יום חמישי, 20 בנובמבר 2014

פרשת תולדות יום ו'

מקרא

בראשית פרק כז

(לה) וַיֹּאמֶר בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה בחכמה[1] וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ:
(לו) וַיֹּאמֶר הֲכִי באמת ראוי לכך ש - קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי והתחכם עלי זֶה פַעֲמַיִם אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי וַיֹּאמַר הֲלֹא אָצַלְתָּ השארת[2] לִּי בְּרָכָה:
(לז) וַיַּעַן יִצְחָק וַיֹּאמֶר לְעֵשָׂו הֵן גְּבִיר שַׂמְתִּיו לָךְ שבירכתיו "הוה גביר לאחיך" וְאֶת כָּל אֶחָיו נָתַתִּי לוֹ לַעֲבָדִים שבירכתיו וישתחוו לך בני אמך וְדָגָן וְתִירֹשׁ סְמַכְתִּיו וּלְכָה אֵפוֹא מָה אֶעֱשֶׂה בְּנִי שלא נתן הקב"ה לאברהם רק ארץ כנען ואני נתתיה לו כולה[3]:
(לח) וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל אָבִיו הַבְרָכָה האם רק ברכה אַחַת הִוא לְךָ אָבִי בָּרֲכֵנִי גַם אָנִי אָבִי וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ:
(לט) וַיַּעַן יִצְחָק אָבִיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ מקצת ארץ ישראל שהיא שמני הארץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ זה הר שעיר הסמוך לא"י בחלקו של יהודה והיא ארץ שמנה ונשקית מטל השמים כא"י[4] וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל לא תמצא בברכת עשו זכרון ה' יתברך, אבל בברכת יעקב הזכיר ויתן לך האלהים, וזה יורה כי נתן לעשו משמנים וטל ולא במתת אלהים כמו ביעקב אלא בדרך מסלות הכוכבים ומזלות אשר זרעו של עשו מסורין להם, ונתנם לו לזמן, וזהו לשון מושבך כלומר בעוד שתשב בארץ[5]:
(מ) וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה ברכו שינצח במלחמותיו ולא יפול ביד אויביו, ואמר מיד אחריו וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד רק שלא תתגבר על אחיך אלא הוא יגבר עליך וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד לשון רדוי, ומקרא חסר הוא, וכאשר אינך רוצה להיות תחתיו, תרד באומות ותכבוש מהם ארצם[6] וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ:
(מא) וַיִּשְׂטֹם שמר שנאה עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי כלומר בחיי אבי לא אעשה כן לצערו אלא אמתין עד שאבי ימות -[7] וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי:
(מב) וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ שמראה עצמו לך מנוחם על ענין הברכות וכאילו אינו מקפיד בהן, והוא מארב כדי שלא תשתמר ויוכל -[8] לְהָרְגֶךָ:
(מג) וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי וְקוּם בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן אָחִי חָרָנָה:
(מד) וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים שנים אֲחָדִים מועטים ואחדים פחות מעשר[9] עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ:
(מה) עַד שׁוּב אַף אָחִיךָ מִמְּךָ וְשָׁכַח אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לּוֹ וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד אם יהרוג אותך גם הוא יהרג על ידי גואלי הדם[10]:
(מו) וַתֹּאמֶר רִבְקָה אֶל יִצְחָק קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת כָּאֵלֶּה מִבְּנוֹת הָאָרֶץ לָמָּה לִּי חַיִּים:

בראשית פרק כח

(א) וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ היה יעקב בוש לבוא לאביו שרמהו ומשום כך לעיל כתיב ותשלח ותקרא ליעקב הרי שלא היה בבית אביו. ע"כ כאשר קרא לו יצחק מתחלה אישר חילו על התחבולה שעשה וכי טוב עשה ואין בלבו עליו כלום[11] וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן:
(ב) קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה לפדן אֲרָם בֵּיתָה לבית[12] בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ:
(ג) וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ בממון[13] וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עשרה עַמִּים שבטים כלומר שכל שבט יהיה למנהג ועם בפני עצמו אע"ג שהיה להם תורה אחת ומלך אחד מ"מ היו משונים בהליכות עולם. ורק שבט יהודה ובנימן היו למנהג אחד ושבט לוי היה נכלל בשארי שבטים ושבט יוסף מנהג אחד לאפרים ומנשה[14]:
(ד) וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם שאמר לו ואעשך לגוי גדול[15] לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם מאחר שלא תקח אשה מארץ כנען שהם עבדים כמו שצוה לי אברהם אבי[16]:
(ה) וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם אֶל לָבָן בֶּן בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי אֲחִי רִבְקָה אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו אמר "אם יעקב ועשו", בשביל שצוה יצחק ליעקב לקחת אשה מבנות לבן אחי אמו, הזכיר הכתוב שהיה גם אחי אמו של עשו, וראוי היה שיצוה גם כן לעשו, אלא בשביל שברכת אברהם וזרעו לא תהיה אלא ביעקב, לכך לא צוה לעשו[17]:
(ו) וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי בֵרַךְ יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְשִׁלַּח אֹתוֹ פַּדֶּנָה אֲרָם לָקַחַת לוֹ מִשָּׁם אִשָּׁה בְּבָרֲכוֹ אֹתוֹ וראה שבגלל שלא לקח מבנות כנען ברך אותו[18] וַיְצַו עָלָיו לֵאמֹר לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן:
(ז) וראה עשו גם ש -[19] וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם:
(ח) מכל זה - וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו:
(ט) וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת היא בשמת[20] בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה: ס

סליק פ' תולדות

נביא

יהושע פרק טו
 (טז) וַיֹּאמֶר כָּלֵב אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת קִרְיַת סֵפֶר וּלְכָדָהּ וְנָתַתִּי לוֹ אֶת עַכְסָה בִתִּי לְאִשָּׁה:
(יז) וַיִּלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב מאמו וי"א שהיה מאביו ושם אביו היה גם יפנה וגם קנז וַיִּתֶּן לוֹ אֶת עַכְסָה בִתּוֹ לְאִשָּׁה:
(יח) וַיְהִי בְּבוֹאָהּ לבית בעלה וַתְּסִיתֵהוּ שכנעה אותו לִשְׁאוֹל מֵאֵת אָבִיהָ שָׂדֶה וַתִּצְנַח מֵעַל הַחֲמוֹר הפילה עצמה ארצה מהחמור וַיֹּאמֶר לָהּ כָּלֵב מַה לָּךְ:
(יט) וַתֹּאמֶר תְּנָה לִּי בְרָכָה פרנסה כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב ארץ נגובה ללא מים נְתַתָּנִי וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מעיינות מָיִם וַיִּתֶּן לָהּ אֵת גֻּלֹּת עִלִּיּוֹת מעינות עליונים מעל השדה וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּיּוֹת מעינות מתחת לשדה: פ
(כ) זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם שנחלק לכל משפחה בפני עצמה:
(כא) וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה בגבול לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר:
(כב) וְקִינָה וְדִימוֹנָה וְעַדְעָדָה היא עיר אחת, שהעיר הראשיית הי' שמה קינה, ומגרשי העיר היו שמם דמונה ועדעדה:
(כג) וְקֶדֶשׁ וְחָצוֹר וְיִתְנָן:
(כד) זִיף וָטֶלֶם וּבְעָלוֹת:
(כה) וְחָצוֹר חֲדַתָּה חצור החדשה וּקְרִיּוֹת חֶצְרוֹן הִיא חָצוֹר שכל אלה שהם חצור חדתה ר"ל חצר החדשה וקריות חצור והם בכלל חצור ונתן סימן זה מפני שהי' עוד חצור בנפתלי:
(כו) אֲמָם וּשְׁמַע וּמוֹלָדָה:
(כז) וַחֲצַר גַּדָּה וְחֶשְׁמוֹן וּבֵית פָּלֶט:
(כח) וַחֲצַר שׁוּעָל וּבְאֵר שֶׁבַע וּבִזְיוֹתְיָה:
(כט) בַּעֲלָה וְעִיִּים וָעָצֶם:
(ל) וְאֶלְתּוֹלַד וּכְסִיל וְחָרְמָה:
(לא) וְצִקְלַג וּמַדְמַנָּה וְסַנְסַנָּה עיר אחת, הראשיית היה שמה צקלג. ומגרשיה היו שמם מדמנה וסנסנה:
(לב) וּלְבָאוֹת וְשִׁלְחִים עיר אחת וְעַיִן וְרִמּוֹן כָּל עָרִים עֶשְׂרִים וָתֵשַׁע וְחַצְרֵיהֶן: ס



כתובים

תהלים פרק כח
(א) לְדָוִד אֵלֶיךָ יְקֹוָק אֶקְרָא צוּרִי אַל תֶּחֱרַשׁ מִמֶּנִּי פֶּן תֶּחֱשֶׁה מִמֶּנִּי וְנִמְשַׁלְתִּי עִם יוֹרְדֵי בוֹר: (ב) שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ בְּנָשְׂאִי יָדַי אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ: (ג) אַל תִּמְשְׁכֵנִי עִם רְשָׁעִים בל אמשך ברשת ע"י רשעים וְעִם פֹּעֲלֵי אָוֶן דֹּבְרֵי שָׁלוֹם עִם רֵעֵיהֶם וְרָעָה בִּלְבָבָם שסכנתם גדולה מאד, כי איני יודע להזהר מהם ובקל אמשך אחריהם אל הרשת: (ד) תֶּן לָהֶם כְּפָעֳלָם וּכְרֹעַ מַעַלְלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם תֵּן לָהֶם הָשֵׁב גְּמוּלָם לָהֶם: (ה) כִּי לֹא יָבִינוּ אֶל פְּעֻלֹּת יְקֹוָק וְאֶל מַעֲשֵׂה יָדָיו אינם נותנים לב להבין פעולת ה' שמשלם לרשע כרשעתו ויֶהֶרְסֵם וְלֹא יִבְנֵם ולזה יהרס אותם ולא יבנה עוד אותם לחזור לקדמותם: (ו) בָּרוּךְ יְקֹוָק כִּי שָׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנָי: (ז) יְקֹוָק עֻזִּי וּמָגִנִּי בּוֹ בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי וַיַּעֲלֹז לִבִּי וּמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ אודה לו בשיר: (ח) יְקֹוָק עֹז לָמוֹ וּמָעוֹז וחוזק יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ הוּא: (ט) הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם:
תהלים פרק כט
(א) מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַיקֹוָק בְּנֵי אֵלִים האבות שהיו אילי הארץ הָבוּ לַיקֹוָק כָּבוֹד וָעֹז: (ב) הָבוּ לַיקֹוָק כְּבוֹד שְׁמוֹ ע"י שתקדישוהו הִשְׁתַּחֲווּ לַיקֹוָק בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ במקום שהוא מהודר בקדושה בית המקדש: (ג) קוֹל יְקֹוָק עַל הַמָּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים ירעם בקול יְקֹוָק עַל מַיִם רַבִּים: (ד) קוֹל יְקֹוָק בַּכֹּחַ קוֹל יְקֹוָק בֶּהָדָר כך היה קולו של הקב"ה במתן תורה: (ה) קוֹל יְקֹוָק שֹׁבֵר אֲרָזִים האומות החזקות וַיְשַׁבֵּר יְקֹוָק אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן: (ו) וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל את הארזים לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן שמות הרים כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים: (ז) קוֹל יְקֹוָק חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ כורת להבות אש לשלחם על פני הארץ והם הברקים והמה יחרידו את העובדי גילולים: (ח) קוֹל יְקֹוָק יָחִיל מִדְבָּר יָחִיל יְקֹוָק מִדְבַּר קָדֵשׁ מדבר סיני שבו נתקדשו ישראל: (ט) קוֹל יְקֹוָק יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת כי ישבר ויפיל כל עצי היערות וישארו א"כ היערות מגולים ופנוים מן האילנות והכל הוא דרך משל על מפלת אויבי ה' וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד כל הבאים בבית המקדש יאמרו הנה עתה נראה כבודו: (י) יְקֹוָק לַמַּבּוּל יָשָׁב וַיֵּשֶׁב יְקֹוָק מֶלֶךְ לְעוֹלָם: (יא) יְקֹוָק עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְקֹוָק יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:




 



משנת ההלכה

המותר או האסור לפני תפילת שחרית

       א.       נהגו להקל בשתיית מיץ תפוזים, קפה, או תה, קודם התפילה, ואפילו שותה עם סוכר וחלב כדי שיהיה לאדם יותר יישוב הדעת לכוין בתפילה. ומ"מ ישתדל לשתות רק אחר ברכות התורה, וברכות השחר. ואין לשתות באסיפת חברים.

        ב.        מים, מותר לכתחילה לשתות בכל כמות.

         ג.         מי שאינו יכול לכוון בתפילה כראוי אא"כ אוכל קודם לכן, ואין מספיק לו שתיית קפה, תה, או מיץ תפוזים, מותר לו לאכול מעט אחר שאמר ברכות התורה וברכות השחר, כדי ליישב דעתו ע"י האוכל.

        ד.        אם אין באזור מגוריו מנין בשעה מוקדמת, והשכים קום קודם התפילה, ויודע שיצטרך לאכול כדי ליישב דעתו בגלל ההמתנה למנין, עדיף שיתפלל עתה ביחידות ויאכל אח"כ, ואז יילך לבית הכנסת לשמוע קדיש, קדושה, ברכו, קריאת התורה וכו', מאשר שיאכל לפני התפילה.

       ה.       הניעור כל הלילה, או שקם קודם עלות השחר, והתחיל לאכול יותר מחצי שעה לפני עלות השחר, יכול להמשיך באכילתו עד עלות השחר, ובעלות השחר יפסיק לאכול.

         ו.         בעת ההליכה לבית הכנסת טוב להמנע מלשוחח עם שום אדם אפילו דבר הכרחי, שמא יימשך בדיבורו ועי"ז יפסיד חלקים מהתפילה.

         ז.         יש להימנע מלקחת בידים תינוק או ילד קטן קודם התפילה, שמא ילכלכו את בגדיו ולא יספיק לנקותם כראוי, ועי"ז יפסיד חלקים מהתפילה. אבל אם יש צורך בכך מותר.

       ח.       נאמר בתהילים (פה) "צדק לפניו ילך וישם לדרך פעמיו" וכתבו ע"ז חז"ל (ברכות יד.) אמר רב אידי וכו' "אסור לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל וכו' וכל המתפלל ואח"כ יוצא לדרך הקב"ה עושה לו חפציו". ולכן אין לצאת לנסיעה בדרך קודם שמתפלל ואפילו אם בהגיעו למחוז חפצו יהיה לו מנין להתפלל בזמן. אבל לנסוע בשביל להתפלל מותר.

        ט.       אם יוצא לצורך מצוה מותר לו לצאת אף קודם תפילת שחרית. וכן אם מפחד לאבד מישרתו מחמת שיאחר או כל כיו"ב מותר לו לצאת לדרך קודם שיתפלל.

          י.          וכן אם חושש שיאחר את טיסתו המתוכננת, או יפסיד רכבת, או אוטובוס שאינם נוסעים בתדירות, ויצטרך להמתין זמן רב מותר לו לצאת לדרך קודם שיתפלל.





[1] ת"א ת"י
[2] ת"א ת"י
[3] רמב"ן
[4] חזקוני
[5] רבינו בחיי
[6] פי' הטור
[7] ת"א ת"י
[8] הכתב והקבלה
[9] אבע"ז
[10] רשב"ם
[11] העמק דבר
[12] ת"א ת"י
[13] ספורנו
[14] העמק דבר
[15] רש"י
[16] רשב"ם חזקוני
[17] רמב"ן
[18] פי' ר' יוסף הכור שור
[19] רש"י
[20] ת"י

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה