מקרא
בראשית פרק מא
(א) וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם משיצא שר המשקים מבית הסוהר[1] יָמִים שתי שנים שלמות אבל מקץ שנתים. בלא ימים היה משמע מקץ שנה ויום אחד[2] וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר:
(ב) וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת כדרך הארץ לשתות הבהמות ביחד וחוזרות ועולות ורועות באחו[3] שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר שמינות ומפוטמות[4] וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ עמק שבו צמחים[5]:
(ג) וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן הַיְאֹר רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר וַתַּעֲמֹדְנָה נתעכבו אצלם שלא אכלו אותם מיד, לפי שלא כילה הרעב מיד את תבואת השבע, כמו שאומר בתחילת הרעב - "ובכל ארץ מצרים היה לחם"[6] אֵצֶל הַפָּרוֹת עַל שְׂפַת הַיְאֹר:
(ד) וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה כדי שיתבונן ולא ישכח מקצת הדברים על ידי ערבוב החלומות, אם היה רואה ולא ייקץ בינתים[7]:
(ה) וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת:
(ו) וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת חבוטות על ידי רוח – קָדִים מזרחית[8] צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן לא שראה אותן צומחות, אלא שבולים עשויות ראה, אלא אמר בזה הלשון להודיע שמיד אחר שראה הטובות, עלו הרעות אחריהן מיד, והוא סימן לתכיפת הרעב מיד אחרי השובע[9]:
(ז) וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת גדלו השבלים הדקות עד שכסו השבלים הטובות, שנבלעו ונתכסו תחתיהן[10] וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם בין שינת מעט לשינה שנייה רגיל חלום להתחלף לעניין אחר ועדיין אינו נותן לב להבין שזה חלום הוא עד שנגמרה שינתו וניעור לגמרי ואז וייקץ פרעה לבסוף והנה חלום אבל עד עתה לא ידע[11]:
(ח) וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ נטרפה רוחו וקרקשה בקירבו כמו פעמון[12] וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה מכיון שחשבו שהם שני חלומות ולכן לא התיישבו דבריהם על ליבו[13]:
(ט) וַיְדַבֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר אֶת חֲטָאַי לשון רבים, שני חטאים, חטאו לפרעה וחטא שכחת יוסף, כי הוצרך להגיד הדבר כאשר היה[14] אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם:
(י) פַּרְעֹה קָצַף עַל עֲבָדָיו קצף המלך על עבדיו, כי "פרעה" אינו שם איש, אלא שם מלכות. לא היה מדבר עם המלך כאילו מדבר עמו פה אל פה, אלא כאדם שמספר לפני המלך, והמלך שומע, ומפני אימת מלכות היה ירא לדבר אל המלך פה אל פה[15] וַיִּתֵּן אֹתִי בְּמִשְׁמַר בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים אֹתִי וְאֵת שַׂר הָאֹפִים:
(יא) וַנַּחַלְמָה חֲלוֹם בְּלַיְלָה אֶחָד אֲנִי וָהוּא אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ חָלָמְנוּ:
(יב) וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים וַנְּסַפֶּר לוֹ וַיִּפְתָּר לָנוּ אֶת חֲלֹמֹתֵינוּ אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ פָּתָר:
(יד) וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף וַיְרִיצֻהוּ שלוחי פרעה מִן הַבּוֹר שכל מצוות המלך נעשית במרוצה[17] וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה:
(טו) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף חֲלוֹם חָלַמְתִּי וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר תִּשְׁמַע תבין חֲלוֹם ותדע[18] לִפְתֹּר אֹתוֹ:
(טז) וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר בִּלְעָדָי אינו תלוי בי אלא -[19] אֱלֹהִים יַעֲנֶה יעשה אענה בפתרוני אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה דבר שיהיה שלום פרעה שהחלומות הולכים אחר הפה[20]:
(יז) וַיְדַבֵּר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף בַּחֲלֹמִי הִנְנִי עֹמֵד עַל שְׂפַת הַיְאֹר:
(יח) וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת בְּרִיאוֹת בָּשָׂר וִיפֹת תֹּאַר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ:
(יט) וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן דַּלּוֹת כחושות וְרָעוֹת תֹּאַר מְאֹד וְרַקּוֹת חסירות[21] בָּשָׂר לֹא רָאִיתִי כָהֵנָּה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם לָרֹעַ:
(כ) וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעוֹת אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת הַבְּרִיאֹת:
(כא) וַתָּבֹאנָה אֶל קִרְבֶּנָה וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה עתה אני זכור כי בשעת החלום נדמה כאילו לא באו אל קרבנה[22] וּמַרְאֵיהֶן רַע כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה וָאִיקָץ:
(כב) וָאֵרֶא בַּחֲלֹמִי וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלֹת בְּקָנֶה אֶחָד מְלֵאֹת וְטֹבוֹת:
(כג) וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים צְנֻמוֹת הוא מלשון חיתוך וחסרון, והוא הפוך מלאות, שלא היו מלאות גרגרים, אלא היו בהם מקומות בלא גרגרים[23] דַּקּוֹת שְׁדֻפוֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶם:
(כד) וַתִּבְלַעְןָ הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקֹּת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבוֹת וָאֹמַר אֶל הַחַרְטֻמִּים וְאֵין מַגִּיד לִי:
נביא
יחזקאל פרק כט
א. בַּשָּׁנָה הָעֲשִׂירִית - למלכות צדקיהו. בָּעֲשִׂרִי בִּשְׁנֵים עָשָׂר לַחֹדֶשׁ - י"ב טבת. הָיָה דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר
ב. בֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ עַל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וְהִנָּבֵא עָלָיו - תנבא על פרעה. וְעַל מִצְרַיִם כֻּלָּהּ - וגם על כל עם מצרים.
ג. דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר ה' אלקים הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם - בא להענישך. הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו - דימה את עצמו לתנין שיושב בנילוס. אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי - אמר על עצמו שהוא ברא את היאור.
ד. וְנָתַתִּי חַחִים בִּלְחָיֶיךָ - טבעות שקושרים הציידים בלחי החיה. וְהִדְבַּקְתִּי דְגַת יְאֹרֶיךָ בְּקַשְׂקְשׂתֶיךָ - דגי היאור ידבקו בקשקשים שלך (הכוונה לעם המצרי) וְהַעֲלִיתִיךָ מִתּוֹךְ יְאֹרֶיךָ - יוציא אותך מהיאור.וְאֵת כָּל דְּגַת יְאֹרֶיךָ בְּקַשְׂקְשׂתֶיךָ תִּדְבָּק - יחד עם כל הדגים שדבוקים בך.
ה. וּנְטַשְׁתִּיךָ הַמִּדְבָּרָה - אשליך אותך. אוֹתְךָ וְאֵת כָּל דְּגַת יְאֹרֶיךָ - יחד עם כל הדגים. עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה תִּפּוֹל לֹא תֵאָסֵף וְלֹא תִקָּבֵץ - תשאר שם מושלך בשדה. לְחַיַּת הָאָרֶץ וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם נְתַתִּיךָ לְאָכְלָה - יאכלו אותך החיות והעופות.
ו. וְיָדְעוּ כָּל יֹשְׁבֵי מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' יַעַן הֱיוֹתָם מִשְׁעֶנֶת קָנֶה לְבֵית יִשְׂרָאֵל - כל זה בגלל שהמצרים היו כמו משענת חלשה כקנה שנשבר בקלות.
ז. בְּתָפְשָׂם בְּךָ בַכַּף תֵּרוֹץ - שישראל תפסו כך להשען עליך נשברת. וּבָקַעְתָּ לָהֶם כָּל כָּתֵף - וחתכת להם את הכתף שאיתו נשענו עליך. וּבְהִשָּׁעֲנָם עָלֶיךָ תִּשָּׁבֵר - וְהַעֲמַדְתָּ לָהֶם כָּל מָתְנָיִם - שהיו צריכים להחזיק במתניהם כדי לא ליפול.
ח. לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אלקים הִנְנִי מֵבִיא עָלַיִךְ חָרֶב וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ אָדָם וּבְהֵמָה - את נבוכדנצר.
ט. וְהָיְתָה אֶרֶץ מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה וְחָרְבָּה וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' - שוממה וחריבה. יַעַן אָמַר יְאֹר לִי וַאֲנִי עָשִׂיתִי - וכל עונש זה בגלל שהתגאה להיות אלוה.
י. לָכֵן הִנְנִי אֵלֶיךָ וְאֶל יְאֹרֶיךָ - להענישכם. וְנָתַתִּי אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם לְחָרְבוֹת חֹרֶב שְׁמָמָה מִמִּגְדֹּל סְוֵנֵה וְעַד גְּבוּל כּוּשׁ - גבולות ארץ מצרים.
יא. לֹא תַעֲבָר בָּהּ רֶגֶל אָדָם וְרֶגֶל בְּהֵמָה לֹא תַעֲבָר בָּהּ וְלֹא תֵשֵׁב אַרְבָּעִים שָׁנָה
יב. וְנָתַתִּי אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁמָמָה בְּתוֹךְ אֲרָצוֹת נְשַׁמּוֹת וְעָרֶיהָ בְּתוֹךְ עָרִים מָחֳרָבוֹת תִּהְיֶיןָ שְׁמָמָה אַרְבָּעִים שָׁנָה וַהֲפִצֹתִי אֶת מִצְרַיִם בַּגּוֹיִם וְזֵרִיתִים בָּאֲרָצוֹת - יהיו מפוזרים בארצות הגולה.
יג. כִּי כֹּה אָמַר ה' אלקים מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה - אחרי ארבעים שנה. אֲקַבֵּץ אֶת מִצְרַיִם מִן הָעַמִּים אֲשֶׁר נָפֹצוּ שָׁמָּה - אשיבם חזרה למצרים.
יד. וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת מִצְרַיִם - אחזירם מהגלות. וַהֲשִׁבֹתִי אֹתָם אֶרֶץ פַּתְרוֹס - כינוי לארץ מצרים. עַל אֶרֶץ מְכוּרָתָם וְהָיוּ שָׁם מַמְלָכָה שְׁפָלָה - לארץ מגוריהם יחזרו אך יהיו אומה שפלה.
טו. מִן הַמַּמְלָכוֹת תִּהְיֶה שְׁפָלָה - מכל הגויים תהיה מושפלת. וְלֹא תִתְנַשֵּׂא עוֹד עַל הַגּוֹיִם - לא תתגאה על העמים. וְהִמְעַטְתִּים לְבִלְתִּי רְדוֹת בַּגּוֹיִם - יהיו גם מעט כדי שלא ימשלו על הגויים.
כתובים
עזרא פרק ג
(א) וַיִּגַּע והגיע הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הוא חודש תשרי וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אשר היו בֶּעָרִים ס וַיֵּאָסְפוּ הָעָם התאספו כולם במהירות והגיעו כמו מהירותו של כְּאִישׁ אֶחָד אֶל יְרוּשָׁלִָם: ס (ב) וַיָּקָם יֵשׁוּעַ בֶּן יוֹצָדָק וְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים וּזְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל ונקרא כך בעבור בני ציון שהיו נמצאים בבבל וְאֶחָיו וַיִּבְנוּ אֶת מִזְבַּח אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לְהַעֲלוֹת עָלָיו עֹלוֹת כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים: (ג) וַיָּכִינוּ הַמִּזְבֵּחַ עַל מְכוֹנֹתָיו כדי להקריב עליו קרבנות כִּי בְּאֵימָה עֲלֵיהֶם מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת כי היה בהם פחד מעמי הארצות שיקנטרו עליהם וילכו וילשינו למלך ולכן הם מיהרו ויעל וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַיקֹוָק עֹלוֹת לַבֹּקֶר וְלָעָרֶבאלו קרבנות התמיד: (ד) וַיַּעֲשׂוּ אֶת חַג הַסֻּכּוֹת קרבנות החג כַּכָּתוּב וְעֹלַת יוֹם בְּיוֹם בְּמִסְפָּר את קרבנות החג במספרם כְּמִשְׁפַּט דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ: (ה) וְאַחֲרֵי כֵן אחרי סוכות הקריבו את ה- עֹלַת תָּמִיד וְלֶחֳדָשִׁים וּלְכָל מוֹעֲדֵי יְקֹוָק הַמְקֻדָּשִׁים וּלְכֹל מִתְנַדֵּב נְדָבָה לַיקֹוָק וכל מי שנדבו ליבו להביא קרבן לבית ה': (ו) מִיּוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי היינו א' בתשרי הֵחֵלּוּ לְהַעֲלוֹת עֹלוֹת לַיקֹוָק וְהֵיכַל יְקֹוָקעדיין לֹא יֻסָּד לא נבנו היסודות: (ז) וַיִּתְּנוּ כֶסֶף לַחֹצְבִים באבן וְלֶחָרָשִׁים בוני הקיר וּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וָשֶׁמֶן לַצִּדֹנִים וְלַצֹּרִים אנשי צור וצידון שהיו אומנים לבנות את הבית לְהָבִיא עֲצֵי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן אֶל יָם דרך ים יָפוֹא ולהביאם לירושלים כְּרִשְׁיוֹן כפי שהרשה להם כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עֲלֵיהֶם: פ (ח) וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְבוֹאָם אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים לִירוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי הוא חודש אייר הֵחֵלּוּ זְרֻבָּבֶל בֶן שְׁאַלְתִּיאֵל וְיֵשׁוּעַ בֶּן יוֹצָדָק וּשְׁאָר אֲחֵיהֶם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְכָל הַבָּאִים מֵהַשְּׁבִי יְרוּשָׁלִַם בבנין הבית וַיַּעֲמִידוּ אֶת הַלְוִיִּם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת בֵּית יְקֹוָק ולומר שירה ולנגן בפני הבונים של בית ה': פ (ט) וַיַּעֲמֹד יֵשׁוּעַ בָּנָיו וְאֶחָיו קַדְמִיאֵל וּבָנָיו בְּנֵי יְהוּדָה כְּאֶחָד לְנַצֵּחַ עַל עֹשֵׂה הַמְּלָאכָה ונגוש עליהם ולזרזם כדי שלא יתרפו בבנין בְּבֵית הָאֱלֹהִים ס בְּנֵי חֵנָדָד בְּנֵיהֶם וַאֲחֵיהֶם הַלְוִיִּם: (י) וְיִסְּדוּ הַבֹּנִים אֶת הֵיכַל יְקֹוָק וַיַּעֲמִידוּ הַכֹּהֲנִים מְלֻבָּשִׁים בבגדי כהונה ובידם בַּחֲצֹצְרוֹת וְהַלְוִיִּם בְּנֵי אָסָף היו משוררים בַּמְצִלְתַּיִם לְהַלֵּל אֶת יְקֹוָק עַל יְדֵי דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל ע"י אמירת מזמורי תהילים: (יא) וַיַּעֲנוּ בְּהַלֵּל וּבְהוֹדֹת לַיקֹוָק כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וְכָל הָעָם הֵרִיעוּ תְרוּעָה גְדוֹלָה בְהַלֵּל לַיקֹוָק עַל הוּסַד מלשון ייסוד בֵּית יְקֹוָק: ס (יב) וְרַבִּים מֵהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר רָאוּ אֶת הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן שבנה שלמה המלך בְּיָסְדוֹ כשנוסד וכשהיו רואים את זֶה הַבַּיִת בְּעֵינֵיהֶם בֹּכִים בְּקוֹל גָּדוֹל מתוך שהיו זוכרים כמה שהבית הראשון היה גדול ובית זה קטן יותר וְרַבִּים אשר לא ראו את הבית הראשון היו שמחים בִּתְרוּעָה בְשִׂמְחָה לְהָרִים קוֹל ולהריע שיצאו מגלותם: (יג) וְאֵין הָעָם ששומעים מַכִּירִים קוֹל תְּרוּעַת הַשִּׂמְחָה מרוב לְקוֹל בְּכִי הָעָם כִּי הָעָם מְרִיעִים תְּרוּעָה גְדוֹלָה וְהַקּוֹל נִשְׁמַע עַד לְמֵרָחוֹק וקול השמחים היה מתבטל: פ
משנת ההלכה
מטבח מופרד
טוסטרים
א. דין טוסטר כדין תנור המבואר לעיל
ב. טוסטר משולשים וכדומה שהמזון מונח ישירות בין שני משטחים הנסגרים זה על גב זה, בולע גם אם כיסה את המאכל המבושל בתוכו לפיכך צריך לייחדו לשימוש בשרי או חלבי, אמנם רשאי לאפות בו פרווה ולהשתמש בו אח"כ לבשרי או חלבי ואם כבר אפה בו בשרי או חלבי דין הנאפה בו יבואר להלן
ג. טוסטר לחם (מצנם) צריך לייחדו לבשרי א חלבי ודינו כטוסטר משולשים
מיקרוגל
ד. לכתחילה מי שהיכולת בידו ראוי שיהיה לו מיקרוגל לבשרי ומיקרוגל לחלבי ומי שאין יכולת בידו יש מן הפוסקים הסבורים שדינו כתנור כמבואר לעיל ויש מן הפוסקים שכתבו שיכול לאפות או לבשל בו חלבי ולאחר מכן יכשיר אותו על ידי שינקהו היטב ויחמם בו מים עד שיתמלא כולו אדים ואז ניתן לאפות או לבשל בו בשרי כן להיפך אם בישל בו בשרי ורוצה לבשל בו חלבי ומן הראוי שגם באופן זה יאפה או יבשל על ידי שיכסה את האוכל בכיסוי הרמטי כפול
ה. הכיסוי ראוי שיהיה בשתי שקיות או עטיפה כפולה של ניילון נצמד או שישתמש בכלי אטום
ו. ואם מורכבת בו גם מערכת השחמה דינו כתנור המבואר לעיל
מקרר ומקפיא
ז. ניתן להשתמש במקרר או מקפיא אחד לבשר וחלב בו זמנים אמנם יש להקפיד ולהזהר לאכסן את המזון באופן כזה שלא יגעו ייזלו או יטפטפו מאכלי חלב לבשר או להיפך לכן יש להקפיד לא להניח מאכלים חלביים ללא כיסוי מתחת למאכלים בשריים או להיפך אפילו במדפים נפרדים (במדפי רשת, אמנם במדפי זכוכית או מגירות נפדות אין לחוש )וכן לא להניח מאכלים חלביים שאינם ארוזים בצד מאכלים בשריים שאינם ארוזים ולהיפך.
כיריים
ח. מי שהיכולת בידו מן הראוי לייחד צד אחד של הכיריים לחלבי וצד אחד לבשרי או להשתמש בחצובות נפרדות לבשרי וחצובות נפרדות לחלבי
ט. אמנם מעיקר הדין ניתן להשתמש באותן כיריים לחלבי ובשרי אמנם באופן כזה יש להזהר שלא להניח כלים שאינם נגובים בתחתיתם ולהזהר לנקות בתמידות את הכיריים
י. כשמבשל מאכלי חל ובשר בו זמנית על הכיריים יש להזהר ולהרחיק בין שני הסירים ככל שאפשר ולהזהר לא להעביר מעל מאכל אחד כלים או תבלינים המשמשים את המאכל השני
תבניות
יא. חובה שתהיינה תבניות אפיה נפרדות לשימוש חלבי או בשרי ויש לסמן אותם חלבי ובשרי או לקנות תבניות בעלי צורה שונה או צבע שוה לחלבי ובשרי
מערבל (מיקסר) ומעבד מזון (מג'ימיקס)
יב. גוף המכונה יכול לשמש להכנת שני סוגי המאכלים
יג. הקערות הסכינים והמערבלים יש לקנות אחד לבשרי ואחד לחלבי או לקבוע לשימוש אחד בשרי או חלבי או רק לפרווה
יד. מקצפים ניתן להשתמש לבשרי וחלבי לחילופין אם משמשים רק להקצפת מזון קר ובתנאי שמנקים היטב בין שימוש לשימוש
טו. מקצצים וחלקי הטחינה יש להשתמש לפרווה או לייחד לבשרי או חלבי
[1] חזקוני
[2] רשב"ם
[3] רשב"ם
[4] ת"י
[5] אבע"ז
[6] פי' ר' יוסף בכור שור
[7] פי' ר' יוסף בכור שור
[8] אבע"ז
[9] רמב"ן
[10] פי' ר' יוסף בכור שור
[11] רשב"ם
[12] ת"א רש"י
[13] פי' הטור
[14] פי' הטור
[15] פי' ר' יוסף בכור שור
[16] פי' הטור
[17] פי' ר' יוסף בכור שור
[18] רשב"ם
[19] רשב"ם
[20] ספורנו
[21] רש"י
[22] רשב"ם
[23] רמב"ן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה