מקרא
שמות פרק כד
(א) וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל יְקֹוָק אחרי צוותך את כל המשפטים הנזכרים[1] אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם מֵרָחֹק:
(ב) וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ כי הדבור הזה היה גם לאהרן, שגם הוא שמע כאשר קול ה' אומר למשה עלה אל ה' אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל והשתחויתם מרחוק (בפסוק הקודם), וא"כ היה צריך להזכיר הנגש בשם, ואם ידבר אליו לנכח ג"כ היה צריך לבאר ונגשת אתה משה אל ה', ולא יספיק הכנוי בו, ולפיכך אמר ונגש משה לבדו והם לא יגשו וזה טעם "לבדו", למעט גם אהרן הנכלל עמו בדבור[2] אֶל יְקֹוָק וְהֵם לֹא יִגָּשׁוּ וְהָעָם לֹא יַעֲלוּ עִמּוֹ:
(ג) וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְסַפֵּר לָעָם אֵת כָּל דִּבְרֵי יְקֹוָק כל הציוויים שנצטוו אחר עשרת הדיברות וְאֵת כָּל הַמִּשְׁפָּטִים אשר שם לפניהם וַיַּעַן כָּל הָעָם קוֹל אֶחָד וַיֹּאמְרוּ כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק נַעֲשֶׂה כי מאמינים אנו בדבריך, ואז אמר לו ה', אמור להם שובו לכם לאהליכם, כאשר מפורש במשנה תורה (דברים ה, כז) ושבו לאהליהם ועשו שמחה ויום טוב ביום קבלת התורה[3]:
(ד) וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֵת כָּל דִּבְרֵי יְקֹוָק כל המצוות והמשפטים הנ"ל[4] וי"א שכתב מבראשית עד מתן תורה[5] וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל:
(ה) וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בכורי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מכיון שעדיין לא נבנה המשכן ולא נתקדשו הכהנים בני אהרון[6] וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לַיקֹוָק פָּרִים הסתפקו בגמ' אם פרים מתייחס גם לעולות או רק לשלמים ועולות היו כבשים[7]:
(ו) וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם מהשלמים והעולות וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנֹת כלים עגולים ובכלים אחרים שם חצי השני של הדם[8] וַחֲצִי הַדָּם זָרַק עַל הַמִּזְבֵּחַ:
(ז) וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית הוא מה שנזכר למעלה ויכתוב משה את דברי ה' ועליו יכרתו את הברית[9] וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק נַעֲשֶׂה מה שדיבר וְנִשְׁמָע מה שיצונו עוד מכאן ולהבא ונקיים[10]:
(ח) וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַדָּם וַיִּזְרֹק עַל הָעָם וַיֹּאמֶר הִנֵּה דַם הַבְּרִית שחציו על המזבח לה' וחציו עליכם כדרך כורתי ברית[11] אֲשֶׁר כָּרַת יְקֹוָק עִמָּכֶם עַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:
(ט) וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל כמו שנצטוה לעיל בתחילת הפרק[12]:
(י) וַיִּרְאוּ במראה נבואה אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת לובן[13] הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם כמראה הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר כשהשמים ברורים ללא עננים[14]:
(יא) וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הם נדב ואביהוא והזקנים הנזכרים (לעיל פסוק א), וקראם כן כי נאצל עליהם רוח אלהים לֹא שָׁלַח יָדוֹ מכיון שנזהרו לא לעלות אל ה' פן יפרץ בם וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ שם השלמים בתחתית ההר לפני האלהים טרם שישובו אל אהליהם, כי השלמים טעונין מחיצה, ונאכלין בירושלם לפנים מן החומה (זבחים נה:), ובשילה בכל הרואה (שם קיב:), וכאן היו נאכלין לפני המזבח תחת ההר, לא במחנה וַיִּשְׁתּוּ שעשו שמחה ויום טוב, כי כן חובה לשמוח בקבלת התורה[15]: ס
(יב) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם כלומר תתעכב שם ארבעים יום עד ש - וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי חוזר על הלוחות לְהוֹרֹתָם חוזר על התורה והמצוה[16] לימדך שהתורה והמצוות מסלול ודרך לשוב הנפש לשורשה, וזהו להורותם כלומר להורותם הדרך לעולם הבא[17]:
(יג) וַיָּקָם מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ מְשָׁרְתוֹ היה יהושע מכלל שבעים הזקנים, כי אין בישראל שבעים זקנים ראויים לקרבה אל האלהים יותר ממנו, וכאשר פירש משה מהם היה מלוה את רבו עד הגבול[18] וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל הַר הָאֱלֹהִים ויהושע המתין לו עד רדתו בתחתית ההר והיה ניזון מן המן[19]:
(יד) וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר שְׁבוּ לָנוּ בָזֶה בעבורנו ובמקומנו במחנה עַד אֲשֶׁר נָשׁוּב אֲלֵיכֶם וְהִנֵּה אַהֲרֹן וְחוּר עִמָּכֶם מִי בַעַל דְּבָרִים הקשים אשר בדרך כלל יקריבון אלי[20] יִגַּשׁ אֲלֵהֶם:
(טו) וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל הָהָר וַיְכַס הֶעָנָן אֶת הָהָר:
(טז) וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד יְקֹוָק עַל הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן שיעלה ממקום שעלה בשפולי ההר אל ראש ההר ויקרב אל מקום הכבוד ונעשה לו שביל בענן ללכת בו[21]:
(יז) וּמַרְאֵה כְּבוֹד יְקֹוָק כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
(יח) וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל הָהָר וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה מעלות השחר שבעה בסיון עד עלות השחר של שבעה עשר בתמוז[22]: פ
סליק פרשת משפטים
נביא
ישעיהו פרק יא
יב. וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם ה' ירים נס אצל הגויים, לעורר אותם לשלוח את ישראל לארצם, וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יאסוף את בנ"י, שנדחו לגלות בין הגויים. וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ, מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ ואת יהודה - שנפוצו לגלות, יקבץ מארבע קצות הארץ.
יג. וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם אפרים לא יקנאו ביהודה שמלך המשיח יצא מזרעם, וְצֹרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ אפרים לא יהיו עוד צוררים (אוייבים) את יהודה, אֶפְרַיִם לֹא יְקַנֵּא אֶת יְהוּדָה, וִיהוּדָה לֹא יָצֹר אֶת אֶפְרָיִם אפרים ויהודה, לא יהיו עוד צוררים זה לזה.
יד. וְעָפוּ יהודה ואפרים, ימהרו, כעוף שעף במהירות, בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים יָמָּה לכבוש את ארץ פלישתים שבמערב א"י, יַחְדָּו יָבֹזּוּ אֶת בְּנֵי קֶדֶם יהודה ואפרים יחד יקחו הביזה מבני קדם, אֱדוֹם וּמוֹאָב מִשְׁלוֹחַ יָדָם ישלחו את ידם לקחת השלל מאדום ומואב, וּבְנֵי עַמּוֹן מִשְׁמַעְתָּם ובני עמון יהיו נשמעים בקול ישראל.
טו. וְהֶחֱרִים יְקֹוָק אֵת לְשׁוֹן יָם מִצְרַיִם יכרית ויְיַבֵּש ה', את נהר מצרים, כדי שיעברו בו בנ"י מהגליות. וְהֵנִיף יָדוֹ עַל הַנָּהָר ירים ה' ידו, להכרית את נהר פרת, כדי שישובו גולי אשור, בַּעְיָם רוּחוֹ בחוזק רוחו,וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים נהר פרת יחלק לשבעה נחלים, וְהִדְרִיךְ בַּנְּעָלִים ובין הנחלים, ידרכו השבים מהגלות ביבשה, עם נעליהם.
טז. וְהָיְתָה מְסִלָּה לִשְׁאָר עַמּוֹ, אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר ובנהר פרת, תהיה דרך סלולה, לשארית שנשארה מגלות אשור, כַּאֲשֶׁר הָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם עֲלֹתוֹ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם כמו שהיתה דרך סלולה ויבֵשָה בים סוף, ליוצאים ממצרים.
ישעיה פרק יב
א. וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא ביום השיבה מהגלות, אוֹדְךָ יְקֹוָק אודה לך ה', כִּי אָנַפְתָּ בִּי כי כעסת עלי, והגלית אותי מארצי - לכפר על חטאי, יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי ועכשיו, ישוב כעסך מעלי, ותנחם אותי בטובה שתביא עלי,
ב. הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי הנה, ה' הוא זה שמושיע אותי, אֶבְטַח, וְלֹא אֶפְחָד לכן, אבטח בו ולא אפחד כלל ! כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְקֹוָק ה' הוא עזי - כוחי,
ולה', אני מזמר ומהלל, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה ואותי הוא מושיע.
ולה', אני מזמר ומהלל, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה ואותי הוא מושיע.
ג. וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה כמו השואב מים ממעין נובע,ששואב בששון - כי לא ידאג שתפסק נביעת המים, כך, תשאבו בששון את הישועה ממעיני הישועה - שלא תופסק התשועה לישראל.
ד. וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא, הוֹדוּ לַיְקֹוָק קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו מעשיו של ה', וחסדיו עימנו, הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ הזכירו שבחי ה', כי גדול וחזק שמו.
ה. זַמְּרוּ יְקֹוָק כִּי גֵאוּת עָשָׂה זמרו לה', כי הראה גאוותו וגדולתו, מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ וגאוותו זו - תהיה ידועה ומפורסמת בכל הארץ.
ו. צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן - לשונות של שמחה ושירה, כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כי התגדל שם ה' בנפלאות שעשה בתוכך.
ישעיהו פרק יג
א. מַשָּׂא בָּבֶל נבואה על בבל, אֲשֶׁר חָזָה שראה במראה הנבואה, יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ:
ב. עַל הַר נִשְׁפֶּה שְׂאוּ נֵס על הר גבוה, הרימו נס(מקל גבוה, ובד בראשו - הקורא לכולם להתאסף) הָרִימוּ קוֹל לָהֶם קראו לאוייב (למדי ופרס) בקול גדול לבוא להלחם על בבל, הָנִיפוּ יָד לזרזם לבוא, וְיָבֹאוּ פִּתְחֵי נְדִיבִים ויבואו על פתחי הנדיבים שבבבל. (נדיבים - אנשים עשירים וחשובים)
ג. אֲנִי צִוֵּיתִי לִמְקֻדָּשָׁי אני ציויתי, על מדי ופרס לזמן עצמם להלחם על בבל, גַּם קָרָאתִי גִבּוֹרַי לְאַפִּי קראתי לגיבורֵי מדי ופרס להביא על בבל את חרון אפי, עַלִּיזֵי גַּאֲוָתִי שישמחו שעל ידם, יתגאה ויגדל כבוד ה'.
ד. קוֹל הָמוֹן בֶּהָרִים הנביא שמע קול המון עם - בהרים, דְּמוּת עַם רָב הקול דומה, כאילו עם רב בא. קוֹל שְׁאוֹן קול רעש גדול, מַמְלְכוֹת גּוֹיִם נֶאֱסָפִים, יְקֹוָק צְבָאוֹת מְפַקֵּד צְבָא מִלְחָמָה ממלכות עמים רבים נאספים למלחמה, וה' ית' כבייכול, מפקד ומוביל אותם.
ה. בָּאִים מֵאֶרֶץ מֶרְחָק, מִקְצֵה הַשָּׁמָיִם מרחוק מאוד, יְקֹוָק וּכְלֵי זַעְמוֹ לְחַבֵּל כָּל הָאָרֶץ ה' וכלי כעסו (מדי ופרס), בא להשחית את כל הארץ.
כתובים
דברי הימים א פרק ו
(נו) לִבְנֵי גֵּרְשׁוֹם מִמִּשְׁפַּחַת חֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה אֶת גּוֹלָן בַּבָּשָׁן וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת עַשְׁתָּרוֹת וביהושע מופיע בשם עשתרה וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ ואע"פ שנתנו לבני קהת ע"פ הגורל, נפל גם להם הגורל לתת כמו כן לגרשום: ס (נז) וּמִמַּטֵּה יִשָּׂשכָר אֶת קֶדֶשׁ הוא נקרא גם בשם קשיון וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ אֶת דָּבְרַת וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ: (נח) וְאֶת רָאמוֹת ונקרא גם בשם ירמות וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת עָנֵם ונקרא גם עין גנים וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ והכל מופיע בספר יהושע פרקים כ"ח – כ"ט: ס (נט) וּמִמַּטֵּה אָשֵׁר אֶת מָשָׁל ונקרא גם משאל וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת עַבְדּוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ: (ס) וְאֶת חוּקֹק ונקרא גם חלקת וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת רְחֹב וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ: (סא) וּמִמַּטֵּה נַפְתָּלִי אֶת קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת חַמּוֹן ונקרא גם חמות דאר וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת קִרְיָתַיִם ונקרא גם קרטון וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ: ס (סב) לִבְנֵי מְרָרִי הַנּוֹתָרִים לא הגיע להם אותם שתים עשרה עיירות שנתנו להם ראובן, גד וזבולון וזהו מה שנשאר ממטה זבולון ומחלק זבולון נתנו לבני מררי הנותרים מִמַּטֵּה זְבוּלֻן אֶת רִמּוֹנוֹ וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ אֶת תָּבוֹר וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ והשמיט כאן עת הערים יקנעם וקרתה הלא הם דמנה ונהלל: (סג) וּמֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ לְמִזְרַח הַיַּרְדֵּן מִמַּטֵּה רְאוּבֵן אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת יַהְצָה וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ: (סד) וְאֶת קְדֵמוֹת וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת מֵיפַעַת וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ: (סה) וּמִמַּטֵּה גָד אֶת רָאמוֹת בַּגִּלְעָד וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת מַחֲנַיִם וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ: (סו) וְאֶת חֶשְׁבּוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת יַעְזֵיר וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ: ס
דברי הימים א פרק ז
(א) לאחר שחושב הייחוס של יהודה ושמעון שהיה לידו בסדר החניה במדבר, וכמו כן את ראובן, גד וחצי שבט המנשה, חישב את לוי באמצע השבטים ועכשיו חוזר לחשב הייחוס של שבט יששכר וְלִבְנֵי יִשָּׂשכָרליובב בן יקטן בן עבר שתי בנות, ויקח לוי את עדינה הגדולה, ויששכר לקח את הקטנה ארידה, ויביאום לארץ כנען בית אביהם, ... וארידה ילדה ליששכר - תּוֹלָע וּפוּאָה ישיב יָשׁוּב וְשִׁמְרוֹן אַרְבָּעָה: ס (ב) וּבְנֵי תוֹלָע עֻזִּי וּרְפָיָה וִירִיאֵל וְיַחְמַי וְיִבְשָׂם וּשְׁמוּאֵל רָאשִׁים לְבֵית אֲבוֹתָם לְתוֹלָע גִּבּוֹרֵי חַיִל לְתֹלְדוֹתָם מִסְפָּרָם בִּימֵי דָוִיד עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת הראשון מבני תולע היה עוזו ולו בן בשם יזרחיה שנפרד להתייחס בפני עצמו כי בניו הרבו נשים ובנים ומספרם עלה יותר מכל בני תולע: ס (ג) וּבְנֵי עֻזִּי יִזְרַחְיָה וּבְנֵי יִזְרַחְיָה מִיכָאֵל וְעֹבַדְיָה וְיוֹאֵל יִשִּׁיָּה חֲמִשָּׁה רָאשִׁים כֻּלָּם לבית אבותם: (ד) וַעֲלֵיהֶם לְתֹלְדוֹתָם לְבֵית אֲבוֹתָם גְּדוּדֵי צְבָא מִלְחָמָה שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אָלֶף כִּי הִרְבּוּ נָשִׁים וּבָנִים: (ה) וַאֲחֵיהֶם לְכֹל מִשְׁפְּחוֹת יִשָּׂשכָר גִּבּוֹרֵי חֲיָלִים שְׁמוֹנִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף הִתְיַחְשָׂם לַכֹּל: פ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה