מקרא
(יח) וּבָשָׂר כִּי יִהְיֶה בוֹ בְעֹרוֹ שְׁחִין פצע בעור מחמת מכה או מחלה אבל לא מחמת כוויה[1] וְנִרְפָּא:
(יט) וְהָיָה בִּמְקוֹם הַשְּׁחִין שְׂאֵת לְבָנָה אוֹ בַהֶרֶת לְבָנָה אֲדַמְדָּמֶת כלומר שמעורב הנגע בין השאת ובין הבהרת מאדום ולבן כמו כוס של חלב שנפלו בו טיפי דמים[2] וְנִרְאָה אֶל הַכֹּהֵן:
(כ) וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה מַרְאֶהָ שנראית שָׁפָל נמוך מִן הָעוֹר אבל לא שממש שפלה אלא רק נראית כך וּשְׂעָרָהּ הָפַךְ לָבָן וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן נֶגַע צָרַעַת הִוא בַּשְּׁחִין פָּרָחָה:
(כא) וְאִם יִרְאֶנָּה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה אֵין בָּהּ שֵׂעָר לָבָן וּשְׁפָלָה אֵינֶנָּה מִן הָעוֹר וְהִיא כֵהָה וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים:
(כב) וְאִם פָּשֹׂה תִפְשֶׂה בָּעוֹר וְטִמֵּא הַכֹּהֵן אֹתוֹ נֶגַע הִוא השאת או הבהרת:
(כג) וְאִם תַּחְתֶּיהָ במקומה[3] תַּעֲמֹד הַבַּהֶרֶת לֹא פָשָׂתָה אע"פ שלא כהתה טהור[4] צָרֶבֶת כלומר צמוק הנעשה בעור מחמת חום[5] הַשְּׁחִין הִוא וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן: ס
(כד) אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ וְהָיְתָה מִחְיַת כלומר המקום בו הבריאה הַמִּכְוָה הכוויה בַּהֶרֶת לְבָנָה אֲדַמְדֶּמֶת אוֹ לְבָנָה סימני מכוה וסימני שחין שוים הם (חולין ח) ולמה חלקן הכתוב לומר שאין מצטרפין זה עם זה נולד חצי גריס בשחין וחצי גריס במכוה לא ידונו כגריס ואינו טמא[6]:
(כה) וְרָאָה אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְהִנֵּה נֶהְפַּךְ שֵׂעָר לָבָן בַּבַּהֶרֶת וּמַרְאֶהָ עָמֹק מִן הָעוֹר צָרַעַת הִוא בַּמִּכְוָה פָּרָחָה וְטִמֵּא אֹתוֹ הַכֹּהֵן נֶגַע צָרַעַת הִוא:
(כו) וְאִם יִרְאֶנָּה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה אֵין בַּבַּהֶרֶת שֵׂעָר לָבָן וּשְׁפָלָה אֵינֶנָּה מִן הָעוֹר וְהִוא כֵהָה וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים:
(כז) וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אִם פָּשֹׂה תִפְשֶׂה בָּעוֹר וְטִמֵּא הַכֹּהֵן אֹתוֹ נֶגַע צָרַעַת הִוא:
(כח) וְאִם תַּחְתֶּיהָ תַעֲמֹד הַבַּהֶרֶת לֹא פָשְׂתָה בָעוֹר וְהִוא כֵהָה שְׂאֵת הַמִּכְוָה הִוא וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן כִּי צָרֶבֶת הַמִּכְוָה הִוא: פ
נביא
ישעיהו פרק נ
ו. גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים לא נמנעתי מלנבא, אפילו שהיו מכים את גופי [7], וּלְחָיַי לְמֹרְטִים ומורטים את שערות הלחיים, פָּנַי לֹא הִסְתַּרְתִּי, מִכְּלִמּוֹת וָרֹק ואת פני לא הסתרתי מבזיונות ויריקות.
ז. וַיְקֹוָק אלוהים יַעֲזָר לִי, עַל כֵּן לֹא נִכְלָמְתִּי אך ה' ית' היה בְּעֶזְרִי, לכן לא בושתי, לֹאמַר ברבים את נְבוּאֹתַי, עַל כֵּן שַׂמְתִּי פָנַי כַּחַלָּמִישׁ, וָאֵדַע כִּי לֹא אֵבוֹשׁ לכן שמתי את פני כסלע חזק, ובטחתי בה' שלא אבוא לידי בושה מהם.
ח. קָרוֹב מַצְדִּיקִי קרוב הזמן, שיתבררו נְבוּאֹתַי כצודקות ונאמנות, מִי יָרִיב אִתִּי, נַעַמְדָה יָּחַד, מִי בַעַל מִשְׁפָּטִי, יִגַּשׁ אֵלָי מי יבוא להתווכח על אמיתות נְבוּאֹתַי, נעמוד יחד למשפט ולוִיכּוּחַ,
ט. הֵן יְקֹוָק אלוהים יַעֲזָר לִי הרי ה' ית' בְּעֶזְרִי, וכל נְבוּאֹתַי יתקיימו, מִי הוּא יַרְשִׁיעֵנִי מי הוא שיוכל להרשיע אותי, ולכפור באמיתות הנבואות, הֵן כֻּלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ הלא כל הרשעים, העומדים נגדי, יִבְלוּ כבגד (שבַּלֶה מרוב שימוש), עָשׁ יֹאכְלֵם ויִכְלוּ כבגד, שנאכל ע"י עש, (עש - תולעת) אך נְבוּאֹתַי, אמת הן ונאמנות להתקיים !
י. מִי בָכֶם יְרֵא יְקֹוָק שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ מי בכם ירא מהאלוקים, ושומע לנבואות עבדו, (לישעיהו) אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים, וְאֵין נֹגַהּ לוֹ שגם בזמן חושך בלא אור כלל, (בזמן הסתר פנים גמור, ובריבוי הצרות) יִבְטַח בְּשֵׁם יְקֹוָק, וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹהָיו שם בטחונו בשם ה' (אדון הכל), ונשען על האלוקים שיביא הישועה.
יא. הֵן כֻּלְּכֶם אך אתם הרשעים, שכופרים באמיתות נְבוּאֹתַי, קֹדְחֵי אֵשׁ מבעירים ומרבים, את אש כעסו של ה' עליכם, מְאַזְּרֵי זִיקוֹת מחזקים ומזרזים, את ניצוצות האש (את כעס ה') - להדליקה, (לשים אזור, עניינו לחזק ולזרז הדבר) לְכוּ בְּאוּר אֶשְׁכֶם, וּבְזִיקוֹת בִּעַרְתֶּם האש והניצוצות שהבערתם, (העוונות שעשיתם), הם יביאו עליכם העונש, מִיָּדִי הָיְתָה זֹּאת לָכֶם, לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן מיד ה' נענשתם, ובעצבון תהיו עד שתמותו.
ישעיהו פרק נא
א. שִׁמְעוּ אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק מְבַקְשֵׁי יְקֹוָק שמעו אלי יראי ה', הרודפים לעשות צדק, ומבקשים את ה', (גם בזמן החושך והסתר הפנים), הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם הביטו לראות את הסלע, שממנו חצבו אתכם, וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם ואל נקב הבור, שממנו יצאתם,
ב. הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם הביטו אל אברהם, (הוא הצור, הסלע שממנו יצאו בנ"י), וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם ואל שרה שילדה אתכם, (היא נקב הבור, שמרַחְמָהּ יצאו בנ"י), כִּי אֶחָד קְרָאתִיו, וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ כי אף שהיה יחידי כשקראתי לו, ללכת ארצה כנען, ברכתי והרבתי את זרעו, כך אתם יראי ה', ארבה אתכם ואתן לכם רוב טובה.
ג. כִּי נִחַם יְקֹוָק צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ כי ה', ינחם את ציון, ויקים את החורבות שבה, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן, וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְקֹוָק ויהפוך את השממה שבא"י (מדבר, ערבה = מקום שממה), להיות כגן ה' שבעדן, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ קול ששון ושמחה יהיה מצוי בציון, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה קול הודאה וזמרה, על ישועת ה'.
ד. הַקְשִׁיבוּ אֵלַי עַמִּי, וּלְאוּמִּי אֵלַי הַאֲזִינוּ, כִּי תוֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא, וּמִשְׁפָּטִי לְאוֹר עַמִּים אַרְגִּיעַ הקשיבו אלי עמי, כי מציון תצא ותאיר תורה, הוראה ומשפט - לכל העמים, וכך, יבוא על האומות מרגוע ושלווה,(כמו: "...וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים... לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלחמה" ; לעיל ב' ד')
ה. קָרוֹב צִדְקִי גילוי הצדק בעולם - קרוב לבוא, יָצָא יִשְׁעִי יצאה מאתי הישועה - וקרובה לבוא, וּזְרֹעַי עַמִּים יִשְׁפֹּטוּ ובזרועי אשפוט ואעניש את העמים כפי הראוי להם, אֵלַי אִיִּים יְקַוּוּ ושאר העמים יקוו ויבטחו בה', וְאֶל זְרֹעִי יְיַחֵלוּן ואל זרוע ה' יקוו ויבטחו.
כתובים
דברי הימים א פרק כו
(טז) לְשֻׁפִּים וּלְחֹסָה לַמַּעֲרָב עִם שַׁעַר שַׁלֶּכֶת שם השער שעמד בַּמְסִלָּה הָעוֹלָה מִשְׁמָר לְעֻמַּת מִשְׁמָר שלפעמים שפים ישמור למערב וחוסה בשער שלכת ולפעמים יתחלפו: (יז) לַמִּזְרָח הַלְוִיִּם שִׁשָּׁה כתות לווים לַצָּפוֹנָה לַיּוֹם אַרְבָּעָה לַנֶּגְבָּה לַיּוֹם אַרְבָּעָה שבכל זמן ועת יהיו שם ארבעה שומרים וְלָאֲסֻפִּים שְׁנַיִם שְׁנָיִם שתי כיתות: (יח) לַפַּרְבָּר לַמַּעֲרָב וכלפי המערב אַרְבָּעָה לַמְסִלָּה שְׁנַיִם לַפַּרְבָּר שנים בשביל המוביל לפרבר ושנים בפרבר בעצמה. סה"כ כ"ד: (יט) אֵלֶּה מַחְלְקוֹת חלוקת הַשֹּׁעֲרִים לִבְנֵי הַקָּרְחִי וְלִבְנֵי מְרָרִי: (כ) וְהַלְוִיִּם אֲחִיָּה עַל אוֹצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים מה ששמור לתיקון ביהמ"ק וּלְאֹצְרוֹת הַקֳּדָשִׁים שמהם לוקחים קרבנות ציבור: (כא) בְּנֵי לַעְדָּן בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי מבני גרשון לְלַעְדָּן רָאשֵׁי הָאָבוֹת שממנו נולד יחיאל שהיה שר גדול ובניו היו ממונים על האוצרות לְלַעְדָּן הַגֵּרְשֻׁנִּי יְחִיאֵלִי: (כב) בְּנֵי יְחִיאֵלִי זֵתָם וְיוֹאֵל אָחִיו עַל אֹצְרוֹת בֵּית יְקֹוָק זהו הכסף והזהב שהיה בבית ה': (כג) לַעַמְרָמִי לַיִּצְהָרִי לַחֶבְרוֹנִי לָעָזִּיאֵלִי: (כד) וּשְׁבֻאֵל בֶּן גֵּרְשׁוֹם בֶּן מֹשֶׁה נָגִיד עַל הָאֹצָרוֹת שהיה ממונה על האוצרות שהיו בעזרה ושאר הממונים היו תחתיו: (כה) וְאֶחָיו של שבואל שהיה מזרע- לֶאֱלִיעֶזֶר רְחַבְיָהוּ בְנוֹ וִישַׁעְיָהוּ בְנוֹ וְיֹרָם בְּנוֹ וְזִכְרִי בְנוֹ ושלמות וּשְׁלֹמִית בְּנוֹ: (כו) הוּא שְׁלֹמוֹת וְאֶחָיו עַל כָּל אֹצְרוֹת הַקֳּדָשִׁים כל אחד שהקדיש משהו עבוד ביהמ"ק היה מביאו אליו והוא הביאו אל בית האוצר ו- אֲשֶׁר הִקְדִּישׁ דָּוִיד הַמֶּלֶךְ וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת לְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת וְשָׂרֵי הַצָּבָא: (כז) מִן הַמִּלְחָמוֹת וּמִן הַשָּׁלָלשלקחו במלחמות הִקְדִּישׁוּ לְחַזֵּק לְבֵית יְקֹוָק: (כח) וְכֹל הַהִקְדִּישׁ אשר הקדיש שְׁמוּאֵל הָרֹאֶה הנביא וְשָׁאוּל בֶּן קִישׁ וְאַבְנֵר בֶּן נֵר וְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה כֹּל הַמַּקְדִּישׁ עַל יַד שהיה נותן לו את התרומה והוא היה מעביר לבית האוצר שְׁלֹמִית וְאֶחָיו: פ (כט) לַיִּצְהָרִי כְּנַנְיָהוּ וּבָנָיו לַמְּלָאכָה הַחִיצוֹנָה עבודות שעושים מחוץ לעיר ביערות ובהרים היינו לכרות עצים ולחצוב אבנים ולחרוש שדות של הקדש עַל יִשְׂרָאֵל לְשֹׁטְרִים וּלְשֹׁפְטִים: (ל) לַחֶבְרוֹנִי חֲשַׁבְיָהוּ וְאֶחָיו בְּנֵי חַיִל אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת עַל פְּקֻדַּת יִשְׂרָאֵל על הגזברות של ישראל שיושב מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן שפונה למול מַעְרָבָה של א"י לְכֹל מְלֶאכֶת יְקֹוָק וְלַעֲבֹדַת הַמֶּלֶךְ: (לא) לַחֶבְרוֹנִי יְרִיָּה הָרֹאשׁ לַחֶבְרוֹנִי לְתֹלְדֹתָיו לְאָבוֹת בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְמַלְכוּת דָּוִיד נִדְרָשׁוּ לראות האם יש בהם אנשי חיל וַיִּמָּצֵא בָהֶם גִּבּוֹרֵי חַיִל בְּיַעְזֵיר שנמצאת ב- גִּלְעָד:מ(לב) וְאֶחָיוחבריו של יריה שהיו בְּנֵי חַיִל אַלְפַּיִם וּשְׁבַע מֵאוֹת רָאשֵׁי הָאָבוֹת וַיַּפְקִידֵם דָּוִיד הַמֶּלֶךְ עַל הָראוּבֵנִי שיושבים בחלק המזרחי שהרי בחלק המערבי היו ממונים חשביה ואחיו וְהַגָּדִי וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשִּׁי לְכָל דְּבַר הָאֱלֹהִים וּדְבַר הַמֶּלֶךְ: פ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה