מקרא
דברים פרק ז
(יב) וְהָיָה עֵקֶב בעבור ש- תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה יזהיר במשפטים הקלים כדיני ממונות שלא יבזו אותם[1] וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ:
(יג) וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ ולדי בקרך שהנקבה משגרת ממעיה[2] וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ שמעשירות בעליהן[3] עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ:
(יד) בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ:
(טו) וְהֵסִיר יְקֹוָק מִמְּךָ כָּל חֹלִי הנהוג לבא בעולם וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ שהיו חוץ ממנהגו של עולם[4] לֹא יְשִׂימָם בָּךְ וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ:
(טז) וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים תכלה אותן ותאכלם כלחם, כלשון כי לחמנו הם[5] אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תָחֹס עֵינְךָ עֲלֵיהֶם וְלֹא תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם כִּי מוֹקֵשׁ הוּא לָךְ: ס
(יז) כִּי שמא[6] תֹאמַר בִּלְבָבְךָ רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי אֵיכָה אוּכַל לְהוֹרִישָׁם:
(יח) לֹא תִירָא מֵהֶם אל תאמר "איכה אוכל" וגו' בגלל יראתך מפניהם אלא זָכֹר תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְפַרְעֹה וּלְכָל מִצְרָיִם שהיו רבים וחזקים ממך ונתנם בידך והאבדת את שמם ומזה תכיר שזה היה נמנע לולא ה' שהיה לך[7]:
(יט) הַמַּסֹּת הניסים[8] הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ כֵּן יַעֲשֶׂה יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְכָל הָעַמִּים אֲשֶׁר אַתָּה יָרֵא מִפְּנֵיהֶם:
(כ) וְגַם בדרך הטבע יושיעך ע"י שישלח אֶת הַצִּרְעָה יְשַׁלַּח יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בָּם שהוא מן הנסים הנסתרים שנראה לעיני רואיהם שהיא באה בדרך הטבע כענין הגשמים, לפי שאין בשניהם שינוי טבעו של עולם אבל הם ענין טבעי[9] עַד אֲבֹד הַנִּשְׁאָרִים וְהַנִּסְתָּרִים מִפָּנֶיךָ:
(כא) ולכן לֹא תַעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם כלומר שאין לירא מהאומות אלא מה'[10] כִּי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא:
(כב) וְנָשַׁל יגרש ויגלה[11] יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵל מִפָּנֶיךָ מְעַט מְעָט לֹא תוּכַל יכול אתה אלא אין תקנתך[12] כַּלֹּתָם מַהֵר במלחמה ביום אחד[13] פֶּן תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה:
(כג) וּנְתָנָם יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה עַד הִשָּׁמְדָם:
(כד) וְנָתַן מַלְכֵיהֶם בְּיָדֶךָ עצה מן השמים שלא בנקל יתקבצו למלחמה כאשר יותן המלך בידך וְהַאֲבַדְתָּ אֶת שְׁמָם מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם של משפחת המלך. למען לא יהיה בנקל להם למהר למנות מלך וללחום לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בְּפָנֶיךָ ובלי מלך לא ימצא איש עוז ידו ולבו למלחמה[14] עַד הִשְׁמִדְךָ אֹתָם:
(כה) פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ נצטוינו בזה לבער את הע"ז עצמה וצריך לבער את העבודה זרה בכל דרך של איבוד והשחתה הראוי יותר לאותה עבודה זרה, שתגרום שלא ישאר ממנה רושם, ושתמהר את איבודה, דהיינו בין בשבירה בין בשריפה בין בהריסה ובין בכריתה[15] לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם וְלָקַחְתָּ לָךְ אסר גם כן התכשיטים והצפויים שעליהן וכל מה שנועד ליפות הע"ז בעצמה[16] פֶּן תִּוָּקֵשׁ בּוֹ כִּי תוֹעֲבַת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ הוּא:
(כו) וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ נצטוינו בזה לקרוא לע"ז בשם גנאי[17] וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרֶם הוּא לאסור בהנאה כל עניני ע"ז, היא ומשמשיה ותקרובת שלה והנויין ונאסר אפילו להכניס ע"ז לביתו אפילו אם אינו רוצה ליהנות[18]: פ
דברים פרק ח
(א) כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּן וּרְבִיתֶם וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְקֹוָק לַאֲבֹתֵיכֶם:
(ב) וְזָכַרְתָּ אם יאמר לך לבך לחמוד הכסף והזהב אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֹלִיכֲךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר ולא הוצרכת לכסף וזהב[19] לְמַעַן עַנֹּתְךָ זה עינוי שאין פת בסלך וחייך תלוים למרום בכל יום[20] לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר /מצותו/ מִצְוֹתָיו אִם לֹא:
(ג) וַיְעַנְּךָ בדרך ההליכה במדבר וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ כי לא ידעת במן שתוכלו לחיות בו ימים רבים, ולא הגיע אליכם כן בקבלה מאבותיכם[21] לְמַעַן הוֹדִעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יְקֹוָק יִחְיֶה הָאָדָם:
(ד) שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ הנה זה היה נס גדול בשינוי טבעו של עולם, כי הבגדים הם בלין בהתמדת הלבישה בדרך הטבע, וכאן באנשי המדבר נשארו בחידושם תמיד ואין הזמן והזיעה שולטין עליהם לכלותם[22] וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה לא התנפחה כמו בצק שתופח[23] זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה:
נביא
מלכים א פרק יא
(כו) וְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֶפְרָתִי מבני אפרים מִן הַצְּרֵדָה וְשֵׁם אִמּוֹ צְרוּעָה אִשָּׁה אַלְמָנָה עֶבֶד לִשְׁלֹמֹה וַיָּרֶם יָד בַּמֶּלֶךְ כלומר מרד בו וקשר עליו קשר:
(כז) וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא בדבר הזה מרד במלך, אשר גינה מעשיו בפרסום, ואמר שלמה בנה את המלוא, ודוד הלא הניחו פנוי, להתאסף בו לעת הצורך סָגַר אֶת פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו מאז היתה פרוצה חומת עיר דוד, לצאת ולבוא בה אל המלך, להגיש אליו דברי ריבותם, והנה שלמה סגר הפרצה, כאילו אינו חושש לעשות משפט העם:
(כח) וְהָאִישׁ יָרָבְעָם גִּבּוֹר חָיִל וַיַּרְא שְׁלֹמֹה אֶת הַנַּעַר כִּי עֹשֵׂה מְלָאכָה הוּא לפני שמרד וַיַּפְקֵד אֹתוֹ לְכָל סֵבֶל לגבות מס בֵּית משבט יוֹסֵף: ס
(כט) וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וְיָרָבְעָם יָצָא מִירוּשָׁלִָם וַיִּמְצָא אֹתוֹ אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי הַנָּבִיא בַּדֶּרֶךְ וְהוּא אחיה השילוני מִתְכַּסֶּה בְּשַׂלְמָה חֲדָשָׁה וּשְׁנֵיהֶם לְבַדָּם בַּשָּׂדֶה:
(ל) וַיִּתְפֹּשׂ אֲחִיָּה בַּשַּׂלְמָה הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּקְרָעֶהָ שְׁנֵים עָשָׂר קְרָעִים:
(לא) וַיֹּאמֶר לְיָרָבְעָם קַח לְךָ עֲשָׂרָה קְרָעִים לאות ולסימן כִּי כֹה אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי קֹרֵעַ אֶת הַמַּמְלָכָה מִיַּד שְׁלֹמֹה וְנָתַתִּי לְךָ אֵת עֲשָׂרָה הַשְּׁבָטִים:
(לב) וְהַשֵּׁבֶט הָאֶחָד יהודה ובנימין יִהְיֶה לּוֹ לְמַעַן עַבְדִּי דֹוִד וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי בָהּ מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל:
(לג) יַעַן אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי בזה שהניח את נשיו שהלכו - וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְעַשְׁתֹּרֶת אֱלֹהֵי צִדֹנִין לִכְמוֹשׁ אֱלֹהֵי מוֹאָב וּלְמִלְכֹּם אֱלֹהֵי בְנֵי עַמּוֹן וְלֹא הָלְכוּ בִדְרָכַי לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי וְחֻקֹּתַי וּמִשְׁפָּטַי כְּדָוִד אָבִיו:
(לד) וְלֹא אֶקַּח אֶת כָּל הַמַּמְלָכָה בפועל מִיָּדוֹ אך הקריעה היא לענין שלא יורישנה לבניו כִּי נָשִׂיא אֲשִׁתֶנּוּ כֹּל יְמֵי חַיָּיו שהנשיא אינו מוריש הנשיאות לבניו, ומזה הצד שהוא לא יוריש אותה לבנו אינו עוד מלך רק נשיא לְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי אֹתוֹ אֲשֶׁר שָׁמַר מִצְוֹתַי וְחֻקֹּתָי:
(לה) וְלָקַחְתִּי הַמְּלוּכָה מִיַּד בְּנוֹ וּנְתַתִּיהָ לְּךָ אֵת עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים:
(לו) וְלִבְנוֹ אֶתֵּן שֵׁבֶט אֶחָד לְמַעַן הֱיוֹת נִיר כמו נר "ערכתי נר למשיחי" (תהלים קלב יז) כלומר מלך ומושל לְדָוִיד עַבְדִּי כָּל הַיָּמִים לְפָנַי בִּירוּשָׁלִַם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי לִי לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם:
(לז) וְאֹתְךָ אֶקַּח וּמָלַכְתָּ בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ וְהָיִיתָ מֶּלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל:
(לח) וְהָיָה אִם תִּשְׁמַע אֶת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָ וְהָלַכְתָּ בִדְרָכַי וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר בְּעֵינַי לִשְׁמוֹר חֻקּוֹתַי וּמִצְוֹתַי כַּאֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִד עַבְדִּי וְהָיִיתִי עִמָּךְ וּבָנִיתִי לְךָ בַיִת נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בָּנִיתִי לְדָוִד וְנָתַתִּי לְךָ אֶת יִשְׂרָאֵל:
(לט) וַאעַנֶּה אֶת זֶרַע דָּוִד שיהיו מעונים כלומר נכנעים לפניך וזה יהיה לְמַעַן בעבור זֹאת שלא שמרו מצות ה' אַךְ לֹא כָל הַיָּמִים כי יהיו ימים שיתחזקו מלכי יהודה ולא יהיו מעונים לפני מלכי ישראל, וגם רמז שיבא עת באחרית הימים שתשוב המלוכה כולה לבית דוד: ס
כתובים
איוב פרק כט
(יא) כִּי אֹזֶן שָׁמְעָה וַתְּאַשְּׁרֵנִי אוזן ששמעה את דבריי היתה מאשרת ומסכימה איתי וְעַיִן רָאֲתָה וַתְּעִידֵנִי ועין שראתה את מעשי היתה מעידני - לשון עדות (הסכמה): (יב) כִּי אֲמַלֵּט עָנִי מְשַׁוֵּעַ וְיָתוֹם וְלֹא עֹזֵר לוֹ הייתי ממלט עני מצעקתו וממלט יתום שאין לו עוזר: (יג) בִּרְכַּת אֹבֵד עָלַי תָּבֹא וְלֵב אַלְמָנָה אַרְנִן אדם שנאבד (מסכן) היה מברכני שעזרתי לו והייתי משמח את לב האלמנות: (יד) צֶדֶק לָבַשְׁתִּי וַיִּלְבָּשֵׁנִי כִּמְעִיל וְצָנִיף מִשְׁפָּטִי הייתי לבוש בצדק וכמו בגדי הלבושים עלי כך היה משפטי שהייתי מכוסה במשפט צדק: (טו) עֵינַיִם הָיִיתִי לַעִוֵּר וְרַגְלַיִם לַפִּסֵּחַ אָנִיעוזר הייתי לעורים וכן לפסחים: (טז) אָב אָנֹכִי לָאֶבְיוֹנִים וְרִב לֹא יָדַעְתִּי אֶחְקְרֵהוּ כמו אבא הייתי לעניים ומריבות שלא ידעתי הייתי חוקר, ולא ממהר להוציא את פסק הדין עד שיתברר לי לגמרי: (יז) וָאֲשַׁבְּרָה מְתַלְּעוֹת עַוָּל וּמִשִּׁנָּיו אַשְׁלִיךְ טָרֶף שברתי את שיני הרשע ומבין שיניו השלכתי את טרפו: (יח) וָאֹמַר עִם קִנִּי אֶגְוָע וְכַחוֹל אַרְבֶּה יָמִים וחשבתי שאמות בשלוה בביתי ואזכה לאריכות ימים כחול: (יט) שָׁרְשִׁי פָתוּחַ אֱלֵי מָיִם וְטַל יָלִין בִּקְצִירִי השרשים שלי היו פתוחים כמו העץ לקבל מים ולגדול ולפרוח וכן טל היה יורד על קצירי - יבולי (שהיתה לי הצלחה וברכה גדולה): (כ) כְּבוֹדִי חָדָשׁ עִמָּדִי כל יום היה מתחלף כבודי - שלא התרגלתי לגודל הכבוד שהיו מכבדים אותי וְקַשְׁתִּי בְּיָדִי תַחֲלִיף וכן חוזקי שהיא קשת המלחמה היתה מתחלפת אצלי שלחוזקי לא התרגלו אויבי שתמיד הייתי יותר חזק מהם: (כא) לִי שָׁמְעוּ וְיִחֵלּוּ וְיִדְּמוּ לְמוֹ עֲצָתִי שמעו לי כולם וקיוו לדבריי ושתקו לשמוע את עצותי: (כב) אַחֲרֵי דְבָרִי לֹא יִשְׁנוּ שסיימתי את דיבורי לא דברו אַחֲרַי דבר וְעָלֵימוֹ תִּטֹּף מִלָּתִי ועליהם נטף דיבורי (ששמעו בקולי ולא חלקו על דברי): (כג) וְיִחֲלוּ כַמָּטָר לִי וּפִיהֶם פָּעֲרוּ לְמַלְקוֹשׁ קיוו לדברי כמו לגשם ואת פיהם פתחו לשמוע אותי כמו שפותחים פה לגשם המלקוש: (כד) אֶשְׂחַק אֲלֵהֶם לֹא יַאֲמִינוּ כשצחקתי לאד מהם לא היו מאמינים מרוב התרגשות וְאוֹר פָּנַי לֹא יַפִּילוּן וכשהייתי מאיר פני למי מהם לא היו מפסיקים מלדבר על זה: (כה) אֶבֲחַר דַּרְכָּם וְאֵשֵׁב רֹאשׁ וְאֶשְׁכּוֹן כְּמֶלֶךְ בַּגְּדוּד הייתי קובע להם את הדרך וישבתי בראשם כמו מלך בגדוד כַּאֲשֶׁר אֲבֵלִים יְנַחֵם וכמו שבאים לנחם אבלים שהמנחם מדבר והאבל שותק כך הייתי מנחם אותם שרק אני דיברתי והם שתקו לפני:
משנת ההלכה
כניסה לאתרים
א. באתרי בילוי ישנם מספר דברים שיש לשים לב אליהם
ב. צריך לברר בכניסה לכל אתר שאין בו איסורי הסתכלות בערוה, ולכן יש להזהר בכניסה לחופים ולברר האם מתאימים לרמת החשיפה המקובלת אצלנו
ג. כמו כן אתרים בהם יש פעילות אקטיבית יחד עם המבקרים באתר יש לברר ולתכנן מראש שבפעילות זו אין בעיות של יחוד, למשל מוזיאון הילדים בחולון מציע פעילות שנקראת "דיאלוג בחשיכה" בה המבקרים מטיילים באזור חשוך וחווים מהי תחושתו של אדם עוור, ללא תכנון מוקדם עלול המבקר להכשל באיסור יחוד, אם לצורך הענין קבוצה של בנות מודרכת על ידי מדריך ולא מדריכה.
ד. כמו כן בפעילות של ספורט ימי או שייט יש לברר שהמסלול מותאם לרמת החשיפה שהאדם מקפיד שבני ביתו יחשפו אליה.
ה. כמו כן בפעילויות בהם יש צורך במגע פיזי בין המשתתפים או המדריכים, יש לברר האם הדבר תואם את רמת ההקפדה הנדרשת בכדי לא להכשל ולהוריד את הרמה הרוחנית רק לצורך בילוי.
ו. במקומות מסוימים ישנם הרצאות, סרטי הסברה וכדומה, גם אם לנו בתור אנשים בוגרים נראה שאין הדבר משפיע יש לדברים השפעה עמוקה על ילדים, וכדאי לברר קודם לכן האם דברים אלו תואמים את השקפת עולמנו בכדי שלא לחשוף את ילדינו אליהם, או לפחות להכין אותם מראש לכך.
ז. בבתי מלון והארחה שונים ישנם פעילויות לילדים בכדי לאפשר להורים לנוח, יש לברר היטב את טיב אותם פעיליות וכשרותם, והאם תואמים את השקפת עולמנו.
ח. אתרים שאינם שומרי שבת יש לברר האם הלכתית מותר להכנס אליהם, וכל אחד ישאל את רבותיו מה לעשות במצבים אלו.
הבהרה: לכל משפחה ישנו סטנדרט שונה ביחס לחשיפת בני המשפחה לתכנים ומראות מסויימים, אין בדברים הנ"ל בכדי לקבוע מה מתאים או לא מתאים, דבר זה צריך על אחד להתייעץ אם רבותיו ומחנכי ילדיו. מטרת הדברים הנה לעורר מודעות לכך שעובדת היותנו בנופש אינה אמורה לשנות את רמת החינוך (דוגמא שסיפרו זוג הורים. באתר בילוי מסויים (מוזיאון שמציג אמנות) ישנם סרט הדגמה ותמונות שמציגים אלימות קשה ותכנים פרובוקטביים מאד. רוב ההורים היו מעדיפים שילדיהם לא ייחשפו לתכנים אלו אך ללא תכנון מוקדם ובירור מהם תכני המקום אנו בתור הורים חשפנו את ילדינו לתכנים אלו ואת הנזקים קשה לתקן אח"כ.)
[1] רמב"ן
[2] רש"י
[3] פי' ר' יוסף בכור שור
[4] רבינו בחיי
[5] רבינו בחיי
[6] רש"י
[7] ספורנו
[8] ת"א ת"י
[9] רבינו בחיי
[10] רבינו בחיי
[11] ת"א ת"י
[12] רבי יוסף בכור שור. כי כל דבר שרע לאדם אם עושהו אעפ"י שבידו לעשות, שייך ביה "לא תוכל", כמו "לא אוכל לגאול לי פן אשחית את נחלתי"
[13] רמב"ן
[14] העמק דבר
[15] ספר מצוות ה', אלה המצוות מ"ע קפה
[16] שם ושם ל"ת כב
[17] מצוות ה' מגמ' ע"ז מו ובשו"ע קמו
[18] שם אלה המצוות ל"ת כה
[19] פי' ר' יוסף בכור שור
[20] רשב"ם
[21] רמב"ן
[22] רבינו בחיי
[23] פי' ר' יוסף בכור שור
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה