מקרא
ויקרא פרק כה
(נא) אִם עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים לְפִיהֶן יָשִׁיב גְּאֻלָּתוֹ מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ:
(נב) וְאִם מְעַט נִשְׁאַר בַּשָּׁנִים עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְחִשַּׁב לוֹ כְּפִי שָׁנָיו יָשִׁיב אֶת גְּאֻלָּתוֹ דרך העבדים בשנים הראשונים אינם שוים כ"כ כי עדיין לא למד והרגיל במלאכה. וכן בשנים האחרונים יוזל שויו ע"י זקנה, ואם קנאו לשלשים שנה, ובא לפדות א"ע אחר חמש שנים שמאז שוה מאתים מבאר שאם עוד רבות בשנים א"צ ליתן רק מכסף מקנתו בזול. ואם בא לפדות א"ע בשנים האחרונים שמאז זל שויו, א"צ להשיב רק כפי שניו של עתה, שבימי הזקנה ירד מכסת ערכו[1]:
(נג) כִּשְׂכִיר שָׁנָה בְּשָׁנָה יִהְיֶה עִמּוֹ לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ עכו"ם שנמכר לו עבד עברי ואפילו נמכר לעבודה זרה אם רדה בו בפרך הרי ישראל מצווין למנעו ואם הניחוהו עוברים בלא תעשה שנאמר לא ירדנו בפרך לעיניך ואין אנו נזקקין לכנוס לרשותו של עכו"ם ולבדוק אחריו שלא יעבידנו בפרך שנאמר לעיניך בזמן שאתה רואה[2]:
(נד) וְאִם לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה בשנים הנותרות או בקרובים או הנזכרים ברחוקים וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל אבל אינו נגאל בשש הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ יציאתו גורמת לבניו חירות שלא ילמדו מחוקות הגוי[3]:
(נה) כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים ולפיכך אין יכול לקנותם קניין עבדות שלא יצא ביובל[4] עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם:
ויקרא פרק כו
(א) לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם בעבור שנמכר לגוי הזהיר על עבודת כוכבים שלא ישמש אדוניו בפסל ולא יעבוד אדוניו בשבת ובזה יקנהו הנכרי[5] וּפֶסֶל וּמַצֵּבָה לֹא תָקִימוּ לָכֶם וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ כִּי אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם אבן משכית האמורה בתורה שאסור להשתחוות עליה, אע"פ שהוא משתחוה עליה לשם לוקה, שנאמר; (ויקרא פ' כ"ו פס' א') "ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה". מפני שהיה דרך עובדי כוכבים להניח אבן לפניה להשתחות עליה, לפיכך אין עושין כן לה'. ואינו לוקה עד שיפשוט ידיו ורגליו על האבן ונמצא כולו מוטל עליה שזו היא השתחויה האמורה בתורה בין אם היתה האבן מצוירת ובין אם לאו חייב משום אבן משכית[6]:
(ב) אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ קדושתי תיראו ולא תמכור עצמך לגוי שתחלל שם שמים שיעשה תועבות וחילול השם[7] אֲנִי יְקֹוָק: ס
סליק פרשת בהר
נביא
יחזקאל פרק לג
(יג) וְהוֹצֵאתִים מִן הָעַמִּים וְקִבַּצְתּים מִן הָאֲרָצוֹת וַהֲבִיאֹתִים אֶל אַדְמָתָם וּרְעִיתִים אֶל הָרֵי יִשְׂרָאֵל בָּאֲפִיקִים - מקום זרימת המים בחוזקה. וּבְכֹל מוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ:
(יד) בְּמִרְעֶה טּוֹב אֶרְעֶה אֹתָם וּבְהָרֵי מְרוֹם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה נְוֵהֶם - מדור, בית. שָׁם תִּרְבַּצְנָה בְּנָוֶה טּוֹב וּמִרְעֶה שָׁמֵן תִּרְעֶינָה אֶל הָרֵי יִשְׂרָאֵל:
(טו) אֲנִי אֶרְעֶה צֹאנִי וַאֲנִי אַרְבִּיצֵם נְאֻם ה’ אֱלוֹהִים:
(טז) אֶת הָאֹבֶדֶת אֲבַקֵּשׁ וְאֶת הַנִּדַּחַת אָשִׁיב וְלַנִּשְׁבֶּרֶת אֶחֱבֹשׁ וְאֶת הַחוֹלָה אֲחַזֵּק וְאֶת הַשְּׁמֵנָה וְאֶת הַחֲזָקָה אַשְׁמִיד אֶרְעֶנָּה בְמִשְׁפָּט - אשמיד את חוזקם וארעה אותם לפי המשפט והיושר:
(יז) וְאַתֵּנָה צֹאנִי כֹּה אָמַר ה’ אֱלוֹהִים הִנְנִי שֹׁפֵט בֵּין שֶׂה לָשֶׂה לָאֵילִים וְלָעַתּוּדִים - עיזים זכרים ובכל מין אשפוט בין החזקה לחלשה:
(יח) הַמְעַט מִכֶּם - האם דבר מועט בעיניכם ?? הַמִּרְעֶה הַטּוֹב תִּרְעוּ וְיֶתֶר מִרְעֵיכֶם תִּרְמְסוּ - שאפילו המרעה שנותר לחלשות רמסו ברגליים. בְּרַגְלֵיכֶם וּמִשְׁקַע מַיִם תִּשְׁתּוּ - אחר ששקע הטיט שתיתם מים צלולים. וְאֵת הַנּוֹתָרִים בְּרַגְלֵיכֶם תִּרְפֹּשׂוּן - והמים שנותרו לחלשות רמסתם ברגליכם שיהיו מים עכורים:
(יט) וְצֹאנִי מִרְמַס רַגְלֵיכֶם תִּרְעֶינָה וּמִרְפַּשׂ רַגְלֵיכֶם תִּשְׁתֶּינָה:
(כ) לָכֵן כֹּה אָמַר ה’ אֱלוֹהִים אֲלֵיהֶם הִנְנִי אָנִי וְשָׁפַטְתִּי בֵּין שֶׂה בִרְיָה - שה חזקה. וּבֵין שֶׂה רָזָה:
(כא) יַעַן בְּצַד וּבְכָתֵף תֶּהְדֹּפוּ- שהחזקות היו דוחפות החלשות בצִידָם בִכְתֵּפָם ובקרניים. וּבְקַרְנֵיכֶם תְּנַגְּחוּ כָּל הַנַּחְלוֹת עַד אֲשֶׁר הֲפִיצוֹתֶם אוֹתָנָה אֶל הַחוּצָה:
(כב) וְהוֹשַׁעְתִּי לְצֹאנִי וְלֹא תִהְיֶינָה עוֹד לָבַז וְשָׁפַטְתִּי בֵּין שֶׂה לָשֶׂה:
(כג) וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיהֶם רֹעֶה אֶחָד וְרָעָה אֶתְהֶן אֵת עַבְדִּי דָוִיד הוּא יִרְעֶה אֹתָם וְהוּא יִהְיֶה לָהֶן לְרֹעֶה:
(כד) וַאֲנִי ה' אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים וְעַבְדִּי דָוִד נָשִׂיא בְתוֹכָם אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי:
(כה) וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְיָשְׁבוּ בַמִּדְבָּר לָבֶטַח וְיָשְׁנוּ בַּיְּעָרִים - אפילו במדבר וביערות:
(כו) וְנָתַתִּי אוֹתָם - שישבו במקומם. וּסְבִיבוֹת גִּבְעָתִי בְּרָכָה - סביב א"י אתן ברכה. וְהוֹרַדְתִּי הַגֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ גִּשְׁמֵי בְרָכָה יִהְיוּ:
(כז) וְנָתַן עֵץ הַשָּׂדֶה אֶת פִּרְיוֹ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן יְבוּלָהּ וְהָיוּ עַל אַדְמָתָם לָבֶטַח וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' בְּשִׁבְרִי אֶת מֹטוֹת עֻלָּם - המוטות שמחזיקים העוֹל [שלטון בבל עליהם]. וְהִצַּלְתִּים מִיַּד הָעֹבְדִים בָּהֶם:
(כח) וְלֹא יִהְיוּ עוֹד בַּז לַגּוֹיִם וְחַיַּת הָאָרֶץ לֹא תֹאכְלֵם וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח וְאֵין מַחֲרִיד:
כתובים
דברי הימים א פרק טז
(טו) זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ שכרת עימנו דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר כמו שכתוב בחומש דברים "שומר הברית והחסד וגו' לאלף דור": (טז) אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִצְחָק: (יז) וַיַּעֲמִידֶהָ את הברית ההיאלְיַעֲקֹב לְחֹק קבוע לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם: (יח) לֵאמֹר לְךָ ולא לבני ישמעאל אֶתֵּן אֶרֶץ כְּנָעַן חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם: (יט) בִּהְיוֹתְכֶם מְתֵי מִסְפָּר כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ שהיו צריכים לנדוד מהארץ: (כ) וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי וּמִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר אברהם אצל פלישתים ובמצרים וכן יצחק וכן יעקב: (כא) לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְעָשְׁקָם בכל נדודיהם וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים כמו שכתוב שהקב"ה העניש את פרעה ואבימלך: (כב) ונאמר לאותם מלכים אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחָי גדולי וּבִנְבִיאַי שהאבות היו נביאים אַל תָּרֵעוּ תעשו רעה: פ (כג) שִׁירוּ לַיקֹוָק כָּל הָאָרֶץ בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם יְשׁוּעָתוֹ בכל יום ויום על ישועתו החדשה מרוב שהישועה תהיה חביבה עליהם: (כד) סַפְּרוּ את כבודו שכיבד אתכם לעיניהם של בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ בְּכָל הָעַמִּים נִפְלְאֹתָיו: (כה) כִּי גָדוֹל יְקֹוָק וּמְהֻלָּל מְאֹד וְנוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים אלו הם השמש והירח: (כו) כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים שהיו עובדים לשמש ולירח וַיקֹוָק שָׁמַיִם עָשָׂה: (כז) הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו אלו הם הכוכבים והם יכירו בגדולתו ויתנו הוד והדר עֹז וְחֶדְוָה יתנו בִּמְקֹמוֹ שהוא השמים שם מעון קדשו: (כח) הָבוּ לַיקֹוָק מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים הָבוּ לַיקֹוָק כָּבוֹד וָעֹז: (כט) הָבוּ לַיקֹוָק כְּבוֹד הראוי ל- שְׁמוֹ שְׂאוּ מִנְחָה על כתפכם וּבֹאוּ לְפָנָיו בביהמ"ק הִשְׁתַּחֲווּ לַיקֹוָק בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ בבית המקדש המהודר בקדושה: (ל) חִילוּ פחדומִלְּפָנָיו כָּל יושבי הָאָרֶץ אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט ואפילו התבל לא יהיה נוטה ליפול ויהיה עומד על כנו כמו שגז עליו הקב"ה שדרכו אינו כמו מלך בשר ודם כשרואה שדואגים ויראים ממנו אז הוא מטיל עליהם יותר אימה אך הקב"ה כשרואה שיראים ממנו אז תכון תבל בל תמוט והוא נוקם מהעקומים והנוהגים בישרות מתקיימים:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה