מקרא
בראשית פרק כה
(א) וַיֹּסֶף אַבְרָהָם ללמדך דרך ארץ שמי שמתה אשתו והניחה לו בנים, שלא ישא אחרת עד שישיאם[1] וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה על פי הפשט היא פילגש נוספת ועל פי חז"ל זוהי הגר[2]:
(ב) וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שׁוּחַ:
(ג) וְיָקְשָׁן יָלַד אֶת שְׁבָא וְאֶת דְּדָן וּבְנֵי דְדָן הָיוּ אַשּׁוּרִם שיירות סוחרים הולכי דרך מעיר לעיר וּלְטוּשִׁים אומנים שוכני אוהלים המפוזרים על פני השדה וּלְאֻמִּים ראשי עמים יושבי איים[3]:
(ד) וּבְנֵי מִדְיָן עֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנֹךְ וַאֲבִידָע וְאֶלְדָּעָה כָּל אֵלֶּה בְּנֵי קְטוּרָה:
(ה) וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק:
(ו) וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים לפי פשוטו של מקרא הכונה לבני הגר ובני קטורה ולמדרש הכונה הגר שהגר וקטורה אחת הם[4] אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה מזרחה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם ארץ ארם[5]:
(ז) וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר חָי מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים:
(ח) וַיִּגְוַע היא יציאת הרוח מן הגוף בלא עצב ועכוב[6] וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ שראה כל משאלות לבו ושבע כל טובה[7] וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו נאסף אל צרור החיים לחיי העולם עם צדיקי הדורות שהם עמיו[8]:
(ט) וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֶל שְׂדֵה עֶפְרֹן בֶּן צֹחַר הַחִתִּי אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מַמְרֵא:
(י) הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם מֵאֵת בְּנֵי חֵת שָׁמָּה קֻבַּר אַבְרָהָם וְשָׂרָה אִשְׁתּוֹ:
(יא) וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ שחל שפע ברכה בירושתו ובכל הנוגע ליצחק[9] וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם ליד בְּאֵר לַחַי רֹאִי: ס
(יב) וְאֵלֶּה תֹּלְדֹת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחַת שָׂרָה לְאַבְרָהָם כלומר אין זה בנו הנקרא על שם זרעו אלא בן שפחה[10]:
(יג) וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל בִּשְׁמֹתָם לפי סדר לידתם[11] בְּכֹר יִשְׁמָעֵאל נְבָיֹת וְקֵדָר וְאַדְבְּאֵל וּמִבְשָׂם:
(יד) וּמִשְׁמָע וְדוּמָה וּמַשָּׂא:
(טו) חֲדַד וְתֵימָא יְטוּר נָפִישׁ וָקֵדְמָה:
(טז) אֵלֶּה הֵם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וְאֵלֶּה שְׁמֹתָם בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם כל אחד נשיא לְאֻמֹּתָם לאומה שלו[12]:
(יז) וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל מְאַת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים וַיִּגְוַע וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו:
(יח) וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד שׁוּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם בֹּאֲכָה אַשּׁוּרָה עַל פְּנֵי כָל לפני אֶחָיו בני קטורה נָפָל שכן[13]: פ
נביא
יהושע פרק יא
(י) וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיִּלְכֹּד אֶת חָצוֹר וְאֶת מַלְכָּהּ הִכָּה בֶחָרֶב כִּי חָצוֹר לְפָנִים בימים הקדמונים הִיא רֹאשׁ כָּל הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה:
(יא) וַיַּכּוּ אֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ לְפִי חֶרֶב הַחֲרֵם לֹא נוֹתַר כָּל נְשָׁמָה וְאֶת חָצוֹר שָׂרַף בָּאֵשׁ:
(יב) וְאֶת כָּל עָרֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וְאֶת כָּל מַלְכֵיהֶם לָכַד יְהוֹשֻׁעַ זה לא היה בפעם הזאת רק מאוחר יותר בשבע שנות הכיבוש כמואר להלן פס' י"ח וַיַּכֵּם לְפִי חֶרֶב הֶחֱרִים אוֹתָם כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד יְקֹוָק:
(יג) רַק כָּל הֶעָרִים הָעֹמְדוֹת עַל תִּלָּם בגבהם, שלא נפלו חומותיהם בעת הכבוש לֹא שְׂרָפָם יִשְׂרָאֵל זוּלָתִי אֶת חָצוֹר לְבַדָּהּ שָׂרַף יְהוֹשֻׁעַ במסורת שרפה משה צוה לו ומסר כן:
(יד) וְכֹל שְׁלַל הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְהַבְּהֵמָה בָּזְזוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַק אֶת כָּל הָאָדָם הִכּוּ לְפִי חֶרֶב עַד הִשְׁמִדָם אוֹתָם לֹא הִשְׁאִירוּ כָּל נְשָׁמָה:
(טו) כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ כֵּן צִוָּה מֹשֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְכֵן עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לֹא הֵסִיר דָּבָר אף מה שלא צוהו בפירוש כיון מדעתו ל - מִכֹּל אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֶת מֹשֶׁה:
(טז) וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת הָהָר וְאֶת כָּל הַנֶּגֶב וְאֵת כָּל אֶרֶץ הַגֹּשֶׁן אין זה גושן של מצרים ובדרש אומר כי היה גשן של ארץ מצרים והיא נבלעת בתוך ערי ישראל כמו שאמר ויעל לקראת אביו גושנה מלמד שהיא בעלייה כלפי ארץ ישראל ובזכות שהלך יהודה בשליחות אביו להורות לפניו זכה שיהיה לחלקו ארץ גשן שהיא טובה וְאֶת הַשְּׁפֵלָה וְאֶת הָעֲרָבָה וְאֶת הַר יִשְׂרָאֵל אשר ישב בו ישראל/יעקב אבינו, ונקרא על שמו וּשְׁפֵלָתֹה:
(יז) מִן הָהָר הֶחָלָק שהיה נחלק לשנים, אחת הנה ואחת הנה הָעוֹלֶה אשר עולה עד - שֵׂעִיר וְעַד בַּעַל גָּד מישר גד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן תַּחַת הַר חֶרְמוֹן וְאֵת כָּל מַלְכֵיהֶם לָכַד וַיַּכֵּם וַיְמִיתֵם:
(יח) יָמִים רַבִּים עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִלְחָמָה שמה שכתוב (פי"ב) ואת כל ערי המלכים וכו' לא היה בפעם א' כמו בחמשה מלכים הקודמים רק נמשך ימים רבים:
(יט) לֹא הָיְתָה עִיר אֲשֶׁר הִשְׁלִימָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּלְתִּי הַחִוִּי יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן אֶת הַכֹּל לָקְחוּ בַמִּלְחָמָה:
(כ) כִּי מֵאֵת יְקֹוָק הָיְתָה לְחַזֵּק אֶת לִבָּם לִקְרַאת הַמִּלְחָמָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְמַעַן הַחֲרִימָם לְבִלְתִּי הֱיוֹת לָהֶם תְּחִנָּה חנינה ורחמים ובאר הטעם שזה היה מאת ה', שאם היה הולך תיכף אחר הנצחון שנצח את הכלל להלחם עם הערים הפרטיים היו מבקשים שלום, וישראל היו מוכרחים לקבלם אם היו מקבלים עליהם מס ועבדות וז' מצות ב"נ (כנ"ל ט), וע"י שנלחם ימים רבים עי"כ הכבידו את לבם ולא השלימו כִּי לְמַעַן הַשְׁמִידָם כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֶת מֹשֶׁה: ס
(כא) וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיַּכְרֵת אֶת הָעֲנָקִים מִן הָהָר מִן חֶבְרוֹן והגם שמן חברון הורישם כלב, יהושע הורישם מן העיר עצמה כנ"ל, או שכלב הוריש הענקים ויחסה ליהושע לפי שבימיו הוריש וכל נצחון המלחמה יחשב אל המושל על הצבא מִן דְּבִר מִן עֲנָב וּמִכֹּל הַר יְהוּדָה וּמִכֹּל הַר יִשְׂרָאֵל עִם עָרֵיהֶם הֶחֱרִימָם יְהוֹשֻׁעַ:
(כב) לֹא נוֹתַר עֲנָקִים בְּאֶרֶץ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַק בְּעַזָּה בְּגַת וּבְאַשְׁדּוֹד נִשְׁאָרוּ כי לא לחמו עמם כלל ויהיו לנסות בם את ישראל:
(כג) וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ בשבע שכבשו כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה וַיִּתְּנָהּ יְהוֹשֻׁעַ לְנַחֲלָה בשבע שחלקו לְיִשְׂרָאֵל כְּמַחְלְקֹתָם כפי החלוקה האמורה למטה לְשִׁבְטֵיהֶם לכל שבט ושבט חלק וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה מִמִּלְחָמָה אחר הכבוש והחילוק: פ
כתובים
תהילים פרק כב
(ח) כָּל רֹאַי יַלְעִגוּ לִי יַפְטִירוּ בְשָׂפָה יפתחו שפתם ללעוג בי יָנִיעוּ רֹאשׁ כדרך המלעיג: (ט) גֹּל אֶל יְקֹוָק יְפַלְּטֵהוּ כאילו התולעת הזה המדוכא ומתגולל במכאוביו - כדרך התולעת, מתגולל את עצמו אל ה' שיפלטהו ועל זה אומרים יַצִּילֵהוּ כִּי חָפֵץ בּוֹ נראה נא אם יצילהו, יצילהו נא אחר שחפץ בו? כן אומרים בלעג: (י) כִּי אַתָּה גֹחִי מוציאי מושכי מִבָּטֶן מַבְטִיחִי עַל שְׁדֵי אִמִּי: (יא) עָלֶיךָ הָשְׁלַכְתִּי מֵרָחֶם וגם אתה היית אח"כ האומן והמגדל, ומדמה אותו במשל כאלו אחרי שנולד מתה אמו ועליך השלכתי מרחם – לגדלני מִבֶּטֶן אִמִּי אֵלִי אָתָּה בעוד הייתי בבטן בימי העבור אלי אתה - כי גם במצרים היית אתה המשגיח עלי לבל אובד, ומצד שאתה היית תמיד אלי ואומני עי"כ ישימו עתה את לבם עלי בשעזבת אותי לחרפני ביתר שאת, ואני נחשב כעם גדול בעיניהם מצד זה, מה שלא היה זה אם לא היה שמך נקרא עלי מעולם: (יב) אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי צָרָה קְרוֹבָה כִּי אֵין עוֹזֵר: (יג) סְבָבוּנִי פָּרִים רַבִּים משל לאומות העולם אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי: (יד) פָּצוּ עָלַי פִּיהֶם שכבר פצו פה לבלעני, ויותר מזה שהם דומים כ – אַרְיֵה טֹרֵף וְשֹׁאֵג שמלבד שטורף עוד שואג, כאלו הנטרף עושה לו דבר שזה מעורר חמתו, כן הם עם מה שהם מכלים אותי הם שואגים כאלו אני עושה להם רעה ועי"כ תגדל חמתם עוד יותר: (טו) כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי בשרי נשפך כמים - מרוב הפחד וְהִתְפָּרְדוּ כָּל עַצְמוֹתָי הָיָה לִבִּי כַּדּוֹנָג נָמֵס בְּתוֹךְ מֵעָי: (טז) יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ כֹּחִי שלא לבד שנזדעזעו כל איברי החיצונים והפנימים שגם הכח נסתלק, כאלו כחי - וליחות גופי יבש כחרש - עד שא"א שאחלוף כח עוד, וגם לא אוכל לצעוק לישועה כי -וּלְשׁוֹנִי מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי מרוב הפחד וא"כ הלא בודאי וְלַעֲפַר מָוֶת תִּשְׁפְּתֵנִי כי אין תקוה כלל שאנצל: (יז) כִּי סְבָבוּנִי כְּלָבִים רשעים המשולים לכלבים עֲדַת מְרֵעִים הִקִּיפוּנִי בכל זה לא אירא מפניהם, רק כָּאֲרִי יָדַי וְרַגְלָי עומדים נגדם בחוזק כידי ורגלי הארי אשר לא יחת מקולם ומהמונם לא יענה: (יח) אֲסַפֵּר כָּל עַצְמוֹתָי מגודל הרזון בולטים עצמותי עד שאוכל לספרם הֵמָּה יַבִּיטוּ יִרְאוּ בִי ושונאי מסתכלים בי דרך בזיון ונקמה: (יט) יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם הגם שכבר התחילו לבוז ולשלול אותי עד שיחלקו בגדי להם וגם וְעַל לְבוּשִׁי המיוחד שהוא לבוש מלכות, או לבוש החשוב שאני לבוש בו יַפִּילוּ גוֹרָל- מי יקחנה, בכ"ז לא יוכלו לגעת אל גופי, כי - : (כ) וְאַתָּה יְקֹוָק אַל תִּרְחָק אֱיָלוּתִי כחי וחוזקי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה: (כא) הַצִּילָה מֵחֶרֶב ממהורגים בחרב אתנַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי הדבר האחד שנשאר לי אחר ששללו כל אשר לי, והוא חיי נפשי: (כב) צייר במליצתו כאלו בין הטורפים הבאים לטרפו בא גם אריה בתוכם וכבר אחזו בפיו, והזמין לו ה' ראם שלקחו מפי האריה והרימו על קרניו, והוא בעודו עומד על קרני הראם והקהל סביבו, משם מקרני הראם הוא מודה ומהלל לה', וז"ש הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה הגם שאני בפיו הושיעני ע"י הראם, ואז מן קרני הראם - אשר שם וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי מן המקום הזה: (כג) אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי שהם התלמידי חכמים אחי ובְּתוֹךְ קָהָל מנין יהודים הנקרא קהל אֲהַלְלֶךָּ:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה