מקרא
ויקרא פרק טו
(יח) וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זָרַע וְרָחֲצוּ בַמַּיִם וְטָמְאוּ עַד הָעָרֶב גזירת מלך היא שתטמא האשה בביאה ואין הטעם משום נוגעת בשכבת זרע שהרי מגע בית הסתרים היא ואינו מטמא אלא נגיעה באברים גלויים ולא מקומות מוסתרים[1]:
(יט) וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה דָּם אדמימות מטמא בה ולא לובן כזוב ושכבת זרע שהם לבנים או כל צבע אחר[2] יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ כנוי לערות האשה[3] שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ ואפילו ראתה כל ז' לערב טובלת ומשמשת, אבל בנות ישראל החמירו על עצמן שאפילו רואות טיפת דם כחרדל אחד יושבת עליה ז' נקיים[4] וְכָל הַנֹּגֵעַ בָּהּ יִטְמָא עַד הָעָרֶב:
(כ) וְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁכַּב עָלָיו בְּנִדָּתָהּ יִטְמָא וְכֹל אֲשֶׁר תֵּשֵׁב עָלָיו יִטְמָא:
(כא) וְכָל הַנֹּגֵעַ בְּמִשְׁכָּבָהּ יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד הָעָרֶב:
(כב) וְכָל הַנֹּגֵעַ בְּכָל כְּלִי אֲשֶׁר תֵּשֵׁב עָלָיו יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד הָעָרֶב:
(כג) וְאִם עַל הַמִּשְׁכָּב הוּא אוֹ עַל הַכְּלִי אֲשֶׁר הִוא יֹשֶׁבֶת עָלָיו בְּנָגְעוֹ בוֹ יִטְמָא עַד הָעָרֶב השוכב או היושב על משכבה או על מושבה אפי' לא נגע בה אף הוא בדת טומאה האמור במקרא העליון שטעון כבוס בגדים[5]:
(כד) וְאִם שָׁכֹב יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו כלומר הרי הוא טמא כמוה לענין שהוא אב הטומאה שמטמא אדם וכלים[6] וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים וְכָל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו יִטְמָא: פ
(כה) וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים שלשה ימים בְּלֹא עֶת נִדָּתָהּ כלומר אחרי שנסתיימו ימי נדתה שעברו שבעה ימים מאז שראתה והפסיקה ואז חזרה לראות אוֹ כִי תָזוּב עַל נִדָּתָהּ כלומר שראתה במרוחק מנדתה וקיבלו חז"ל שהוא בתוך אחד עשר יום מסיום ימי הנדה כלומר בתוך שמונה עשרה יום מראייתה הראשונה ראתה שלושה ימים למשל שראתה ביום השתים עשרה שלוש עשרה ארבע עשרה מתחילת ראייתה[7] כָּל יְמֵי זוֹב טֻמְאָתָהּ כִּימֵי נִדָּתָהּ תִּהְיֶה טְמֵאָה הִוא רק שזו אינה טומאת נדה שהיא דבר הרגיל באשה אלא טומאת זיבה שהיא מחמת שינוי ומחלה שהרי אינה אמורה לראות שוב בתוך זמן קצר כל כך מסיום המחזור הקודם:
(כו) כָּל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר תִּשְׁכַּב עָלָיו כָּל יְמֵי זוֹבָהּ כְּמִשְׁכַּב נִדָּתָהּ יִהְיֶה לָּהּ וְכָל הַכְּלִי אֲשֶׁר תֵּשֵׁב עָלָיו טָמֵא יִהְיֶה כְּטֻמְאַת נִדָּתָהּ:
(כז) וְכָל הַנּוֹגֵעַ בָּם יִטְמָא וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד הָעָרֶב:
(כח) וְאִם טָהֲרָה שהפסיקה מִזּוֹבָהּ או שפירושו ואם רוצה להטהר מטומאת זיבתה וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים נקיים שאינה רואה בהם דם כלל ואם תראה סותרת ספירתה וחוזרת לספור מהתחלה וְאַחַר תִּטְהָר על ידי טבילה במקוה:
(כט) וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּקַּח לָהּ שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה וְהֵבִיאָה אוֹתָם אֶל הַכֹּהֵן אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד:
(ל) וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת הָאֶחָד עֹלָה וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְקֹוָק מִזּוֹב טֻמְאָתָהּ:
(לא) וְהִזַּרְתֶּם והפרשתם[8] אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם כל טומאות האמורות למעלה, מבהמות טמאות ועופות טמאים ודגים טמאים ושקצים ורמשים ויולדת ונגעים ונידה ובעלי קריים וזב וזבה, כי כל זה דבר מיאוס וטומאה וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם:
(לב) זֹאת תּוֹרַת הַזָּב שמרומז במקראות אבל לא נתפרש והוא הזב שראה רק פעם אחת שדינו כרואה שכבת זרע[9] וַאֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע לְטָמְאָה בָהּ:
(לג) וחמור מהם - וְהַדָּוָה בְּנִדָּתָהּ וְהַזָּב אֶת זוֹבוֹ לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה וּלְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עִם טְמֵאָה: פ
סליק פרשת מצורע
נביא
ישעיהו פרק נט
א. הֵן, לֹא קָצְרָה יַד יְקֹוָק מֵהוֹשִׁיעַ הנה, לא קצרה יד ה', מלהושיע אתכם, וְלֹא כָבְדָה אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ ואזנו, לא כְּבֵדָה - מלשמוע את תפילתכם,
ב. כִּי אִם אלא, עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם עוונותיכם גורמים, שתהיו מובדלים מה', ולא יושיע אתכם, וְחַטֹּאותֵיכֶם הִסְתִּירוּ פָנִים מִכֶּם מִשְּׁמוֹעַ וחטאתיכם גורמים, שה' יסתיר פניו מלשמוע את תפילותיכם,
ג. כִּי כַפֵּיכֶם נְגֹאֲלוּ בַדָּם כי כפות ידיכם, מלוכלכים בדם נקיים ששפכתם, וְאֶצְבְּעוֹתֵיכֶם בֶּעָוֹן ואצבעות ידיכם, מלוכלכים בשאר עוונות[10], שִׂפְתוֹתֵיכֶם דִּבְּרוּ שֶׁקֶר בשפתותיכם, דברו דברי שקר,לְשׁוֹנְכֶם עַוְלָה תֶהְגֶּה ולשונכם תדבר, דברי עַוְלָה, רֶשַע,
ד. אֵין קֹרֵא בְצֶדֶק אין בכם איש, הקורא לה' בצדק ובאמת, (בכוונת הלב) וְאֵין נִשְׁפָּט בֶּאֱמוּנָה ואין המשפט - משפט נאמן, (שהשופטים מטים את הדין) בָּטוֹחַ עַל תֹּהוּ בוטחים בתוהו, בדבר שאין בו ממש, וְדַבֶּר שָׁוְא ומדברים דברי שקר, הָרוֹ עָמָל, וְהוֹלֵיד אָוֶן המחשבה, נמשלה להריון, והמעשים - ללידה, ואמר, שבמחשבה תחילה, עשו עמל ואון, עשו שקר ומרמה,
ה. בֵּיצֵי צִפְעוֹנִי בִּקֵּעוּ מחשבתם הרעה, שנמשלה לביצים של נחש צפעוני, בָּקְעוּ, ועשו את מחשבתם הרעה, (שיצא מהביצים - נחש צפע), וְקוּרֵי עַכָּבִישׁ יֶאֱרֹגוּ אין תועלת וקיום למעשיהם, כמו קורי העכביש, שאין להם קיום ותועלת, הָאֹכֵל מִבֵּיצֵיהֶם יָמוּת האוכל מביצי הצפעוני - ימות, המתחבר אליהם - סופו שימות ברעתו, וְהַזּוּרֶה והמחמם הביצים (המתחבר לרשעים), כדי שיבקעו[11], תִּבָּקַע אֶפְעֶה יֵצֵא ממנו - אפעה(אפעה = צפעוני), נחש ארסי, שיזיק אותו, (המתחבר אליהם - סופו רעה)
ו. קוּרֵיהֶם לֹא יִהְיוּ לְבֶגֶד, וְלֹא יִתְכַּסּוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם כמו קורי העכביש, שאינם ראויים לעשות מהם בגד ולהתכסות בהם, כך אין קיום ותועלת - במעשיהם הרעים, מַעֲשֵׂיהֶם מַעֲשֵׂי אָוֶן כי מעשיהם, מעשי שקר ומרמה, וּפֹעַל חָמָס בְּכַפֵּיהֶם וכפות ידיהם, מלאים בעושק וגזל.
ז. רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרֻצוּ רגליהם רצות לעשות רע, וִימַהֲרוּ, לִשְׁפֹּךְ דָּם נָקִי והשופטים, ממהרים לשפוך דם נקי, מַחְשְׁבֹתֵיהֶם מַחְשְׁבוֹת אָוֶן מחשבותיהם, מחשבות שקר, שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּמְסִלּוֹתָם וכל הדרכים הסלולות, היו מלאים בשוד ושבר לעוברים שם.
ח. דֶּרֶךְ שָׁלוֹם לֹא יָדָעוּ אינם יודעים ומכירים, כיצד ללכת בדרך של שלום, וְאֵין מִשְׁפָּט בְּמַעְגְּלֹתָם ואין משפט צדק - בדרכיהם, (כמו "...מַעְגַּל צַדִּיק תְּפַלֵּס" ; לעיל כו' ז') נְתִיבוֹתֵיהֶם עִקְּשׁוּ לָהֶם את הדרכים - עִקְמו, שיכשלו בהם ההולכים, כֹּל דֹּרֵךְ בָּהּ לֹא יָדַע שָׁלוֹם כל מי שהולך בדרך, לא ידע שלום, (כי הדרך מלאה בשודדים)
ח. דֶּרֶךְ שָׁלוֹם לֹא יָדָעוּ אינם יודעים ומכירים, כיצד ללכת בדרך של שלום, וְאֵין מִשְׁפָּט בְּמַעְגְּלֹתָם ואין משפט צדק - בדרכיהם, (כמו "...מַעְגַּל צַדִּיק תְּפַלֵּס" ; לעיל כו' ז') נְתִיבוֹתֵיהֶם עִקְּשׁוּ לָהֶם את הדרכים - עִקְמו, שיכשלו בהם ההולכים, כֹּל דֹּרֵךְ בָּהּ לֹא יָדַע שָׁלוֹם כל מי שהולך בדרך, לא ידע שלום, (כי הדרך מלאה בשודדים)
ט. עַל כֵּן, רָחַק מִשְׁפָּט מִמֶּנּוּ בגלל הנהגות רעות אלו, רחק מאתנו משפט ה' בגויים, וְלֹא תַשִּׂיגֵנוּ צְדָקָה והצדקות המובטחות לנו - לא משיגים אותנו, נְקַוֶּה לָאוֹר וְהִנֵּה חֹשֶׁךְ, לִנְגֹהוֹת בַּאֲפֵלוֹת נְהַלֵּךְ אנו מקוים לנוגה (נְגֹהוֹת -רבים של נוֹגָה) ואור (לישועת ה'), אך בחושך ואפילה אנו הולכים, (חשכת הגלות)
י. נְגַשְׁשָׁה כַעִוְרִים קִיר נמשש דרכנו בחשכת הגלות, כדרך העורים, הממששים בלכתם את הקיר, וּכְאֵין עֵינַיִם נְגַשֵּׁשָׁה ונמשש בחושך, כאילו אין לנו עיניים, כָּשַׁלְנוּ בַצָּהֳרַיִם כַּנֶּשֶׁף נכשלנו במכשולות שבדרך, בצהרי היום, כאילו היינו בחשכת הלילה, בָּאַשְׁמַנִּים כַּמֵּתִים בחושך, כמתים בקבר.
יא. נֶהֱמֶה כַדֻּבִּים כֻּלָּנוּ נשמיע כולנו, קול נהמה ויללה- כדובים ההומים ומייללים, וְכַיּוֹנִים הָגֹה נֶהְגֶּה ונשמיע קול הגיה ויללה, כיונים, נְקַוֶּה לַמִּשְׁפָּט וָאַיִן נקוה, שה' יעשה המשפט בגויים, ואין משפט, לִישׁוּעָה רָחֲקָה מִמֶּנּוּ לישועת ה' - ורחוקה היא מלבוא,
יב. כִּי רַבּוּ פְשָׁעֵינוּ נֶגְדֶּךָ, וְחַטֹּאותֵינוּ עָנְתָה בָּנוּ כי פשעינו רבים, והחטאים שעשינו מעידים כנגדנו, כִּי פְשָׁעֵינוּ אִתָּנוּ ועדיין לא שבנו בתשובה, וַעֲוֹנֹתֵינוּ יְדַעֲנוּם ידועים לנו.
יג. פָּשֹׁעַ וְכַחֵשׁ בַּיְקֹוָק אנו פושעים נגד ה', ומכחישים השגחתו בעולם, וְנָסוֹג מֵאַחַר אֱלֹהֵינוּ נסוגים, והולכים מאחרי ה', דַּבֶּר עֹשֶׁק וְסָרָה ומדברים, דברי עושק ושקר, הֹרוֹ מורים (מלשון הוראה) ולומדים, וְהֹגוֹ מִלֵּב דִּבְרֵי שָׁקֶר ומוציאים מליבנו רק דברי שקר.
יד. וְהֻסַּג אָחוֹר מִשְׁפָּט הזמן שיעשה ה' משפט בגויים, נסוג לאחור, וּצְדָקָה מֵרָחוֹק תַּעֲמֹד והצדקות שיעשה לנו ה', עומדות רחוק ומתמהמהת מלבוא, כִּי כָשְׁלָה בָרְחוֹב אֱמֶת ואין אמת ברחובותינו, אלא רק שקר, וּנְכֹחָה לֹא תוּכַל לָבוֹא ולכן, המשפטים הנכוחים והישרים על הגויים, לא יכולים לבוא מן השמים.
טו. וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת מידת האמת, חסרה בישראל, וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל ומשוּלל (לא קיים) בישראל, אדם שסר מהרע, וַיַּרְא יְקֹוָק וכל זה, ראה ה', וַיֵּרַע בְּעֵינָיו כִּי אֵין מִשְׁפָּט והיה רע בעיניו, שאין משפט צדק בישראל.
כתובים
שיר השירים פרק ב
(ט) דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי בריצתו הנאה ובקלות מרוצתו הוא דומה לצבי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים ולאיל קטן הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ הנה הוא כבר עומד מאחורי הקירות של ביתן הכרם שאני יושבת בו מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת מתבונן בי מן החלון מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים מציץ מהחריצים כדי לראות אותי.
והנמשל הוא לומר שהקב"ה כבר מוכן לחזור ולשכון בתוך עמ"י ואפי למהר את הקץ, וכאילו כבר בא ומשגיח על עמ"י ברחמיו ובחמלתו הרבה:
(י) עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי דודי אמר לי קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ תקומי ותלכי, תצאי ממצרים רמז שתסתיים הגלות.
והנמשל הוא שהרי ביום שבנ"י בחרו בהקב"ה ע"י אמונתם כבר שלח את שלוחיו והפלה את אותותיו להוציאם ממצרים:
(יא) כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר כי החורף והקור כבר עברו הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ הגשם עבר ונגמר.
והנמשל הוא שכמו שכשנגמר החורף אין טורח לאנשים ללכת בדרכים, כך נשלמו ימי השעבוד וזמן עבודת הפרך והגיע הזמן להשתחרר ממצרים:
(יב) הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ הפרחים נראו כבר בארץ, שכבר בא האביב עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ הגיע הזמן שאז עוף הזמיר נראה והציפורים שרים וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ וכן קול העוף הנקרא תור נשמע בארצנו, שהוא מגיע בזמן האביב.
והנמשל הוא שמשה ואהרן נמצאים עם עמ"י שהלך במדבר עם עמוד אש וענן ואמרו שירה על הים כשהמצרים טבעו בים סוף ואז קולו של משה נשמע בהר סיני:
(יג) הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ התאנה כבר הוציאה את פגיה [תחילת יצירת פרי התאנה וזה שלב אחד לפני החנטה] וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ והגפנים הם כבר סמדר, [תחילת יצירת הענבים], וכבר נתנו את ריחם הטוב קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ קומי רעיתי היפה, ובואי עמי, ונטייל יחד בשדות בארץ ישראל.
והנמשל הוא שעמ"י באכילת המן התענג בטעימתם של כל הטעמים כדרך של אדם שמתענג מהריחות של פריחת וחנטת הפירות ומכיוון שהתענוג בדרך כ"כ גדול אז לכן נאמר קומי לכי לך:
הרעיה אינה עונה לו, בגלל מבוכתה על שאינה יכולה לבוא, אז לכן אומר הדוד
(יד) יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע אהובתי שאת כיונה (שתמיד נאמנת לזוגה) יפה המסתתרת בחורי הסלע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה ובמקום מוסתר על ידי מדרגה הכי נמוכה ומוסתרת הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ רוצה לראות אותה ביופיה הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ רוצה לשמוע אותה כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה כי הקול שלך נעים לי, ומראיך יפה.
והנמשל הוא שהקב"ה אמר לעמ"י בואי ועמדי לפני מול הר סיני רק אתם ואני ושם אקשיב לדבריכם בעת שתאמרו נעשה ונשמע לאחר שהייתם מוקפים מכל צד בים סוף, הים, המדבר, והמצרים:
עונה הרעיה
(טו) אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים צריכים אנו לאחוז ולתפוס את השועלים שׁוּעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים את אותם השועלים הקטנים שהם משחיתים את הכרמים וּכְרָמֵינוּ סְמָדַר ובפרט עכשיו כשהכרם עדיין לא בגמר בישולו והשועלים עלולים לאכול את הענבים.
והנמשל הוא שכמו שלפני מעמד הר סיני האמונה האהבה של עמ"י עדיין הייתה בתחילתה כמו תחילת התפתחות הגפן – סמדר שזהו הזמן נוח להשחית כך צריך להזהר מאותם שועלים הלא הם הערב רב והאספסוף ששכנעו לעשות את עגל הזהב כי האמונה עדיין לא נשרשה בליבותיהם והם מצאו דרך לעשות פירוד בין עמ"י להקב"ה במשך 40 שנה עד לכניסתם לא"י:
(טז) דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ כל הזמן דודי חושב עלי, ואני חושבת עליו ולרגע האהבה לא מפסיקה הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים הרגיל לרעות בין השושנים, ומדמיינת אני אותו שם, כשיופיו מתמזג ביופי השושנים האדומות והלבנות.
הנמשל הוא שאם כל זה שעמ"י היה רחוק מהקב"ה הוא עדיין לא הלך לערות אצל עם נכר והקב"ה לא בחר עם אחר אבל הוא השרה את שכינתו על משה, אהרן ושבעים זקנים שנמשלים לשושנים בריח מעשיהם וביופי כשרון מעשיהם:
(יז) עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם ממתינה אני לזמן שיתפשט חום השמש וְנָסוּ הַצְּלָלִים ולא יהיה כלל צל, שאז השועלים ילכו למעונם לצל, ואוכל לחמוק להיות עמך ועד אז סֹב חזור על עקבותיך דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי תסתובב ותרוץ כמו צבי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים או כמו איל קטן עַל הָרֵי בָתֶר וחזור למקומך במרוצתך הנאה, שהיא כמרוצת הצבי ועופר האילים, על הרים הנקראים "הרי בתר".
והנמשל הוא שמשה הלך לפייס את הקב"ה לשוב ולהתרצות לעמ"י מהר:
משנת ההלכה
הכשרת המטבח
א. מיקרוגל: - קשה מאד להכשירו ואין להשתמש בו בפסח אלא יקנה חדש ומי שדחוק לו יעשה שאלת חכם.
ב. מדיח כלים: - קשה מאד להכשירו ואין להשתמש בו בפסח.
ג. כיורים: - חרסה – לא ניתן להכשירו על כן יש לצפותו או להכניס בתוכו כיור פלסטיק. - נירוסטה – צריך לנקות את הכיור היטב ולהמתין 24 שעות משימוש בחמץ ומערה עליו מים רותחים וישטפנו מיד אחר כך במים קרים.
ד. ברזי הכיור, והמסננות שבכיור: - מכשירים על ידי שפיכת מים רותחים אחרי ניקוי יסודי.
ה. שיש, ומשטחי עבודה: - אבן, שיש, עץ, או מתכת – מכשירים לאחר שעברו ניקוי יסודי, וצריך לשים לב שלא נשארו פירורים בחורים ובסדקים, ואח"כ יש להמתין 24 שעות משימוש אחרון בחמץ ומגעיל על ידי עירוי מים רותחים וצריך להעביר אבן מלובנת, או מגהץ, תוך כדי שפיכת המים. ומעיקר הדין יכול לחילופין לצפותו בנייר כסף עבה, p.v.c., או כל כיוצ"ב. ומנהג ישראל להכשיר כנ"ל וגם לצפותו. - שיש סינטטי. – מספק שמא נחשב ככלי חרס,אין מועיל לו הכשרה, ולכן מעיקר הדין אחרי הכשרה כנ"ל יש לצפותו, ואם חושש שינזק השיש על ידי ההכשרה מספיק הציפוי לחוד.
ו. מיחם מים, קומקום: - נירוסטה – יש להכשירו על ידי הגעלה וצריך להסיר את האבנית לפני ההגעלה ומה שאינו יורד אינו מעכב. - פלסטיק – אין להשתמש בו בפסח
ז. ארונות מטבח. מקררים. מקפיאים. ארונות איחסון – יש לנקות ניטב ואחר הנקיון לבדוק בחורים ובסדקים לאור פנס ודי בכך מן הדין. ונהגו לצפותם בנייר. מקומות שאי אפשר להגיע עליהם יש לפגמם על ידי חומרי ניקוי.
ח. טוסטרים, מצנמים, וכדומה – קשה מאד להכשירם, ואין להשתמש בהם לפסח.
ט. סירים – צריך לנקותם מכל שומן ולכלוך, וצריך להסיר את הידיות ולנקות תחתיהם, ולאחר המתנת 24 שעות מגעילם במים רותחים. (שבוע הבא בעז"ה יבוארו דיני הגעלה).
י. מחבתות – טפלון – אין להכשירה אפילו על ידי ליבון. – מתכת או נירוסטה – אם רגילים לטגן בה עם שמן יכול להגעילה אבל אם אינו מורח אלא מעט שמן או מרגרינה בכדי שלא יידבר האוכל או שלפעמים מטגן בלא שמן צריך ליבון.
[2] רש"י רשב"ם
[3] אבע"ז
[4] פי' ר' יוסף בכור שור
[7] רש"י
[8] אמרו חז"ל (שבועות יח ע"ב) מכאן אזהרה לבני ישראל שיפרשו מנשותיהן סמוך לוסתן, וכמה, אמר רבינא עונה. וכמה עונה, או יום או לילה. ומפורש במסכת נדה (סג.) שאם היא רגילה לראות דם בחצי היום או בשעה עשירית או באחד עשר מן היום, חייב לפרוש כל אותו היום אבל לא כל הלילה שלה שמותרת לשמש כל הלילה. אי נמי היתה רגילה לראות בשעה שניה מן היום, אותה שעה אסורה לשמש אבל כל הלילה מותרת לשמש, ואם היא רגילה לראות בלילה אפילו בסוף הלילה אסורה לשמש כל אותו הלילה ... וכל מי שאינו פורש מאשתו סמוך לוסתה אפילו הויין לו בנים כבני אהרן מתים שנאמר והזרתם את בני ישראל וגו', וכתיב והדוה בנדתה, וסמיך ליה אחרי מות שני בני אהרן, כלומר אפילו היה לו קודם לכן בנים חשובים כבני אהרן הן מתים בעוון אביהם, שנאמר והזרתם כלומר חייבים אתם להזהיר את בני ישראל שינזרו מנשותיהם סמוך לוסתן כדי שלא יבואו על הנדה, ואם לאו מתים בניהם כמו שמתו בני אהרן בחיי אביהם. רבינו בחיי
[11] זורה עניינו, להוציא הדבר הבלוע, כמו: "... וַיָּזַר אֶת הַגִּזָּה, וַיִּמֶץ טַל מִן הַגִּזָּה מְלוֹא הַסֵּפֶל..." ; שופטים ו' לח'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה