מקרא
שמות פרק ט
(יג) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי:
(יד) כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת אֲנִי שֹׁלֵחַ אֶת כָּל מַגֵּפֹתַי הזכיר מגפות בעבור הקולות והברד והמטר והאש שהתחברו. ולא ראינו שפחד פרעה בכל המכות העוברות כאשר פחד מזאת. ואמר ה' הצדיק[1] אֶל לִבְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ:
(טו) כִּי עַתָּה כשהיה הדבר של בהמות שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וָאַךְ אוֹתְךָ וְאֶת עַמְּךָ בַּדָּבֶר וַתִּכָּחֵד מִן הָאָרֶץ כלומר היתה דעתי לשלוח יד כמו כן בך ובעמך למות בדבר והיית נכחד מן הארץ[2]:
(טז) וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי כדי שתחזור בתשובה, כי לא אחפוץ במות המת[3] וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ להודיעך שטותך שאמרת לא ידעתי את ה'[4]:
(יז) עוֹדְךָ מִסְתּוֹלֵל כובש אותם לעבדים כדכתיב (ירמיה ל"ד) וכבשום לעבדים[5] ולשפחות בְּעַמִּי לְבִלְתִּי שַׁלְּחָם:
(יח) הִנְנִי מַמְטִיר כָּעֵת מָחָר בָּרָד כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּמִצְרַיִם להגדיל להפליא לפי שאין הגשמים יורדים במצרים תמיד ולא הברד ועל כן היה הפלא גדול יותר[6] לְמִן הַיּוֹם הִוָּסְדָה וְעַד עָתָּה:
(יט) וְעַתָּה שְׁלַח הָעֵז קבץ כלומר אסוף - אֶת מִקְנְךָ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לְךָ בַּשָּׂדֶה כָּל הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יִמָּצֵא בַשָּׂדֶה וְלֹא יֵאָסֵף הַבַּיְתָה וְיָרַד עֲלֵהֶם הַבָּרָד וָמֵתוּ בברד היה מכה באילנות ובעשבי האדמה, שעליהם היתה עיקר הגזירה, לכך הזהירם להציל הבהמות[7]:
(כ) והסיבה שאני מזהירך הוא מפני ש - הַיָּרֵא אֶת דְּבַר יְקֹוָק מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים:
(כא) וַאֲשֶׁר לֹא שָׂם לִבּוֹ אֶל דְּבַר יְקֹוָק וַיַּעֲזֹב אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ בַּשָּׂדֶה: פ
(כב) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם האויר נקרא שמים[8] וִיהִי בָרָד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה וְעַל כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:
(כג) וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת מַטֵּהוּ עַל הַשָּׁמַיִם וַיקֹוָק נָתַן קֹלֹת וּבָרָד וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה הפך מתולדתה, שתולדתה לעלות למעלה[9] וַיַּמְטֵר יְקֹוָק בָּרָד עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם:
(כד) וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד כָּבֵד מְאֹד בחוזק תנועת הברד ברדתו נלהב האויר ונתן קולות[10] אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָז הָיְתָה לְגוֹי:
(כה) וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם אֵת כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה במה שנתפוצץ זה הברד עליהם ונאחז האש בשערות ובבגדים ונשרפו משא"כ אלו היה ברד מוקשה לבד לא היה הורג את מי שכחו יפה לסבול הכאת הברד[11] וְאֵת כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד וְאֶת כָּל עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר זאת היתה מכה קשה שהרג אדם ובהמה ושבר עץ השדה[12]:
(כו) רַק בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר שָׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה בָּרָד בעבור שנטה ידו על השמים והוריד הברד היה ראוי שירד גם על ארץ גשן, שהאויר שלה ושל ארץ מצרים אחד הוא, ולכן פירש הכתוב שניצל אויר ארץ גשן בעבור ששם בני ישראל[13]:
(כז) וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם חָטָאתִי הַפָּעַם אודה לה' כי חטאתי לו והוא יְקֹוָק הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים שמרדנו בדברו מאז ועד עתה[14]:
(כח) הַעְתִּירוּ אֶל יְקֹוָק וְרַב כי רב להושיע הוא שלא יהיו[15] מִהְיֹת קֹלֹת אֱלֹהִים וּבָרָד וַאֲשַׁלְּחָה אֶתְכֶם וְלֹא תֹסִפוּן לַעֲמֹד להתעכב במצרים[16]:
(כט) וַיֹּאמֶר אֵלָיו מֹשֶׁה כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אמרו המפרשים כי לא יוכל לפרוש כפיו במצרים בעבור שמלאה אלילים[17] אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי אֶל יְקֹוָק הַקֹּלוֹת יֶחְדָּלוּן וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה עוֹד כל זה יהיה יחדיו כמו רגע, שלא כמנהג הטבע לְמַעַן תֵּדַע כִּי לַיקֹוָק הָאָרֶץ לא בשביל שאחשוב שכבר שבתם בתשובה, כי אמנם -[18]:
(ל) וְאַתָּה וַעֲבָדֶיךָ יָדַעְתִּי כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן מִפְּנֵי יְקֹוָק אֱלֹהִים עדין אינכם יראים שהרי החטה והכוסמת לא נכו ועדיין יש לכם לאכול[19]:
(לא) וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה נשברה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב כבר ביכרה ועומדת בקשיה ונשתברו ונפלו. וכן וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל גדלה כבר והוקשה לעמוד בגבעוליה[20]:
(לב) וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה מאוחרות ועדיין היו רכות ויכולות לעמוד בפני קשה[21]:
(לג) וַיֵּצֵא מֹשֶׁה מֵעִם פַּרְעֹה אֶת הָעִיר וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו אֶל יְקֹוָק וַיַּחְדְּלוּ הַקֹּלוֹת וְהַבָּרָד וּמָטָר לֹא נִתַּךְ אָרְצָה:
(לד) וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי חָדַל הַמָּטָר וְהַבָּרָד וְהַקֹּלֹת וַיֹּסֶף לַחֲטֹא וַיַּכְבֵּד לִבּוֹ הוּא וַעֲבָדָיו בא וראה מה רב רשעם של פרעה ועבדיו כי אף על פי שהחטה והכסמת לא נכו, ומשה התפלל, וראה פרעה כי חדל כל הרע בתפלתו, כי באופן אחר היה כלה גם יתר הפלטה, מכל מקום הוסיף פרעה לחטוא והכביד לבו במזיד הוא ועבדיו[22]:
(לה) וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק ולא יתן אתכם מלך מצרים להלוך בְּיַד מֹשֶׁה בנבואה שנאמרה למשה, וכן כל ביד משה[23]: פ
סליק פרשת וארא
נביא
שופטים פרק יא
(כד) הֲלֹא אֵת אֲשֶׁר יוֹרִישְׁךָ כְּמוֹשׁ אֱלֹהֶיךָ אוֹתוֹ תִירָשׁ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ מִפָּנֵינוּ אוֹתוֹ נִירָשׁ:
(כה) וְעַתָּה הֲטוֹב טוֹב אַתָּה מִבָּלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב הֲרוֹב רָב האם רב הוא עִם יִשְׂרָאֵל אִם נִלְחֹם נִלְחַם בָּם על אותו מחוז:
(כו) בְּשֶׁבֶת יִשְׂרָאֵל בְּחֶשְׁבּוֹן וּבִבְנוֹתֶיהָ וּבְעַרְעוֹר וּבִבְנוֹתֶיהָ וּבְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר עַל יְדֵי אַרְנוֹן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וּמַדּוּעַ לֹא הִצַּלְתֶּם בָּעֵת הַהִיא:
(כז) וְאָנֹכִי לֹא חָטָאתִי לָךְ וְאַתָּה עֹשֶׂה אִתִּי רָעָה לְהִלָּחֶם בִּי לחרחר ריב עמדי להתנקם בי, כי לא עשיתי לך מאומה רע יִשְׁפֹּט יְקֹוָק הַשֹּׁפֵט הַיּוֹם בֵּין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבֵין בְּנֵי עַמּוֹן:
(כח) וְלֹא שָׁמַע מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן אֶל דִּבְרֵי יִפְתָּח אֲשֶׁר שָׁלַח אֵלָיו: פ (כט) וַתְּהִי עַל יִפְתָּח רוּחַ גבורה ואומץ לב מ - יְקֹוָק וַיַּעֲבֹר אֶת הַגִּלְעָד וְאֶת מְנַשֶּׁה וַיַּעֲבֹר אֶת מִצְפֵּה גִלְעָד וּמִמִּצְפֵּה גִלְעָד עָבַר בְּנֵי עַמּוֹן להלחם בהם בארצם:
(ל) וַיִּדַּר יִפְתָּח נֶדֶר לַיקֹוָק וַיֹּאמַר אִם נָתוֹן תִּתֵּן אֶת בְּנֵי עַמּוֹן בְּיָדִי:
(לא) וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּוֹן וְהָיָה לַיקֹוָק אם יהיה דבר שאין ראוי להעלות לעולה, יהיה קדש לה', שיתמיד בקדושה ולא ישתמש לחולין וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה אם הוא דבר שראוי לקרבן: פ
(לב) וַיַּעֲבֹר יִפְתָּח אֶל בְּנֵי עַמּוֹן לְהִלָּחֶם בָּם וַיִּתְּנֵם יְקֹוָק בְּיָדוֹ:
(לג) וַיַּכֵּם מֵעֲרוֹעֵר וְעַד בּוֹאֲךָ מִנִּית עֶשְׂרִים עִיר וְעַד אָבֵל כְּרָמִים מַכָּה גְּדוֹלָה מְאֹד וַיִּכָּנְעוּ בְּנֵי עַמּוֹן מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: פ
(לד) וַיָּבֹא יִפְתָּח הַמִּצְפָּה אֶל בֵּיתוֹ וְהִנֵּה בִתּוֹ יֹצֵאת לִקְרָאתוֹ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלוֹת וְרַק הִיא יְחִידָה אֵין לוֹ מִמֶּנּוּ בֵּן אוֹ בַת:
(לה) וַיְהִי כִרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ וַיִקְרַע אֶת בְּגָדָיו וַיֹּאמֶר אֲהָהּ בִּתִּי הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי וְאַתְּ הָיִית בְּעֹכְרָי וְאָנֹכִי פָּצִיתִי פִי אֶל יְקֹוָק וְלֹא אוּכַל לָשׁוּב:
(לו) וַתֹּאמֶר אֵלָיו אָבִי פָּצִיתָה אֶת פִּיךָ אֶל יְקֹוָק עֲשֵׂה לִי כַּאֲשֶׁר יָצָא מִפִּיךָ אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ יְקֹוָק נְקָמוֹת מֵאֹיְבֶיךָ מִבְּנֵי עַמּוֹן:
(לז) וַתֹּאמֶר אֶל אָבִיהָ יֵעָשֶׂה לִּי הַדָּבָר הַזֶּה הַרְפֵּה מִמֶּנִּי שְׁנַיִם חֳדָשִׁים וְאֵלְכָה וְיָרַדְתִּי עַל הֶהָרִים וְאֶבְכֶּה עַל בְּתוּלַי על שלא אנשא לאיש ואשאר בתולה אָנֹכִי ורעיתי וְרֵעוֹתָי:
(לח) וַיֹּאמֶר לֵכִי וַיִּשְׁלַח אוֹתָהּ שְׁנֵי חֳדָשִׁים וַתֵּלֶךְ הִיא וְרֵעוֹתֶיהָ וַתֵּבְךְּ עַל בְּתוּלֶיהָ עַל הֶהָרִים:
(לט) וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנַיִם חֳדָשִׁים וַתָּשָׁב אֶל אָבִיהָ וַיַּעַשׂ לָהּ הפרישה מבני אדם לשבת בדודה עוסקת בעבודת ה' אֶת נִדְרוֹ אֲשֶׁר נָדָר וְהִיא לֹא יָדְעָה אִישׁ והיתה פרושה מאיש וַתְּהִי חֹק בְּיִשְׂרָאֵל הדבר המבואר בפסוק הבא:
(מ) מִיָּמִים יָמִימָה בכל שנה ושנה תֵּלַכְנָה בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לְתַנּוֹת לדבר על לבה, להפיג צערה ולשמחה לְבַת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי אַרְבַּעַת יָמִים בַּשָּׁנָה: ס
כתובים
תהלים פרק עג
(א) מִזְמוֹר לְאָסָף למרות שאני מצר על צרותיהם של עמ"י אני יודע ש- אַךְ טוֹב לְיִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים לְבָרֵי ברור ונקי לֵבָב: (ב) וַאֲנִי לפני ששמתי את ליבי על כך כִּמְעַט נטוי נָטָיוּ רַגְלָי מהדרך כְּאַיִן שפכה שֻׁפְּכוּ אֲשֻׁרָי התחלקו ונכשלו צעדי: (ג) כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים בהצלחתם כי עיני ראו שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה: (ד) כִּי אֵין חַרְצֻבּוֹת יסורים המעידים על לְמוֹתָם וּבָרִיא הם הרשעים כ- אוּלָם כארמון: (ה) בַּעֲמַל אֱנוֹשׁ אֵינֵמוֹ אין חלקם וְעִם פגעי ה- אָדָם לֹא יְנֻגָּעוּ מנוגעים: (ו) לָכֵן עֲנָקַתְמוֹ גַאֲוָה יעטו את הגאוה כענק על צווארם יַעֲטָף שִׁית חָמָס לָמוֹ ויתעטפו במסתרים כדי לגזול ולחמוס: (ז) יָצָא מֵחֵלֶב עֵינֵמוֹ העיניים שלהם יבלטו מרוב שומן עָבְרוּ מַשְׂכִּיּוֹת לֵבָב והשיגו יותר ממה שהם התאוו לו: (ח) יָמִיקוּ יתגאלו וִידַבְּרוּ בְרָע עֹשֶׁק מִמָּרוֹם ובגאווה יְדַבֵּרוּ: (ט) שַׁתּוּ שמו פיהם לדבר ליושב בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ ודיבורם ידבר דופי בצדיקי הארץ: (י) לָכֵן ישיב יָשׁוּב עַמּוֹ מפני הצלחתם שב מקצת העם לדרכי הרשעים הֲלֹם וּמֵי מָלֵא יִמָּצוּ לָמוֹ ומי כוס תרעלה ישתו וימצצו והכוונה שהדעות ימשכו אחר מעשה הרשעים: (יא) וְאָמְרוּ אֵיכָה איך יש יָדַע דעה ל- אֵל וְיֵשׁ דֵּעָה בְעֶלְיוֹן: (יב) הִנֵּה אֵלֶּה רְשָׁעִים בעולם וְשַׁלְוֵי עוֹלָם הִשְׂגּוּ חָיִל והם שלווים ומצליחים: (יג) אַךְ אני רִיק לחינם זִכִּיתִי לְבָבִי וָאֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי: (יד) וָאֱהִי נָגוּעַמיוסר כָּל הַיּוֹם וְתוֹכַחְתִּי לַבְּקָרִים: (טו) אִם אילו אָמַרְתִּי בליבי אֲסַפְּרָה כְמוֹ הִנֵּה ללא שינוי דוֹר בָּנֶיךָ הדורות הבאים בָגָדְתִּי:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה