מקרא
במדבר פרק יח
(טז) וּפְדוּיָו של האדם[1] מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ בערך שמבן חודש שהוא חמשת שקלים בזכר[2].כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ ואם נותן שוה כסף ערך חמשת שקלים משקלו בכסף[3] עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא:
(יז) אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר אוֹ בְכוֹר כֶּשֶׂב ולא כמו כבש שהוא דוקא בן שנה[4] אוֹ בְכוֹר עֵז לֹא תִפְדֶּה קֹדֶשׁ הֵם אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר אִשֶּׁה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיקֹוָק:
(יח) וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ לאכילה[5] כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה וּכְשׁוֹק הַיָּמִין של שלמים שנאכלים לכהנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם לשני ימים ולילה אחד אף הבכור נאכל לשני ימים ולילה אחד[6] לְךָ יִהְיֶה בכור בעל מום שהוא מתנה לכהן[7]:
(יט) כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַיקֹוָק כגון המורם מלחמי תודה ושתי הלחם והחלה[8] נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא כברית הכרותה למלח שאינו מסריח לעולם[9] לִפְנֵי יְקֹוָק לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ:
(כ) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל אַהֲרֹן בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל לא תיטול חלקך כאחד מכל שבטי ישראל וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם אפילו חלק קטן לא יהיה לך בארצם כלל כי הערים אשר נתנו להם ערי מקלט היו ולצורך ישראל הן האזהרה הזו בכהנים[10],אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ על שולחני אתה אוכל. וע"י כך תהיה פנוי לשמור משמרתי שלא תצטרך לשום פרקמטיא ולא לשום עבודה אחרת[11] בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: ס
(כא) וְלִבְנֵי לֵוִי גם לבני לוי ברית היא לעולם[12] ש הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד:
(כב) וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לָשֵׂאת חֵטְא לָמוּת:
(כג) וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אפילו אינו רוצה, עובד בע"כ אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהֵם יִשְׂאוּ עֲוֹנָם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה:
(כד) כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַיקֹוָק תְּרוּמָה נקרא גם תרומה כיון שיש בו תרומת מעשר הניתן לכהן נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה אזהרה ללוים לא לנחול כאזהרת הכהנים לעיל[13]: פ
(כה) וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
(כו) וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת יְקֹוָק מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר:
(כז) וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן תרומת מעשר שלכם אסורה לזרים ולטמאים וחייבין עליה מיתה וחומש כתרומה גדולה שנקראת ראשית דגן מן הגורן[14] וְכַמְלֵאָה מִן הַיָּקֶב שמן ויין קורא "מלאה", לפי שאין הכלי מחזיק מהם אלא כדי מלואו אין אדם יכול לגודשו מהם[15]:
(כח) כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם תְּרוּמַת יְקֹוָק מִכֹּל מַעְשְׂרֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אם לא הפריש הישראל תרומה גדולה חייבים אתם לתתה[16] וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת יְקֹוָק לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן:
(כט) מִכֹּל מַתְּנֹתֵיכֶם תָּרִימוּ אֵת כָּל תְּרוּמַת יְקֹוָק שאפילו מן התבואה הגדלה בשדה מגרש ערי הלויים חייבין ליתן לכהנים שלא יאמר הלוי מתבואה הגדלה בתוך שלי אין אני מחויב להפריש מִכָּל חֶלְבּוֹ מכל המוטב ומכל היפה שבו תפרישו ממנו אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ דהיינו התרומה[17]:
(ל) וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ לאחר שתרימו תרומת מעשר ממנו[18] וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם המותר חולין גמורין כִּתְבוּאַת גֹּרֶן וְכִתְבוּאַת יָקֶב לסחורה ולכל צרכי בני אדם להבדיל מתרומה שאסורה לזרים ונאכת בטהרה וכו'[19]:
(לא) וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם אַתֶּם וּבֵיתְכֶם אפילו טמאים או זרים כִּי שָׂכָר הוּא לָכֶם חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם בְּאֹהֶל מוֹעֵד:
לב) וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא לפני הרימכם תרומת מעשר הרי מוזהרים הלוים שלא לטמא וגם לא יהיה נמכר בטבלם. כי כבר נתחייבו לתרומות ומעשרות. אבל בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ שוב לא תשאו עליו חטא[20] וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עד שלא נתרמו לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ שהאוכל פירות טבולים לתרומת מעשר חייב מיתה כאוכל טבל ממש[21] :פ
נביא
כתב האברבנל בהקדמתו ליהושע "ואמנם בצורת הספרים האלה ארבעתם, (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים) כבר כתבו חז"ל שהם מכלל הנביאים, ואינם מכלל הספרים הנכתבים ברוח הקדש, והיתה א"כ צורתם נבואה גמורה, ואני בספר מחזה שדי אשר עשיתי, הפלגתי החקירה בענין הנבואה ורוח הקדש, ובמה תבדל המדרגה הנבואיית ממדרגת רוח הקדש ...ומה שראוי שנדע בזה עתה הוא מאי זו בחינה היו הספרים האלה נביאים?
ואומר שהיתה צורת אלה הספרים נבואיית משלשה בחינות. האחת - מפאת האומר שהיה נביא, כי שמואל וירמיהו וזולתם מהנביאים היו ספריהם במדרגת הנבואה מצד שחוברו ונכתבו ע"י נביאים. והבחינה השנית - מאשר בא הצווי האלקי לנביא שיכתוב כל ספר מהם, ואחרי שנכתבו אלה הספרים על פי ה' ובמצותו היתה מדרגתם נבואיית. והבחינה השלישית - היא במה שהאל ית' בשפע נבואתו הודיע לנביאים דברים רבים שלא היו נודעים בישראל, כדי שיכתבו אותם בספריהם, וזה במחשבות האומות ומלכיהם ודבריהם ועונות בני ישראל ותשובותיהם, ושינחם ה' על הרעה אשר אמר לעשות אליהם,
עם מה שכתבתי בזה תוכל להשיב על הספק איך היו ספר שופטים ושמואל ומלכים מכלל הנביאים, והיה ספר דברי הימים אשר באו בו מאותם הספורים עצמם מכלל הכתובים, ואתה תראה שאין בספר דברי הימים כי אם קצת מספורי תורת משה בהתיחסות הדורות וקצת מספורי ספרי הנביאים האלה, ואם תאמר הדרוש הוא מה שישימם ממדרגת הנבואה, או רוח הקדש, למה א"כ לא היה מדרגת דברי הימים כמדרגת ספרי הנביאים האלה עצמה, ויהיו אלו ואלו כלם אם מן הנביאים או מן הכתובים
ואומר בתשובה שהספרים האלה ארבעתם יהושע שופטים שמואל ומלכים, היה ראוי שימנו מכלל ספרי הנביאים מהבחינות השלשה שזכרתי, ואין כן ספר דברי הימים, כי לא היה מחבר אותו נביא, אבל עזרא ונחמיה חברו אותו, כמו שאז"ל, ולפי שהמה היו מדברים ברוח הקדש ולא נביאים, היה ראוי שימנה אותו הספר אשר חברו מכלל הכתובים ולא מהנביאים (והיא הבחינה הראשונה) גם לא בא אליהם צווי אלקי לחברו, כי לא היו נביאים ולא דבר האלקי ית' עמהם (והיא הבחינה השנית) וגם לא קבלו בנבואה הענינים אשר כתבו בו (והיא הבחינה השלישית) אבל הם חברו אותו ספר כפי מה שהיה מקובל אצלם מהדברים ההם ומה שמצאו בספרי הנביאים ובכתובים אשר היו בתוכם, וכוונו ג"כ להוסיף ולשנות דברים בספורים שבאו בספרי הנביאים על צד הביאור ולהטיב הבנתם, ולהודיע שהיו לאנשים הנזכרים שמה שמות אחרים זולת מה שבאו בספרי הנביאים שנו השמות, כמו שיתבאר בפירוש הפסוקים, ולוה אותם העזר האלקי באופן כתיבתם למצוא דברי חפץ וכתוב יושר אמרי אמת, ולכן היה הספר הזה מכלל הכתובים ולא נמנה בנביאים והותר בזה הספק הראשון:
אבל הנביא כותב הספר כתב הענינים הספוריים והדברים שאמרו אחרים, אם ברוח הקדש או בנבואה או בדרך שכל או בדרך קללה או באפן אחר, כפי מה שיביא סדר הספור וצרכו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה