מקרא
(לב) מִפְּנֵי שֵׂיבָה אדם מבוגר בן שבעים ומעלה וי"א בן ששים תָּקוּם נצטוינו לעמוד מפני זקן ות"ח כשרואה אותם וְהָדַרְתָּ ולנהוג כבוד בזקן ות"ח פְּנֵי זָקֵן תלמיד חכם אפילו צעיר בימים[1] וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְקֹוָק: פ
(לג) וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ לא תצערו אֹתוֹ אפילו רק בדיבורים הגורמים לו צער ולא יאמר לו: זכור מעשי אבותיך. היה גר ובא ללמוד תורה, אל יאמר לו: פה שאכל נבלות וטרפות, שקצים ורמשים, בא ללמוד תורה שנאמרה מפי הגבורה[2]:
(לד) כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ נצטוינו בתוספת אהבה לגר יותא מהציווי לכל אחד מישראל כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם:
(לה) לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה היא המדה שמודדים בה נוזלים[3]
הוזהרנו בזה שכל שהסכימו בני מדינה על מדה או משקל מסוימים הרי הם המדות שצריך למוד בהם וכל המשנה ומודד במדה חסרה ממה שהסכימו עליו עבר בלאו זה ובמדינה שיש בה משקלות שבפיקוח השררה שבאותו מקום אסור לשקול במדה אחרת וכן אסור לשנות את אופן המדידה שהדרך למוד בה ולפיכך במקום שנהגו למוד במדה גדולה דברים מסוימים לא ימוד אותה במדה קטנה כגון אם נהגו למוד לפי מדת ק"ג לא ימוד לפי פאונד וכן להיפך[4]:
(לו) מֹאזְנֵי צֶדֶק גוף המאזנים עצמם צריכים להיות בצורה מדוייקת אַבְנֵי צֶדֶק האבנים ששוקלים כנגדם צריכים להיות מדוייקים אֵיפַת צֶדֶק המדה ששוקלים כנגדה מוצקים וְהִין צֶדֶק המדה ששוקלים כנגדה נוזלים יִהְיֶה לָכֶם
נצטוינו שהמשקולו שלנו יהיו מדוייקים לפי המנהג המקובל לשקול באותו מקום ולא ישתמש במשקולות העלולות להפסיד את הלקוח כמו למשל לשקול על ידי שימוש במשקולת שמחלידה[5]
אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
(לז) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי יְקֹוָק: פ
נביא
ישעיהו פרק סו
כב. כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֳדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עֹמְדִים לְפָנַי נְאֻם יְקֹוָק - כי כמו השמים החדשים והארץ החדשה שיבראו בימים ההם ויהיו קיימים לעולם, וקראם חדשים כי הם עומדים בחדושם ולא יבלו כמו שהיו ביום שנבראו כן הם היום, וכן יהיו, וכן הארץ עומדת בחדושה לא תבלה אלא שתולדותיה בלים, וכן אמר שלמה דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם וְשִׁמְכֶם - כך, יתקיים זרע בנ"י, ולא ימחה שמם לעולם כל ימי עולם כימי השמים על הארץ כי לעולם לא יאבד שם ישראל ולא יגלו עוד מארצם כמו שחשבו אלו הגוים שבאו עם גוג ומגוג להלחם על ירושלם שחשבו להגלות את ישראל ולאבד שמם, לפיכך אמר כי כאשר לא יהיה כמו שהם חשבו כי לעולם יעמד זרעכם כעמוד השמים והארץ.
כג. וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר יְקֹוָק - ומידי ראש חודש ומידי שבת, יבואו כל העמים להשתחוות לפני בבית המקדש אנשים חדשים מן עכו"ם אשר ישתחוו לפני לקבל האמונה האמתיית ולהשליך את עצביהם.
כד. וְיָצְאוּ וְרָאוּ - אותם שיבואו מידי חודש ושבת לבית יְקֹוָק, יצאו מחוץ לירושלים, בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי - לראות את פגרי מחנה גוג שפשעו ביְקֹוָק, (בתוך שבעת החודשים שבהם יִקָבְרוּ) כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת- כי התולעים שיאכלו בבשרם - לא ימותו, וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה - והאש הבוערת בהם - לא תכבה, וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר - ויהיו לחרפה ולבזיון, בעיני כל בשר הבאים להשתחוות לפני יְקֹוָק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה