מקרא
דברים פרק ז
(יב) וְהָיָה עֵקֶב בעבור ש- תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה יזהיר במשפטים הקלים כדיני ממונות שלא יבזו אותם[1] וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ:
(יג) וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ ולדי בקרך שהנקבה משגרת ממעיה[2] וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ שמעשירות בעליהן[3] עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ:
(יד) בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ:
(טו) וְהֵסִיר יְקֹוָק מִמְּךָ כָּל חֹלִי הנהוג לבא בעולם וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ שהיו חוץ ממנהגו של עולם[4] לֹא יְשִׂימָם בָּךְ וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ:
(טז) וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים תכלה אותן ותאכלם כלחם, כלשון כי לחמנו הם[5] אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תָחֹס עֵינְךָ עֲלֵיהֶם וְלֹא תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם כִּי מוֹקֵשׁ הוּא לָךְ: ס
(יז) כִּי שמא[6] תֹאמַר בִּלְבָבְךָ רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי אֵיכָה אוּכַל לְהוֹרִישָׁם:
(יח) לֹא תִירָא מֵהֶם אל תאמר "איכה אוכל" וגו' בגלל יראתך מפניהם אלא זָכֹר תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְפַרְעֹה וּלְכָל מִצְרָיִם שהיו רבים וחזקים ממך ונתנם בידך והאבדת את שמם ומזה תכיר שזה היה נמנע לולא ה' שהיה לך[7]:
(יט) הַמַּסֹּת הניסים[8] הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ כֵּן יַעֲשֶׂה יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְכָל הָעַמִּים אֲשֶׁר אַתָּה יָרֵא מִפְּנֵיהֶם:
(כ) וְגַם בדרך הטבע יושיעך ע"י שישלח אֶת הַצִּרְעָה יְשַׁלַּח יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בָּם שהוא מן הנסים הנסתרים שנראה לעיני רואיהם שהיא באה בדרך הטבע כענין הגשמים, לפי שאין בשניהם שינוי טבעו של עולם אבל הם ענין טבעי[9] עַד אֲבֹד הַנִּשְׁאָרִים וְהַנִּסְתָּרִים מִפָּנֶיךָ:
(כא) ולכן לֹא תַעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם כלומר שאין לירא מהאומות אלא מה'[10] כִּי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא:
(כב) וְנָשַׁל יגרש ויגלה[11] יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵל מִפָּנֶיךָ מְעַט מְעָט לֹא תוּכַל יכול אתה אלא אין תקנתך[12] כַּלֹּתָם מַהֵר במלחמה ביום אחד[13] פֶּן תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה:
(כג) וּנְתָנָם יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה עַד הִשָּׁמְדָם:
(כד) וְנָתַן מַלְכֵיהֶם בְּיָדֶךָ עצה מן השמים שלא בנקל יתקבצו למלחמה כאשר יותן המלך בידך וְהַאֲבַדְתָּ אֶת שְׁמָם מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם של משפחת המלך. למען לא יהיה בנקל להם למהר למנות מלך וללחום לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בְּפָנֶיךָ ובלי מלך לא ימצא איש עוז ידו ולבו למלחמה[14] עַד הִשְׁמִדְךָ אֹתָם:
(כה) פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ נצטוינו בזה לבער את הע"ז עצמה וצריך לבער את העבודה זרה בכל דרך של איבוד והשחתה הראוי יותר לאותה עבודה זרה, שתגרום שלא ישאר ממנה רושם, ושתמהר את איבודה, דהיינו בין בשבירה בין בשריפה בין בהריסה ובין בכריתה[15] לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם וְלָקַחְתָּ לָךְ אסר גם כן התכשיטים והצפויים שעליהן וכל מה שנועד ליפות הע"ז בעצמה[16] פֶּן תִּוָּקֵשׁ בּוֹ כִּי תוֹעֲבַת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ הוּא:
(כו) וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ נצטוינו בזה לקרוא לע"ז בשם גנאי[17] וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרֶם הוּא לאסור בהנאה כל עניני ע"ז, היא ומשמשיה ותקרובת שלה והנויין ונאסר אפילו להכניס ע"ז לביתו אפילו אם אינו רוצה ליהנות[18]: פ
דברים פרק ח
(א) כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּן וּרְבִיתֶם וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְקֹוָק לַאֲבֹתֵיכֶם:
(ב) וְזָכַרְתָּ אם יאמר לך לבך לחמוד הכסף והזהב אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֹלִיכֲךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר ולא הוצרכת לכסף וזהב[19] לְמַעַן עַנֹּתְךָ זה עינוי שאין פת בסלך וחייך תלוים למרום בכל יום[20] לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר /מצותו/ מִצְוֹתָיו אִם לֹא:
(ג) וַיְעַנְּךָ בדרך ההליכה במדבר וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ כי לא ידעת במן שתוכלו לחיות בו ימים רבים, ולא הגיע אליכם כן בקבלה מאבותיכם[21] לְמַעַן הוֹדִעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יְקֹוָק יִחְיֶה הָאָדָם:
(ד) שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ הנה זה היה נס גדול בשינוי טבעו של עולם, כי הבגדים הם בלין בהתמדת הלבישה בדרך הטבע, וכאן באנשי המדבר נשארו בחידושם תמיד ואין הזמן והזיעה שולטין עליהם לכלותם[22] וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה לא התנפחה כמו בצק שתופח[23] זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה:
נביא
ישעיהו פרק לג
א. הוֹי שׁוֹדֵד הוי, על מלך אשור - השודד, וְאַתָּה לֹא שָׁדוּד אך אותך - עדיין לא שדדו, וּבוֹגֵד, וְלֹא בָגְדוּ בָּך אתה היית בוגד בעמים רבים, אך בך עדיין לא הצליחו לבגוד, כַּהֲתִמְךָ שׁוֹדֵד תּוּשַּׁד כשיושלם זמנך להיות שודד - ישדדו אותך, כַּנְּלֹתְךָ לִבְגֹּד יִבְגְּדוּ בָךְ כשיכלה ויושלם זמנך לבגוד בעמים - יבגדו בך.
ב. יְקֹוָק חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ ה', רחם עלינו כי לך אנו מקווים, הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים הֱיֵה לבנ"י, לכוח ולמגן כל בוקר ובוקר, אַף יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה ובודאי שיושיענו -בזמן צרה.
ג. מִקּוֹל הָמוֹן מקול ההַמִיָה(הרעש) שבמחנה אשור - כשיבוא עליהם המלאך, נָדְדוּ עַמִּים כל העמים, יברחו וינדדו לכל עבר, מֵרוֹמְמֻתֶךָ נָפְצוּ גּוֹיִם כשיֵדְעו כי ה' מרוֹמם ונשגב עליהם(אחר מפלת אשור) - ינוסו ויפוצו הנשארים ממכת המלאך.
ד. וְאֻסַּף שְׁלַלְכֶם השלל שתאספו ממחנה אשור, יאסף בקלות רבה, אֹסֶף הֶחָסִיל כמו שאוספים את החסיל (הארבה) כשנַח בשדות, כְּמַשַּׁק גֵּבִים שֹׁקֵק בּוֹ וכמו קול המים השוקקים ומרעישים בבורות המים, כך ינהמו הבאים לשלול השלל,
ה. נִשְׂגָּב יְקֹוָק כִּי שֹׁכֵן מָרוֹם במפלת אשור יִֹשָגֵב ויתגדל שם ה' השוכן במרום, מִלֵּא צִיּוֹן מִשְׁפָּט וּצְדָקָה ה' ימלא את ציון משפט וצדקה.
ו. וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ קיום הזמנים הטובים הללו, חֹסֶן יְשׁוּעֹת וחוזק הישועות ימשיך ויתמיד, חָכְמַת וָדָעַת יִרְאַת יְקֹוָק הִיא אוֹצָרוֹ אם תלכו ע"פ החכמה ודעת ה', ואת יראת האלוקים שבלבכם, תשמרו עליה באוצר - לגודל חשיבותה.
ז. הֵן אֶרְאֶלָּם הנה, השליחים ההולכים ממקום למקום, צָעֲקוּ חֻצָה יצעקו בחוץ על גודל הרעה לישראל, (לפני מפלת אשור) מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן המלאכים שנשלחים בזמן השלום, בעת ההיא יבכו במרירות רבה על רעת בנ"י,
ח. נָשַׁמּוּ מְסִלּוֹת המסילה, הדרכים הסלולות, שוממות, (בגלל המלחמה) שָׁבַת עֹבֵר אֹרַח התבטלו מהדרכים(מהאֹרַח) כל עובר ושב, הֵפֵר בְּרִית האוייב, ביטל את הברית שכרת עם ישראל, מָאַס עָרִים מאס בערי ישראל - להחריבם עד היסוד, לֹא חָשַׁב אֱנוֹשׁ לא החשיב האנשים, להתנהג עימם בכבוד וכבני אדם,
ט. אָבַל נשחתה, אֻמְלְלָה אָרֶץ ונכרתה הארץ, הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַל האוייב, "בִּיֵש" את היערות שבארץ, כי הכרית את כל העצים, וכל הארץ שוממה,(כמו: "...קָנֶה וָסוּף - קָמֵלוּ" ; לעיל יט', ו') הָיָה הַשָּׁרוֹן כָּעֲרָבָה השרון (מקום מרעה) היה כמו מדבר,
וְנֹעֵר בָּשָׁן וְכַרְמֶל פירות העצים, בהרי הבשן והכרמל - "יְנוּעַרוּ" ויפילו פירותיהן.
י. עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יְקֹוָק, עַתָּה אֵרוֹמָם עַתָּה אֶנָּשֵׂא כעת, לפני החורבן הגמור של בנ"י, יקום ה' ירום וינשא על מלך אשור - להושיע את עמו.
יא. תַּהֲרוּ חֲשַׁשׁ, תֵּלְדוּ קַשׁ מחשבתם לכבוש את ירושלים, נמשלה להריון ולידה של חשש וקש, (חשש -דק יותר מהקש) רוּחֲכֶם אֵשׁ תֹּאכַלְכֶם מחשבתכם זו, תגרום שתשרפו באש.
יב. וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד העמים שבאו על ירושלים, ישרפו כאבנים - השורפים לסיד, קוֹצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ וכמו קוצים כְּרוּתִים (שהם יבשים מאוד) - ונשרפים במהירות.
יג. שִׁמְעוּ רְחוֹקִים אֲשֶׁר עָשִׂיתִי הרחוקים מירושלים, ישמעו את שעשה ה' במחנה אשור, וּדְעוּ קְרוֹבִים גְּבֻרָתִי והקרובים שהיו במחנה אשור, יֵדְעוּ את גבורת ה' שראו !
יד. פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים כשבא מלך אשור על ירושלים, החוטאים (שבנא וסיעתו) פחדו מפניו, אָחֲזָה רְעָדָה חֲנֵפִים ואת הרשעים - אחזה רעדה, מִי יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אוֹכֵלָה מי יעמוד להלחם לנו מול האש הגדולה הזו, האוכלת את כל העמים? מִי יָגוּר לָנוּ מוֹקְדֵי עוֹלָם מי ילחם ויעמוד בשבילנו, מול מלך אשור ששרף עמים בכל העולם,
טו. הֹלֵךְ צְדָקוֹת וְדֹבֵר מֵישָׁרִים המלך חזקיהו, שהולך בדרך של צדק, ודיבורו תמיד ביושר ובלא מרמה, מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת שמואס בממון עשוק, נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד שידיו מואסות מלקחת שוחד,אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים שאוטם את אזניו מלשמוע דברים הגורמים לשפוך דם נקיים, וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע ושעוצם את עיניו מלראות דברים אסורים.ובזכות צדקותו - תנצל ירושלים, (תשובה על: " מי יגור לנו... ")
כתובים
דברי הימים ב פרק כט
(ו) כִּי מָעֲלוּ אֲבֹתֵינוּ וְעָשׂוּ הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ וַיַּעַזְבֻהוּ וַיַּסֵּבּוּ פְנֵיהֶם מִמִּשְׁכַּן יְקֹוָק וַיִּתְּנוּ עֹרֶף ולא הסתכלו אחורה: (ז) גַּם סָגְרוּ דַּלְתוֹת הָאוּלָם וַיְכַבּוּ אֶת הַנֵּרוֹת של המנורה וּקְטֹרֶת לֹא הִקְטִירוּ וְעֹלָה לֹא הֶעֱלוּ בַקֹּדֶשׁ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אבל לאלהים אחרים כן עשו במות בכל עיר ועיר לקטר עליהם: (ח) ובגלל זה וַיְהִי קֶצֶף יְקֹוָק עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם וַיִּתְּנֵם לזועה לְזַעֲוָה נתן אותם לחרדה לְשַׁמָּה לתימהוןוְלִשְׁרֵקָה שריקה שיוצאת מבין שפתיו של אדם שדרכו לעשות כן על דבר חשוב שנחרב כַּאֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים בְּעֵינֵיכֶם: (ט) וְהִנֵּה נָפְלוּ אֲבוֹתֵינוּ בֶּחָרֶב וּבָנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ וְנָשֵׁינוּ הנה הם בַּשְּׁבִי עַל זֹאת: (י) עַתָּה עִם לְבָבִי לִכְרוֹת בְּרִית לַיקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֹׁב מִמֶּנּוּ חֲרוֹן אַפּוֹ: (יא) בָּנַי עַתָּה אַל תִּשָּׁלוּ שלא יהיה לכם שגגה בדבר טהרת הבית כִּי בָכֶם בָּחַר יְקֹוָק לַעֲמֹד לְפָנָיו לְשָׁרְתוֹ וְלִהְיוֹת לוֹ מְשָׁרְתִים וּמַקְטִרִים ולכן תיזהרו אף יותר בעבודת המקום: ס (יב) וַיָּקֻמוּ הַלְוִיִּם מַחַת בֶּן עֲמָשַׂי וְיוֹאֵל בֶּן עֲזַרְיָהוּ מִן בְּנֵי הַקְּהָתִי וּמִן בְּנֵי מְרָרִי קִישׁ בֶּן עַבְדִּי וַעֲזַרְיָהוּ בֶּן יְהַלֶּלְאֵל וּמִן הַגֵּרְשֻׁנִּי יוֹאָח בֶּן זִמָּה וְעֵדֶן בֶּן יוֹאָח: (יג) וּמִן בְּנֵי אֱלִיצָפָן שִׁמְרִי ויעואל וִיעִיאֵל וּמִן בְּנֵי אָסָף זְכַרְיָהוּ וּמַתַּנְיָהוּ: ס (יד) וּמִן בְּנֵי הֵימָן יחואל יְחִיאֵל וְשִׁמְעִי ס וּמִן בְּנֵי יְדוּתוּן שְׁמַעְיָה וְעֻזִּיאֵל: (טו) וַיַּאַסְפוּ אֶת אֲחֵיהֶם וַיִּתְקַדְּשׁוּ וַיָּבֹאוּ כְמִצְוַת הַמֶּלֶךְ בְּדִבְרֵי יְקֹוָק לְטַהֵר בֵּית יְקֹוָק: (טז) וַיָּבֹאוּ הַכֹּהֲנִים לִפְנִימָה לפנים ההיכל בֵית יְקֹוָק לְטַהֵר וַיּוֹצִיאוּ אֵת כָּל הַטֻּמְאָה העבודה זרה אֲשֶׁר מָצְאוּ בְּהֵיכַל יְקֹוָק לַחֲצַר בֵּית יְקֹוָק וַיְקַבְּלוּ הַלְוִיִּםשלא יכלו להכנס להיכל לְהוֹצִיא לְנַחַל קִדְרוֹן חוּצָה שהיה מחוץ לעיר: (יז) וַיָּחֵלּוּ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לְקַדֵּשׁ ולטהר את ההיכל וּבְיוֹם שְׁמוֹנָה לַחֹדֶשׁ בָּאוּ לְאוּלָם יְקֹוָק וַיְקַדְּשׁוּ אֶת בֵּית יְקֹוָק לְיָמִים שְׁמוֹנָה ותהליך זה לקח שמונה ימים כי דמויות הע"ז היו צבועות על הקירות של בית המקדש וזהו הזמן שזה לקח וכן לקח זמן עד שהכהנים נטהרו וּבְיוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן כִּלּוּ לטהר את כל המקדש: ס (יח) וַיָּבוֹאוּ פְנִימָה אל הבית הפנימי למקום מושב המלך אֶל חִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמְרוּ טִהַרְנוּ אֶת כָּל בֵּית יְקֹוָק אֶת מִזְבַּח הָעוֹלָה וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת שֻׁלְחַן הַמַּעֲרֶכֶת לחם הפנים וְאֶת כָּל כֵּלָיו: (יט) וְאֵת כָּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר הִזְנִיחַ הַמֶּלֶךְ אָחָז בְּמַלְכוּתוֹ בְּמַעֲלוֹ שמעל ושהשתמש בהם לע"ז בימי מלכותו הֵכַנּוּ טהרנו וְהִקְדָּשְׁנוּ וי"א שמרוב שהיו מאוסים להקב"ה היו צריכים לגנזם ולהקדיש אחרים תחתיהם וְהִנָּם לִפְנֵי מִזְבַּח יְקֹוָק: ס
משנת ההלכה
כניסה לאתרים
א. באתרי בילוי ישנם מספר דברים שיש לשים לב אליהם
ב. צריך לברר בכניסה לכל אתר שאין בו איסורי הסתכלות בערוה, ולכן יש להזהר בכניסה לחופים ולברר האם מתאימים לרמת החשיפה המקובלת אצלנו
ג. כמו כן אתרים בהם יש פעילות אקטיבית יחד עם המבקרים באתר יש לברר ולתכנן מראש שבפעילות זו אין בעיות של יחוד, למשל מוזיאון הילדים בחולון מציע פעילות שנקראת "דיאלוג בחשיכה" בה המבקרים מטיילים באזור חשוך וחווים מהי תחושתו של אדם עוור, ללא תכנון מוקדם עלול המבקר להכשל באיסור יחוד, אם לצורך הענין קבוצה של בנות מודרכת על ידי מדריך ולא מדריכה.
ד. כמו כן בפעילות של ספורט ימי או שייט יש לברר שהמסלול מותאם לרמת החשיפה שהאדם מקפיד שבני ביתו יחשפו אליה.
ה. כמו כן בפעילויות בהם יש צורך במגע פיזי בין המשתתפים או המדריכים, יש לברר האם הדבר תואם את רמת ההקפדה הנדרשת בכדי לא להכשל ולהוריד את הרמה הרוחנית רק לצורך בילוי.
ו. במקומות מסוימים ישנם הרצאות, סרטי הסברה וכדומה, גם אם לנו בתור אנשים בוגרים נראה שאין הדבר משפיע יש לדברים השפעה עמוקה על ילדים, וכדאי לברר קודם לכן האם דברים אלו תואמים את השקפת עולמנו בכדי שלא לחשוף את ילדינו אליהם, או לפחות להכין אותם מראש לכך.
ז. בבתי מלון והארחה שונים ישנם פעילויות לילדים בכדי לאפשר להורים לנוח, יש לברר היטב את טיב אותם פעיליות וכשרותם, והאם תואמים את השקפת עולמנו.
ח. אתרים שאינם שומרי שבת יש לברר האם הלכתית מותר להכנס אליהם, וכל אחד ישאל את רבותיו מה לעשות במצבים אלו.
הבהרה: לכל משפחה ישנו סטנדרט שונה ביחס לחשיפת בני המשפחה לתכנים ומראות מסויימים, אין בדברים הנ"ל בכדי לקבוע מה מתאים או לא מתאים, דבר זה צריך על אחד להתייעץ אם רבותיו ומחנכי ילדיו. מטרת הדברים הנה לעורר מודעות לכך שעובדת היותנו בנופש אינה אמורה לשנות את רמת החינוך (דוגמא שסיפרו זוג הורים. באתר בילוי מסויים (מוזיאון שמציג אמנות) ישנם סרט הדגמה ותמונות שמציגים אלימות קשה ותכנים פרובוקטביים מאד. רוב ההורים היו מעדיפים שילדיהם לא ייחשפו לתכנים אלו אך ללא תכנון מוקדם ובירור מהם תכני המקום אנו בתור הורים חשפנו את ילדינו לתכנים אלו ואת הנזקים קשה לתקן אח"כ.)
[1] רמב"ן
[2] רש"י
[3] פי' ר' יוסף בכור שור
[4] רבינו בחיי
[5] רבינו בחיי
[6] רש"י
[7] ספורנו
[8] ת"א ת"י
[9] רבינו בחיי
[10] רבינו בחיי
[11] ת"א ת"י
[12] רבי יוסף בכור שור. כי כל דבר שרע לאדם אם עושהו אעפ"י שבידו לעשות, שייך ביה "לא תוכל", כמו "לא אוכל לגאול לי פן אשחית את נחלתי"
[13] רמב"ן
[14] העמק דבר
[15] ספר מצוות ה', אלה המצוות מ"ע קפה
[16] שם ושם ל"ת כב
[17] מצוות ה' מגמ' ע"ז מו ובשו"ע קמו
[18] שם אלה המצוות ל"ת כה
[19] פי' ר' יוסף בכור שור
[20] רשב"ם
[21] רמב"ן
[22] רבינו בחיי
[23] פי' ר' יוסף בכור שור
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה