מקרא
ויקרא פרק כ
(א) וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
(ב) וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תֹּאמַר אִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ מוֹת יוּמָת על ידי פסיקת בית דין עַם הָאָרֶץ יִרְגְּמֻהוּ בָאָבֶן לומר שכל אנשי הארץ כל ישראל חייבין להקדים ולסקלו, כי לכולם יזיק, כי גורם לשכינה שתסתלק מישראל[1]:
(ג) וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא אם לא יהיו עדים והתראה ולא יסקל וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ כִּי מִזַּרְעוֹ נָתַן לַמֹּלֶךְ לְמַעַן טַמֵּא אֶת מִקְדָּשִׁי את כנסת ישראל המקודשת לי[2] וּלְחַלֵּל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי:
(ד) וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ עַם הָאָרֶץ אֶת עֵינֵיהֶם מִן הָאִישׁ הַהוּא שיש עדים ואסור בידם ואינם רוצים להורגו, אז אשים פני בו ובמשפחתו, כלומר, בכל מסייעיו ומחזיקיו ואעבירם מן העולם[3] בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ לְבִלְתִּי הָמִית אֹתוֹ:
(ה) וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ מסייעיו נקראים משפחתו[4] וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ וְאֵת כָּל הַזֹּנִים אַחֲרָיו כל מסייעיו חשובים בעיני כזונים אחריו[5] לִזְנוֹת אַחֲרֵי הַמֹּלֶךְ מִקֶּרֶב עַמָּם:
(ו) וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תִּפְנֶה אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים לִזְנֹת אַחֲרֵיהֶם וְנָתַתִּי אֶת פָּנַי בַּנֶּפֶשׁ הַהִוא וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ כאשר אכרית הנותן מזרעו למולך בסתר או בגלוי אם לא ימיתוהו עם הארץ כן אכרית הזונה מאחרי לפנות אל האובות[6]:
נביא
יחזקאל פרק כה
טז. לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אלקים הִנְנִי נוֹטֶה יָדִי עַל פְּלִשְׁתִּים וְהִכְרַתִּי אֶת כְּרֵתִים - אעניש את פלישתים ואכרית את אנשי כרתים. וְהַאֲבַדְתִּי אֶת שְׁאֵרִית חוֹף הַיָּם - אהרוג את יושבי חוף הים בארץ פלשתים.
יז. וְעָשִׂיתִי בָם נְקָמוֹת גְּדֹלוֹת בְּתוֹכְחוֹת חֵמָה - העונשים שאביא עליהם הם חזקים ברוב כעסי עליהם. וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' בְּתִתִּי אֶת נִקְמָתִי בָּם - וידעו שאני ה' המענישם.
יחזקאל פרק כו
א. וַיְהִי בְּעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה - לצדקיהו. בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ - לא כתוב באיזה חדש (אולי מדובר על חדש אב שנחרב הבית) הָיָה דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר
ב. בֶּן אָדָם יַעַן אֲשֶׁר אָמְרָה צֹּר עַל יְרוּשָׁלִַם הֶאָח - שמחה על מפלת ירושלים. נִשְׁבְּרָה דַּלְתוֹת הָעַמִּים נָסֵבָּה אֵלָי - נשבור את שעריה של ירושלים (שכל העמים היו באים לסחור איתה) ונעביר את המסחר לצור.אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה - אתמלא ואעשיר מחורבן ירושלים.
ג. לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אלקים הִנְנִי עָלַיִךְ צֹר - אבוא להענישך. וְהַעֲלֵיתִי עָלַיִךְ גּוֹיִם רַבִּים כְּהַעֲלוֹת הַיָּם לְגַלָּיו - הרבה גוים יבואו להשחיתך (מרובים כמו גלי הים.)
ד. וְשִׁחֲתוּ חֹמוֹת צֹר וְהָרְסוּ מִגְדָּלֶיהָ - יהרסו חומותיך וגם את מגדלי השמירה יהרסו. וְסִחֵיתִי עֲפָרָהּ מִמֶּנָּה - יעקרו את עפר ארצה וישפך אל הים. וְנָתַתִּי אוֹתָהּ לִצְחִיחַ סָלַע - וישאירו אותה על סלע יבש בלי אדמה (צור בנויה על סלע בתוך הים)
ה. מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה בְּתוֹךְ הַיָּם - תהיה בזויה ומושפלת שישטיחו עליה הדיגים את רשתות הדיג שלהם. כִּי אֲנִי דִבַּרְתִּי נְאֻם ה' אלקים וְהָיְתָה לְבַז לַגּוֹיִם - מבוזה בעמים.
ו. וּבְנוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה - כל הישובים שסביבה יהרגו. וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה'
ז. כִּי כֹה אָמַר ה' אלקים הִנְנִי מֵבִיא אֶל צֹר נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל מִצָּפוֹן מֶלֶךְ מְלָכִים - מלך גדול שמושל על מלכים רבים. בְּסוּס וּבְרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים וְקָהָל וְעַם רָב - צבא גדול.
ח. בְּנוֹתַיִךְ בַּשָּׂדֶה בַּחֶרֶב יַהֲרֹג - אנשי הישובים שסביבה יהרגו בחרבו. וְנָתַן עָלַיִךְ דָּיֵק - מגדל מול החומה לירות חיצים ואבנים לתוכה. וְשָׁפַךְ עָלַיִךְ סֹלְלָה - ערימת עפר ליד החומה כדי לטפס עליה. וְהֵקִים עָלַיִךְ צִנָּה - חיילים לבושי מגן.
ט. וּמְחִי קָבָלּוֹ יִתֵּן בְּחֹמוֹתָיִךְ - ישליכו אבנים (כמו "פגזים") להרוס את החומה. וּמִגְדְּלֹתַיִךְ יִתֹּץ בְּחַרְבוֹתָיו - מגדלי העיר ישבור בחרבו.
י. מִשִּׁפְעַת סוּסָיו יְכַסֵּךְ אֲבָקָם - מרוב סוסי צבא בבל יעלה אבק ברגלם שיכסה את צור. מִקּוֹל פָּרַשׁ וְגַלְגַּל וָרֶכֶב תִּרְעַשְׁנָה חוֹמוֹתַיִךְ - תהיה רעידה חזקה מריבוי כלי המלחמה. בְּבֹאוֹ בִּשְׁעָרַיִךְ כִּמְבוֹאֵי עִיר מְבֻקָּעָה - כאשר יבואו על שעריך לכבשך, יכנסו לתוכך כמו שבאים על עיר שנבקעה חומתה.
יא. בְּפַרְסוֹת סוּסָיו יִרְמֹס אֶת כָּל חוּצוֹתָיִךְ - הסוסים ירמסו ברגליהם ברחובות העיר את אנשיך. עַמֵּךְ בַּחֶרֶב יַהֲרֹג וּמַצְּבוֹת עֻזֵּךְ לָאָרֶץ תֵּרֵד - כל חוזקך ירד לארץ ותהיי חלשה ומושפלת.
יב. וְשָׁלְלוּ חֵילֵךְ וּבָזְזוּ רְכֻלָּתֵךְ - יבזזו את כל עושרך וסחורתך. וְהָרְסוּ חוֹמוֹתַיִךְ וּבָתֵּי חֶמְדָּתֵךְ יִתֹּצוּ - את כל בתי האוצרות ישברו. וַאֲבָנַיִךְ וְעֵצַיִךְ וַעֲפָרֵךְ בְּתוֹךְ מַיִם יָשִׂימוּ - ואת כל שברי החורבן ישימו בתוך מי הים.
יג. וְהִשְׁבַּתִּי הֲמוֹן שִׁירָיִךְ - שהיתה בתפארתה היה נשמע בעיר קולות שירים ועכשיו יפסיקו לשיר. וְקוֹל כִּנּוֹרַיִךְ לֹא יִשָּׁמַע עוֹד - וגם קול ניגון הכינור לא ישמע.
כתובים
דברי הימים א פרק ט
הרבה מהשמות ומהפרטים המובאים עד פסוק י"ח כתובים גם בנחמיה אך ישנם שינויים, חילופים וסתירות בשמות ובייחוס האנשים. עיין במלבי"ם במקום.
(א) לאחר שסיים לכתוב קצת מייחוסי השבטים בא להודיע שדילג את הייחוס של כמה מהשבטים כמו זבולון ודן ונפתלי אבל בכל זאת וְכָל בני יִשְׂרָאֵל הִתְיַחְשׂוּ וְהִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אבלוִיהוּדָה הָגְלוּ לְבָבֶל בְּמַעֲלָם והיה בידיהם ספרי הייחוס שלהם: ס (ב) וְהַיּוֹשְׁבִים הָרִאשֹׁנִים כורש התיר לעלות לארץ ישראל ובני הגולה שעלו ראשונים עם זרובבל קודם שעלה עזרא ישבו בערים אֲשֶׁר בַּאֲחֻזָּתָם בְּעָרֵיהֶם לפני שהם גלו יִשְׂרָאֵל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְהַנְּתִינִים כמו שכתוב בספר נחמיה: (ג) וּבִירוּשָׁלִַם יָשְׁבוּ מִן בְּנֵי יְהוּדָה וּמִן בְּנֵי בִנְיָמִן וּמִן בְּנֵי אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה ומשאר השבטים לא: (ד) עוּתַי בֶּן עַמִּיהוּד בֶּן עָמְרִי בֶּן אִמְרִי בֶן בנימן בָּנִי מִן בְּנֵי פֶרֶץ בֶּן יְהוּדָה: (ה) וּמִן הַשִּׁילוֹנִי שילה בנו של יהודה עֲשָׂיָה הוא מעשיה המובא בספר נחמיה שהיה הַבְּכוֹר וּבָנָיו: (ו) וּמִן בְּנֵי זֶרַח יְעוּאֵל וַאֲחֵיהֶם של יעואל ועשיה שֵׁשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים: (ז) וּמִן בְּנֵי בִּנְיָמִן סַלּוּא בֶּן מְשֻׁלָּם בֶּן הוֹדַוְיָה בֶּן הַסְּנֻאָה: (ח) וְיִבְנְיָה בֶּן יְרֹחָם וְאֵלָה בֶן עֻזִּי בֶּן מִכְרִי וּמְשֻׁלָּם בֶּן שְׁפַטְיָה בֶּן רְעוּאֵל בֶּן יִבְנִיָּה: (ט) וַאֲחֵיהֶם לְתֹלְדוֹתָם תְּשַׁע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה כָּל אֵלֶּה אֲנָשִׁים חשובים שכל מקום במקרא שכתוב אנשים מדובר בחשובים רָאשֵׁי אָבוֹת לְבֵית אֲבֹתֵיהֶם: ס (י) וּמִן הַכֹּהֲנִים ישבו בירושלים יְדַעְיָה וִיהוֹיָרִיב וְיָכִין: (יא) וַעֲזַרְיָה הוא שריה המובא בספר נחמיה בֶן חִלְקִיָּה בֶּן מְשֻׁלָּם בֶּן צָדוֹק בֶּן מְרָיוֹת בֶּן אֲחִיטוּב נְגִיד ממונה על בֵּית הָאֱלֹהִים: ס (יב) וַעֲדָיָה בֶּן יְרֹחָם בֶּן פַּשְׁחוּר בֶּן מַלְכִּיָּה וּמַעְשַׂי בֶּן עֲדִיאֵל בֶּן יַחְזֵרָה בֶּן מְשֻׁלָּם בֶּן מְשִׁלֵּמִית בֶּן אִמֵּר: (יג) וַאֲחֵיהֶם אשר היו רָאשִׁים לְבֵית אֲבוֹתָם אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים גִּבּוֹרֵי חֵיל לעשות מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים גם הם ישבו בירושלים: (יד) וּמִן הַלְוִיִּם שְׁמַעְיָה בֶן חַשּׁוּב בֶּן עַזְרִיקָם בֶּן חֲשַׁבְיָה מִן בְּנֵי מְרָרִי: (טו) וּבַקְבַּקַּר חֶרֶשׁ וְגָלָל וּמַתַּנְיָה בֶּן מִיכָא בֶּן זִכְרִי בֶּן אָסָף:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה