵא מִפְּנֵיהֶם:
(כ) וְגַם בדרך הטבע יושיעך ע"י שישלח אֶת הַצִּרְעָה יְשַׁלַּח יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בָּם שהוא מן הנסים הנסתרים שנראה לעיני רואיהם שהיא באה בדרך הטבע כענין הגשמים, לפי שאין בשניהם שינוי טבעו של עולם אבל הם ענין טבעי[9] עַד אֲבֹד הַנִּשְׁאָרִים וְהַנִּסְתָּרִים מִפָּנֶיךָ:
(כא) ולכן לֹא תַעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם כלומר שאין לירא מהאומות אלא מה'[10] כִּי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא:
(כב) וְנָשַׁל יגרש ויגלה[11] יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵל מִפָּנֶיךָ מְעַט מְעָט לֹא תוּכַל יכול אתה אלא אין תקנתך[12] כַּלֹּתָם מַהֵר במלחמה ביום אחד[13] פֶּן תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה:
(כג) וּנְתָנָם יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה עַד הִשָּׁמְדָם:
(כד) וְנָתַן מַלְכֵיהֶם בְּיָדֶךָ עצה מן השמים שלא בנקל יתקבצו למלחמה כאשר יותן המלך בידך וְהַאֲבַדְתָּ אֶת שְׁמָם מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם של משפחת המלך. למען לא יהיה בנקל להם למהר למנות מלך וללחום לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בְּפָנֶיךָ ובלי מלך לא ימצא איש עוז ידו ולבו למלחמה[14] עַד הִשְׁמִדְךָ אֹתָם:
(כה) פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ נצטוינו בזה לבער את הע"ז עצמה וצריך לבער את העבודה זרה בכל דרך של איבוד והשחתה הראוי יותר לאותה עבודה זרה, שתגרום שלא ישאר ממנה רושם, ושתמהר את איבודה, דהיינו בין בשבירה בין בשריפה בין בהריסה ובין בכריתה[15] לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם וְלָקַחְתָּ לָךְ אסר גם כן התכשיטים והצפויים שעליהן וכל מה שנועד ליפות הע"ז בעצמה[16] פֶּן תִּוָּקֵשׁ בּוֹ כִּי תוֹעֲבַת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ הוּא:
(כו) וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ נצטוינו בזה לקרוא לע"ז בשם גנאי[17] וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרֶם הוּא לאסור בהנאה כל עניני ע"ז, היא ומשמשיה ותקרובת שלה והנויין ונאסר אפילו להכניס ע"ז לביתו אפילו אם אינו רוצה ליהנות[18]: פ
דברים פרק ח
(א) כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּן וּרְבִיתֶם וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְקֹוָק לַאֲבֹתֵיכֶם:
(ב) וְזָכַרְתָּ אם יאמר לך לבך לחמוד הכסף והזהב אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֹלִיכֲךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר ולא הוצרכת לכסף וזהב[19] לְמַעַן עַנֹּתְךָ זה עינוי שאין פת בסלך וחייך תלוים למרום בכל יום[20] לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר /מצותו/ מִצְוֹתָיו אִם לֹא:
(ג) וַיְעַנְּךָ בדרך ההליכה במדבר וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ כי לא ידעת במן שתוכלו לחיות בו ימים רבים, ולא הגיע אליכם כן בקבלה מאבותיכם[21] לְמַעַן הוֹדִעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יְקֹוָק יִחְיֶה הָאָדָם:
(ד) שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ הנה זה היה נס גדול בשינוי טבעו של עולם, כי הבגדים הם בלין בהתמדת הלבישה בדרך הטבע, וכאן באנשי המדבר נשארו בחידושם תמיד ואין הזמן והזיעה שולטין עליהם לכלותם[22] וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה לא התנפחה כמו בצק שתופח[23] זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה:
נביא
ירמיה פרק כו
יב וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל כָּל הַשָּׂרִים וְאֶל כָּל הָעָם לֵאמֹר יְקֹוָק שְׁלָחַנִי לְהִנָּבֵא אֶל הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶל הָעִיר הַזֹּאת אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם:
יג וְעַתָּה הֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם וְשִׁמְעוּ בְּקוֹל יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם וְיִנָּחֵם יְקֹוָק אֶל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עֲלֵיכֶם:
יד וַאֲנִי הִנְנִי בְיֶדְכֶם עֲשׂוּ לִי כַּטּוֹב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינֵיכֶם:
טו אַךְ יָדֹעַ תֵּדְעוּ כִּי אִם מְמִתִים אַתֶּם אֹתִי כִּי דָם נָקִי אַתֶּם נֹתְנִים עֲלֵיכֶם שנבאתי בשם יְקֹוָק ! וְאֶל הָעִיר הַזֹּאת וְאֶל יֹשְׁבֶיהָ כִּי בֶאֱמֶת שְׁלָחַנִי יְקֹוָק עֲלֵיכֶם לְדַבֵּר בְּאָזְנֵיכֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:
טז וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים וְכָל הָעָם אֶל הַכֹּהֲנִים וְאֶל הַנְּבִיאִים אֵין לָאִישׁ הַזֶּה מִשְׁפַּט מָוֶת כִּי בְּשֵׁם יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ:
יז וַיָּקֻמוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָאָרֶץ צדיקים. וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל קְהַל הָעָם לֵאמֹר:
יח מִיכָה הַמּוֹרַשְׁתִּי מיכה הנביא מהעיר מָרֵישָה. הָיָה נִבָּא בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיֹּאמֶר אֶל כָּל עַם יְהוּדָה לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר שמיכה, ניבא על חורבן ירושלים, ושבו בתשובה:
יט הֶהָמֵת הֱמִתֻהוּ האם הרגוהו?! חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְכָל יְהוּדָה הֲלֹא יָרֵא אֶת יְקֹוָק וַיְחַל אֶת פְּנֵי יְקֹוָק וַיִּנָּחֶם יְקֹוָק אֶל הָרָעָה יְקֹוָק התחרט מהרעה שחשב לעשות, משום ששבו בתשובה אֲשֶׁר דִּבֶּר עֲלֵיהֶם וַאֲנַחְנוּ עֹשִׂים רָעָה גְדוֹלָה עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ להמית את ירמיהו:
כ תשובת הכהנים והנביאים לזקנים: וְגַם אִישׁ הָיָה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם יְקֹוָק אוּרִיָּהוּ בֶּן שְׁמַעְיָהוּ מִקִּרְיַת הַיְּעָרִים וַיִּנָּבֵא עַל הָעִיר הַזֹּאת וְעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת כְּכֹל דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ ניבא בימי יהויקים על חורבן ירושלים:
כא וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים וְכָל גִּבּוֹרָיו וְכָל הַשָּׂרִים אֶת דְּבָרָיו וַיְבַקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ הֲמִיתוֹ בקש להורגו וַיִּשְׁמַע אוּרִיָּהוּ וַיִּרָא וַיִּבְרַח וַיָּבֹא מִצְרָיִם ברח למצרים מפחד המלך יהויקים:
כב וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים אֲנָשִׁים מִצְרָיִם אֶת אֶלְנָתָן בֶּן עַכְבּוֹר וַאֲנָשִׁים אִתּוֹ אֶל מִצְרָיִם להביא את אוריה:
כג וַיּוֹצִיאוּ אֶת אוּרִיָּהוּ מִמִּצְרַיִם וַיְבִאֻהוּ אֶל הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים וַיַּכֵּהוּ בֶּחָרֶב וַיַּשְׁלֵךְ אֶת נִבְלָתוֹ אֶל קִבְרֵי בְּנֵי הָעָם אחר שהרגו, השליך נבלתו בבזין גדול:
כד אַךְ יַד אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן הָיְתָה אֶת יִרְמְיָהוּ לְבִלְתִּי תֵּת אֹתוֹ בְיַד הָעָם לַהֲמִיתוֹ אחיקם בן שפן הציל את ירמיהו, מידי העם שרצו להורגו:
כתובים
איוב פרק י
(יא) עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים תְּסֹכְכֵנִי כיסית אותי: (יב) חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי וּפְקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי כל מצוותיך שציויתני עשיתי ושמרתי: (יג) וְאֵלֶּה צָפַנְתָּ בִלְבָבֶךָ ואת יסוריי שמרת בלבך ובראת אותי על מנת להענישני יָדַעְתִּי כִּי זֹאת עִמָּךְ וידעתי שכל זה היה בתכנית בריאתי: (יד) אִם חָטָאתִי וּשְׁמַרְתָּנִי וּמֵעֲוֹנִי לֹא תְנַקֵּנִי אם חטאתי לך אתה שומר ומחכה לתפוס אותי ולהענישני ולא תסלח לעוונות: (טו) אִם רָשַׁעְתִּי אַלְלַי לִי וְצָדַקְתִּי לֹא אֶשָּׂא אם חטאתי אוי ואבוי לי ואם צדקתי גם לא יעזור לי ולא אעיז להרים את ראשי רֹאשִׁי שְׂבַע קָלוֹן וּרְאֵה עָנְיִישבין כך ובין כך איני שבע כבר מרוב בושה ובראיית עניי - ממציאותי העגומה, שאני רואה את מכותי וסבלי: (טז) וְיִגְאֶה כַּשַּׁחַל תְּצוּדֵנִי צערי גודל ומגיע כבר לדרגה כמו שאתה צד אותי כציד של אריה וְתָשֹׁב תִּתְפַּלָּא בִי ואתה חוזר ומפלא בי את מכותיך מכות גדולות ונפלאות: (יז) תְּחַדֵּשׁ עֵדֶיךָ נֶגְדִּי אתה מביא הרבה עדים להעיד נגדי (והם החולאים) וְתֶרֶב כַּעַשְׂךָ עִמָּדִיואתה מרבה כעסך עלי חֲלִיפוֹת וְצָבָא עִמִּי אתה מביא עלי יסורים בזמן קצוב וקבוע והם היסורים התחלפים (וזה מלמד על גודל יסוריו שלא מתרגל להם): (יח) וְלָמָּה מֵרֶחֶם הוֹצֵאתָנִי אֶגְוַע וְעַיִן לֹא תִרְאֵנִי הלוואי ואמות ויותר לא יראו אותי: (יט) כַּאֲשֶׁר לֹא הָיִיתִי אֶהְיֶה הלוואי שהייתי לא נהיה (שלא נולדתי כלל) מִבֶּטֶן לַקֶּבֶר אוּבָל מרחם אימי הייתי מובל ומגיע ישר לקבר (כנפל): (כ) הֲלֹא מְעַט יָמַי יחדל וַחֲדָל הלא ימי הם קצרים ולכן תחדל מלייסרני ישית וְשִׁית מִמֶּנִּי וְאַבְלִיגָה מְּעָט ותסיר את עצמך ממני כדי שאבליגה - אתחזק מעט: (כא) בְּטֶרֶם אֵלֵךְ וְלֹא אָשׁוּב אֶל אֶרֶץ חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת ועוד בזמן שאני חי עוד לפני שיגיע זמן מותי שאז אלך לקבר ולא אחזור ממקום הקבר עוד לפני שאגיע לארץ החושך שהוא הקבר תניח לי ואתרפא: (כב) אֶרֶץ עֵיפָתָה ארץ חשיכה (הכל כינויים למקום הקבר) כְּמוֹ אֹפֶל לשון חושך צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים יש שם צל של מוות ולא סדר כמו בעולם פה של יום ולילה קור וחום קיץ חורף וכדו' וַתֹּפַע כְּמוֹ אֹפֶל שמה מופיע ומתגלה האופל: פ
משנת ההלכה
הלכות כשרות לנופשים
כשיוצאים לנופש יש לשים לב לכמה פרטים
א. מוצרי מאפה: אין לקנות מוצרי מאפה אפילו אם הם ביתיים אלא אם כן יש עליהם הכשר מהודר. הבעיות הנפוצות - הפרשת חלה, טבל, ניפוי הקמח מתולעים, ובמקרה בו קונים משאינו יהודי ישנו איסור של פת עכו"ם.
ב. במידה וישנן תוספות כשוקולד ותבלינים, ישנן בעיות כשרות אם שאר הרכיבים.
ג. פיתות, לחמניות, לחמים, בין אלו שקונים ובין אלו שמכינים בסדנאות, פנות חי, וכדומה. צריכים הכשר כנ"ל.
ד. בחו"ל אין לקנות את הנ"ל לא הכשר או פיקוח
ה. יין: אין לקנות יין ללא הכשר מהודר, בין בארץ ובין בחו"ל. בין ביקבי בוטיק ובין ביקבים תעשייתיים. הבעיות הנפוצות - סתם יינם שגזרו חז"ל, טבל, וחילול שבת.
ו. שמן: ייצור יהודי צריך כשרות. הבעיות הנפוצות – ערלה, טבל, חילול שבת. בקניה מאינו יהודי אם ברור מעל לכל ספק שהזיתים מהם הופק השמן הינם בבעלות הגוי ובתהליך ייצור השמן לא הוספו רכיבים אחרים ובכלים בהם מיוצר השמן אין מכינים דברים אחרים, השמן מותר.
ז. תבלינים: חייבים הכשר מהודר, בין בארץ ובין בחו"ל.
ח. פיצוחים: חייבים הכשר, בין בארץ ובין בחו"ל.
ט. שוקולד: חייב הכשר מהודר, בין בארץ ובין בחו"ל . הבעיות הנפוצות - מוצרים שיש בהם חשש טריפות, חילול שבת, חלב עכו"ם.
י. מרציפן: חייב הכשר מהודר, בין בארץ ובין בחו"ל.
יא. דבש: צריך הכשר אלא אם ידוע שאינו מיוצר בשבת ואין בו תוספות.
יב. מוצרי חלב: חלב פרה, עיזים, כבשים, שנחלב על ידי יהודי או בפיקוח יהודי, אם ידוע שלא נחלב בשבת, ולבעלי החיים לא הוזרקו זריקות ההופכות אותם לטריפה, אינו צריך הכשר.
יג. גבינות ושאר מוצרי חלב: צריכים הכשר מהודר.
יד. דגים טריים: שיש להם קשקשים אינם צריכים הכשר. אמנם אם חותכים או מנקים אותם צריך לברר שהסכינים משמשים אך ורק לחיתוך דגים כשרים ולא לשום מוצר אחר
טו. פירות: שנקנו מאינו יהודי, אם ברור שאין בהם חשש ערלה, כלומר שעברו שלוש שנים מעת נטיעת העץ ובינתיים לא הועבר העץ ממקום למקום, מותר לקנותם. ובחו"ל אין צריך בירור ומותר כמות שהם.
טז. ואם נקנו מיהודי, ואין עליהם הכשר, אם ברור שאינם ערלה כנ"ל חובה להפריש תרומות ומעשרות.
יז. ירקות: מאינו יהודי מותרים. מיהודי חייבים בתרומות ומעשרות.
יח. ירקות מבושלים כגון תירס וכדומה: אין לקנות ללא הכשר.
יט. מוצרים תעשייתיים, ומוצרי בשר, צריכים הכשר כבכל מקום אחר.
כ. מקומות בילוי, מסעדות, וכדומה, חייבים הכשר מהודר, כדאי תמיד לדבר ולהתייעץ עם המשגיח במקום, ולברר את רמת הכשרות.
[1] רמב"ן
[2] רש"י
[3] פי' ר' יוסף בכור שור
[4] רבינו בחיי
[5] רבינו בחיי
[6] רש"י
[7] ספורנו
[8] ת"א ת"י
[9] רבינו בחיי
[10] רבינו בחיי
[11] ת"א ת"י
[12] רבי יוסף בכור שור. כי כל דבר שרע לאדם אם עושהו אעפ"י שבידו לעשות, שייך ביה "לא תוכל", כמו "לא אוכל לגאול לי פן אשחית את נחלתי"
[13] רמב"ן
[14] העמק דבר
[15] ספר מצוות ה', אלה המצוות מ"ע קפה
[16] שם ושם ל"ת כב
[17] מצוות ה' מגמ' ע"ז מו ובשו"ע קמו
[18] שם אלה המצוות ל"ת כה
[19] פי' ר' יוסף בכור שור
[20] רשב"ם
[21] רמב"ן
[22] רבינו בחיי
[23] פי' ר' יוסף בכור שור
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה