מקרא
בראשית פרק מה
(א) וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק מלבכות[1] ולסבול עד שיצאו לְכֹל הַנִּצָּבִים העומדים עָלָיו וַיִּקְרָא הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי שהוציאם משם כדי שלא ישמעו בהזכירו להם המכירה, כי תהיה להם (לחרפה) וגם אליו למכשול, שיאמרו עבדי פרעה ומצרים עליהם, אלו אנשי בוגדות, לא יגורו בארצנו ולא ידרכו בארמנותינו, בגדו באחיהם, גם באביהם בגדו, מה יעשו במלך ובעמו, וגם ביוסף לא יאמינו עוד[2] וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו:
(ב) וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם שסביב ביתו ומשם הלכה השמועה שמצא יוסף את אחיו -[3] וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה:
(ג) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי כלומר בריא[4] וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו מפני שמכרו אותו לעבד והיו רואים אותו כמו מלך ועוד כי יראו לנפשם שמא יגמלם רעה[5]:
(ד) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו גְּשׁוּ נָא אֵלַי ראה אותם נבהלים ונרתעים לאחוריהם אמר להם להתקרב אליו כדי להשקיט אימה שנפלה עליהם[6] וגם כדי לא ישמעו שומעי הבכי את מכירתו[7] וַיִּגָּשׁוּ וַיֹּאמֶר בלחישה שלא ישמעו אחרים[8] אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה:
(ה) וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה וחסד האלקים היה עלי שנזדמנתי לפניכם שתמכרוני אתם ולא ע"י נכרים וגזלנים[9] כִּי לְמִחְיָה לכם ולכל העולם[10] שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם:
(ו) כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ כי הארץ אשר עברו עליה שתי שנים ברעב ואכלו כל מה שהיה בידם ונתיקר השער מאד וְעוֹד יעברו עליהם חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר ולא תהיה לכם בה מחיה כלל אם לא שלחני השם לפניכם[11]:
(ז) וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית ממונכם ומקניכם בָּאָרֶץ הזאת, כי בזולת הארץ הזאת לא ישאר לכם כלום[12] וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה שתהא פליטה לכם במצרים במה שהוא המושל וירחיב המקום לפניהם וכאשר עשה אח"כ[13]:
(ח) וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי אלא[14] הָאֱלֹהִים שלחני[15] וַיְשִׂימֵנִי לְאָב יועץ לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן ממונה לְכָל בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם להנהיג עניני העמים[16]:
(ט) מַהֲרוּ כדי שלא יצטער יותר[17] וַעֲלוּ אֶל אָבִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכָל מִצְרָיִם רְדָה אֵלַי אַל תַּעֲמֹד:
(י) וְיָשַׁבְתָּ בְאֶרֶץ גֹּשֶׁן כיון שידע יוסף שלא ירצה אביו לשבת בארץ מצרים[18] וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלַי אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֵי בָנֶיךָ וְצֹאנְךָ וּבְקָרְךָ וְכָל אֲשֶׁר לָךְ:
(יא) וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ שָׁם כִּי עוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים רָעָב פֶּן תִּוָּרֵשׁ תהיה רש כלומר תהיה עני[19] אַתָּה וּבֵיתְךָ וְכָל אֲשֶׁר לָךְ כי אני לא אוכל לשלוח לך לארץ כנען לחם רב מגנזי המלך, כי יחשדו אותי שאני מוכרו שם לעשות לי שם אוצרות כסף ולשוב אל ארצי ואל מולדתי[20]:
(יב) וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רֹאוֹת ואפילו אם לכם יש נגיעות בכל זאת - וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִין אין לו נגיעות[21] כִּי פִי ולא על ידי מתורגמן הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם ולא מפי שמועה ששמעתם מאחרים שהרי אתם בעיניכם רואים ומכירים כי אני יוסף מדבר אליכם ולפיכך והגדתם את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם[22]:
(יג) וְהִגַּדְתֶּם לְאָבִי אֶת כָּל כְּבוֹדִי בְּמִצְרַיִם כדי שלא ידאג מלבוא וְאֵת כָּל אֲשֶׁר רְאִיתֶם שיש לי כח לזון אותו[23] וּמִהַרְתֶּם וְהוֹרַדְתֶּם אֶת אָבִי הֵנָּה:
(יד) וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן אָחִיו כמנהג אחים בני אם אחת שאהבתם עזה[24] וַיֵּבְךְּ וּבִנְיָמִן בָּכָה עַל צַוָּארָיו משני צדדי הצואר שבשביל שהוא כפול נכתב בלשון רבים[25]:
(טו) וַיְנַשֵּׁק לְכָל אֶחָיו וַיֵּבְךְּ עֲלֵיהֶם וכיון שראו שאין בלבו עליהם - וְאַחֲרֵי כֵן דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ מכיון שקודם לכן נבהלו מפניו ולא יכלו לדבר[26]:
(טז) וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר בָּאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּיטַב בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו כי עד עתה חשבוהו לעבד ועתה ראו שהוא ממשפחה מכובדת וראוי להתייצב בפני מלכים[27]:
(יז) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֱמֹר אֶל אַחֶיךָ זֹאת עֲשׂוּ טַעֲנוּ אֶת בְּעִירְכֶם בהמותיכם בתבואה[28] וּלְכוּ בֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן:
(יח) וּקְחוּ אֶת אֲבִיכֶם וְאֶת בָּתֵּיכֶם וּבֹאוּ אֵלָי וְאֶתְּנָה לָכֶם אֶת טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם ארץ גושן וְאִכְלוּ אֶת חֵלֶב הָאָרֶץ את שומן הארץ כלומר את הטוב שבארץ[29]:
נביא
ספר שופטים
פרק א
(א) וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹשֻׁעַ בחיי יהושע לא הוצרכו לשאול באורים ותומים כי יהושע סדר הכל עפ"י דברי ה' וַיִּשְׁאֲלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּיקֹוָק באורים ותומים לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ אֶל הַכְּנַעֲנִי במקומות שעדיין לא כבשנו בַּתְּחִלָּה לְהִלָּחֶם בּוֹ:
(ב) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק יְהוּדָה יַעֲלֶה הִנֵּה נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ בְּיָדוֹ:
(ג) וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְשִׁמְעוֹן אָחִיו עֲלֵה אִתִּי לכבוש את מה שעלה לי בְגוֹרָלִי וְנִלָּחֲמָה בַּכְּנַעֲנִי וְהָלַכְתִּי גַם אֲנִי אִתְּךָ בְּגוֹרָלֶךָ וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ שִׁמְעוֹן:
(ד) וַיַּעַל יְהוּדָה וַיִּתֵּן יְקֹוָק אֶת הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי בְּיָדָם וַיַּכּוּם בְּבֶזֶק שם מקום עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ:
(ה) וַיִּמְצְאוּ אֶת אֲדֹנִי בֶזֶק בְּבֶזֶק וַיִּלָּחֲמוּ בּוֹ וַיַּכּוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַפְּרִזִּי:
(ו) וַיָּנָס אֲדֹנִי בֶזֶק וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרָיו וַיֹּאחֲזוּ אֹתוֹ וַיְקַצְּצוּ אֶת בְּהֹנוֹת יָדָיו וְרַגְלָיו כך נתן ה' בדעתם לעשות לו מה שלא עשו זאת לשום אחד מאויביהם, והוא קצת נגד חוקי ישראל כי הריגת ז' עממים הוא בסייף לא לצערם ע"ז האופן, אך ששילם לו ה' מדה כנגד מדה:
(ז) וַיֹּאמֶר אֲדֹנִי בֶזֶק שִׁבְעִים מְלָכִים בְּהֹנוֹת יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם מְקֻצָּצִים הָיוּ מְלַקְּטִים תַּחַת שֻׁלְחָנִי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי כֵּן שִׁלַּם לִי אֱלֹהִים וַיְבִיאֻהוּ יְרוּשָׁלִַם וַיָּמָת שָׁם: פ
(ח) וַיִּלָּחֲמוּ בְנֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלִַם עוד בימי יהושע וַיִּלְכְּדוּ אוֹתָהּ וַיַּכּוּהָ לְפִי חָרֶב וְאֶת הָעִיר שִׁלְּחוּ בָאֵשׁ:
(ט) וְאַחַר יָרְדוּ בְּנֵי יְהוּדָה לְהִלָּחֵם בַּכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב הָהָר וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה:
(י) וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה אֶל הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּחֶבְרוֹן כמפורש בספר יהושע וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע וַיַּכּוּ אֶת שֵׁשַׁי וְאֶת אֲחִימַן וְאֶת תַּלְמָי:
(יא) וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם אֶל יוֹשְׁבֵי דְּבִיר וְשֵׁם דְּבִיר לְפָנִים קִרְיַת סֵפֶר:
(יב) וַיֹּאמֶר כָּלֵב אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת קִרְיַת סֵפֶר וּלְכָדָהּ וְנָתַתִּי לוֹ אֶת עַכְסָה בִתִּי לְאִשָּׁה:
(יג) וַיִּלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב וכבר נתבאר בספר יהושע שי"א שהיה אחי כלב מאמו וי"א שקנז הוא יפונה ושני שמות היו לו הַקָּטֹן מִמֶּנּוּ וַיִּתֶּן לוֹ אֶת עַכְסָה בִתּוֹ לְאִשָּׁה:
(יד) וַיְהִי בְּבוֹאָהּ וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל מֵאֵת אָבִיהָ הַשָּׂדֶה וַתִּצְנַח מֵעַל הַחֲמוֹר וַיֹּאמֶר לָהּ כָּלֵב מַה לָּךְ:
(טו) וַתֹּאמֶר לוֹ הָבָה לִּי בְרָכָה כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב שמנוגב מכל טוב נְתַתָּנִי וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם וַיִּתֶּן לָהּ כָּלֵב אֵת גֻּלֹּת עִלִּית וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּית: פ
כתובים
תהלים פרק נא
(א) לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד: (ב) בְּבוֹא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא להוכיחו כַּאֲשֶׁר בָּא נשא אֶל את בַּת שָׁבַע: (ג) חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה מחק פְשָׁעָי: (ד) /הרבה/ הֶרֶב הרבה כַּבְּסֵנִי לנקותי מֵעֲוֹנִי וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי: (ה) כִּי על פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע מתוודה וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד בגלל שאני מתחרט: (ו) לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי ולכן תוכל לסלוח לי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי סלח לי לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ שסולח אתהתִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ תזכני במשפטך: (ז) הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי נולדתי לעוון וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי נתעברה אִמִּי: (ח) הֵן אֱמֶת חָפַצְתָּ רצית בַטֻּחוֹת בכליות כלומר שתשתרש האמת אפילו במקומות העמוקים והנעלמים ביותרוּבְסָתֻם בלב שהוא סתום חָכְמָה סודות החכמה תוֹדִיעֵנִי: (ט) תְּחַטְּאֵנִי במי טהרה ו - בְאֵזוֹב ככהן המטהר את טמא המת וְאֶטְהָר ותסיר את חטאי תְּכַבְּסֵנִי מחול חטאי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין ולא יהיה בי רושם חטא: (י) תַּשְׁמִיעֵנִי רק שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה כשתסלח ו- תָּגֵלְנָה תשמחנה עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ ששיברת כשכעסת עלי: (יא) הַסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵחֲטָאָי וְכָל עֲוֹנֹתַי מְחֵה: (יב) לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים שלא אכשל עוד וְרוּחַ נָכוֹן רצון וכוונה אמיתית חַדֵּשׁ תופיע מחדש בְּקִרְבִּי: (יג) אַל תַּשְׁלִיכֵנִי תדחה אותי מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי ורוח הקודש לא יהיה מרוחק ממני: (יד) הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ רוח הקודש וְרוּחַ נְדִיבָהומחשבה טהורה תִסְמְכֵנִי תנסוך בקרבי: (טו) אֲלַמְּדָה אז אוכל ללמד פֹשְׁעִים את דְּרָכֶיךָ וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ:
משנת ההלכה
חנוכה
תפילת ראש חודש וחנוכה
א. ראש חודש שחל בחנוכה אחר אמירת ההלל אומר קדיש שלם ומוציאם שני ספרי תורה בראשון קורא שלושה עולים בפרשת החודש כמידי חודש.
ב. הכהן קורא עד המילים "רביעית ההין", הלוי קורא עד "ונסכה" וישראל קורא מ – "ובראשי חדשיכם" עד "ונסכו" ואינו אומר קדיש.
ג. מניחין הספר השני על הבימה ומגביהים את הראשון ואז קורא הרביעי בפרשת בנשיאים של אותו היום ואומר קדיש.
ד. טעו וקראו בספר ראשון ארבעה קרואים אם לא הוציאו ספר שני (וכגון שיש רק ספר אחד וכדומה) אומר חצי קדיש ומחזיר הספר למקומו ואינו קורא את של חנוכה.
ה. אבל אם הוציאו ספר שני מעלה חמישי וקורא בשל חנוכה בספר שני ואומר חצי קדיש.
ו. ואם אמר חצי קדיש על הראשון אינו חוזר לומר על השני.
ז. אחר קריאת התורה אומר אשרי ובא לציון ומתפלל מוסף כבשאר ימי ראש חודש
ח. בתפילת מוסף של ראש חודש מזכיר על הניסים אחרי "קיוינו לך" ואם שכח דינו כשוכח בשאר תפילות
ט. שכח יעלה ויבוא או על הניסים בברכת המזון אינו חוזר ומברך ודינו כשוכח בשאר הימים.
[1] פי' ר' יוסף בכור שור
[2] רמב"ן
[3] העמק דבר
[4] פי' הטור
[5] רבינו בחיי
[6] רבינו בחיי
[7] ספורנו
[8] חזקוני
[9] חי' חתם סופר
[10] פי' ר' יוסף בכור שור
[11] רמב"ן
[12] הכתב והקבלה
[13] העמק דבר
[14] רשב"ם
[15] אבע"ז
[16] ספורנו
[17] ספורנו
[18] רמב"ן
[19] ת"א רש"י
[20] רמב"ן
[21] העמק דבר
[22] רשב"ם
[23] רשב"ם חזקוני
[24] רבינו בחיי
[25] חזקוני רבינו בחיי
[26] רבינו בחיי
[27] רמב"ן
[28] פי' ר' יוסף בכור שור
[29] רש"י
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה