מקרא
שמות פרק כו
(כה) וְהָיוּ שְׁמֹנָה קְרָשִׁים וְאַדְנֵיהֶם כֶּסֶף שִׁשָּׁה עָשָׂר אֲדָנִים שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד וּשְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד:
(כו) וְעָשִׂיתָ בְרִיחִם עֲצֵי שִׁטִּים חֲמִשָּׁה אלו חמשה שלשה הן אלא שהבריח העליון והתחתון עשוי משתי חתיכות זה מבריח עד חצי הכותל וזה מבריח עד חצי הכותל אבל האמצעי ארכו כנגד כל הכותל לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הָאֶחָד:
(כז) וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן לַיַּרְכָתַיִם יָמָּה:
(כח) וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים שהעליונים והתחתונים היו להן טבעות בקרשים להכנס לתוכן שתי טבעות לכל קרש משולשים בתוך עשר אמות של גובה הקרש חלק אחד מן הטבעת העליונה ולמעלה וחלק אחד מן התחתונה ולמטה וכל חלק הוא רביע אורך הקרש ושני חלקים בין טבעת לטבעת כדי שיהיו כל הטבעות מכוונות זו כנגד זו אבל לבריח התיכון אין טבעות אלא הקרשים נקובין בעוביין והוא נכנס בהם דרך הנקבים שהם מכוונין זה מול זה[1] מַבְרִחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה:
(כט) וְאֶת הַקְּרָשִׁים תְּצַפֶּה זָהָב וְאֶת טַבְּעֹתֵיהֶם תַּעֲשֶׂה זָהָב והם יהיו בָּתִּים לַבְּרִיחִם וְצִפִּיתָ אֶת הַבְּרִיחִם זָהָב ונעשה על ידי שני חצאי קנים מזהב שהוכנסו בטבעות והבריחים נכנסו ביניהם ונמצא שהם מצופים זהב[2]:
(לא) וְעָשִׂיתָ פָרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב זו היא אריגה של שתי קירות והציורין שמשני עבריה אינן דומין זה לזה יַעֲשֶׂה אֹתָהּ כְּרֻבִים:
(לב) וְנָתַתָּה אֹתָהּ עַל אַרְבָּעָה עַמּוּדֵי שִׁטִּים מְצֻפִּים זָהָב וָוֵיהֶם זָהָב כעין מזלג קבועים בעמודים להכניס בהם שפת הפרוכת מלמעלה[4] עַל אַרְבָּעָה אַדְנֵי כָסֶף:
(לג) וְנָתַתָּה אֶת הַפָּרֹכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים של זהב שהם לסוף עשרים אמה של יריעות (הפרוכת) בתחלת המשכן כי המשכן ארכו שלשים והקרסים באמצע של ארבעים אמה של עשר יריעות נמצא מן הפרכת עד פתח מזרח עשרים של היכל וממנו לצד מערב עשר אמות של בית קדש הקדשים[5] וְהֵבֵאתָ שָׁמָּה מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים כלומר כדי שיהא הארון שמה מבית לפרכת ותבדיל הפרכת בין הקדש ובין קדש הקדשים[6]:
(לד) וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים:
(לה) וְשַׂמְתָּ אֶת הַשֻּׁלְחָן מִחוּץ לַפָּרֹכֶת וְאֶת הַמְּנֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן להאיר עליו וכן כתוב בפרשת בהעלותך אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות פי' אל השלחן שהוא מול המנורה יאירו שבעת הנרות[7] עַל צֶלַע הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה בדרום וְהַשֻּׁלְחָן תִּתֵּן עַל צֶלַע צָפוֹן:
(לו) וְעָשִׂיתָ מָסָךְ לְפֶתַח הָאֹהֶל תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה רֹקֵם הצורות עשויות בו מעשה מחט כפרצוף של עבר זה כך פרצוף של עבר זה[8]:
(לז) וְעָשִׂיתָ לַמָּסָךְ חֲמִשָּׁה עַמּוּדֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב וָוֵיהֶם זָהָב וְיָצַקְתָּ לָהֶם חֲמִשָּׁה אַדְנֵי נְחֹשֶׁת: ס
שמות פרק כז
(א) וְעָשִׂיתָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ החיצון שהיה בעזרה ועליו מקריבים קרבנות[9] עֲצֵי שִׁטִּים חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב רָבוּעַ יִהְיֶה הַמִּזְבֵּחַ וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קֹמָתוֹ:
(ב) וְעָשִׂיתָ קַרְנֹתָיו עַל אַרְבַּע פִּנֹּתָיו מִמֶּנּוּ תִּהְיֶיןָ קַרְנֹתָיו ולא מחוברות וְצִפִּיתָ אֹתוֹ נְחֹשֶׁת:
(ג) וְעָשִׂיתָ סִּירֹתָיו כמו סירים לְדַשְּׁנוֹ שלתוכם שמים את הדשן וְיָעָיו כמו יעה שבו נוטל הדשן וּמִזְרְקֹתָיו כלים לקבל בהם דם הזבחים וּמִזְלְגֹתָיו כדי להפוך את בשר וּמַחְתֹּתָיו ליטול גחלים מהמזבח החיצון לשים על המזבח הפנימי לְכָל כֵּלָיו תַּעֲשֶׂה נְחֹשֶׁת:
נביא
ישעיהו פרק טז
ז. לָכֵן יְיֵלִיל מוֹאָב לְמוֹאָב, כֻּלֹּה יְיֵלִיל לכן, הנשארים ממואב - ייללו על הרוגי מואב, לַאֲשִׁישֵׁי קִיר חֲרֶשֶׂת על היסודות של קיר חרשת - שנחרבו, (כמו: "...נָפְלוּ אָשְׁיוֹתֶיהָ נֶהֶרְסוּ חֹומוֹתיהָ..." ; ירמיהו נ', טו') תֶּהְגּוּ אַךְ נְכָאִים רק הנכאים, הנשברים, שישארו ממואב, יהגו בבכיה על חורבנם. (תהגו, כמו: "וְכָתוּב אֵלֶיהָ קִנִים וָהֶגֶה וָהִי... " ; יחזקאל ב' י')
ח. כִּי שַׁדְמוֹת חֶשְׁבּוֹן אֻמְלָל כי השדות שבחשבון - נכרתו, גֶּפֶן שִׂבְמָה וכן הגפנים של שבמה. בַּעֲלֵי גוֹיִם הָלְמוּ שְׂרוּקֶּיהָ מלכי העמים - שברו ענפי הגפן, (היכו במואב) עַד יַעְזֵר נָגָעוּ גלו, והגיעו בגלותם -עד יעזר, תָּעוּ מִדְבָּר ותעו במדבר. שְׁלֻחוֹתֶיהָ נִטְּשׁוּ זמורות הגפן - יתפשטו לכל עבר, (שילכו לגלות), עָבְרוּ יָם גלו עד מעבר לים.
ט. עַל כֵּן אֶבְכֶּה, בִּבְכִי יַעְזֵר, גֶּפֶן שִׂבְמָה לכן, אבכה על שבמה כמו הבכי שבכיתי על יעזר, אֲרַיָּוֶךְ דִּמְעָתִי, חֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה דמעותי הרבות, כאילו ירווּ (רוֶה - ענין ריבוי ; ההיפך מִצמֵא) גם את חשבון ואלעלה.(יְבַכּוּ גם את חורבן חשבון ואלעלה) כִּי עַל קֵיצֵךְ וְעַל קְצִירֵךְ הֵידָד נָפָל כי על קיצך, (פירות הקיץ), והקציר - יבוא האוייב - שיקרא במרוצתו, קריאות הידד.
י. וְנֶאֱסַף שִׂמְחָה וָגִיל מִן הַכַּרְמֶל מהכרמל, (מקום שדות וכרמים) - תאסף השמחה. וּבַכְּרָמִים לֹא יְרֻנָּן, לֹא יְרֹעָע לא תהיה רינה, ותרועות שמחה בכרמי הגפנים. יַיִן בַּיְקָבִים, לֹא יִדְרֹךְ הַדֹּרֵךְ לא ידרכו הענבים ביקב - לעשותו יין, הֵידָד הִשְׁבַּתִּי ולא יקראו עוד "הידד" - שקוראים בזמן דריכת ענבים.
יא. עַל כֵּן מֵעַי לְמוֹאָב כַּכִּנּוֹר יֶהֱמוּ מעַי יהמו ויבכו - על חורבן מואב, וְקִרְבִּי לְקִיר חָרֶשׂ וקרבי יהמה - על אנשי קיר חרש.
יב. וְהָיָה כִי נִרְאָה כאשר יהיה נראה למואב, כִּי נִלְאָה מוֹאָב עַל הַבָּמָה כי עייף הוא, להלחם עם האוייב - על הבמה, וּבָא אֶל מִקְדָּשׁוֹ לְהִתְפַּלֵּל וְלֹא יוּכָל יבוא לבית הע"ז שלו - להתפלל לאלוהיו, ולא יוכל לעזור לו מאומה.
יג. זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֶל מוֹאָב מֵאָז עוד לפני זמן רב, נגזרה על מואב גזירת הפורענות.
יד. וְעַתָּה, דִּבֶּר יְקֹוָק לֵאמֹר לקבוע את זמן הפורענות עליהם, בְּשָׁלשׁ שָׁנִים בתוך שלוש שנים, יפלו ביד אשור, כִּשְׁנֵי שָׂכִיר כמו ימי השכיר - שמדקדק בזמנו, וְנִקְלָה כְּבוֹד מוֹאָב כבוד מואב, יהיה נבזה לפני אשור, בְּכֹל הֶהָמוֹן הָרָב בכל המון העם, שיפול לפני אשור, וּשְׁאָר מְעַט מִזְעָר ישארו מעט מאוד, לוֹא כַבִּיר לא הרבה.
ישעיהו פרק יז
א. מַשָּׂא דַּמָּשֶׂק נבואה על דמשק (שבארץ ארם) הִנֵּה דַמֶּשֶׂק מוּסָר מֵעִיר סרה - מלהיות עיר. וְהָיְתָה מְעִי מַפָּלָה ותהיה לעיי חרבות - מהבתים שיפלו בה.
ב. עֲזֻבוֹת עָרֵי עֲרֹעֵר יֵעָזְבוּ הערים שסביב ערוער, לַעֲדָרִים תִּהְיֶינָה, וְרָבְצוּ וְאֵין מַחֲרִיד ויהיו למרבץ - לעדרי צאן, ואין מי שיחריד אותם, (משום שתהיה שממה)
ג. וְנִשְׁבַּת מִבְצָר מֵאֶפְרַיִם, וּמַמְלָכָה מִדַּמֶּשֶׂק שומרון, שהיתה מבצר של מלכות אפרים - תושבת, וכן תושבת הממלכה - מהעיר דמשק, וּשְׁאָר אֲרָם וכן כל ערי ארם, יגלו, כִּכְבוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ, נְאֻם יְקֹוָק צְבָאוֹת כמו כבוד בנ"י - שגלו כולם, כך יגלה כבוד - כל ערי ארם.
ד. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִדַּל כְּבוֹד יַעֲקֹב כבוד עשרת השבטים שגלו - יהיה עני ודל, (ע"י שיגלו) וּמִשְׁמַן בְּשָׂרוֹ יֵרָזֶה ובשרו שהיה שמן (ברוב עושר וכבוד) - יהיה רזה (שילקח מהם - כבודם ועשרם הרב)
ה. וְהָיָה כֶּאֱסֹף קָצִיר קָמָה, וּזְרֹעוֹ שִׁבֳּלִים יִקְצוֹר כמו הקוצר שאוסף בזרועו - הקמה (השיבולים המחוברות) והשבולים שבשדה, ולא משאיר בשדה שבולים, כך אשור, יגלה כל עשרת השבטים, וְהָיָה כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים ואף השיבולים שנפלו - ילקט ויאסוף אחד אחד(שגם המעט שברחו - יגלה אותם) בְּעֵמֶק רְפָאִים הגיא - שליד ירושלים.
ו. וְנִשְׁאַר בּוֹ עֹלֵלוֹת כְּנֹקֶף זַיִת, שְׁנַיִם שְׁלשָׁה גַּרְגְּרִים בְּרֹאשׁ אָמִיר כמו שבראש הענפים בעץ הזית, נשארים, שניים שלושה גרגירים, שמשאיר הנוקף (הפועל שמוריד הזיתים מהעץ), כך, ישארו בבנ"י, רק חזקיהו ואנשי ירושלים - מפני סנחריב מלך אשור. אַרְבָּעָה חֲמִשָּׁה בִּסְעִפֶיהָ פֹּרִיָּה וכמו שישארו 5 - 4 גרגירים בענפי הפירות (הזיתים), כך, ישארו בבנ"י, רק חזקיהו ואנשי ירושלים - מפני סנחריב מלך אשור. נְאֻם יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:
ז. בַּיּוֹם הַהוּא ביום שישארו לפליטה - חזקיהו וסיעתו, יִשְׁעֶה הָאָדָם עַל עֹשֵׂהוּ יפנה האדם ויבטח על ה' - שעשהו. וְעֵינָיו אֶל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּרְאֶינָה ועיניו יראו ויבקשו את ה', שהוא קדוש ישראל.
כתובים
דברי הימים א פרק ח
(כט) וּבְגִבְעוֹן יָשְׁבוּ אֲבִי גִבְעוֹן שר של גבעון ששמו יתבאר לקמן יקואל וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מַעֲכָה: (ל) וּבְנוֹ הַבְּכוֹר עַבְדּוֹן וְצוּר וְקִישׁ וּבַעַל וְנָדָב: (לא) וּגְדוֹר וְאַחְיוֹ וָזָכֶר: (לב) וּמִקְלוֹת גם הוא בן אבי גבעון והואהוֹלִיד אֶת שִׁמְאָה וְאַף הֵמָּה נֶגֶד אֲחֵיהֶם גרו ביחד עם אחיהם ו- יָשְׁבוּ בִירוּשָׁלִַם עִם אֲחֵיהֶם: (לג) וְנֵר אבי גבעון היה נקרא גם בשם נר וגם בשם אביאל כמו שמובא בשמואל א' וגם נקרא ברק בעלה של דבורההוֹלִיד אֶת קִישׁ וְקִישׁ הוֹלִיד אֶת שָׁאוּל שישב בגבעון בשנת 2882 וְשָׁאוּל הוֹלִיד אֶת יְהוֹנָתָן וְאֶת מַלְכִּי שׁוּעַ וְאֶת אֲבִינָדָב וְאֶת אֶשְׁבָּעַל זהו איש בושת שמלך תחת שאול חמש שנים אחר מיתת שאול[10]2889 שנקרא גם ישוי: (לד) וּבֶן יְהוֹנָתָן מְרִיב בָּעַל וּמְרִיב בַּעַל הלא הוא מפיבשת שהיה מרבותיו של דוד המלך הוֹלִיד אֶת מִיכָה: ס (לה) וּבְנֵי מִיכָה פִּיתוֹן וָמֶלֶךְ וְתַאְרֵעַ וְאָחָז: (לו) וְאָחָז הוֹלִיד אֶת יְהוֹעַדָּה וִיהוֹעַדָּה הוֹלִיד אֶת עָלֶמֶת וְאֶת עַזְמָוֶת וְאֶת זִמְרִי וְזִמְרִי הוֹלִיד אֶת מוֹצָא: (לז) וּמוֹצָא הוֹלִיד אֶת בִּנְעָא ו- רָפָה בְנוֹ של בנעא וכן אֶלְעָשָׂה בְנוֹ של רפה אָצֵל בְּנוֹ: (לח) וּלְאָצֵל שִׁשָּׁה בָנִים וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם עַזְרִיקָם בֹּכְרוּ וְיִשְׁמָעֵאל וּשְׁעַרְיָה וְעֹבַדְיָה וְחָנָן כָּל אֵלֶּה בְּנֵי אָצַל: (לט) וּבְנֵי עֵשֶׁק אָחִיו שהיה אחיו של עשק אוּלָם בְּכֹרוֹ יְעוּשׁ הַשֵּׁנִי וֶאֱלִיפֶלֶט הַשְּׁלִשִׁי: (מ) וַיִּהְיוּ בְנֵי אוּלָם אֲנָשִׁים גִּבֹּרֵי חַיִל דֹּרְכֵי קֶשֶׁת וּמַרְבִּים בָּנִים וּבְנֵי בָנִים מֵאָה וַחֲמִשִּׁים כָּל אֵלֶּה מִבְּנֵי בִנְיָמִן: פ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה