מקרא
במדבר פרק כג
(יג) וַיֹּאמֶר אֵלָיו בָּלָק לְכָה נָּא אִתִּי אֶל מָקוֹם אַחֵר אֲשֶׁר תִּרְאֶנּוּ מִשָּׁם ותוכל לתת עיניך בם לרע אֶפֶס קָצֵהוּ תִרְאֶה וְכֻלּוֹ לֹא תִרְאֶה אל תתן את עיניך בכולם, כי אז לא תוכל לקללם, כיון שנאמר כי אעשה כלה בכל הגוים ואותך לא אעשה כלה[1] וְקָבְנוֹ לִי מִשָּׁם:
(יד) וַיִּקָּחֵהוּ שְׂדֵה צֹפִים שצפו וראו הכנענים משם את ישראל וראו שמת אהרון נסתלק הענן ושמע הכנעני ושבה מהם שבי[2] אֶל רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וַיִּבֶן בלק[3] שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת וַיַּעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ:
(טו) וַיֹּאמֶר אֶל בָּלָק הִתְיַצֵּב כֹּה עַל עֹלָתֶךָ וְאָנֹכִי אִקָּרֶה כֹּה מאת הקב"ה שיגיד לי מה לדבר[4]:
(טז) וַיִּקָּר יְקֹוָק אֶל בִּלְעָם וַיָּשֶׂם דָּבָר את המשל והמליצה הכתובים לקמן[5] בְּפִיו וַיֹּאמֶר שׁוּב אֶל בָּלָק וְכֹה תְדַבֵּר:
(יז) וַיָּבֹא אֵלָיו וְהִנּוֹ נִצָּב עַל עֹלָתוֹ וְשָׂרֵי מוֹאָב אִתּוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ בָּלָק מַה דִּבֶּר יְקֹוָק:
(יח) וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ משל שנאמר לו בנבואה[6] וַיֹּאמַר קוּם בָּלָק וּשֲׁמָע באשר היה נצב ושקוע דעתו בקרבנו. ע"כ אמר קום לקראת דבר ה'[7] הַאֲזִינָה עָדַי אלי בְּנוֹ צִפֹּר:
(יט) לֹא אִישׁ אֵל אין דברי הקב"ה כדברי בני אנוש וִיכַזֵּב בני אנוש אומרים ומכזבים וּבֶן אָדָם וגם אינו כבני אדם וְיִתְנֶחָם שמחליטים דבר וחוזרים בהם הַהוּא אָמַר הקב"ה אמר שירבה העם הזה ככוכבי השמים לרוב ויירשו את ארץ כנען האם אפשר[8] ש - וְלֹא יַעֲשֶׂה ומה ש - דִבֶּר האפשר ש - וְלֹא יְקִימֶנָּה אם כן איך תוכל לומר וקבנו לי משם[9]:
(כ) הִנֵּה אתה שואלני מה דבר ה' בָרֵךְ לָקָחְתִּי קבלתי ממנו לברך אותם[10] וּבֵרֵךְ והוא כבר ברך[11] וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה ואני לא אשיב את ברכתו[12]:
(כא) לֹא הִבִּיט הקב"ה אָוֶן שקר וע"ז בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל וכעס שיעשו לפניו בְּיִשְׂרָאֵל יְקֹוָק אֱלֹהָיו עִמּוֹ ועל כן הוא עמם וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ מלשון רעות ואהבה שכינת הקב"ה בינהם[13]:
(כב) אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם ובזה הראה שבחר בהם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ כלומר כפלי כפלים כחו כפול משל ראם[14]:
(כג) כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב כיון שתרועת מלך בו ויש לו דבקות עם ה' יתברך לא יצטרכו למנחשים וקוסמים, ואינם מעונגים וקוסמים כמונו ולא שואלין אוב וידעוני. וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל אלא כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל מתוך ששכינה ביניהם אומרים להם הנביאים לעיקב ולישראל היום מה פעל וגזר הקב"ה לימים הבאים ואינם צריכים נחש וקסם:
(כד) הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא אתה היית סבור להשפילם, לא כן אלא יתנשאו ויתגברו כלביא וכאריה לֹא יִשְׁכַּב על המנוחה ועל הנחלה[15] עַד יֹאכַל טֶרֶף עד שיהרוגו יאכלו ויבערו אותן האומות שבעה עממים שהם מעכשיו טרף לשיניהם, כאמרו כי לחמנו הם[16] וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה ויירש את נכסיהם[17]:
(כה) וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם גַּם קֹב לֹא תִקֳּבֶנּוּ גַּם בָּרֵךְ לֹא תְבָרֲכֶנּוּ:
(כו) וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֶל בָּלָק הֲלֹא דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ לֵאמֹר כֹּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר יְקֹוָק אֹתוֹ אֶעֱשֶׂה:
(כז) וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם לְכָה נָּא אֶקָּחֲךָ אֶל מָקוֹם אַחֵר אוּלַי יִישַׁר בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים וְקַבֹּתוֹ לִי מִשָּׁם כי אולי יהיה אותו החלק מהם יותר ראוי לקללה[18]:
(כח) וַיִּקַּח בָּלָק אֶת בִּלְעָם רֹאשׁ הַפְּעוֹר הַנִּשְׁקָף עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן:
(כט) וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק בְּנֵה לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת וְהָכֵן לִי בָּזֶה שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים:
(ל) וַיַּעַשׂ בָּלָק כַּאֲשֶׁר אָמַר בִּלְעָם וַיַּעַל בלעם עצמו לבדו ללא שותפות בלק פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ:
נביא
ישעיה פרק י
א. הוֹי הַחֹקְקִים חִקְקֵי אָוֶן סופרי הדיינים, חוקקים, כותבים, פיסקי השקר של הדיינים. וּמְכַתְּבִים עָמָל כִּתֵּבוּ הדיינים שמכתיבים לסופרים הפסק דין, שמכתיבים דברי שקר,
ב. לְהַטּוֹת מִדִּין דַּלִּים להטות את הדין של הדלים, וְלִגְזֹל מִשְׁפַּט עֲנִיֵּי עַמִּי ולגזול העניים, כנגד המשפט צדק, לִהְיוֹת אַלְמָנוֹת שְׁלָלָם, וְאֶת יְתוֹמִים יָבֹזּוּ שלוקחים מהאלמנות והיתומים שלל וביזה.
ג. וּמַה תַּעֲשׂוּ לְיוֹם פְּקֻדָּה ליום שאזכור להענישכם על עוונכם, וּלְשׁוֹאָה מִמֶּרְחָק תָּבוֹא ולחושך והצרה שתבוא עליכם מרחוק, עַל מִי תָּנוּסוּ לְעֶזְרָה למי תפנו שיעזור לכם, וְאָנָה תַעַזְבוּ כְּבוֹדְכֶם והיכן תשאירו את כל הכסף הגזול שאספתם ??
ד. בִּלְתִּי כָרַע תַּחַת במקום שלא כרע (שלא היה מעולם) אַסִּיר יהיה אסיר של האוייב. וְתַחַת הֲרוּגִים יִפֹּלוּ ובאותו מקום יפלו הרוגים. בְּכָל זֹאת לֹא שָׁב אַפּוֹ של ה' בבנ"י, וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה להכותם.
ה. הוֹי אַשּׁוּר שֵׁבֶט אַפִּי הוי על בנ"י שאשור יהיה שבט כעסי, המקל שיכה בבנ"י. וּמַטֶּה הוּא בְיָדָם זַעְמִי המטה שאכה בו בכעסי על בנ"י - ינתן ביד אשור.
ו. בְּגוֹי חָנֵף בבנ"י שמרשיעים, אֲשַׁלְּחֶנּוּ אשלח את אשור עליהם. וְעַל עַם עֶבְרָתִי אֲצַוֶּנּוּ ועל העם שאני כועס עליו - אמנה אותו (את אשור) להכותם. לִשְׁלֹל שָׁלָל וְלָבֹז בַּז לקחת שלל וביזה מבנ"י, וּלְשׂוּמוֹ מִרְמָס כְּחֹמֶר חוּצוֹת ולשים אותם (את בנ"י) שאשור ירמסו עליהם - כחומר המושלך ברחובות - שנרמס ברגלי האנשים.
ז. וְהוּא לֹא כֵן יְדַמֶּה, וּלְבָבוֹ לֹא כֵן יַחְשֹׁב אך מלך אשור, לא כך ידמה את עצמו(שלא מדמה את עצמו - כשליח ה') כִּי לְהַשְׁמִיד בִּלְבָבוֹ כי בליבו חושב להכרית את כל א"י וירושלים, וּלְהַכְרִית גּוֹיִם לֹא מְעָט ולא להשאיר בה, אפילו מעט אנשים לפליטה.
ח. כִּי יֹאמַר סנחריב בגאוותו, הֲלֹא שָׂרַי יַחְדָּו מְלָכִים הלא כל אחד משרי, חשוב כמלך, שיש לכל אחד מהם עם גדול וחיל רב.
ט. הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ הרי כמו שכבשתי את כַרְכְּמִישׁ, כך כבשתי את כַּלְנוֹ, אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת, אִם לֹא כְדַמֶּשֶׂק שֹׁמְרוֹן, האם לא כמו שכבשתי את ארפד, חמת ודמשק, אכבוש את שומרון ?!
י. כַּאֲשֶׁר מָצְאָה יָדִי לְמַמְלְכֹת הָאֱלִיל וּפְסִילֵיהֶם מִירוּשָׁלִַם וּמִשֹּׁמְרוֹן כמו שמצאה ידי (שהצלחתי), לכבוש הממלכות האלו, שהיו בהם אלילים ופסילים, חזקים אפילו יותר מאלילי שומרון, כך ודאי שאכבוש את שומרון.
יא. הֲלֹא כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְשֹׁמְרוֹן וְלֶאֱלִילֶיהָ, כֵּן אֶעֱשֶׂה לִירוּשָׁלִַם וְלַעֲצַבֶּיהָ ואחר שיכבוש את שומרון, יאמר סנחריב, שכך יכבוש גם את ירושלים והאלילים שבהּ.
יב. וְהָיָה כִּי יְבַצַּע יְקֹוָק כאשר יגמור וישלים ה', אֶת כָּל מַעֲשֵׂהוּ, בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִָם את מעשהו - להביא על ירושלים את אשור. אֶפְקֹד אזכור להעניש את סנחריב, עַל פְּרִי גֹדֶל לְבַב מֶלֶךְ אַשּׁוּר על שהִפְרה ("על פרי" - לעשות פירות, להרבות הגאווה) והרבה את גאוותו וְעַל תִּפְאֶרֶת רוּם עֵינָיו ועל שהתפאר - בעיניו הגבוהות, בגאוותו.
יג. כִּי אָמַר אשור. בְּכֹחַ יָדִי עָשִׂיתִי וּבְחָכְמָתִי כִּי נְבֻנוֹתִי כל נצחונותי במלחמות, היו בזכות כחי, חכמתי ותבונתי הרבה, וְאָסִיר גְּבוּלֹת עַמִּים כשכבש העמים, כאילו הסיר את כל הגבולות של ארצותיהם שהרי כולם בידו. וַעֲתוּדוֹתֵיהֶם שׁוֹשֵׂתִי אוצרותיהם- בזזתי. וְאוֹרִיד כַּבִּיר יוֹשְׁבִים כל היושבים במקום כביר וחזק, כבשתי והורדתי מטה - מגדולתם.
יד. וַתִּמְצָא כַקֵּן יָדִי, לְחֵיל הָעַמִּים ידי מצאה (הצליחה) לכבוש את כל חיילי העמים בקלות, כמו שאדם משיג קן ציפור שְבִּשְדה הפקר. וְכֶאֱסֹף בֵּיצִים עֲזֻבוֹת כָּל הָאָרֶץ אֲנִי אָסָפְתִּי וכמו שאדם אוסף בקלות, ביצים, שנעזבו מאימותיהם, כך אספתי וכבשתי את כל העמים. וְלֹא הָיָה נֹדֵד כָּנָף, וּפֹצֶה פֶה וּמְצַפְצֵף ואפילו לא היו בין העמים שהגלתי, כאלו שניסו להזיז כנפיהם - לברוח, או "לצפצף" - לעזרה.
טו. הֲיִתְפָּאֵר הַגַּרְזֶן, עַל הַחֹצֵב בּוֹ היתכן שהגרזן (אשור), יתגאה על האדם החוצב בסלע (משל לה' ית') ויאמר לו: אני החוצב ולא אתה ?! אִם יִתְגַּדֵּל הַמַּשֹּוֹר עַל מְנִיפוֹ היתכן שהמשור (אשור) יתגאה על המנסר בעץ (משל לה' ית'), ויאמר לו: אני הפועל ולא אתה ?! כְּהָנִיף שֵׁבֶט וְאֶת מְרִימָיו וכי השבט יתגאה על המרים אותו, ויאמר: אני הוא שמרים אותך ?! כְּהָרִים מַטֶּה לֹא עֵץ הרי כשמרימים המטה - לא העץ הוא המרים !!(כמו שאמר לעיל פס' יג': "בְּכֹחַ יָדִי עָשִׂיתִי, וּבְחָכְמָתִי כִּי נְבֻנוֹתִי")
כתובים
דברי הימים ב פרק יג
(ו) וַיָּקָם יָרָבְעָם בֶּן נְבָט עֶבֶד שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד וכאן יש בזיון מאוד גדול כי הוא היה עבד מורד וַיִּמְרֹד עַל אֲדֹנָיו: (ז) וַיִּקָּבְצוּ עָלָיו אֲנָשִׁים רֵקִים רשעים פחותים ורקים מכל מעלה בְּנֵי בְלִיַּעַל בלי עול וַיִּתְאַמְּצוּ עַל רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה וּרְחַבְעָם הָיָה נַעַר וְרַךְ לֵבָב שהם מצאו בו שפלות ורכיכות כמו נער שאין לו אומץ אפילו שהיה בן 41 והיה מפחד לצאת במלחמה וְלֹא הִתְחַזַּק לִפְנֵיהֶם לקחת את המלוכה מיד ירבעם: (ח)ואומרים היהודים בממלכת יהודה וְעַתָּה אַתֶּם אֹמְרִים לְהִתְחַזֵּק לִפְנֵי מַמְלֶכֶת יְקֹוָק הנתונה בְּיַד בְּנֵי דָוִיד וְאַתֶּם הָמוֹן רָב ואם אתם חושבים שהחוזק יבוא לכם בגלל היותכם עם רב והרי וְעִמָּכֶם עֶגְלֵי זָהָב אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יָרָבְעָם לֵאלֹהִים שהרי יש בידכם את עוון העגלים: (ט) הֲלֹא הִדַּחְתֶּם אֶת כֹּהֲנֵי יְקֹוָק אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן וְהַלְוִיִּם מהעבודה עצמה שהרי מכך שלא נתתם לכהנים לבוא ולעלות לירושלים הם נאלצו לברוח מבתיהם וכך נשארתם ללא כהנים וַתַּעֲשׂוּ לָכֶם כֹּהֲנִים כְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת כָּל הַבָּא כל מי שרוצה לְמַלֵּא יָדוֹ בְּפַר בֶּן בָּקָר וְאֵילִם שִׁבְעָה וְהָיָה כֹהֵן לְלֹא אֱלֹהִים: ס (י) אבל וַאֲנַחְנוּ יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ וְלֹא עֲזַבְנֻהוּ וְכֹהֲנִים מְשָׁרְתִים לַיקֹוָק יש לנו רק בְּנֵי אַהֲרֹן וְהַלְוִיִּם בַּמְלָאכֶת השירה והשוערות בבית ה': (יא) ובני אהרן הם וּמַקְטִרִים לַיקֹוָק עֹלוֹת בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב בָּעֶרֶב בכל בוקר ובכל ערב וּקְטֹרֶת סַמִּים וּמַעֲרֶכֶת לֶחֶם הפנים עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהוֹר וּמְנוֹרַת הַזָּהָב וְנֵרֹתֶיהָ לְבָעֵר בָּעֶרֶב בָּעֶרֶב כִּי שֹׁמְרִים אֲנַחְנוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ וְאַתֶּם עֲזַבְתֶּם אֹתוֹ: (יב) וְהִנֵּה עִמָּנוּ ללכת בָרֹאשׁ למלחמה הָאֱלֹהִים וְכֹהֲנָיו וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה לְהָרִיעַ עֲלֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל היינו להעלות את זכרוננו לטובה בפני ה' ולכן אַל תִּלָּחֲמוּ עִם יְקֹוָק אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם כִּי לֹא תַצְלִיחוּ: (יג) אך ירבעם אינו מקשיב ובכל זאת יוצא למלחמהוְיָרָבְעָם הֵסֵב אֶת הַמַּאְרָב הסתיר את האנשים מסביב כדי לָבוֹא מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּהְיוּ ירבעם והחיילים לִפְנֵי יְהוּדָה וְהַמַּאְרָב מֵאַחֲרֵיהֶם כך שהם היו מוקפים מלפנים ומאחור: (יד) וַיִּפְנוּ יְהוּדָה וְהִנֵּה לָהֶם לאנשיהַמִּלְחָמָה פָּנִים וְאָחוֹר וַיִּצְעֲקוּ לַיקֹוָק וְהַכֹּהֲנִים מחצצרים מַחְצְרִים תוקעים בַּחֲצֹצְרוֹת: (טו) וַיָּרִיעוּ אִישׁ יְהוּדָה תרועת ניצחון כי הם היו בטוחים בישועת הקב"ה וַיְהִי בְּהָרִיעַ אִישׁ יְהוּדָה וְהָאֱלֹהִים נָגַף הכה והחליש אֶת יָרָבְעָם וְכָל יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אֲבִיָּה וִיהוּדָה: (טז) וַיָּנוּסוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי יְהוּדָה וַיִּתְּנֵם אֱלֹהִים בְּיָדָם: (יז) וַיַּכּוּ בָהֶם אֲבִיָּה וְעַמּוֹ מַכָּה רַבָּה וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים מִיִּשְׂרָאֵל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר: (יח) וַיִּכָּנְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא וַיֶּאֶמְצוּ בְּנֵי יְהוּדָה כִּי נִשְׁעֲנוּ עַל יְקֹוָק אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם היינו שהנצחון במלחמה הזו הייתה לא בכח ולא בחיל אלא שבנ"י נכנעו בגלל שהקב"ה עזר לבני יהודה: (יט) וַיִּרְדֹּף אֲבִיָּה אַחֲרֵי יָרָבְעָם וַיִּלְכֹּד מִמֶּנּוּ עָרִים אֶת בֵּית אֵל וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת יְשָׁנָה וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת עפרון עֶפְרַיִן וּבְנֹתֶיהָ: (כ) וְלֹא עָצַר כֹּחַ יָרָבְעָם עוֹד בִּימֵי אֲבִיָּהוּ הוא לא הצליח להתחזק יותר בימי אביהוַיִּגְּפֵהוּ יְקֹוָק וַיָּמֹת ולא מת מיד אלא לאט לאט: פ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה