מקרא
ויקרא פרק כו
פרשת בחקתי
(ג) אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ חוקות הם גזרות מלך שינהג האדם בהם בהשתדלות עסקי חייו וההתנהג בהם יקרא הליכה וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ הנה השמירה במצות היא ההשגחה באופן עשייתם ובמכוון מהם וזה בעיון נאות כאמרם ז"ל שמור זו משנה. אמר אם כן אם תתנהגו בדרכי האל יתברך הנכללים בחלק המעשי בתורתו ותעיינו במצות לדעת אופן עשייתן ותכליתן ובזה תשלימו כונתו להיותכם בצלמו כדמותו[1] וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם:
(ד) וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם כי בבואם בעתם כאשר יאות יהיה האויר זך וטוב והמעינות והנהרות טובים, ויהיה זה סיבת בריאות לגופים, והפירות כולם ירבו ויתברכו בהן ואז[2] וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ:
(ה) כמו שתהיו תדירים במצותי וללמוד תורתי בלא ביטול, כך תבא ברכתכם בלא הפסקה וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ דישת התבואה אֶת ה - בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זמן ה- זָרַע זריעה כלומר שתהיה ברכה ללא הפסקהוַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם:
(ו) וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ שיהיה שלום ביניכם ולא תלחמו איש באחיו[3] וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם אפילו לעבור דרך ארצכם ממדינה למדינה[4]:
(ז) וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם קודם שתשיגו אותם לֶחָרֶב שתהיה חרב איש ברעהו[5]:
(ח) וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה חמישיות מכם כלומר חמש מאות מִכֶּם רְבָבָה עשרת אלפים[6] יִרְדֹּפוּ ויש מפרשים מאה מכם. מאה ממש שאז יראה כחיל גדול, ויהיו סבורים שבחיל גדול אתם באים וינוסו רבבה מפניכם[7] וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב:
(ט) וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם להרבות עשרכם וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם להיותכם ככוכבי השמים לרוב וכעפר הארץ[8]:
(י) וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן הפירות יהיו משתמרין וטובים להתיישן שיהא ישן הנושן של שלש שנים יפה לאכול משל אשתקד[9] וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ מהגרנות למכור כדכתיב תוציא את כל מעשר תבואתך ונתת ללוי וגו'[10]:
(יב) וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם:
(יג) אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם היא הרצועה שקושרין בה העול של עץ הקרוי מוטות. לפי שמטה ומרכין את צואר השור וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת כשהוסר העול זוקף את ראשו[12]: פ
(יד) וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי שלא תלמדו התורה ומונה והולך שבע עבירות זו למעלה מזו, אחת לא תשמעו, שנית וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה כיון שאינן לומדין אינן עושין, הרי שתים[13]:
(טו) וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ הרי שלש, מפני שאין טעם החוקים נודע מואסין בהן יאמרו מה החפץ לשם שלא אלבש הבגד הזה המרוקם ברקמי שש ותכלת, ומה נועיל כי נשרוף הפרה ונזרוק עלינו האפר[14] וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם מואסין את הדינים, כגון משפטי הגזל והעריות שרוח הבריות חומדין אותן והן עול גדול הכבד על הרשעים, וכדי להורות כמה קשה מי שמואס במשפטי ה' יתברך התחיל בהם בכאן בפרשה זו וסיימה בהן הפרשה בסוף כל האלות שנאמר יען וביען במשפטי מאסו, הרי ארבע לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת לא די שאין עושין אלא שמונעים אחרים מלעשותן, והרי חמש אֶת כָּל מִצְוֹתַי יבוא מזה שיכפור בכל המצוות כי לא אמר את כל המצוות, הרי שש לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי עד שיהיה כופר בעיקר, הרי שבע[15]:
(טז) אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם מדה כנגד מדה אני אמרתי והיה אם שמוע תשמעו וגו' לא אשים עליך כי אני ה' רופאך עכשיו אם לא תשמעו לי אין אני רופאך אלא אפקוד עליכם חליים רעים[16] וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה שתבהלו ולא תדעו מה תעשו אֶת הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת הַקַּדַּחַת מְכַלּוֹת עֵינַיִם וּמְדִיבֹת נָפֶשׁ שאלה החליים יחשכו עינים וידאבו הנפש[17] וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם וַאֲכָלֻהוּ אֹיְבֵיכֶם כמו שהיה הענין בימי השופטים כאמרו והיה אם זרע ישראל, ועלה מדין ועמלק וכל בני קדם[18]:
(יז) וְנָתַתִּי פָנַי בָּכֶם וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם וְרָדוּ בָכֶם שֹׂנְאֵיכֶם וְנַסְתֶּם וְאֵין רֹדֵף אֶתְכֶם: ס
נביא
יואל פרק א
טז. הֲלוֹא נֶגֶד עֵינֵינוּ, אֹכֶל נִכְרָת מִבֵּית אֱלֹהֵינוּ - הלא מול עינינו יבוא הארבה ויאכל את התבואה, ולא נוכל להביא מנחות ונסך לבית ה', שִׂמְחָה וָגִיל - ומפני כך, תכרת מבית ה' שמחה וגיל.
יז. עָבְשׁוּ פְרֻדוֹת, תַּחַת מֶגְרְפֹתֵיהֶם - חביות היין,( "פרודות" ) העומדות תחת המגופות ( מגרפות, מגופה, הם מכסה החבית ) יעלו עובש, מפני שכלל לא יִפָּתְחוּ לשים בהם יין. נָשַׁמּוּ אֹצָרוֹת - מקום אוצרות התבואה, יהיו שוממים,נֶהֶרְסוּ מַמְּגֻרוֹת, כִּי הֹבִישׁ דָּגָן - יהרסו מחסני התבואה מחוסר שימוש, כי הדגן יתייבש ויכלה.
יח. מַה נֶּאֶנְחָה בְהֵמָה, נָבֹכוּ עֶדְרֵי בָקָר, כִּי אֵין מִרְעֶה לָהֶם - מה מאוד נאנחה הבהמה, ועדרי הבקר מבולבלים מחוסר מִרְעֶה, גַּם עֶדְרֵי הַצֹּאן נֶאְשָׁמוּ - נעשו שממה.
יט. אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא, כִּי אֵשׁ אָכְלָה נְאוֹת מִדְבָּר - אליך ה' אקרא, על הארבה שיאכל הכל, כאש האוכלת נאות המדבר, וְלֶהָבָה, לִהֲטָה כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה - וכלהבת אש השורפת את עצי השדה.
כ. גַּם בַּהֲמוֹת שָׂדֶה, תַּעֲרוֹג אֵלֶיךָ - גם בהמות השדה כבייכול, יצעקו אליך, כִּי יָבְשׁוּ אֲפִיקֵי מָיִם - כי המים באפיקי הנחלים - יתייבשו, ( שבזמן הארבה תהיה עצירת גשמים ) וְאֵשׁ אָכְלָה נְאוֹת הַמִּדְבָּר - יתייבש הדשא בנאות המדבר, כאילו אש אכלה אותם.
יואל פרק ב
א. תִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּצִיּוֹן, וְהָרִיעוּ בְּהַר קָדְשִׁי - תקעו והריעו בשופר בציון, לעורר את העם לשוב בתשובה, יִרְגְּזוּ כֹּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ - יחרדו כל יושבי הארץ, כִּי בָא יוֹם ה', כִּי קָרוֹב - כי יום הפורענות שיביא ה', קרוב לבוא.
ב. יוֹם חשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל - המשיל את הצרה העתידה לבוא, לחושך, אפילה, ענן וערפל, כְּשַׁחַר פָּרֻשׂ עַל הֶהָרִים - כמו אור השחר המתפרש על כל ההרים, יעלה ויתפרס הארבה בארץ, עַם רַב וְעָצוּם, כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָה מִן הָעוֹלָם, וְאַחֲרָיו לֹא יוֹסֵף, עַד שְׁנֵי דּוֹר וָדוֹר - מעולם לא היה ולא יהיה בכל הדורות, ריבוי עצום כזה של ארבה[19].
ג. לְפָנָיו אָכְלָה אֵשׁ, וְאַחֲרָיו תְּלַהֵט לֶהָבָה - החורבן שישאיר אחריו הארבה יהיה כה רב, שיראה כאילו לפניו באה אש, ושרפה את כל היבול, ואף אחריו באה אש, וכִלְתָה את הנותר. כְּגַן עֵדֶן הָאָרֶץ לְפָנָיו -לפני בא הארבה היתה הארץ מלאה בכל טוב כגן עדן, וְאַחֲרָיו מִדְבַּר שְׁמָמָה - ואחרי בואו נהפכה להיות כמדבר שממה, וְגַם פְּלֵיטָה לֹא הָיְתָה לּוֹ - ולא השאיר דבר מכל היבול.
ד. כְּמַרְאֵה סוּסִים מַרְאֵהוּ, וּכְפָרָשִׁים כֵּן יְרוּצוּן - הארבה נראה במרוצתו, כמרוצת הסוסים עם פרשים,
ה. כְּקוֹל מַרְכָּבוֹת עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים, יְרַקֵּדוּן - הקול שמשמיע הארבה במרוצתו, יהיה כקול המרכבות המרקדות וקופצות בראשי ההרים, כְּקוֹל לַהַב אֵשׁ, אֹכְלָה קָשׁ - וכמו הקול הנשמע, כששורפת האש קש, כְּעַם עָצוּם עֱרוּךְ מִלְחָמָה - וכמו הקול שמשמיע, עם רב ועצום כשמוכן למלחמה.
ו. מִפָּנָיו יָחִילוּ עַמִּים - יפחדו העמים, כָּל פָּנִים קִבְּצוּ פָארוּר - פני הבריות השחירו מפחד, כשחרות המתקבצת בקדירה.
ז. כְּגִבּוֹרִים יְרֻצוּן, כְּאַנְשֵׁי מִלְחָמָה יַעֲלוּ חוֹמָה - כמו גיבורים, ואנשי מלחמה העולים בחומת האוייב, ירוץ ויעלה הארבה על הארץ, וְאִישׁ בִּדְרָכָיו יֵלֵכוּן - בדרך המיועדת לו, בלא עקימות ותְּעִיָה, ( תְּעִיָה- הליכה ממקום למקום ללא מטרה ) וְלֹא יְעַבְּטוּן אֹרְחוֹתָם - ולא יעקמו את דרכם.
ח. וְאִישׁ אָחִיו לֹא יִדְחָקוּן, גֶּבֶר בִּמְסִלָּתוֹ יֵלֵכוּן - כל אחד מהארבה ילך בדרכו שלו, ולא ידחפו אחד את חבירו, וּבְעַד הַשֶּׁלַח יִפֹּלוּ - למקום שנשלחו - יעופו ויפלו שמה, לֹא יִבְצָעוּ - ואינם ככל אוייב, שבעד בצע כסף ימנע מלהלחם.
ט. בָּעִיר יָשֹׁקּוּ - במרוצתם בעיר, ישמיעו קולם[20], בַּחוֹמָה יְרֻצוּן - ירוצו על החומה, בַּבָּתִּים יַעֲלוּ בְּעַד הַחַלּוֹנִים, יָבֹאוּ כַּגַּנָּב - ובבתים יעלו דרך החלונות - כגנבים.
י. לְפָנָיו רָגְזָה אֶרֶץ, רָעֲשׁוּ שָׁמָיִם - לפני הארבה ירעדו שמים וארץ, שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ - יחשיכו השמש והירח, וְכוֹכָבִים, אָסְפוּ נָגְהָם - יאסף אור הכוכבים. ( ר"ל, צער גדול יהיה בעולם )
כתובים
דברי הימים ב פרק יא
(א) וַיָּבֹא רְחַבְעָם יְרוּשָׁלִַם וַיַּקְהֵל אֶת בֵּית יְהוּדָה וּבִנְיָמִן רחבעם מלך גם על בנימין כי ירושלים ובית המקדש היו בנחלת יהודה ובנימין מֵאָה וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף בָּחוּר עֹשֵׂה מִלְחָמָה לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב אֶת הַמַּמְלָכָה לִרְחַבְעָם: פ (ב) וַיְהִי דְּבַר יְקֹוָק אֶל שְׁמַעְיָהוּ אִישׁ הָאֱלֹהִים לֵאמֹר: (ג) אֱמֹר אֶל רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאֶל כָּל יִשְׂרָאֵל היושבים בארץ בִּיהוּדָה וּבִנְיָמִן לֵאמֹר: (ד) כֹּה אָמַר יְקֹוָק לֹא תַעֲלוּ וְלֹא תִלָּחֲמוּ עִם אֲחֵיכֶם שׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ כִּי מֵאִתִּי נִהְיָה הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּשְׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי יְקֹוָק וַיָּשֻׁבוּ מִלֶּכֶת אֶל יָרָבְעָם: פ (ה) וַיֵּשֶׁב רְחַבְעָם בִּירוּשָׁלִָם וַיִּבֶן עָרִים לְמָצוֹר בִּיהוּדָה רחבעם בנה ערים קטנים וסיבב סביבם מים: (ו) וַיִּבֶן אֶת בֵּית לֶחֶם וְאֶת עֵיטָם וְאֶת תְּקוֹעַ: (ז) וְאֶת בֵּית צוּר וְאֶת שׂוֹכוֹ וְאֶת עֲדֻלָּם: (ח) וְאֶת גַּת וְאֶת מָרֵשָׁה וְאֶת זִיף: (ט) וְאֶת אֲדוֹרַיִם וְאֶת לָכִישׁ וְאֶת עֲזֵקָה: (י) וְאֶת צָרְעָה וְאֶת אַיָּלוֹן וְאֶת חֶבְרוֹן אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וּבְבִנְיָמִן עָרֵי מְצֻרוֹת להיות ערי מבצר: (יא) וַיְחַזֵּק אֶת הַמְּצֻרוֹת בכל זמן וַיִּתֵּן בָּהֶם נְגִידִים שרים ונציבים לשמור על הסדר בעריםוְאֹצְרוֹת מַאֲכָל וְשֶׁמֶן וָיָיִן שיהיו מוכנים לתקופת מצור ממושכת אם בנ"י יחליטו לעלות למלחמה נגדם: (יב) וּבְכָל עִיר וָעִיר צִנּוֹת וּרְמָחִים וַיְחַזְּקֵם לְהַרְבֵּה מְאֹד בכל מיני דרכים לחיזוק וַיְהִי לוֹ יְהוּדָה וּבִנְיָמִן ומרוב חוזק הערים, מלך ישראל אפילו לא עלה להלחם איתו: ס (יג) וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֲשֶׁר בְּכָל גבול יִשְׂרָאֵל הִתְיַצְּבוּ עָלָיו מִכָּל גְּבוּלָם לעמוד בארץ יהודה ולהיות תחת ממלכתו: (יד) כִּי עָזְבוּ הַלְוִיִּם אֶת מִגְרְשֵׁיהֶם וַאֲחֻזָּתָם שהיו להם בארץ של עשרת השבטים וַיֵּלְכוּ לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלִָם כִּי הִזְנִיחָם יָרָבְעָם וּבָנָיו מִכַּהֵן לַיקֹוָק היינו הוא הכריח אותם לעזוב את עבודתם בביהמ"ק ע"י זה שלא נתן להם ללכת ולכן הם נאלצו לעזוב: (טו) וַיַּעֲמֶד לוֹ ירבעם כֹּהֲנִים שלא מבני אהרן שהרי כולם עזבו לירושלים והוא העמידם ב- לַבָּמוֹת וְלַשְּׂעִירִים שדים שנראו בצורת שעירים למי שמאמין בהם וְלָעֲגָלִים אֲשֶׁר עָשָׂה:
משנת ההלכה
פניניה שם מדעי Numida meleagris באנגלית Guinea Fowl
עוף זה מוצאו מאפריקה ומסורת אירופית עליו אינה ברורה דעת החת"ס (שו"ת או"ח קכז) שמשום כך אין להתירו אף על פי שהוא ממשפחת התרנגוליים, וכן בשו"ת מלמד להועיל (יו"ד טו) דעתו נוטה להחמיר לאוסרו.
לעומת זאת הרב קפאח העיד שבתימן היו אוכלים עוף זה וכן נמצאו עדויות שבצפון אפריקה היו אוכלים ולכן יש הרבה המתירים מכיון שמסורת זו תועיל שהרי העוף מצוי באפריקה ולא באירופה ולכן אין על כך מסורת אירופית וכן כתב הרב לוינגר (מזון כשר מן החי עמ' 65) והביא עדות לכשרותו מהרב חנוך הכהן ערנטרוי זצ"ל.
משפחת האווזים והברווזים
בטור (יו"ד פב) כתב "והר"ז הלוי כתב וקבלנו מסורת מאבותינו ומזקנינו הקדמונים שכל עוף שחוטמו רחב וכף רגל רחבה כשל אווז בידוע שאינו דורס וכתב א"א הרא"ש ז"ל וכן מסתבר ויש לאוכלו אם ימצא לו ג' סימנים בגופו ואין לחוש שמא הוא דורס" וכתב על זה הב"י שם "כתבוהו הרא"ש (סי' ס) והרשב"א (סב. ד"ה ומכל מקום) והר"ן (כא: סוד"ה אלא) והרב המגיד (מאכ"א פ"א ה"כ) ונראה שכולם מסכימים לקבלתו וכולם כתבו או כף רגלו רחבה" וכן פסק בשו"ע שם (סעי' ג) "יש אומרים שכל עוף שחרטומו רחב וכף רגלו רחבה כשל אווז, בידוע שאינו דורס, ומותר באכילה אם יש לו שלשה סימנים בגופו". אך הרמ"א השיג עליו שם וכתב " ויש אומרים שאין לסמוך אפילו על זה, ואין לאכול שום עוף אלא במסורת שקבלו בו שהוא טהור, וכן נוהגין ואין לשנות"
לפי"ז אווזים ברווזים וברבורים למיניהם יהיו תלויים במחלוקת זו שלדעת המחבר מכיון שיש להם כף רגל רחבה וחרטום רחב וכמו כן יש להם אצבע יתירה קורקבן נקלף ומעין זפק הרי הם מותרים גם ללא מסורת אך לדעת הרמ"א נצטרך על כל מין מסורת נפרדת ולכן אין להתיר את כל הסוגים
אווז הבית שם מדעי Anser domesticus באנגלית Goose
אווזים ידועים בכל תפוצות ישראל במסורת כשרות ובלשון הפייטנים נקראים "ברבורים" או "ברבורים אבוסים". ואין בעיה כלל בכשרותם מצד חשש עוף טמא אך יש לשים לב שאווזים המפוטמים בעל כרחם יכול להתעורר בהם שאלות טריפות מצד ניקוב הוושט או הקנה או בעיות בכבד ומערכת העיכול ולכן צריך על כך משנה זהירות
אווזים בעלי רגליים שחורות וחרטום שחור אינם שייכים למין זה ויש לחשושש שהם מין אחר ואין עליו מסורת ולפיכך לדעת הרמ"א אסור לאכלם אך אם הרגליים אינם שחורות והחרטום אינו שחור כולו אלא רק קצהו או שיש לו קו שחור הרי זה מין אווז הנאכל במסורת ומותר באכילה[21]
[1] ספורנו
[3] רמב"ן
[10] אבע"ז
[11] ת"א
[14] רמב"ן
[15] רבינו בחיי
[19] ובמכת הארבה במצרים שנאמר בו: "וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם...לְפָנָיו לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ, וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן", היה רק ממין אחד וכאן מ - 4 מינים.
[20] כמו:"...כְּמַשַּׁק גֵּבִים שֹׁקֵק בּוֹ"; ישעיהו לג' ד'.
[21] ועיין בשו" אבנ"ז יו"ד עד לגבי זן אווזים הגדול מהמצוי שאינו נכנס למים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה