מקרא
במדבר פרק כו
(טו) בְּנֵי גָד לְמִשְׁפְּחֹתָם לִצְפוֹן מִשְׁפַּחַת הַצְּפוֹנִי לְחַגִּי מִשְׁפַּחַת הַחַגִּי לְשׁוּנִי מִשְׁפַּחַת הַשּׁוּנִי:
(יז) לַאֲרוֹד מִשְׁפַּחַת הָאֲרוֹדִי לְאַרְאֵלִי מִשְׁפַּחַת הָאַרְאֵלִי:
(יח) אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי גָד לִפְקֻדֵיהֶם אַרְבָּעִים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת: ס
(כ) וַיִּהְיוּ בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם לְשֵׁלָה מִשְׁפַּחַת הַשֵּׁלָנִי לְפֶרֶץ מִשְׁפַּחַת הַפַּרְצִי לְזֶרַח מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי:
(כא) וַיִּהְיוּ בְנֵי פֶרֶץ בני פרץ נחלקו לשלש משפחות האחת נקראת על שמו והשתיים על חצרון וחמול[3] לְחֶצְרֹן מִשְׁפַּחַת הַחֶצְרֹנִי לְחָמוּל מִשְׁפַּחַת הֶחָמוּלִי:
(כב) אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת יְהוּדָה לִפְקֻדֵיהֶם שִׁשָּׁה וְשִׁבְעִים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת: ס
(כג) בְּנֵי יִשָּׂשכָר לְמִשְׁפְּחֹתָם תּוֹלָע מִשְׁפַּחַת הַתּוֹלָעִי לְפֻוָה מִשְׁפַּחַת הַפּוּנִי:
(כד) לְיָשׁוּב מִשְׁפַּחַת הַיָּשׁוּבִי הוא יוב וקורא אותו ישוב בשביל שבעלי ישיבה היו[4] לְשִׁמְרֹן מִשְׁפַּחַת הַשִּׁמְרֹנִי:
(כה) אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת יִשָּׂשכָר לִפְקֻדֵיהֶם אַרְבָּעָה וְשִׁשִּׁים אֶלֶף וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת: ס
(כו) בְּנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחֹתָם לְסֶרֶד מִשְׁפַּחַת הַסַּרְדִּי לְאֵלוֹן מִשְׁפַּחַת הָאֵלֹנִי לְיַחְלְאֵל מִשְׁפַּחַת הַיַּחְלְאֵלִי:
(כז) אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הַזְּבוּלֹנִי לִפְקֻדֵיהֶם שִׁשִּׁים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת: ס
(כח) בְּנֵי יוֹסֵף לְמִשְׁפְּחֹתָם מְנַשֶּׁה וְאֶפְרָיִם הקדים מנשה לאפרים כיון שעכשיו שמדבר בחלוקת הארץ הקדים אלו שמניינם מרובה ומנשה מרובה מאפרים ולעיל פ' במדבר הקדים אפרים כיון שהוא ראש הדגל שם[5]:
(כט) בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְמָכִיר מִשְׁפַּחַת הַמָּכִירִי וּמָכִיר הוֹלִיד אֶת גִּלְעָד לְגִלְעָד מִשְׁפַּחַת הַגִּלְעָדִי בני מכיר נחלקו לח' משפחות אחת נקראת על שמו והאחרת על שם גלעד והשש על ששה מבניו של גלעד[6]:
(ל) אֵלֶּה בְּנֵי גִלְעָד אִיעֶזֶר מִשְׁפַּחַת הָאִיעֶזְרִי לְחֵלֶק מִשְׁפַּחַת הַחֶלְקִי:
(לא) וְאַשְׂרִיאֵל מִשְׁפַּחַת הָאַשְׂרִאֵלִי וְשֶׁכֶם מִשְׁפַּחַת הַשִּׁכְמִי:
(לב) וּשְׁמִידָע מִשְׁפַּחַת הַשְּׁמִידָעִי וְחֵפֶר מִשְׁפַּחַת הַחֶפְרִי:
(לג) וּצְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים כִּי אִם בָּנוֹת וְשֵׁם בְּנוֹת צְלָפְחָד מַחְלָה וְנֹעָה חָגְלָה מִלְכָּה וְתִרְצָה:
(לד) אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה יאיר בן מנשה לא חשיב, לפי שרש"י פירש לקמן סוף מטות על ויקרא אתהן חות יאיר, לפי שלא היו לו בנים קראן בשמו לזכרון, ולכך כאן שחשיב משפחות לא חשיב יאיר[7] וּפְקֻדֵיהֶם שְׁנַיִם וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת: ס
(לה) אֵלֶּה בְנֵי אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְשׁוּתֶלַח מִשְׁפַּחַת הַשֻּׁתַלְחִי לְבֶכֶר מִשְׁפַּחַת הַבַּכְרִי לְתַחַן מִשְׁפַּחַת הַתַּחֲנִי:
(לו) וְאֵלֶּה בְּנֵי שׁוּתָלַח לְעֵרָן מִשְׁפַּחַת הָעֵרָנִי בני שותלח נחלקו לשתי משפחות אחת נקראת על שמו ואחת על עירן[8]:
(לז) אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי אֶפְרַיִם לִפְקֻדֵיהֶם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אֵלֶּה בְנֵי יוֹסֵף לְמִשְׁפְּחֹתָם: ס
(לח) בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֶלַע מִשְׁפַּחַת הַבַּלְעִי לְאַשְׁבֵּל מִשְׁפַּחַת הָאַשְׁבֵּלִי לַאֲחִירָם הוא אחי שירד למצרים ולפי שנקרא על שם יוסף שהיה אחיו ורם ממנו נקרא אחירם[9] מִשְׁפַּחַת הָאֲחִירָמִי:
(לט) לִשְׁפוּפָם הוא מופים על שם שהיה יוסף שפוף בין האומות מִשְׁפַּחַת הַשּׁוּפָמִי לְחוּפָם הוא חופים[10] מִשְׁפַּחַת הַחוּפָמִי:
(מ) וַיִּהְיוּ בְנֵי בֶלַע אַרְדְּ וְנַעֲמָן בני בלע נחלקו לשלש משפחות אחת נקראת על שמו והשתים על ארד ונעמן[11] מִשְׁפַּחַת הָאַרְדִּי לְנַעֲמָן מִשְׁפַּחַת הַנַּעֲמִי:
(מא) אֵלֶּה בְנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָם ומתו מבניו של בנימין חמשה בכר גרא ונעמן ראש וארד וחמש משפחות משבט בנימין בטלו ונשתיירו לו שבע משפחות החמש מחמש בניו והשתים משני בני בניו[12] וּפְקֻדֵיהֶם חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת: ס
(מב) אֵלֶּה בְנֵי דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם לְשׁוּחָם מִשְׁפַּחַת הַשּׁוּחָמִי אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת דָּן לְמִשְׁפְּחֹתָם:
(מג) כָּל מִשְׁפְּחֹת הַשּׁוּחָמִי לִפְקֻדֵיהֶם אַרְבָּעָה וְשִׁשִּׁים אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת: ס
(מד) בְּנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחֹתָם לְיִמְנָה מִשְׁפַּחַת הַיִּמְנָה לְיִשְׁוִי מִשְׁפַּחַת הַיִּשְׁוִי לִבְרִיעָה מִשְׁפַּחַת הַבְּרִיעִי:
(מה) לִבְנֵי בְרִיעָה לְחֶבֶר מִשְׁפַּחַת הַחֶבְרִי לְמַלְכִּיאֵל מִשְׁפַּחַת הַמַּלְכִּיאֵלִי בני בריעה נחלקו לשלש משפחות אחת נקראת על שמו ושתיים על חבר ומלכיאל[13]:
(מז) אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי אָשֵׁר לִפְקֻדֵיהֶם שְׁלֹשָׁה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת: ס
(מח) בְּנֵי נַפְתָּלִי לְמִשְׁפְּחֹתָם לְיַחְצְאֵל מִשְׁפַּחַת הַיַּחְצְאֵלִי לְגוּנִי מִשְׁפַּחַת הַגּוּנִי:
(מט) לְיֵצֶר מִשְׁפַּחַת הַיִּצְרִי לְשִׁלֵּם מִשְׁפַּחַת הַשִּׁלֵּמִי:
(נ) אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת נַפְתָּלִי לְמִשְׁפְּחֹתָם וּפְקֻדֵיהֶם חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת סכום כולם חוץ משבט לוי חמישים ושבע משפחות כיצד בדגל תימנה ארבעה לראובן חמש לשמעון שבע לגד דגל מזרחה חמש ליהודה ארבע ליששכר שלש לזבולון דגל ימה שמונה למנשה ארבע לאפרים שבע לבנימין דגל צפונה אחת לדן חמש לאשר ארבע לנפתלי[15]:
(נא) אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וָאָלֶף שְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים: פ
נביא
ישעיהו פרק יא
יב. וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם ה' ירים נס אצל הגויים, לעורר אותם לשלוח את ישראל לארצם, וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יאסוף את בנ"י, שנדחו לגלות בין הגויים. וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ, מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ ואת יהודה - שנפוצו לגלות, יקבץ מארבע קצות הארץ.
יג. וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם אפרים לא יקנאו ביהודה שמלך המשיח יצא מזרעם, וְצֹרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ אפרים לא יהיו עוד צוררים (אוייבים) את יהודה, אֶפְרַיִם לֹא יְקַנֵּא אֶת יְהוּדָה, וִיהוּדָה לֹא יָצֹר אֶת אֶפְרָיִם אפרים ויהודה, לא יהיו עוד צוררים זה לזה.
יד. וְעָפוּ יהודה ואפרים, ימהרו, כעוף שעף במהירות, בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים יָמָּה לכבוש את ארץ פלישתים שבמערב א"י, יַחְדָּו יָבֹזּוּ אֶת בְּנֵי קֶדֶם יהודה ואפרים יחד יקחו הביזה מבני קדם, אֱדוֹם וּמוֹאָב מִשְׁלוֹחַ יָדָם ישלחו את ידם לקחת השלל מאדום ומואב, וּבְנֵי עַמּוֹן מִשְׁמַעְתָּם ובני עמון יהיו נשמעים בקול ישראל.
טו. וְהֶחֱרִים יְקֹוָק אֵת לְשׁוֹן יָם מִצְרַיִם יכרית ויְיַבֵּש ה', את נהר מצרים, כדי שיעברו בו בנ"י מהגליות. וְהֵנִיף יָדוֹ עַל הַנָּהָר ירים ה' ידו, להכרית את נהר פרת, כדי שישובו גולי אשור, בַּעְיָם רוּחוֹ בחוזק רוחו, וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים נהר פרת יחלק לשבעה נחלים, וְהִדְרִיךְ בַּנְּעָלִים ובין הנחלים, ידרכו השבים מהגלות ביבשה, עם נעליהם.
טז. וְהָיְתָה מְסִלָּה לִשְׁאָר עַמּוֹ, אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר ובנהר פרת, תהיה דרך סלולה, לשארית שנשארה מגלות אשור, כַּאֲשֶׁר הָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם עֲלֹתוֹ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם כמו שהיתה דרך סלולה ויבֵשָה בים סוף, ליוצאים ממצרים.
ישעיה פרק יב
א. וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא ביום השיבה מהגלות, אוֹדְךָ יְקֹוָק אודה לך ה', כִּי אָנַפְתָּ בִּי כי כעסת עלי, והגלית אותי מארצי - לכפר על חטאי, יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי ועכשיו, ישוב כעסך מעלי, ותנחם אותי בטובה שתביא עלי,
ב. הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי הנה, ה' הוא זה שמושיע אותי, אֶבְטַח, וְלֹא אֶפְחָד לכן, אבטח בו ולא אפחד כלל ! כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְקֹוָק ה' הוא עזי - כוחי,
ולה', אני מזמר ומהלל, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה ואותי הוא מושיע.
ולה', אני מזמר ומהלל, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה ואותי הוא מושיע.
ג. וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה כמו השואב מים ממעין נובע,ששואב בששון - כי לא ידאג שתפסק נביעת המים, כך, תשאבו בששון את הישועה ממעיני הישועה - שלא תופסק התשועה לישראל.
ד. וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא, הוֹדוּ לַיְקֹוָק קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו מעשיו של ה', וחסדיו עימנו, הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ הזכירו שבחי ה', כי גדול וחזק שמו.
ה. זַמְּרוּ יְקֹוָק כִּי גֵאוּת עָשָׂה זמרו לה', כי הראה גאוותו וגדולתו, מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ וגאוותו זו - תהיה ידועה ומפורסמת בכל הארץ.
ו. צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן - לשונות של שמחה ושירה, כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כי התגדל שם ה' בנפלאות שעשה בתוכך.
ישעיהו פרק יג
א. מַשָּׂא בָּבֶל נבואה על בבל, אֲשֶׁר חָזָה שראה במראה הנבואה, יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ:
ב. עַל הַר נִשְׁפֶּה שְׂאוּ נֵס על הר גבוה, הרימו נס(מקל גבוה, ובד בראשו - הקורא לכולם להתאסף) הָרִימוּ קוֹל לָהֶם קראו לאוייב (למדי ופרס) בקול גדול לבוא להלחם על בבל, הָנִיפוּ יָד לזרזם לבוא, וְיָבֹאוּ פִּתְחֵי נְדִיבִים ויבואו על פתחי הנדיבים שבבבל. (נדיבים - אנשים עשירים וחשובים)
ג. אֲנִי צִוֵּיתִי לִמְקֻדָּשָׁי אני ציויתי, על מדי ופרס לזמן עצמם להלחם על בבל, גַּם קָרָאתִי גִבּוֹרַי לְאַפִּי קראתי לגיבורֵי מדי ופרס להביא על בבל את חרון אפי, עַלִּיזֵי גַּאֲוָתִי שישמחו שעל ידם, יתגאה ויגדל כבוד ה'.
ד. קוֹל הָמוֹן בֶּהָרִים הנביא שמע קול המון עם - בהרים, דְּמוּת עַם רָב הקול דומה, כאילו עם רב בא. קוֹל שְׁאוֹן קול רעש גדול, מַמְלְכוֹת גּוֹיִם נֶאֱסָפִים, יְקֹוָק צְבָאוֹת מְפַקֵּד צְבָא מִלְחָמָה ממלכות עמים רבים נאספים למלחמה, וה' ית' כבייכול, מפקד ומוביל אותם.
ה. בָּאִים מֵאֶרֶץ מֶרְחָק, מִקְצֵה הַשָּׁמָיִם מרחוק מאוד, יְקֹוָק וּכְלֵי זַעְמוֹ לְחַבֵּל כָּל הָאָרֶץ ה' וכלי כעסו (מדי ופרס), בא להשחית את כל הארץ.
כתובים
דברי הימים ב פרק טו
(יד) וַיִּשָּׁבְעוּ לַיקֹוָק בְּקוֹל גָּדוֹל וּבִתְרוּעָה בקול שמחה וּבַחֲצֹצְרוֹת וּבְשׁוֹפָרוֹת: (טו) וַיִּשְׂמְחוּ כָל יְהוּדָה עַל הַשְּׁבוּעָה שהשבועה לא הייתה בכפייה אלא כִּי בְכָל לְבָבָם נִשְׁבָּעוּ ולא מכיוון שהמלך צווה אותםוּבְכָל רְצוֹנָם בִּקְשֻׁהוּ וַיִּמָּצֵא לָהֶם והקב"ה קיבל וַיָּנַח יְקֹוָק לָהֶם מִסָּבִיב: (טז) וְגַם מַעֲכָה אֵם אָסָא הַמֶּלֶךְ ובאמת הייתה אם אביו אבל מכיוון שהיא גידלה אותו נקראה על שמו הֱסִירָהּ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה לָאֲשֵׁרָה מִפְלָצֶת והפסיקה לשכנע אנשים לעבוד עבודת אלילים וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ זהו הדמות של הע"ז שלה וַיָּדֶק טחן עד דק וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן שאפר ע"ז אסור בהנאה: (יז) וְהַבָּמוֹת שהיו עשויות לשם שמים לֹא סָרוּ מִיִּשְׂרָאֵל ובאמת זה היה חטא כי מאז ששלמה בנה את הבית נאסרה ההקרבה בבמות רַק לְבַב אָסָא הָיָה שָׁלֵם כָּל יָמָיו: (יח) וַיָּבֵא אֶת קָדְשֵׁי אָבִיו וְקָדָשָׁיו בֵּית הָאֱלֹהִים כֶּסֶף וְזָהָב וְכֵלִים: (יט) וּמִלְחָמָה בינו ובין מלך ישראל לֹא הָיָתָה עַד שְׁנַת שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ לְמַלְכוּת אָסָא:
דברי הימים ב פרק טז
(א) בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ מאז שנחלקה המלכות בין יהודה לישראל והיא שנת השש עשרה[16] - לְמַלְכוּת אָסָא עָלָה בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עַל יְהוּדָה וַיִּבֶן אֶת הָרָמָה מגדל גבוה מול שערי ירושלים כדי להשליך אבנים על הנכנסים והבאים לְבִלְתִּי תֵּת יוֹצֵא וָבָא לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה: (ב) וַיֹּצֵא אָסָא כֶּסֶף וְזָהָב מֵאֹצְרוֹת בֵּית יְקֹוָק וּבֵית הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח אֶל בֶּן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם הַיּוֹשֵׁב בְּדַרְמֶשֶׂק לֵאמֹר: (ג) בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין אָבִי וּבֵין אָבִיךָ הִנֵּה שָׁלַחְתִּי לְךָ כֶּסֶף וְזָהָב לֵךְ הָפֵר בְּרִיתְךָ אֶת בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְיַעֲלֶה מֵעָלָי היינו תלך להלחם בו עבורי ודאג שהוא ייסוג: (ד) וַיִּשְׁמַע בֶּן הֲדַד אֶל הַמֶּלֶךְ אָסָא וַיִּשְׁלַח אֶת שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר לוֹ אֶל עָרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּ אֶת עִיּוֹן וְאֶת דָּן וְאֵת אָבֵל מָיִם וְאֵת כָּל מִסְכְּנוֹת עָרֵי נַפְתָּלִי: (ה) וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ בַּעְשָׁא וַיֶּחְדַּל מִבְּנוֹת אֶת הָרָמָה וַיַּשְׁבֵּת אֶת מְלַאכְתּוֹ: ס (ו) וְאָסָא הַמֶּלֶךְ לָקַח אֶת כָּל יְהוּדָה וַיִּשְׂאוּ אֶת אַבְנֵי הָרָמָה וְאֶת עֵצֶיהָ אֲשֶׁר בָּנָה בַּעְשָׁא וַיִּבֶן בָּהֶם אֶת גֶּבַע וְאֶת הַמִּצְפָּה ואלו היו מבצרים שנבנו במקומות חשובים מבחינה אסטרטגית: ס (ז) וּבָעֵת הַהִיא בָּא חֲנָנִי הָרֹאֶה אֶל אָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּהִשָּׁעֶנְךָ עַל מֶלֶךְ אֲרָם שמכיוון שסמכת על עזרה חיצונית להלחם בבעשה מלך ישראל וְלֹא נִשְׁעַנְתָּ עַל יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ דע לך שאם היית סומך על הקב"ה היית גם כובש את חיל ארם ומכיוון שביקשת ממנו עזרה עַל כֵּן נִמְלַט חֵיל מֶלֶךְ אֲרָם מִיָּדֶךָ: (ח) ממשיך חנני ובעצם למה פחדת הֲלֹא הַכּוּשִׁים וְהַלּוּבִים ששם היו שני מלכים הָיוּ לְחַיִל לָרֹב לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים והם היו צבא מאוד גדול לְהַרְבֵּה מְאֹד אבל אז מכיוון וּבְהִשָּׁעֶנְךָ עַל יְקֹוָק אז נְתָנָם בְּיָדֶךָ: (ט) כִּי יְקֹוָק עֵינָיו מְשֹׁטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ שהקב"ה משגיח על הכל לְהִתְחַזֵּק עִם לְבָבָם שָׁלֵם אֵלָיו לתת חיזוק למי שלבבו שלם עם הקב"ה אבל אתה נִסְכַּלְתָּ נהיית סכל בגלל עַל זֹאת כִּי מֵעַתָּה יֵשׁ עִמְּךָ מִלְחָמוֹת שעד עכשיו הקב"ה השקיט את הארץ בגלל הביטחון בו ועכשיו זה נגמר:
משנת ההלכה
א. אוכלים ומשקים אבל כל מיני אוכלים ומשקים המותרים בשבת וכל מיני ספרים שמותר לקרות בהם מותר לטלטלם אפילו שלא לצורך כלל לפי שלא גזרו בימי נחמיה אלא על כלים ולא על אוכלים וספרים והרי הם עכשיו כמו קודם הגזרה שבימי נחמיה שהיה מותר לטלטל כל דבר הראוי בשבת אפילו שלא לצורך כלל.
ב. התפילין אין דינן כספרי הקודש ולא אפילו ככלי שמלאכתו להיתר שהרי אסור לצאת בהן לרשות הרבים וכל דבר שאסור לצאת בו אסור ללבשו כלל בשבת אפילו בתוך הבית שמא ישכח ויצא בו ואין התפילין כלי שמלאכתו להיתר הואיל והן מיוחדים ללובשן לשם מצוה ובשבת אסור ללבשן לשם מצוה לפיכך אסור לטלטלן אפילו לצורך עצמן כגון להצניען שלא יגנבו אם הוא מקום שרוב הגנבים המצויים שם הם ישראלים שלא יבאו התפילין לידי בזיון בידם.
ג. אבל לצורך גופן כגון בשביל שישמרוהו מן המזיקין או לצורך מקומן מותר לטלטלן כדין כלי שמלאכתו לאיסור שמכל מקום יש עליהן תורת כלי ומלבוש שהרי היוצא בהן לרשות הרבים פטור הואיל והן דרך מלבוש ותכשיט
ד. וכן השופר או חצוצרות ושאר כלי שיר אסור לטלטלם כי אם לצורך גופם או מקומם כדין כלי שמלאכתו לאיסור שאסור לתקוע או לזמר בכלי שיר בשבת
ה. כלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר מותר לטלטלו אף לצורך הכלי עצמו כדין כלי שמלאכתו להיתר הואיל והוא מיוחד ג"כ למלאכת היתר:
[1] רש"י
[2] ת"י
[3] חזקוני
[4] בעל הטורים
[5] חזקוני
[6] חזקוני
[7] משך חכמה
[8] חזקוני
[9] רש"י
[10] חזקוני
[11] חזקוני
[12] חזקוני
[13] חזקוני
[14] ת"א
[15] חזקוני
[16] בסדר עולם המלחמה שהיתה לבעשא עם אסא היא היתה בשנת שש עשרה לאסא (כי לא חי בעשא עד ל"ו לאסא ומנין ל"ו שנים היא מעת שנחלקה מלכות בית דוד כי רחבעם מלך י"ז שנים ואביה בנו ג' שנים הרי נשלמו ל"ו שנים בי"ו לאסא ולפי שהיה שלמה חתן פרעה במספר ל"ו שנים כי בסוף ד' למלכותו נשאה ומלך מ' שנה לכן כהחשבון הזה נגזרה שתחלק מלכות בית דוד וראויה היתה לחזור בי"ו לאסא ועל שנשען על מלך ארם כמ"ש למטה לזה לא חזרה ומש"כ למלכות אסא ר"ל לתחלת המלכות אשר מלך בה אסא כי התחלת המלכות ההיא על שבט יהודה לבד היתה בימי רחבעם ומשם הוא ל"ו שנה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה