מקרא
ויקרא פרק יא
(כא) אַךְ אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף הַהֹלֵךְ עַל אַרְבַּע אֲשֶׁר לא לוֹ כְרָעַיִם מִמַּעַל לְרַגְלָיו לְנַתֵּר בָּהֵן עַל הָאָרֶץ סמוך לצוארו יש לו כמין שתי רגלים לבד ד' רגליו וכשרוצה לעוף ולקפוץ מן הארץ מתחזק באותן שתי כרעים ופורח[1]:
(כב) אֶת אֵלֶּה מֵהֶם תֹּאכֵלוּ אֶת הָאַרְבֶּה לְמִינוֹ וְאֶת הַסָּלְעָם לְמִינֵהוּ וְאֶת הַחַרְגֹּל לְמִינֵהוּ וְאֶת הֶחָגָב לְמִינֵהוּ:
(כג) וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף אֲשֶׁר לוֹ אַרְבַּע רַגְלָיִם שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם בא ללמד שאם יש לו חמש. טהור[2]:
(כד) וּלְאֵלֶּה המוזכרים להלן אם תגעו בהם תִּטַּמָּאוּ לומר שאין בנזכרים בדגים ובעופות ובחגבים הטומאה הזו, רק לאלה אשר יזכיר, והם הבהמה אשר איננה שוסעת שסע ומעלת גרה כָּל הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא עַד הָעָרֶב ובערב יטהר אם רחץ בשרו במים[3]:
(כה) וְכָל הַנֹּשֵׂא מִנִּבְלָתָם יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד הָעָרֶב החמיר הכתוב בנושא מבנוגע, להצריכו כבוס בגדים:
(כו) לְכָל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר הִוא מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֶׁסַע אֵינֶנָּה שֹׁסַעַת כגון גמל וְגֵרָה אֵינֶנָּה מַעֲלָה טְמֵאִים הֵם לָכֶם כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם כלומר בנבלתם בין שחוטים ובין מתים כמבואר לעיל[4] יִטְמָא:
(כז) וְכֹל הוֹלֵךְ עַל כַּפָּיו בְּכָל הַחַיָּה הַהֹלֶכֶת עַל אַרְבַּע כגון כלב וחתול וכיו"ב[5] טְמֵאִים הֵם לָכֶם כָּל הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא עַד הָעָרֶב:
(כח) וְהַנֹּשֵׂא אֶת נִבְלָתָם מסיט ממקומו אע"פ שלא נגעו. אבל אם טענוהו נבילה על כתיבפו ולא נגע ולא זז ממקומו אינו טמא[6] יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד הָעָרֶב טְמֵאִים הֵמָּה לָכֶם: ס
(כט) וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא להיות טמא במגען ונאסר לאכול תרומה וקדשים וליכנס למקדש[7] בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ:
(ל) וְהָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ וְהַלְּטָאָה וְהַחֹמֶט וְהַתִּנְשָׁמֶת:
(לא) אֵלֶּה הַטְּמֵאִים לָכֶם בְּכָל הַשָּׁרֶץ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא עַד הָעָרֶב:
(לב) וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל עָלָיו מֵהֶם ירמוז לכל הנזכרים למעלה בבהמה טמאה ושרץ וחיה, והיא נוהגת גם בנבלות[8] בְּמֹתָם יִטְמָא מִכָּל כְּלִי עֵץ אוֹ בֶגֶד אוֹ עוֹר ולא כלי אבנים ולא כלי אדמה אוֹ שָׂק העשוי מצמר עיזים כָּל כְּלִי אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מְלָאכָה בָּהֶם כלומר שעושים בתוכו מלאכה ולא תשמיש כסוי שאין עושין בתוכו כלום[9] בַּמַּיִם יוּבָא וְטָמֵא עַד הָעֶרֶב וְטָהֵר:
(לג) וְכָל כְּלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר יִפֹּל מֵהֶם אֶל תּוֹכוֹ כלומר אל תוך אויר הכלי הכלי נטמא וגם כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא אבל אם נגע בכלי מגבו כלומר מבחוץ אינו טמא וְאֹתוֹ תִשְׁבֹּרוּ שאין מויעל לכלי חרס טבילה במקוה[10]:
(לד) מִכָּל הָאֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל אם וכ - אֲשֶׁר יָבוֹא עָלָיו מַיִם אז יִטְמָא במגע משא או אויר כלי חרס אבל קודם שבא עליו מים או אחד משבעה המשקין דלהלן גם אם נגע בטומאה אינו נטמא וְכָל מַשְׁקֶה אֲשֶׁר יִשָּׁתֶה קיבלו חז"ל שרק בשבעה משקים יין דבש שמן חלב טל דם מים וסימנך י"ד שח"ט ד"ם בְּכָל כְּלִי יִטְמָא:
(לה) וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עָלָיו יִטְמָא תַּנּוּר וְכִירַיִם ללמד שאע"פ שהם מחוברים, דינן לענין קבלת טומאה ככלי חרס התלושין, ואין להן טהרה במקוה יֻתָּץ לא אמר "ישבר", לומר שאין צריך לשברם לשברים קטנים, אלא שיהרסם בענין שלא יהו ראויין למלאכתם הראשונה[11] טְמֵאִים הֵם ואם תרצו להשתמש בהם וּטְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם כלומר אין חובה לטהר אותם אם אינו מתכוין להשתמש בהם לטהרה וקדושה[12]:
נביא
ישעיהו פרק מז
ט. וְתָבֹאנָה לָּךְ שְׁתֵּי אֵלֶּה רֶגַע, בְּיוֹם אֶחָד, שְׁכוֹל וְאַלְמֹן ושתי רעות אלו (שתהי שכולה ואלמנה, שהמלך ובני עמו ימותו) יבואו עליך בפתאומיות וברגע אחד, (כי מיד כשנהרג בלשאצר, נלכדה העיר וגלו בני בבל), כְּתֻמָּם בָּאוּ עָלַיִךְ כל הרעות באו עליך בשלימות, בְּרֹב כְּשָׁפַיִךְ על אף רוב הכשפים שיש בבל, לא יצליחו להנצל ממדי ופרס. בְּעָצְמַת חֲבָרַיִךְ מְאֹד ועל אף חוזק ותוקף חוברי חבר (חובר חבר - ממיני הכשפים) שבבבל,
י. וַתִּבְטְחִי בְרָעָתֵךְ בטחת בכשפים, הרעים בעיני ה', אָמַרְתְּ, אֵין רֹאָנִי שעשו הכשפים בסתר, חָכְמָתֵךְ וְדַעְתֵּךְ הִיא שׁוֹבְבָתֶךְ החכמה ורוב הדעת שבכם, גרמו למרידתכם בה', וַתֹּאמְרִי בְלִבֵּךְ אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד אנו בעעלי החכמה ואין עוד כמונו,
יא. וּבָא עָלַיִךְ רָעָה, לֹא תֵדְעִי שַׁחְרָהּ תבוא עליך רעה כֹּה גדולה, שלא תראו את אור השחר (את ההצלה), וְתִפֹּל עָלַיִךְ הֹוָה ויפול ויבוא עליך שבר כֹּה גדול, לֹא תוּכְלִי כַּפְּרָהּ שלא תוכלי להסיר אותו מעליכם,וְתָבֹא עָלַיִךְ פִּתְאֹם שׁוֹאָה, לֹא תֵדָעִי ותבוא עליך בפתאומיות הרעה והחושך, ולא תדעי להשמר ממנה.
יב. עִמְדִי נָא עמדו להתחזק, בַחֲבָרַיִךְ, וּבְרֹב כְּשָׁפַיִךְ, בַּאֲשֶׁר יָגַעַתְּ מִנְּעוּרָיִךְ עם חוברי חבר, ובשאר כשפים שבכם מזמן נעוריך,(שהיו רגילים בהם תמיד) אוּלַי תּוּכְלִי הוֹעִיל אולי יוכלו להועיל לכם, אוּלַי תַּעֲרוֹצִי אולי תתחזקו נגד הרעות.
יג. נִלְאֵית בְּרֹב עֲצָתָיִךְ התיגעת והתעייפת בעיצות רבות כיצד להנצל, יַעַמְדוּ נָא וְיוֹשִׁיעֻךְ, הֹבְרֵי שָׁמַיִם הַחֹזִים בַּכּוֹכָבִים יעמדו ויושיעו אותך, הצופים וחוזים בכוכבים בשמים, מוֹדִעִים לֶחֳדָשִׁים מֵאֲשֶׁר יָבֹאוּ עָלָיִךְ המודיעם לך בעת חידוש הלבנה בכל חודש, מה יבוא עליך.
יד. הִנֵּה הָיוּ כְקַשׁ, אֵשׁ שְׂרָפָתַם הנה החוזים יהיו כקש - שישרפו בקלות באש הפורענות, לֹא יַצִּילוּ אֶת נַפְשָׁם מִיַּד לֶהָבָה אף את עצמם לא יצילו מלהבות אש הפורענות, אֵין גַּחֶלֶת לַחְמָם לא ישאר מהם, אפילו גחלת (כמו הקש שלא נשאר ממנו אחר השריפה דבר) להתחמם כנגדה, אוּר לָשֶׁבֶת נֶגְדּוֹ ויכבו בהירות, שגם מאור האש לא יוכלו להנות.
טו. כֵּן כך החוזים בכוכבים, הָיוּ לָךְ יהיו לך, (כקש הנשרף באש), אֲשֶׁר יָגָעַתְּ שיגעתם לאסוף אותם בבל, סֹחֲרַיִךְ מִנְּעוּרַיִךְ אשר כסוחרים שלמתם להם כסף עבור חכמתם, אִישׁ לְעֶבְרוֹ תָּעוּ ילכו לתעות (ילכו לנדוד ממקום למקום) לכל עבר, אֵין מוֹשִׁיעֵךְ ולא יושיעו אותך.
ישעיהו פרק מח
א. שִׁמְעוּ זֹאת בֵּית יַעֲקֹב שמעו זאת שבטי יהודה ובנימין, הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל שבנימין נקרא בשם "ישראל", וּמִמֵּי יְהוּדָה יָצָאוּ מזרע יהודה יצאו, הַנִּשְׁבָּעִים בְּשֵׁם יְקֹוָק וּבֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַזְכִּירוּ, לֹא בֶאֱמֶת וְלֹא בִצְדָקָה כשנשבעים בשם ה', נשבעים לא באמת אלא בשקר, ולא בצדקה, שאינם עושים מצוותיו.
ב. כִּי מֵעִיר הַקֹּדֶשׁ נִקְרָאוּ בזמן חזקיהו, שהיו ישראל נקראים אנשי עיר הקדש (ירושלים), וְעַל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נִסְמָכוּ יְקֹוָק צְבָאוֹת שְׁמוֹ והיו סומכים על ה' צבאות, נעשו להם ניסים ולא גלו,
ג. הָרִאשֹׁנוֹת מֵאָז הִגַּדְתִּי, וּמִפִּי יָצְאוּ וְאַשְׁמִיעֵם הראשונות (מפלת סנחריב) עוד מזמן אמרתי והשמעתי מפי (ע"י הנביאים), פִּתְאֹם עָשִׂיתִי וַתָּבֹאנָה והישועה באה פתאום.
ד. מִדַּעְתִּי כִּי קָשֶׁה אָתָּה והשמעתי הנבואות מראש, בגלל שידעתי, כי עם קשה אתה, (שאם לא הייתי מודיע דבר הישועה מראש, לא הייתם תולים הישועה בה'), וְגִיד בַּרְזֶל עָרְפֶּךָ וערפכם, קשה כמו גיד עשוי מברזל, וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה ומצחכם כנחושת - שלא מתביישים, (שמעיזים פניהם במצח נחושה)
ה. וָאַגִּיד לְךָ את דבר הישועה, מֵאָז עוד מזמן רב, לפני שתבוא הישועה, בְּטֶרֶם תָּבוֹא הִשְׁמַעְתִּיךָ לפני שתבוא הישועה, השמעתי הנבואה על בואה. פֶּן תֹּאמַר עָצְבִּי עָשָׂם שמא תאמר, הפסילים[13] - עשו לי הישועה, וּפִסְלִי וְנִסְכִּי צִוָּם ופסילי העץ והמתכת, צִיוו הישועה לבוא.
ו. שָׁמַעְתָּ חֲזֵה כֻּלָּהּ שמעתם נבואתי על מפלת סנחריב וראיתם שכולה התקיימה, וְאַתֶּם הֲלוֹא תַגִּידוּ שנבואת אמת היתה, הִשְׁמַעְתִּיךָ חֲדָשׁוֹת מֵעַתָּה ועתה, אשמיע לכם נבואות חדשות על נפילת בבל,וּנְצֻרוֹת וְלֹא יְדַעְתָּם ונבואות השמורות עמדי, שלא ידעתם אותם.
ז. עַתָּה נִבְרְאוּ רק כעת בזמן השמעת הנבואה נבראו חדשות אלו, וְלֹא מֵאָז ולא מאיזה זמן קודם, וְלִפְנֵי יוֹם אפילו לא יום אחד, קודם השמעת הנבואה מפי, וְלֹא שְׁמַעְתָּם ולא שמעתם אותה מעולם, פֶּן תֹּאמַר הִנֵּה יְדַעְתִּין ולא תוכלו לאמר, ידענו דבר נבואה זו,
ח. גַּם לֹא שָׁמַעְתָּ, גַּם לֹא יָדַעְתָּ ואפילו שידעת, שרק נביאי ה' אומרים נבואות על העתיד לבוא, לא שמעתם לדברי הנביאים, ולא ידעתם את ה', גַּם מֵאָז לֹא פִתְּחָה אָזְנֶךָ עוד מאז, מזמן רב לא פתחת אזניך לשמוע ולקבל נבואותי, כִּי יָדַעְתִּי בָּגוֹד תִּבְגּוֹד יודע אני שאתם בוגדים בי, וּפֹשֵׁעַ מִבֶּטֶן קֹרָא לָךְ ומזמן שיצאת מהרחם
(שנהיית לעם) נקרא שמך פושע בה'.
ט. לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי למען שם ה' שנקרא על בנ"י, אאריך אפי מעליכם, וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ ולמען תהיה לי תהילה בעולם, אאריך חוטמי, אפי - מעליכם, לְבִלְתִּי הַכְרִיתֶךָ כדי שלא אכרית אתכם בכעסי.
כתובים
דברי הימים א פרק כד
(א) וְלִבְנֵי אַהֲרֹן מַחְלְקוֹתָם שהיו גם חלוקים למשמרות בְּנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר: (ב) וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי בחיי אֲבִיהֶם וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם וַיְכַהֲנוּ אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר והם נשארו כהנים לה': (ג) וַיֶּחָלְקֵם דָּוִיד וְצָדוֹק מִן בְּנֵי אֶלְעָזָר וַאֲחִימֶלֶךְ מִן בְּנֵי אִיתָמָר לִפְקֻדָּתָם לפי מספרם העובדים בַּעֲבֹדָתָם המוטל עליהם: (ד) וַיִּמָּצְאוּ בְנֵי אֶלְעָזָר רַבִּים למספר לְרָאשֵׁי הַגְּבָרִים הראויים לעבודה מִן בְּנֵי אִיתָמָר וַיַּחְלְקוּם לִבְנֵי אֶלְעָזָר רָאשִׁים לְבֵית אָבוֹת שִׁשָּׁה עָשָׂר ראשי בתי אב וְלִבְנֵי אִיתָמָר לְבֵית אֲבוֹתָם שְׁמוֹנָה ואלו הם המשמרות: (ה) וַיַּחְלְקוּם בְּגוֹרָלוֹת אֵלֶּה עִם אֵלֶּה מי ישמש ראשון ומי שני כִּי הָיוּ שָׂרֵי קֹדֶשׁ וְשָׂרֵי הָאֱלֹהִים מִבְּנֵי אֶלְעָזָר וּבִבְנֵי אִיתָמָר כי כולם היו קדושים ורצויים ולא הקדים אחד על חשבון השני בשל מעלתם או גדלם: ס (ו) וַיִּכְתְּבֵם את שמות בתי האב על פתקים לשים אותם בקלפי ע"י שְׁמַעְיָה בֶן נְתַנְאֵל הַסּוֹפֵר מִן הַלֵּוִי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים וְצָדוֹק הַכֹּהֵן וַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֶבְיָתָר וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם בֵּית אָב אֶחָד אָחֻז לְאֶלְעָזָר וְאָחֻז אָחֻז לְאִיתָמָרשתחילה היו שמונה ראשי אב לאלעזר ושמונה ראשי אב לאיתמר אך כיון שהיו הרבה מבני אלעזר הראויים לשרת חילקם לשנים ובסה"כ ט"ז משמרות: פ (ז) וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הָרִאשׁוֹן לִיהוֹיָרִיב לִידַעְיָה הַשֵּׁנִי: (ח) לְחָרִם הַשְּׁלִישִׁי לִשְׂעֹרִים הָרְבִעִי: (ט) לְמַלְכִּיָּה הַחֲמִישִׁי לְמִיָּמִן הַשִּׁשִּׁי: (י) לְהַקּוֹץ הַשְּׁבִעִי לַאֲבִיָּה הַשְּׁמִינִי: (יא) לְיֵשׁוּעַ הַתְּשִׁעִי לִשְׁכַנְיָהוּ הָעֲשִׂרִי: (יב) לְאֶלְיָשִׁיב עַשְׁתֵּי עָשָׂר לְיָקִים שְׁנֵים עָשָׂר: (יג) לְחֻפָּה שְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְיֶשֶׁבְאָב אַרְבָּעָה עָשָׂר: (יד) לְבִלְגָּה חֲמִשָּׁה עָשָׂר לְאִמֵּר שִׁשָּׁה עָשָׂר: (טו) לְחֵזִיר שִׁבְעָה עָשָׂר לְהַפִּצֵּץ שְׁמוֹנָה עָשָׂר:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה