מקרא
ויקרא פרק כה
(יא) יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת נְזִרֶיהָ:
(יב) כִּי יוֹבֵל הִוא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם מִן הַשָּׂדֶה מה שיוציא השדה מעצמו תאכלו כלכם ככתוב בשנת השמטה[1] שתצאו השדה ללקוט ולאכול עם העניים והאביונים החיה והבהמה, לא שיהיה לכם עת קציר ובציר ותאספו לכם אל הבית ואל האוצרות כתבואת שאר השנים תֹּאכְלוּ אֶת תְּבוּאָתָהּ ולא מן הנאסף אל הבית שאסור לאוספו[2]:
(יד) וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו הזהירנו מהנות את חבירנו במקח וממכר כלומר שלא להפקיע ולמכור ללוקח ביותר משוויו המקובל בשוק והלוקח לא יקנה בפחות משוויו המקובל בשוק[4]:
(טו) בְּמִסְפַּר שָׁנִים אַחַר הַיּוֹבֵל תִּקְנֶה מֵאֵת עֲמִיתֶךָ בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת יִמְכָּר לָךְ על האונאה בא להזהיר כשתמכור או תקנה קרקע, דע כמה שנים יש עד היובל, ולפי השנים ימכור המוכר ויקנה הקונה שהרי סופו להחזיר לו בשנת היובל, ואם יש שנים מועטות וזה מוכרה בדמים יקרים הרי נתאנה לוקח, ואם יש שנים מרובות ויאכל ממנה תבואות הרבה צריך לקנותה לפי הזמן, וזהו שנאמר "במספר שני תבואות ימכר לך", לפי מנין שני התבואות שתהא עומדת ביד הלוקח תמכור לו[5] ואע"ג שאין אונאה לקרקעות זהו לענין החזרי תשלומים שאינו אלא במטלטלים אבל הלאו נאמר על גם על קרקעות[6]:
(טז) לְפִי רֹב הַשָּׁנִים תַּרְבֶּה מִקְנָתוֹ תמכרנה ביוקר וּלְפִי מְעֹט הַשָּׁנִים תַּמְעִיט מִקְנָתוֹ תמעיט בדמיה[7] כִּי מִסְפַּר תְּבוּאֹת הוּא מֹכֵר לָךְ שאם היו שנים כשני אליהו או שנת שדפון וירקון, אינו ממעט בחשבון הכסף אם בא לגאול. וכן שתי שנים שאמרו חכמים שצריך להניחה בידו, צריך שיהו שנים של תבואה[8]:
(יז) וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ כשם שיש אונאה במקח וממכר, כך יש אונאה בדברים. וגדולה אונאת דברים מאונאת ממון, שזה ניתן להשבון וזה לא ניתן להשבון, זה בגופו וזה בממונו והרי הוא אומר בהוניית דברים ויראת מאלהיך לפי שהדבר מסור ללב שיכול לומר לטובה נתכונתי וכיוצא, לפיכך נאמר בו הוי ירא מן היודע מחשבות, אם לטובה אם לאונאה הא למדת כל דבר שהוא מסור ללב נאמר בו ויראת מאלהיך והצועק על אונאת דברים נענה מיד ולכן אסור לומר לישראל דברים שיכאיבוהו ויצערוהו ואין בו כח להעזר מהם[9] וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ כִּי אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם:
(יח) וַעֲשִׂיתֶם אֶת חֻקֹּתַי מצות התלויות בארץ הנהוגות בשביעית וביובל וְאֶת מִשְׁפָּטַי כגון אל תונו איש את אחיו[10] תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וִישַׁבְתֶּם עַל הָאָרֶץ לָבֶטַח:
(יט) וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ:
(כ) וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף לביתנו[11] אֶת תְּבוּאָתֵנוּ:
נביא
(כא) יְדַבְּרוּ לוֹ - ידברו עליו, על פרעה. אֵלֵי גִבּוֹרִים - שָֹרִים חזקים וגבורים. מִתּוֹךְ שְׁאוֹל אֶת עֹזְרָיו - מתוך הקבר יֹאמְרוּ הגבורים על פרעה ועוזריו: יָרְדוּ, שָׁכְבוּ הָעֲרֵלִים חַלְלֵי חָרֶב - "הנה, כבר יָרְדוּ אל הקבר גבורים", (וגם מצרים יֵרְדוּ !)
(כב) שָׁם אַשּׁוּר - שם (עם מצרים), אשור יפול לקבר. וְכָל קְהָלָהּ סְבִיבוֹתָיו קִבְרֹתָיו - קהל אשור, מסביב למצרים, יפלו כולם לקברים המוכנים להם. כֻּלָּם חֲלָלִים הַנֹּפְלִים בֶּחָרֶב - ולא מיתה רגילה.
(כג) אֲשֶׁר נִתְּנוּ קִבְרֹתֶיהָ בְּיַרְכְּתֵי בוֹר - הקברים שלהם מוכנים בסוף (בְּעוֹמק) הבור. וַיְהִי קְהָלָהּ סְבִיבוֹת קְבֻרָתָהּ - קהל אשור יפול סביבות הקברים של מצרים. כֻּלָּם חֲלָלִים נֹפְלִים בַּחֶרֶב אֲשֶׁר נָתְנוּ חִתִּית בְּאֶרֶץ חַיִּים - עַווֹן אשור הוא - שנתנו שבר בא"י (שהגלו את עשרת השבטים):
(כד) שָׁם עֵילָם וְכָל הֲמוֹנָהּ סְבִיבוֹת קְבֻרָתָהּ - גם עילם יפול סביבות מצרים במלחמה. כֻּלָּם חֲלָלִים הַנֹּפְלִים בַּחֶרֶב אֲשֶׁר יָרְדוּ עֲרֵלִים אֶל אֶרֶץ תַּחְתִּיּוֹת - אל הקבר. אֲשֶׁר נָתְנוּ חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים - שגם עילם, עזרו לבבל לתת שבר וחורבן בא"י. וַיִּשְׂאוּ כְלִמָּתָם אֶת יוֹרְדֵי בוֹר - יִשְאוּ הבּוּשָה לקבר, עם כל יורדי בור:
(כה) בְּתוֹךְ חֲלָלִים נָתְנוּ מִשְׁכָּב לָהּ - בתוך שאר החללים במלחמה, יִתְּנוּ לעילם מקום לשכב בקבר. בְּכָל הֲמוֹנָהּ סְבִיבוֹתָיו קִבְרֹתֶהָ - עם כל המון העם, ישכבו סביבות קִבְרוֹת מצרים. כֻּלָּם עֲרֵלִים חַלְלֵי חֶרֶב כִּי נִתַּן חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים וַיִּשְׂאוּ כְלִמָּתָם אֶת יוֹרְדֵי בוֹר בְּתוֹךְ חֲלָלִים נִתָּן - בתוך שאר החללים יִנָתְנוּ לקבר:
(כו) שָׁם מֶשֶׁךְ.- יחד עם מצרים, אשור ועילם יפלו גם משך ותובל. תֻּבַל וְכָל הֲמוֹנָהּ סְבִיבוֹתָיו קִבְרוֹתֶיהָ כֻּלָּם עֲרֵלִים מְחֻלְלֵי חֶרֶב - חללי חרב. כִּי נָתְנוּ חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים - שעזרו בשבר של א"י:
(כז) וְלֹא יִשְׁכְּבוּ אֶת גִּבּוֹרִים נֹפְלִים מֵעֲרֵלִים - לא ישכבו למות, כמו הגבורים הנופלים במלחמה. אֲשֶׁר יָרְדוּ שְׁאוֹל בִּכְלֵי מִלְחַמְתָּם - ושאת הגיבורים ההם היו מכבדים, וְשָֹמִים את כלי מלחמתם תחת רָאשֵיהֶם בקבר. אבל מצרים ירדו לקבר ללא כלי מלחמתם ובבזיון.
וַיִּתְּנוּ אֶת חַרְבוֹתָם תַּחַת רָאשֵׁיהֶם וַתְּהִי עֲוֹנֹתָם עַל עַצְמוֹתָם - ועוד, שנשאר עוונם (שנתנו שבר בארץ חיים - א"י) על עַצְמוֹתָם שבקבר, ולא יתכפר עוונם, בכך שמתו בחרב. כִּי חִתִּית גִּבּוֹרִים בְּאֶרֶץ חַיִּים - כי שבר נָתְנוּ הגבורים האלו בא"י:
(כח) וְאַתָּה בְּתוֹךְ עֲרֵלִים תִּשָּׁבַר וְתִשְׁכַּב אֶת חַלְלֵי חָרֶב - ואתה, פרעה, תשכב למות בתוך שאר ערלים, שהם חללי חרב (ולא תמות מיתה רגילה):
(כט) שָׁמָּה - בתוך חללי החרב (שלא מתו מיתה רגילה) - ישכבו: אֱדוֹם, מְלָכֶיהָ וְכָל נְשִׂיאֶיהָ, אֲשֶׁר נִתְּנוּ בִגְבוּרָתָם אֶת חַלְלֵי חָרֶב - אדום, מלכיה וכל גדוליהם,
שעל אף גבורתם, נִתְּנו למָוֶת יחד עם שאר חללי חרב. הֵמָּה אֶת עֲרֵלִים יִשְׁכָּבוּ וְאֶת יֹרְדֵי בוֹר – עם שאר הגויים הערלים ויורדי בור.
שעל אף גבורתם, נִתְּנו למָוֶת יחד עם שאר חללי חרב. הֵמָּה אֶת עֲרֵלִים יִשְׁכָּבוּ וְאֶת יֹרְדֵי בוֹר – עם שאר הגויים הערלים ויורדי בור.
(ל) שָׁמָּה - בתוך חללי החרב, נְסִיכֵי צָפוֹן כֻּלָּם וְכָל צִדֹנִי - נְסִיכֵי צפון (מַלְכֵי בבל), וצידון, אֲשֶׁר יָרְדוּ אֶת חֲלָלִים – שירדו לקבר, עם שאר חללי חרב. בְּחִתִּיתָם מִגְּבוּרָתָם בּוֹשִׁים וַיִּשְׁכְּבוּ עֲרֵלִים אֶת חַלְלֵי חֶרֶב וַיִּשְׂאוּ כְלִמָּתָם אֶת יוֹרְדֵי בוֹר - בזמן שישברו (וימותו בחרב), וְיֵרְדוּ לקבר - יהיו בבושה ובבזיון מגבורתם שלא הועילה להם.
(לא) אוֹתָם יִרְאֶה פַרְעֹה, וְנִחַם עַל כָּל הֲמוֹנוֹ, חַלְלֵי חֶרֶב פַּרְעֹה וְכָל חֵילוֹ נְאֻם ה’ אֱלוֹהִים – כשיראה פרעה, את נפילת כל העמים, יתנחם על נפילת המון העם וחייליו בחרב.
(לב) כִּי נָתַתִּי אֶת חִתִּיתִי בְּאֶרֶץ חַיִּים - שבא"י - היכן שהיה השבר לישראל - אתן את השבר הגדול של הגויים. וְהֻשְׁכַּב בְּתוֹךְ עֲרֵלִים אֶת חַלְלֵי חֶרֶב פַּרְעֹה וְכָל הֲמוֹנוֹ נְאֻם ה’ אֱלוֹהִים:
כתובים
דברי הימים א פרק יד
(ג) וַיִּקַּח דָּוִיד עוֹד נָשִׁים בִּירוּשָׁלִָם וַיּוֹלֶד דָּוִיד עוֹד בָּנִים וּבָנוֹת: (ד) וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הַיְלוּדִים אֲשֶׁר הָיוּ לוֹ בִּירוּשָׁלִָם שַׁמּוּעַ הוא שמעא שמובא לעיל והילדים לא נכתבו לפי סדר לידתם שהרי שלמה היה הבכורוְשׁוֹבָב נָתָן וּשְׁלֹמֹה: (ה) וְיִבְחָר וֶאֱלִישׁוּעַ וְאֶלְפָּלֶט: (ו) וְנֹגַהּ וְנֶפֶג וְיָפִיעַ: (ז) וֶאֱלִישָׁמָע וּבְעֶלְיָדָע וֶאֱלִיפָלֶט: (ח) וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים כִּי נִמְשַׁח דָּוִיד לְמֶלֶךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ כָל פְּלִשְׁתִּים לְבַקֵּשׁ אֶת דָּוִיד להלחם בו כי הם שמעו על גבורתו ורצו לראות איך הוא יתנהג מולם שעד עכשיו היה דוד לוחם את מלחמות אכיש מלך גת וַיִּשְׁמַע דָּוִיד וַיֵּצֵא לִפְנֵיהֶם כדי למנוע את התפשטותם בא"י: (ט) וּפְלִשְׁתִּים בָּאוּ וַיִּפְשְׁטוּ בְּעֵמֶק רְפָאִים: (י) וַיִּשְׁאַל דָּוִיד בֵּאלֹהִים לֵאמֹר ע"י האורים והתומים הַאֶעֱלֶה עַל פלשתיים פְּלִשְׁתִּים וּנְתַתָּם בְּיָדִי וַיֹּאמֶר לוֹ יְקֹוָק עֲלֵה וּנְתַתִּים בְּיָדֶךָ: (יא) וַיַּעֲלוּ בְּבַעַל פְּרָצִים הנקרא גם עמק רפאים ע"ש סופו ששם פרץ הקב"ה את אויביו וַיַּכֵּם שָׁם דָּוִיד וַיֹּאמֶר דָּוִיד פָּרַץ הָאֱלֹהִים אֶת אוֹיְבַי בְּיָדִי כְּפֶרֶץ מָיִם עַל כֵּן קָרְאוּ שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בַּעַל פְּרָצִים: (יב) וַיַּעַזְבוּ שָׁם אֶת אֱלֹהֵיהֶם הע"ז שלהםוַיֹּאמֶר דָּוִיד וַיִּשָּׂרְפוּ בָּאֵשׁ: פ (יג) וַיֹּסִיפוּ עוֹד פְּלִשְׁתִּים וַיִּפְשְׁטוּ בָּעֵמֶק: (יד) וַיִּשְׁאַל עוֹד דָּוִיד בֵּאלֹהִים וַיֹּאמֶר לוֹ הָאֱלֹהִים לֹא תַעֲלֶה אַחֲרֵיהֶם הכוונה שלא תלך בדרך הרגילה אלא הָסֵב מֵעֲלֵיהֶם וּבָאתָ לָהֶם מִמּוּל אילנות ששמם הַבְּכָאִים שגדלו שם: (טו) וִיהִי כְּשָׁמְעֲךָ אֶת קוֹל הַצְּעָדָה בְּרָאשֵׁי הַבְּכָאִים אָז תֵּצֵא בַמִּלְחָמָה כִּי יָצָא הָאֱלֹהִים לְפָנֶיךָ לְהַכּוֹת אֶת מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים ועם שאין מעצור לה' להושיע מבלי תחבולות הסיבוב ובלי קביעות זמן, מ"מ אמר כן לנסותו הישמור מצותיו בדבר המלחמה או שהוא יקל כמו שאול כי באה מידת הדין לפני הקב"ה ואמרה רבש"ע למה העברת את שאול מלפני דוד אמר לה על שלא המתין לשמואל שבעת ימים כאשר הקב"ה צווה אמר לה הקב"ה עכשיו אני אנסה את דוד: (טז) וַיַּעַשׂ דָּוִיד כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ הָאֱלֹהִים וַיַּכּוּ אֶת מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים מִגִּבְעוֹן וְעַד גָּזְרָה: (יז) וַיֵּצֵא שֵׁם דָּוִיד בְּכָל הָאֲרָצוֹת וַיקֹוָק נָתַן אֶת פַּחְדּוֹ עַל כָּל הַגּוֹיִם:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה