מקרא
(יט) כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב יְקֹוָק עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל כבר הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם אז - [1]: פ
(כ) וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן הוא אחיה הגדול ואחותו הנביאה מתיחסת אליו, שגם הוא נביא וקדוש ה'[2] אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת:
(כא) וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם משה אמר שירה לאנשים הוא אומר והם עונין אחריו ומרים אמרה שירה לנשים[3] שִׁירוּ לַיקֹוָק ואמרו כל השירה, אלא על ידי שכתב כבר כל השורה לא הזכיר כאן אלא תחלתה[4] כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם: ס
(כב) וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל אע"ג שהיו העננים הולכים לפניהם וא"כ היה לישראל ליסע בנסוע הענן. מכל מקום כך היה המדה בכל הליכות המדבר. שלא היה הענן זז מקומו עד שהכינו עצמם לנסיעה. והחלה ההכנה ע"פ דבר ה' ביד משה והכריחן משה תחלה להכין עצמם לנסיעה מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ מן הדר הכבושה והמיושבת[5] אֶל מִדְבַּר שׁוּר הוא מדבר איתן ושני שמות היו למדבר[6] וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם:
(כג) וַיָּבֹאוּ מָרָתָה למרה[7] וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם ששם היו עד עתה מים מתוקים רק עתה נתהפכו להיות מרים, ולא יכלו לשתות מים ממרה, וזה היה נסיון חדש עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָהעתה נתחדש זה השם על פי דבר החדש שנתהוה שם[8]:
(כד) וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה היה ראוי שיתפללו אל ה' שיתן להם מים, והם באו בתרעומות על משה, שזה סימן שלא היה לבבם שלם עדיין[9]:
(כה) וַיִּצְעַק בתפילה[10] אֶל יְקֹוָק וַיּוֹרֵהוּ לימד אותו יְקֹוָק עֵץ שהעץ ההוא ימתיק המים בטבעו, והוא סגולה בו, ולימד אותה למשה וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ אם יקבל החק והמשפט אשר שם לו, ולא יחזור לסורו[11] והתחיל להוכיחם שיקבלו עליהם את החוקים ואת המשפטים אשר ילמדם והוא יעשה צורכיהם. והיאך שם לו חוק ומשפט? שאמר להם -[12]:
(כו) וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע שיבין מה מצווה לעשות לְקוֹל יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה אלו מצות עשה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו אלו מצות לא תעשה וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה שלא יעבור עליהם. כמו ולא תלכו בחקות הגוי. וחקת השם שלא יעשו כמעשיהם[13] אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם שעשיתי מימיהם דם ולא היה להם מים לשתות לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְקֹוָק רֹפְאֶךָ אשר רפאתי למים. כדכתיב לשון זה באלישע כשריפא המים. כל המחלה במים מדבר. כדכתיב וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך[14]: ס
(כז) וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים מספר שבאו למקום טוב, הפך ממרה, כי באלים עינות רבים והם מים מתוקים, כי התמרים לא יצליחו בארץ שמימיה מרים, ולכן אמר[15] וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם:
שמות פרק טז
(א) וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם אחז הכתוב דרך קצרה, כי בנסעם מאילים חנו על ים סוף, ויסעו מים סוף ויחנו במדבר סיןוכאשר נסעו מאלים חנו על ים סוף, ונסעו משפת הים ונכנסו עוד לתוך המדבר ועשו בו מסעות, דפקה ואלוש, ונסעו מאלוש, אשר הוא במדבר סין, וחנו בסיני[16] וַיָּבֹאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר סִין אֲשֶׁר בֵּין אֵילִם וּבֵין סִינָי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
(ב) וילינו וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּמִּדְבָּר:
(ג) וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד יְקֹוָק בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב: ס
(ד) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ צורך אכילת יום ילקטו ביומו ולא ילקטו היום לצורך מחר[17] לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא מתוך שבכל יום ויום עיניהם תלויות למזונותיהם אלי מתוך כך יאמינו בי וילכו בתורתי[18]:
(ה) וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו לצורך שבת וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם אע"פ שבכל יום לא מצאו אלא עומר לגלגולת ביום הששי ימצאו כפליים שני העומר לאחד[19]: ס
(ו) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי יְקֹוָק הוֹצִיא אֶתְכֶם ולא כמו שאמרתם כי הוצאתם אותנו מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בענין שתדעו שהאל יתברך הוציא אתכם לגמרי מארץ מצרים, כי יוציאכם גם ממנהגיה, שהייתם יושבים שם על סיר הבשר, בלתי זמן סעודה קבועה כבהמות[20]:
(ז) וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד יְקֹוָק כי היה הפלא במן גדול מאד, כי השליו הגיז אותו מן הים (במדבר יא, לא) ברוח כדרך העולם, אבל המן עתה נוצר להם יצירה חדשה בשמים, כענין מעשה בראשית ובפלא הגדול אשר יעשה לכם בבקר תראו את כבוד מלכותו אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיו וכגבורותיו[21] בְּשָׁמְעוֹ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם עַל יְקֹוָק וְנַחְנוּ מָה אנחנו חשובים[22] כִּי תלונו תַלִּינוּ עָלֵינוּ:
(ח) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּתֵת יְקֹוָק לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל מה שהתפללנו שיתן ה' לכם המזון בערב, בענין שתדעו שהאל יתברך הוציא אתכם, רצוננו שיתן לכם בערב בשר לאכול, ולא לשבוע כמנהג המצרים אשר אין לפניהם בלתי אם גוייתם וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ בלבד לשבוע, שיהיה מספיק די שבעכם בִּשְׁמֹעַ יְקֹוָק אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַלִּינִם עָלָיו וְנַחְנוּ מָה לֹא עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם כִּי עַל יְקֹוָק ומה שהתפללנו שתראו את כבוד ה', רצוננו שיתן לכם אלה בענין שיראה לכם שתלונותיכם הם עליו, ושהוא שמע את תלונותיכם[23]:
(ט) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן אֱמֹר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קִרְבוּ לִפְנֵי יְקֹוָק כִּי שָׁמַע אֵת תְּלֻנֹּתֵיכֶם ע"י תלונתם שהראו שמאסו את דבר ה' ולא ילכו אחריו עוד במדבר בארץ לא זרועה, על ידי זה התרחקו מאת ה', צוה אל אהרן שיאמר להם דברי תוכחה ויחזירם בתשובה, ויאמר להם שיקרבו לפני ה' כמו שהיו תחלה עם קרובו ואלהים קרובים אליו, כי שמע ה' את תלונותיכם, וע"כ צריכים לשום לב לשוב אליו, בל יתרחק מהם ע"י תלונותיהם[24]:
(י) וַיְהִי כְּדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּפְנוּ אֶל הַמִּדְבָּר להתקרב לעמוד הענן[25] וְהִנֵּה כְּבוֹד יְקֹוָק נִרְאָה בֶּעָנָן: פ
נביא
ישעיה פרק ב
א. הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם:
ב. וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים כך יהיה לעתיד לבוא, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְקֹוָק ההר שביהמ"ק עליו, יהיה מוכן ומתוקן, בְּרֹאשׁ הֶהָרִים בהר שהוא הגבוה, החשוב שבהרים, וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת ומרומם בחשיבותו משאר הגבעות,
וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם יזרמו וימשכו כל הגויים לביהמ"ק - כְּמֵי הנהר הזורמים.
ג. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְקֹוָק בואו, ונעלה להר של ה', אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב אל הבית של אלוקי ישראל, הוא ביהמ"ק, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו ויורה, ילמד אותנו את דרכי ה', וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו ונלך בדרכיו, כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְקֹוָק מִירוּשָׁלִָם ולכן ינהרו אליו כל הגויים.
ד. וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם, וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים מלך המשיח, ישפוט, ויברר המשפט בין העמים, וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת ומתוך כך, יִשְבְּרו כלי המלחמה (חרב, חנית), ויעשו מהם כלי עבודת אדמה.(אִתִּים - כְּלִי חפירה באדמה, מזמרות - כלי לחיתוך הזמורות, הענפים שבכרם) לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב לא ילחמו אחד בשני, וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה לא ילמדו עוד דרכי מלחמה, כי ישכון שלום.
ה. בֵּית יַעֲקֹב, לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְקֹוָק אומר הנביא לישראל, הרי לעתיד לבוא כל הגויים יבקשו לשמוע בקול ה', לכן בואו ונלך כבר כעת, על פי דבר ה', המאיר את דרכינו.
ו. כִּי נָטַשְׁתָּה עַמְּךָ בֵּית יַעֲקֹב עזבת את עמך, כִּי מָלְאוּ מִקֶּדֶם כי מלאו בכישוף, יותר מבני קדם, וְעֹנְנִים כַּפְּלִשְׁתִּים ועסקו בעוננות (מין כישוף) כפלישתים, וּבְיַלְדֵי נָכְרִים, יַשְׂפִּיקוּ ומסתפקים, בילדי זרים, בדרכי הגויים, ולא חותרים לקיים התורה.
ז. וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ כֶּסֶף וְזָהָב, וְאֵין קֵצֶה לְאֹצְרֹתָיו א"י, מלאה כסף, זהב ואין סוף אוצרות, וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ סוּסִים, וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבֹתָיו ומלאה סוסים, ואין סוף מרכבות.
(ר"ל, שרודפים אחר החומריות - כגויים)
ח. וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ אֱלִילִים ארצם, מלאה פסילים, לְמַעֲשֵׂה יָדָיו יִשְׁתַּחֲווּ, לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו והיו משתחווים, למעשה ידיהם, ולְמה שעשו אצבעותיהם.
ט. וַיִּשַּׁח אָדָם, וַיִּשְׁפַּל אִישׁ לכן, יכופף וישפיל את בנ"י, וְאַל תִּשָּׂא לָהֶם ולא תסלח להם.
י. בּוֹא בַצּוּר, וְהִטָּמֵן בֶּעָפָר יאמרו אחד לשני, בואו, ונתחבא בין הסלעים, ובמחילות שבעפר, מִפְּנֵי פַּחַד יְקֹוָק, וּמֵהֲדַר גְּאֹנוֹ מפחד ה', ומרוב יופי גדולתו.
יא. עֵינֵי גַּבְהוּת אָדָם, שָׁפֵל ה' ישפיל עיניים גבוהות (בעלי גאווה), וְשַׁח, רוּם אֲנָשִׁים ויוריד גבהות (גאוות) אנשים, וְנִשְׂגַּב יְקֹוָק לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא ורק גדולת ה' לבדה תשאר.
יב. כִּי יוֹם לַיְקֹוָק צְבָאוֹת, עַל כָּל גֵּאֶה וָרָם, וְעַל כָּל נִשָּׂא כי יש יום מוכן לפני ה', שבו יתנשא על כל אדם בעל גאוה ורם (גבה לב),
וְשָׁפֵל וישפילם.
יג. וְעַל כָּל אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן, הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים ועל כל עצי הארז הגבוהים שבלבנון. וְעַל כָּל אַלּוֹנֵי הַבָּשָׁן עצי האלון שבהרי הבשן. (משל לגיבורים)
יד. וְעַל כָּל הֶהָרִים הָרָמִים הגבוהים, וְעַל כָּל הַגְּבָעוֹת הַנִּשָּׂאוֹת הגבעות הגבוהות.
טו. וְעַל כָּל מִגְדָּל גָּבֹהַּ על כל הבוטחים במגדל גבוה (מבצר), שיושבים בו, וְעַל כָּל חוֹמָה בְצוּרָה ועל כל הבוטחים בחומה הבצורה, שסביב העיר.
כתובים
דברי הימים א פרק א
(לב) בשנת 2088 לבריאה כשהיה אברהם בן 140 ויוסף ויקח אשה אחרת לעת זקנותו ושמה קטורה מארץ כנען וּבְנֵי קְטוּרָה פִּילֶגֶשׁ אַבְרָהָם, יָלְדָה אֶת זִמְרָן וְיָקְשָׁן וּמְדָן וּמִדְיָן וְיִשְׁבָּק וְשׁוּחַ וּבְנֵי יָקְשָׁן שְׁבָא וּדְדָן: ס (לג) וּבְנֵי מִדְיָן עֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנוֹךְ וַאֲבִידָע וְאֶלְדָּעָה כָּל אֵלֶּה בְּנֵי קְטוּרָה וישלחם אברהם ויתן להם מתנות וילכו מעל יצחק להר הקדם וישבו שם עד היום, אך בני שבא ודדן, ובני יקשן עם בניהם לא ישבו עם אחיהם בעריהם וישבו במדברות עד היום, ובני מדין בן אברהם הלכו מזרחה לארץ כוש וימצאו בקעה גדולה בארץ הקדם וישבו בה היא ארץ מדין עד היום: ס (לד) וַיּוֹלֶד אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בשנת 2048 ס בְּנֵי יִצְחָק עֵשָׂו וְיִשְׂרָאֵל נולדו ליצחק בהיותו בן 60 בשנת 2108: ס (לה) בְּנֵי עֵשָׂו אֱלִיפַז נולד מעדה בשנת 2171 רְעוּאֵל נולד מבשמת בת ישמעאל בשנת 2188 וִיעוּשׁ וְיַעְלָם וְקֹרַח נולדו מאהליבמה בת ענה בת צבעון החוי ב2191 בשנה ו' לשבת יעקב בחרן : ס (לו) בְּנֵי אֱלִיפָז תֵּימָן וְאוֹמָר צְפִי וְגַעְתָּם קְנַז וְתִמְנָע וַעֲמָלֵק: ס (לז) בְּנֵי רְעוּאֵל נַחַת זֶרַח שַׁמָּה וּמִזָּה: ס (לח) וּבְנֵי שֵׂעִיר לוֹטָן וְשׁוֹבָל וְצִבְעוֹן וַעֲנָה וְדִישֹׁן וְאֵצֶר וְדִישָׁן: (לט) וּבְנֵי לוֹטָן חֹרִי וְהוֹמָם וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע: ס (מ) בְּנֵי שׁוֹבָל עַלְיָן וּמָנַחַת וְעֵיבָל שְׁפִי וְאוֹנָם ס וּבְנֵי צִבְעוֹן אַיָּה וַעֲנָה: (מא) בְּנֵי עֲנָה דִּישׁוֹן ס וּבְנֵי דִישׁוֹן חַמְרָן וְאֶשְׁבָּן וְיִתְרָן וּכְרָן: ס (מב) בְּנֵי אֵצֶר בִּלְהָן וְזַעֲוָן יַעֲקָן בְּנֵי דִישׁוֹן עוּץ וַאֲרָן: פ (מג) וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּלַע בֶּן בְּעוֹר 2258 וְשֵׁם עִירוֹ דִּנְהָבָה: (מד) וַיָּמָת בָּלַע 2888 וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו יוֹבָב בֶּן זֶרַח מִבָּצְרָה: (מה) וַיָּמָת יוֹבָב 2298 וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו חוּשָׁם מֵאֶרֶץ הַתֵּימָנִי: (מו) וַיָּמָת חוּשָׁם 2318 וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַד בֶּן בְּדַד הַמַּכֶּה אֶת מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב וְשֵׁם עִירוֹ עיות עֲוִית: (מז) וַיָּמָת הֲדָד 2348 וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שַׂמְלָה מִמַּשְׂרֵקָה 2353: (מח) וַיָּמָת שַׂמְלָה 2371 וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שָׁאוּל מֵרְחֹבוֹת הַנָּהָר: (מט) וַיָּמָת שָׁאוּל 2411 וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר: (נ) וַיָּמָת בַּעַל חָנָן 2449 וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַד וְשֵׁם עִירוֹ פָּעִי וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל בַּת מַטְרֵד בַּת מֵי זָהָב: (נא) וַיָּמָת הֲדָד ס וַיִּהְיוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אַלּוּף תִּמְנָע אַלּוּף עליה עַלְוָה אַלּוּף יְתֵת: (נב) אַלּוּף אָהֳלִיבָמָה אַלּוּף אֵלָה אַלּוּף פִּינֹן: (נג) אַלּוּף קְנַז אַלּוּף תֵּימָן אַלּוּף מִבְצָר: (נד) אַלּוּף מַגְדִּיאֵל אַלּוּף עִירָם אֵלֶּה אַלּוּפֵי אֱדוֹם: פ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה