מקרא
ויקרא פרק כב
(א) וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
(ב) דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְיִנָּזְרוּ ויתרחקו[1] מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מלאוכלם בטומאת הגוף[2] וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי ואת[3] אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי אֲנִי יְקֹוָק:
(ג) אֱמֹר אֲלֵהֶם לְדֹרֹתֵיכֶם כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִקְרַב לאכול[4] מִכָּל זַרְעֲכֶם אֶל הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַיקֹוָק וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו אעפ"י שהתרתי לבעלי מומין לאכול, טמאין לא התרתי לאכול[5] וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִלְּפָנַי אֲנִי יְקֹוָק:
(ד) אִישׁ אִישׁ מִזֶּרַע אַהֲרֹן וְהוּא צָרוּעַ אוֹ זָב בַּקֳּדָשִׁים לֹא יֹאכַל עַד אֲשֶׁר יִטְהָר ימי טהרתו וְהַנֹּגֵעַ בְּכָל טְמֵא נֶפֶשׁ שנטמא במת[6] אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע:
(ה) אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל שֶׁרֶץ אֲשֶׁר יִטְמָא לוֹ אוֹ בְאָדָם אֲשֶׁר יִטְמָא לוֹ כגון אדם אב הטומאה, שאין אדם מקבל טומאה אלא מאב הטומאה כגון זב ומצורע וטמא מת[7] לְכֹל טֻמְאָתוֹ לרבות נוגע בזב וזבה נדה ויולדת[8]:
(ו) נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בּוֹ וְטָמְאָה עַד הָעָרֶב וְלֹא יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים כִּי אִם רָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם:
(ז) וּבָא ושקעה הַשֶּׁמֶשׁ ובסוף השקיעה[9] וְטָהֵר וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים תרומה כִּי לַחְמוֹ הוּא ולא יצטרך להמתין כפרתו קודם שיאכל לחמו[10]:
(ח) נְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא יֹאכַל לְטָמְאָה בָהּ לפי שהותרה מליקה אצל הכהנים שהוא, להבדיל, דומה דנבילה, "וטריפה" זהו בשר שיצאת חוץ למחיצתו, כגון בשר קדשים שיצאת חוץ לעזרה, ובשר קדשים קלים שיצאת חוץ לחומה דכל בשר שיצאת חוץ למחיצתה נקרית טריפה[11] אֲנִי יְקֹוָק:
(ט) וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתִּי מלאכול תרומה בטומאת הגוף[12] וְלֹא יִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא וּמֵתוּ בוֹ כִּי יְחַלְּלֻהוּ אֲנִי יְקֹוָק מְקַדְּשָׁם:
(י) וְכָל זָר שאינו מזרע אהרון[13] לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ תרומהתּוֹשַׁב כֹּהֵן זה עבד עברי שנרצע שהוא קנוי לו עד היובל וְשָׂכִיר זה קנוי קנין שנים שיוצא בשש לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ בא הכתוב ולמדך כאן שאין גופו קנוי לאדוניו לאכול בתרומה[14]:
(יא) וְכֹהֵן כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ עבד כנעני קִנְיַן כַּסְפּוֹ הוּא יֹאכַל בּוֹ וִילִיד בֵּיתוֹ בן שפחה כנענית[15] הֵם יֹאכְלוּ בְלַחְמוֹ:
(יב) וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה לְאִישׁ זָר שאינו מזרע הכהנים[16] הִוא בִּתְרוּמַת הַקֳּדָשִׁים לֹא תֹאכֵל:
(יג) וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה מהאיש הזר וְזֶרַע אֵין לָהּ ממנו וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל וְכָל זָר לֹא יֹאכַל בּוֹ: ס
(יד) וְאִישׁ כִּי יֹאכַל קֹדֶשׁ תרומה בִּשְׁגָגָה וְיָסַף חֲמִשִׁיתוֹ עָלָיו וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת עם הַקֹּדֶשׁ כלומר ישלם קרן וחומש[17]:
(טו) וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יָרִימוּ לַיקֹוָק:
(טז) וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם עֲוֹן אַשְׁמָה בְּאָכְלָם בטומאה או בזרות[18] אֶת קָדְשֵׁיהֶם כִּי אֲנִי יְקֹוָק מְקַדְּשָׁם: פ
(יז) וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
(יח) דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְאֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ לְכָל נִדְרֵיהֶם שאמר הרי עלי עולה וּלְכָל נִדְבוֹתָם שאמר הרי בהמה זו קרבן עולה אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַיקֹוָק לְעֹלָה עולה צריך תמות וזכרות, שלמים תמות ולא זכרות[19]:
(יט) לִרְצֹנְכֶם לקרבן שיהיה לרצון לכם ולא לבדק הבית[20] למעלה בפרשת ויקרא דבר בקרבנות חובה וכאן בנדרים ונדבות[21] תָּמִים זָכָר בַּבָּקָר בַּכְּשָׂבִים וּבָעִזִּים:
(כ) כֹּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא תַקְרִיבוּ כִּי לֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה לָכֶם:
נביא
יחזקאל פרק כח
כ. וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר
כא. בֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ אֶל צִידוֹן וְהִנָּבֵא עָלֶיהָ - תסתכל לצד צידון ותנבא עליה.
כב. וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר ה' אלקים הִנְנִי עָלַיִךְ צִידוֹן וְנִכְבַּדְתִּי בְּתוֹכֵךְ - להענישך, ועל ידי העונשים אתכבד שיראו את כוחי. וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' בַּעֲשׂוֹתִי בָהּ שְׁפָטִים וְנִקְדַּשְׁתִּי בָהּ - יכירו בי בזכות המכות שאביא עליה ויתקדש שמי.
כג. וְשִׁלַּחְתִּי בָהּ דֶּבֶר וָדָם בְּחוּצוֹתֶיהָ - מגיפות והרג ברחובותיה. וְנִפְלַל חָלָל בְּתוֹכָהּ בְּחֶרֶב עָלֶיהָ מִסָּבִיב - יפלו בחרב בתוכה מהאויב שבא עליה מסביב. וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' - מקיים את דברי.
כד. וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל - לא יהיו יותר לישראל. סִלּוֹן מַמְאִיר וְקוֹץ מַכְאִב - כמו קוצים דוקרים. מִכֹּל סְבִיבֹתָם הַשָּׁאטִים אוֹתָם - כל העמים שסביבם שהיו מבזים אותם בליבם. וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אלקים
כה. כֹּה אָמַר ה' אלקים בְּקַבְּצִי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל מִן הָעַמִּים אֲשֶׁר נָפֹצוּ בָם - שאקבץ את הגלויות מכל הארצות שישראל היו פזורים. וְנִקְדַּשְׁתִּי בָם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם - אתקדש בזכות ישראל שכל הגויים יראו את כח ה'. וְיָשְׁבוּ עַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב- יחזרו לגור בארץ.
כו. וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ לָבֶטַח - וישבו בארץ בבטחון. וּבָנוּ בָתִּים וְנָטְעוּ כְרָמִים וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח - יפריחו את הארץ משוממותה. בַּעֲשׂוֹתִי שְׁפָטִים בְּכֹל הַשָּׁאטִים אֹתָם מִסְּבִיבוֹתָם - וישבו בבטחון כי ה' יעשה צרות ויעניש את כל הגויים שסביבם שהיו מבזים אותם. וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם
יחזקאל פרק כט
א. בַּשָּׁנָה הָעֲשִׂירִית - למלכות צדקיהו. בָּעֲשִׂרִי בִּשְׁנֵים עָשָׂר לַחֹדֶשׁ - י"ב טבת. הָיָה דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר
ב. בֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ עַל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וְהִנָּבֵא עָלָיו - תנבא על פרעה. וְעַל מִצְרַיִם כֻּלָּהּ - וגם על כל עם מצרים.
ג. דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר ה' אלקים הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם - בא להענישך. הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו - דימה את עצמו לתנין שיושב בנילוס. אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי - אמר על עצמו שהוא ברא את היאור.
ד. וְנָתַתִּי חַחִים בִּלְחָיֶיךָ - טבעות שקושרים הציידים בלחי החיה. וְהִדְבַּקְתִּי דְגַת יְאֹרֶיךָ בְּקַשְׂקְשׂתֶיךָ - דגי היאור ידבקו בקשקשים שלך (הכוונה לעם המצרי) וְהַעֲלִיתִיךָ מִתּוֹךְ יְאֹרֶיךָ - יוציא אותך מהיאור.וְאֵת כָּל דְּגַת יְאֹרֶיךָ בְּקַשְׂקְשׂתֶיךָ תִּדְבָּק - יחד עם כל הדגים שדבוקים בך.
ה. וּנְטַשְׁתִּיךָ הַמִּדְבָּרָה - אשליך אותך. אוֹתְךָ וְאֵת כָּל דְּגַת יְאֹרֶיךָ - יחד עם כל הדגים. עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה תִּפּוֹל לֹא תֵאָסֵף וְלֹא תִקָּבֵץ - תשאר שם מושלך בשדה. לְחַיַּת הָאָרֶץ וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם נְתַתִּיךָ לְאָכְלָה - יאכלו אותך החיות והעופות.
ו. וְיָדְעוּ כָּל יֹשְׁבֵי מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' יַעַן הֱיוֹתָם מִשְׁעֶנֶת קָנֶה לְבֵית יִשְׂרָאֵל - כל זה בגלל שהמצרים היו כמו משענת חלשה כקנה שנשבר בקלות.
ז. בְּתָפְשָׂם בְּךָ בַכַּף תֵּרוֹץ - שישראל תפסו כך להשען עליך נשברת. וּבָקַעְתָּ לָהֶם כָּל כָּתֵף - וחתכת להם את הכתף שאיתו נשענו עליך. וּבְהִשָּׁעֲנָם עָלֶיךָ תִּשָּׁבֵר - וְהַעֲמַדְתָּ לָהֶם כָּל מָתְנָיִם - שהיו צריכים להחזיק במתניהם כדי לא ליפול.
ח. לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אלקים הִנְנִי מֵבִיא עָלַיִךְ חָרֶב וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ אָדָם וּבְהֵמָה - את נבוכדנצר.
ט. וְהָיְתָה אֶרֶץ מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה וְחָרְבָּה וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' - שוממה וחריבה. יַעַן אָמַר יְאֹר לִי וַאֲנִי עָשִׂיתִי - וכל עונש זה בגלל שהתגאה להיות אלוה.
כתובים
טו) וַיֵּרְדוּ שְׁלוֹשָׁה מִן הַשְּׁלוֹשִׁים הגיבורים שהיו ראש לכל השלושים רֹאשׁ עַל הַצֻּר מקום גבוה אֶל דָּוִיד אֶל מְעָרַת עֲדֻלָּם וּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים חֹנָה בְּעֵמֶק רְפָאִים: (טז) וְדָוִיד אָז בַּמְּצוּדָה הוא הצור שבמערת עדולם וּנְצִיב פְּלִשְׁתִּים אָז בְּבֵית לָחֶם שכבר כבשוה פלישתים וכבר העמידו שם נציב שופט: (יז) ויתאו וַיִּתְאָיו דָּוִיד וַיֹּאמַר מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם מִבּוֹר בֵּית לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁעַר ולא צווה שילכו להביא לו אלא אמר.שהיה דוד רגיל במים האלו שהיה הוא ואביו גרים שם (דוד בן ישי בית הלחמי) וכל מים שאדם רגיל להם, יפין לו ושאין רגיל בהם, ניזוק: (יח) כאשר שמעו הגיבורים שדוד נתאווה למים החליטו לעשות לו נחת רוחוַיִּבְקְעוּ הלכו דרך מחנה פלישתים הַשְּׁלֹשָׁה הגיבורים בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם מִבּוֹר בֵּית לֶחֶם על כרחם של הפלישתים אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וַיִּשְׂאוּ וַיָּבִאוּ אֶל דָּוִיד וְלֹא אָבָה דָוִיד לִשְׁתּוֹתָם וַיְנַסֵּךְ אֹתָםושפכם ארצה לַיקֹוָק ולדעת בר קפרא חג סוכות היה ונסכן על המזבח: (יט) ודוד מסביר למה לא שתה וַיֹּאמֶר חָלִילָה לִּי מֵאֱלֹהַי מֵעֲשׂוֹת זֹאת הֲדַם וכי אשתה את דם הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶשְׁתֶּה בְנַפְשׁוֹתָם כִּי בְנַפְשׁוֹתָם הֱבִיאוּם אשר הלכו בסכנת נפשות ואם כן המים נחשבים לדם וְלֹא אָבָה לִשְׁתּוֹתָם אֵלֶּה עָשׂוּ שְׁלֹשֶׁת הַגִּבּוֹרִים: (כ) וְאַבְשַׁי אֲחִי יוֹאָב בן צרויה שר הצבא הוּא הָיָה רֹאשׁ הַשְּׁלוֹשָׁה שהלכו להביא לדוד את המים וְהוּא עוֹרֵר אֶת חֲנִיתוֹ עַל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חָלָל ולא וְלוֹ שֵׁם בַּשְּׁלוֹשָׁה שהיה מפורסם מבין השלשה הראשונים ומה שלא הזכיר אותם עם שלשת הגיבורים הראשונים זה בגלל שזה לא היה לכבודו כי הוא היה ראש לכולם בדרגה השניה: (כא) מִן הַשְּׁלוֹשָׁה השניים בַשְּׁנַיִם נִכְבָּד וַיְהִי לָהֶם לְשָׂר וְעַד הַשְּׁלוֹשָׁה הגיבורים הראשונים לֹא בָא: ס (כב) הגיבור השני היה בְּנָיָה בֶן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ חַיִל רַב פְּעָלִיםפעל הרבה גבורות מִן קַבְצְאֵל הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִיאֵל גיבורים בעלי כח ארי מוֹאָב וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבּוֹר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג והוא הראה ג' גבורות. א) שהכה שני גיבורי מואב. ב) שהכה את האריה במאורה שלו ביום שלג שבו הארי חזק יותר. ג) שהכה איש מצרי שהיה גבוה ממנו בחמשה אמות וביד המצרי הייתה חנית ובידו של בניה רק שוט: (כג) וְהוּא הִכָּה אֶת הָאִישׁ הַמִּצְרִי אִישׁ מִדָּה חָמֵשׁ בָּאַמָּה וּבְיַד הַמִּצְרִי חֲנִית כִּמְנוֹר אֹרְגִים וַיֵּרֶד אֵלָיו בַּשָּׁבֶט וַיִּגְזֹל אֶת הַחֲנִית מִיַּד הַמִּצְרִי וַיַּהַרְגֵהוּ בַּחֲנִיתוֹ: (כד) אֵלֶּה עָשָׂה בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וְלוֹ שֵׁם בִּשְׁלוֹשָׁה הַגִּבֹּרִים: (כה) מִן הַשְּׁלוֹשִׁים הִנּוֹ נִכְבָּד הוּא וְאֶל הַשְּׁלוֹשָׁה לֹא בָא וַיְשִׂימֵהוּ דָוִיד עַל מִשְׁמַעְתּו להיות עמו לשמוע ולעשות את כל אשר יצוהֹ: ס
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה