מקרא
שמות פרק ח
(א) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת יָדְךָ בְּמַטֶּךָ על רוחות השמים[1] ו-עַל הַנְּהָרֹת עַל הַיְאֹרִים וְעַל הָאֲגַמִּים וְהַעַל אבל ההשרצה נעשתה על ידי ה' קודם לכן[2] אֶת הַצְפַרְדְּעִים עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם:
(ב) וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ עַל מֵימֵי מִצְרָיִם וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ הנה נטה ידו ולא הכה ביאור כאשר עשה בראשונה רק רמז כי יכלו לעלות הצפרדעים מרגע נטות ידו[3] וַתְּכַס אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם:
(ג) וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם וַיַּעֲלוּ אֶת הַצְפַרְדְּעִים אבל לא יכלו להוליד אחרים כי אין לאל ידם להמציא בריה מתנועעת באמת[4] עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם ולא יכלו להסירם על כן -[5]:
(ד) וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר הַעְתִּירוּ אֶל יְקֹוָק וְיָסֵר הַצְפַרְדְּעִים מִמֶּנִּי וּמֵעַמִּי שאם יסירו הצפרדעים ע"י תפלתם יתודע לו שהוא פועל אלהים ואז -[6] וַאֲשַׁלְּחָה אֶת הָעָם וְיִזְבְּחוּ לַיקֹוָק:
(ה) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה הִתְפָּאֵר עָלַי אמור דבר שתתפאר לומר - לא יוכל עשות דבר [זה], ותתפאר ששאלת דבר שלא אוכל עשוהו[7] לְמָתַי יש מפרשים ד"למתי" קשור אל "ואשלחה את העם" (פסוק ד) שאמר פרעה ואשלחה את העם, ואמר לו משה למתי תשלח, ואני מיד אעתיר לך, אבל אתה מתי תשלח. ויש מפרשים שמתייחס להכרתת הצפרדעים למתי תרצה ש -[8] אַעְתִּיר לְךָ וְלַעֲבָדֶיךָ וּלְעַמְּךָ לְהַכְרִית הַצְפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה:
(ו) וַיֹּאמֶר לְמָחָר יש מפרשים למחר אשלח את בני ישראל ויש מפרשים למחר תכרית את הצפרדעים, פרעה חשב בלבו שבשעה שאמר לו משה התפאר עלי הגיע זמן הכרתת הצפרדעים לפיכך נסהו והאריך לו הזמן עד למחר, אמר עכשיו אחזיק משה בדאי[9] וַיֹּאמֶר כִּדְבָרְךָ לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כַּיקֹוָק אֱלֹהֵינוּ:
(ז) וְסָרוּ הַצְפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ וּמֵעֲבָדֶיךָ וּמֵעַמֶּךָ רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה לאמר כי מיד שיתפלל יסורו כלם, שלא יפחד פרעה שימותו אלה ויעלו אחרים מן היאור, רק תסור המכה לגמרי, ואע"פ שתשארנה מהם ביאור וכל זה להודיעו כי המכה מאת האלהים על ענין ישראל בלבד[10]:
(ח) וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מֵעִם פַּרְעֹה וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל יְקֹוָק עַל דְּבַר הַצְפַרְדְּעִים אֲשֶׁר שָׂם לְפַרְעֹה:
(ט) וַיַּעַשׂ יְקֹוָק כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיָּמֻתוּ הַצְפַרְדְּעִים מִן הַבָּתִּים מִן הַחֲצֵרֹת וּמִן הַשָּׂדֹת:
(יא) וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה וְהַכְבֵּד אֶת לִבּוֹ וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק
(יב) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת מַטְּךָ לד' רוחות עולם ואז- וְהַךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ לכל צד וממנו תחול המכה[12] וְהָיָה לְכִנִּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם:
(יג) וַיַּעֲשׂוּ כֵן משה דבר לאהרון ואז -[13] וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ בְמַטֵּהוּ וַיַּךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה כָּל עֲפַר הָאָרֶץ הָיָה כִנִּים בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם:
(יד) וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם לברוא את הכינים וגם - לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים להסיר אותם ולבטל המכה וְלֹא יָכֹלוּ כי כל דבר שנעשה על ידי מכשפות, מתבטל. אבל אם לא נוכל לבטלו נדע כי אצבע אלהים היאוַתְּהִי הַכִּנָּם בעל כרחם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה וכיון שראו שלא היו יכולין לבטל מה שהוא עושה, אמרו -[14]:
(טו) וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים יש מפרשים שהודו במעשה אהרן שהיה מאת האלהים ולכן לא קרא להם פרעה מן העת הזאת והלאה, וכדי להמעיט את הענין אמרו אצבע אלהים כלומר מכה קטנה מאתו[15] יש מפרשים מכת מדינה היא זו ולא באה מכח משה ואהרון בשביל ישראל שאילו על ידיהם של אלו באה גם כן היינו עושים הִוא ולכן -[16] וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָקוגם לא ביקש רפואה על הכינים, לפי שלא היו אלא בעפר, ובארמונותיו רצפת שיש היו, ומכבדין אותם בכל יום ולא היה שם עפר וממילא גם לא כינים, וכן כל השרים הגדולים[17]: ס
(טז) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה בהיכלו של פרעה הִנֵּה יוֹצֵא הַמָּיְמָה ולכן תזדרז להגיע לפני שייצא המימה[18] וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר יְקֹוָק שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי:
(יז) כִּי אִם אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי הִנְנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ מגרה בך[19] וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמְּךָ וּבְבָתֶּיךָ אֶת הֶעָרֹב[20] חיות רעות מעורבות כמו אריות זאבים ודובים ונמרים[21] שנמצאים בבתיך ומתנהגים כבני תרבות ועתה יתגרו בך ויתנהגו כחיות טרף[22] וּמָלְאוּ בָּתֵּי מִצְרַיִם אֶת הֶעָרֹב וְגַם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הֵם הבתים עָלֶיהָ ימלא נחשים וזולתם מהשוכנים במעבה האדמה, באופן שלא יהיו בטוחים גם בלילה בבית סגור[23]:
(יח) וְהִפְלֵיתִי ואעשה פלאות[24] על ידי שאבדיל[25] בַיּוֹם הַהוּא אֶת אֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיוֹת שָׁם עָרֹב לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי יְקֹוָק בְּקֶרֶב הָאָרֶץ:
(יט) וְשַׂמְתִּי פְדֻת הבדלה גם בארץ מצרים עצמה שהיו הישראלים והמצרים מעורבים בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמֶּךָ והחיות יפגעו במצרי ולא ביהודי שלידו[26] לְמָחָר יִהְיֶה הָאֹת הַזֶּה:
(כ) וַיַּעַשׂ יְקֹוָק כֵּן וַיָּבֹא עָרֹב כָּבֵד בֵּיתָה פַרְעֹה וּבֵית עֲבָדָיו וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם תִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ שהיו אוכלין וממיתין את בהמותיהם, וגם בני אדם, כשהיו פוגעין בהן, אבל במבצרים ובמגדלים היו ניצולין[27]מִפְּנֵי הֶעָרֹב:
(כא) וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל מֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר לְכוּ זִבְחוּ לֵאלֹהֵיכֶם בָּאָרֶץ הזאת במקומכם בגושן שהיא גם קדושה והראיה שלא היה בה ערוב[28] ולא תלכו במדבר[29]:
נביא
שופטים פרק י
(יג) וְאַתֶּם עֲזַבְתֶּם אוֹתִי וַתַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים לָכֵן לֹא אוֹסִיף לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם:
(יד) לְכוּ וְזַעֲקוּ אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם בָּם האם הֵמָּה יוֹשִׁיעוּ לָכֶם בְּעֵת צָרַתְכֶם:
(טו) וַיֹּאמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְקֹוָק חָטָאנוּ עֲשֵׂה אַתָּה לָנוּ כְּכָל הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ אַךְ הַצִּילֵנוּ נָא הַיּוֹם הַזֶּה רק נפלה נא ביד ה', וביד אדם בל נפול:
(טז) וַיָּסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר מִקִּרְבָּם וַיַּעַבְדוּ אֶת יְקֹוָק וַתִּקְצַר נַפְשׁוֹ בַּעֲמַל יִשְׂרָאֵל קצרה רצונו של הקב"ה בדבר עמל ישראל, כי מתחלה היה רצון הקב"ה להרבות עמלם בעבור חטאם הרב, ועתה בשובם לה', קצרה רצונו מלהרבות עמל, רצה לומר, נחם ה' על הרעה: פ
(יז) וַיִּצָּעֲקוּ נאספו ע"י כרוז הצועק בְּנֵי עַמּוֹן וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְעָד וַיֵּאָסְפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בַּמִּצְפָּה:
(יח) וַיֹּאמְרוּ הָעָם שָׂרֵי גִלְעָד אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר יָחֵל יתחיל לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן הוא יִהְיֶה לְרֹאשׁ לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד: פ
שופטים פרק יא
(א) וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי הָיָה גִּבּוֹר חַיִל וְהוּא בֶּן אִשָּׁה זוֹנָה שלא היתה נשואה בכתובה וקידושין וַיּוֹלֶד גִּלְעָד אֶת יִפְתָּח:
(ב) וַתֵּלֶד אֵשֶׁת גִּלְעָד הנשואה לוֹ בָּנִים וַיִּגְדְּלוּ בְנֵי הָאִשָּׁה וַיְגָרְשׁוּ אֶת יִפְתָּח וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֹא תִנְחַל בְּבֵית אָבִינוּ כִּי בֶּן אִשָּׁה אַחֶרֶת אָתָּה:
(ג) וַיִּבְרַח יִפְתָּח מִפְּנֵי אֶחָיו וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ איש ששמו טוֹב וַיִּתְלַקְּטוּ אֶל יִפְתָּח אֲנָשִׁים רֵיקִים וַיֵּצְאוּ עִמּוֹ: פ
(ד) וַיְהִי מִיָּמִים רבים אחרי גירוש יפתח וַיִּלָּחֲמוּ בְנֵי עַמּוֹן עִם יִשְׂרָאֵל:
(ה) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִלְחֲמוּ בְנֵי עַמּוֹן עִם יִשְׂרָאֵל וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי גִלְעָד לָקַחַת אֶת יִפְתָּח מֵאֶרֶץ טוֹב:
(ו) וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח לְכָה וְהָיִיתָה לָּנוּ לְקָצִין וְנִלָּחֲמָה בִּבְנֵי עַמּוֹן:
(ז) וַיֹּאמֶר יִפְתָּח לְזִקְנֵי גִלְעָד הֲלֹא אַתֶּם שְׂנֵאתֶם אוֹתִי וַתְּגָרְשׁוּנִי מִבֵּית אָבִי בכך שלא מחיתם באחי וּמַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי עַתָּה כַּאֲשֶׁר צַר לָכֶם:
כתובים
תהלים פרק עא
(א) בְּךָ יְקֹוָק חָסִיתִי אַל אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם: (ב) בְּצִדְקָתְךָ תַּצִּילֵנִי וּתְפַלְּטֵנִי הַטֵּה אֵלַי אָזְנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנִי: (ג) הֱיֵה לִי לְצוּר סלע חזק שבתוכו - מָעוֹן לָבוֹא תָּמִיד צִוִּיתָ לְהוֹשִׁיעֵנִי כִּי סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה: (ד) אֱלֹהַי פַּלְּטֵנִי מִיַּד רָשָׁע מִכַּף מְעַוֵּל וְחוֹמֵץ חומס וגוזל: (ה) כִּי אַתָּה תִקְוָתִי אֲדֹנָי יְקֹוִק מִבְטַחִי מִנְּעוּרָי: (ו) עָלֶיךָ נִסְמַכְתִּי מִבֶּטֶן מִמְּעֵי אִמִּי אַתָּה גוֹזִי הוצאתני בְּךָ תְהִלָּתִי תָמִיד: (ז) כְּמוֹפֵת הָיִיתִי לְרַבִּים וְאַתָּה מַחֲסִי עֹז: (ח) יִמָּלֵא פִי תְּהִלָּתֶךָ כָּל הַיּוֹם תִּפְאַרְתֶּךָ: (ט) אַל תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה כִּכְלוֹת כֹּחִי אַל תַּעַזְבֵנִי: (י) כִּי אָמְרוּ אוֹיְבַי לִי וְשֹׁמְרֵי נַפְשִׁי נוֹעֲצוּ יַחְדָּו: (יא) לֵאמֹר אֱלֹהִים עֲזָבוֹ רִדְפוּ וְתִפְשׂוּהוּ כִּי אֵין מַצִּיל: (יב) אֱלֹהִים אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי אֱלֹהַי לְעֶזְרָתִי חישה חוּשָׁה:
תהלים פרק עב
(א) תפילה על לִשְׁלֹמֹה שראה ברוה"ק שעתיד לבקש חכמה מהקב"ה אֱלֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ חכמת דינך לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ והשלום לְבֶן מֶלֶךְ לשלמה: (ב) כדי ש- יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט: (ג) יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם יצמיחו הרבה תבואה לָעָם וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה כי בעת שפע אין עינו של אדם צרה בחבירו: (ד) יִשְׁפֹּט את עֲנִיֵּי עָם יוֹשִׁיעַ לִבְנֵי אֶבְיוֹן וִידַכֵּא עוֹשֵׁק ישבר את הגזלנים: (ה) יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ וְלִפְנֵי יָרֵחַהכוונה כל הזמן דּוֹר דּוֹרִים:
משנת ההלכה
קריאת שמע
א. נאמר בפרשת בא (שמות יג ג) "זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים". ועוד נאמר "למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך". נצטווינו בזה להזכיר את יציאת מצרים. לכן תיקנו לנו חז"ל לומר פרשת ויאמר ה' שהיא פרשת ציצית כדי להזכיר יציאת מצרים במילים "אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" לזכור בכל יום בלבבנו כי עבדים היינו לפרעה במצרים בעבודת פרך בחומר ובלבנים, ואילו לא הוציאנו, עדיין אנו ובנינו היינו עבדים.
ב. נאמר בפרשת יתרו "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות פרק כ פס' ח) "נצטוינו שנזכור תמיד בכל יום את השבת, שלא נשכחהו ולא יתחלף לנו בשאר הימים. כי בזכרנו אותו תמיד נזכור מעשה בראשית בכל עת, ונודה בכל עת שיש לעולם בורא, והוא צוה אותנו באות הזה. וזה עיקר גדול באמונת האל[30]". ונרמזה זכירה זו בפרשת ויאמר במה שנאמר "לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי" ר' אומר זו מצות שבת שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה.
ג. בג' פרשיות שמע רמוזים עשרת הדיברות לפי הסדר הבא:
· שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְקוָק אֱלֹהֵינוּ. אנכי ה' אלהיך.
· יקוק אֶחָד לא יהיה לך אלהים אחרים על פני להאמין שהאלוה הזה ברוך הוא שהמציא הכל, הוא אחד בלי שום שיתוף.
· וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא האוהב את המלך אינו השבע בשמו ומשקר.
· וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ לא תגנב ואספת דגנך ולא דגנו של חברך.
· וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה לא תרצח העונש כל הורד שהוא נהרג ונאבד.
· מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ לא תחמוד בית רעך ולא בית חבירך .
· לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם כבד את אביך ואת אמך שנאמר בכיבודם הבטחה זו.
· וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם לא תנאף א"ר לוי הלב והעין שני הגורמים לחטא.
· לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי זכור את יום השבת לקדשו ר' אומר זו מצות שבת שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה.
· אֲנִי יקוק אֱלֹהֵיכֶם. אֱמֶת לא תענה ברעך עד שקר א"ר לוי אמר הקב"ה אם היעדת לחבירך עדות שקר מעלה אני עליך כאילו היעדת עלי שלא בראתי שמי' וארץ על כן צריך האדם להתבונן בהם בעת אמירת ק"ש כדי שלא יבוא לעבור על אחת מהן.
[1] אבע"ז
[2] מלבי"ם
[3] אבע"ז
[4] ספורנו
[5] אבע"ז
[6] מלבי"ם
[7] פי' ר' יוסף בכור שור
[8] פי' ר' יוסף בכור שור חזקוני
[9] חזקוני
[10] רמב"ן
[11] ת"א ת"י
[12] העמק דבר
[13] אבע"ז
[14] פי' ר' יוסף בכור שור
[15] רמב"ן
[16] אבע"ז
[17] פי' ר' יוסף בכור שור
[18] הכתב והקבלה
[19] ת"י רש"י
[20] ה"א הידיעה מורה על דבר עומד נגד עיני המדבר והשומע, כי בהיכל פרעה היה כל רמש וכל חיה למינה (או צורותיהם מצויירות על הכותלים) והם היו גלוליו ותעבותיו, לכן אמר אליו הערוב הזה אשר אתה רואה, הזוחלים והחיות שבחרת לגלוליך הם יבואו לארצך להשחיתה. הכתב והקבלה.
[21] אבע"ז
[22] העמק דבר
[23] ספורנו
[24] ת"י
[25] ת"א
[26] רמב"ן
[27] פי' ר' יוסף בכור שור
[28] משך חכמה
[29] אבע"ז
[30] רמב"ן שם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה