מקרא
(יג) וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם:
(יד) וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אִשָּׁה וְאֶת אִמָּהּ זִמָּה הִוא בָּאֵשׁ יִשְׂרְפוּ אֹתוֹ וְאֶתְהֶן זאת או זאת אם היתה האם אשתו תשרף הבת וכן הפך הדבר[1] וְלֹא תִהְיֶה זִמָּה בְּתוֹכְכֶם:
(טו) וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן שְׁכָבְתּוֹ בִּבְהֵמָה מוֹת יוּמָת וְאֶת הַבְּהֵמָה תַּהֲרֹגוּ שלא תחטיא אחר ויש אומרים להסתיר הקלון[2]:
(טז) וְאִשָּׁה אֲשֶׁר תִּקְרַב אֶל כָּל בְּהֵמָה לְרִבְעָה אֹתָהּ וְהָרַגְתָּ אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַבְּהֵמָה מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם:
(יז) וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח הזכיר הכתוב קיחה באחותו אע"פ שאין לו בה קידושין, בעבור כי האח עם אחותו בבית אחד שוכנים יחד, וכאשר יגבר עליו תאותו יקחנה וימשוך אותה אליו, ואינו צריך לבוא אליה כבא אל אשה זונה וכן דרך הכתוב להזכיר קיחה בכל המתיחדים אֶת אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ וְרָאָה אֶת עֶרְוָתָהּ מכנה אותה בראיה, כי האח עם אחותו ישנים יחד ואין צריך לגלות בגדיה וכן יכנה אותה בלשון ידיעה, והאדם ידע את חוה (בראשית ד, א). וְהִיא תִרְאֶה אֶת עֶרְוָתוֹ שגם היא חמדה בלבה ערותו ורצתה לעשות כן, והזכיר זה באחותו בלבד, בעבור כי כל העריות כאשר יקרב אליה, לרצונה הוא, כי אם לא היתה ברצונה היתה צועקת, אבל אח הישן עם אחותו, אולי שלא מדעתה הערה בה, על כן אמר שגם היא מרצונה תראה את ערותו[3] שהסכימו שניהם על זה[4] חֶסֶד חרפה וקלון[5] הוּא וְנִכְרְתוּ לְעֵינֵי בְּנֵי עַמָּם עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה עֲוֹנוֹ יִשָּׂא:
(יח) וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה דָּוָה כלומר נדה שנקראת חולה בגלל דם המחזור שקיבלה[6] וְגִלָּה אֶת עֶרְוָתָהּ אֶת מְקֹרָהּ הֶעֱרָה גלה וכן כל לשון ערוה גלוי הוא[7] וְהִיא גִּלְּתָה אֶת מְקוֹר דָּמֶיהָ וְנִכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם מִקֶּרֶב עַמָּם:
נביא
הושע פרק ב
ח. לָכֵן הִנְנִי שָׂךְ אֶת דַּרְכֵּךְ בַּסִּירִים, וְגָדַרְתִּי אֶת גְּדֵרָהּ - לכן, אשים לך גדר מקוצים[8], שלא תוכלי לצאת אל הגויים, וּנְתִיבוֹתֶיהָ לֹא תִמְצָא - ולא תמצא את דרכה אליהם.
ט. וְרִדְּפָה אֶת מְאַהֲבֶיהָ, וְלֹא תַשִּׂיג אֹתָם, וּבִקְשָׁתַם וְלֹא תִמְצָא - אף שתרדוף ותבקש את מאהביהָ ( אשור ומצרים ), לא תשיג את עזרתם, וְאָמְרָה אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן - אל ה' ית', כִּי טוֹב לִי אָז, מֵעָתָּה - כי אז, כשסמכתי על ה', טוב היה לי יותר מעתה, שאני סומכת על עזרת הגויים.
י. וְהִיא לֹא יָדְעָה כִּי אָנֹכִי נָתַתִּי לָהּ הַדָּגָן וְהַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר - והיא לא נתנה את ליבה לכך, שאני הוא שנתתי לה דגן תירוש ויצהר, וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהּ וְזָהָב עָשׂוּ לַבָּעַל - ובכסף ובזהב שנתתי לה, עשתה ע"ז.
יא. לָכֵן אָשׁוּב וְלָקַחְתִּי דְגָנִי בְּעִתּוֹ, וְתִירוֹשִׁי בְּמוֹעֲדוֹ - בעת קציר הדגן ובציר הענבים, אקח ואכלה ממנה את הדגן והתירוש, וְהִצַּלְתִּי צַמְרִי וּפִשְׁתִּי, לְכַסּוֹת אֶת עֶרְוָתָהּ - אציל ואסיר מהם את הצמר והפשתן ( שהצאן ימותו והפשתה תכלה ), שנתתי לה לכסות את ערותה.
יב. וְעַתָּה אֲגַלֶּה אֶת נַבְלֻתָהּ לְעֵינֵי מְאַהֲבֶיהָ - ועתה, אגלה לעֵין כֹּל את כיעור מעשיהָ הרעים, וְאִישׁ - מכל מאהביהָ, לֹא יַצִּילֶנָּה מִיָּדִי:
יג. וְהִשְׁבַּתִּי - אבטל ממנה, כָּל מְשׂוֹשָׂהּ, חַגָּהּ חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ וְכֹל מוֹעֲדָהּ - את שמחתה בחגים, בר"ח, בשבתות ובמועדים.
יד. וַהֲשִׁמֹּתִי גַּפְנָהּ וּתְאֵנָתָהּ - אעשה את הגפנים ועצי התאנה שוממים מפירות, אֲשֶׁר אָמְרָה, אֶתְנָה הֵמָּה לִי אֲשֶׁר נָתְנוּ לִי מְאַהֲבָי - שאמרה, שכל הטובה באה לה כאתנן מהגויים, וְשַׂמְתִּים לְיַעַר, וַאֲכָלָתַם חַיַּת הַשָּׂדֶה - ואשים את גפנה ותאנתה הפקר לחית השדה - כעצי היער. ( שהכל יקח האוייב ).
טו. וּפָקַדְתִּי עָלֶיהָ אֶת יְמֵי הַבְּעָלִים, אֲשֶׁר תַּקְטִיר לָהֶם - אזכור להענישה על הימים שהיתה מקטירה לע"ז, וַתַּעַד נִזְמָהּ - שקשטה עצמה בנזמים לפני הע"ז, וְחֶלְיָתָהּ - מין תכשיט, וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי מְאַהֲבֶיהָ, וְאֹתִי שָׁכְחָה נְאֻם ה' - שהלכה אחר העמים ועזבה את ה'.
טז. לָכֵן הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ, וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר, וְדִבַּרְתִּי עַל לִבָּהּ - לכן אפתה אותה ללכת למדבר שהוא מקום שממה, ושם אדבר אל ליבה דברי פיוס שתשוב אלי.
יז. וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ, מִשָּׁם - ובמדבר, כשתתרצה לשוב אלי, אחזיר לה את ענבי הגפנים שעשיתי שממה, וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר, לְפֶתַח תִּקְוָה - ואת עמק יזרעאל, שעשיתי עכור ומושחת בלכתם לגלות, אהפוך להיות נחמד וטוב, כפתח של תקוה לרוב טובה, וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ, וּכְיוֹם עֲלוֹתָהּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם - ושם בכרמים, תרים קולה בשירה כמו בימי נעוריה וכשעלו ממצרים.
יח. וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה', תִּקְרְאִי אִישִׁי, וְלֹא תִקְרְאִי לִי עוֹד בַּעְלִי - שם איש, מורה על חיבה ואהבה, ושם בעל, מורה על אדונות ומורא.
יט. וַהֲסִרֹתִי אֶת שְׁמוֹת הַבְּעָלִים מִפִּיהָ, וְלֹא יִזָּכְרוּ עוֹד בִּשְׁמָם - לא יזכירו עוד בנ"י שם הבעלים בפיהם, ויפנו לעבודת ה'.
כ. וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית בַּיּוֹם הַהוּא, עִם חַיַּת הַשָּׂדֶה וְעִם עוֹף הַשָּׁמַיִם וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה - שה' ישבית כל המזיקים מן העולם כאילו כרתו עימם ברית שלום[9], וְקֶשֶׁת וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה אֶשְׁבּוֹר מִן הָאָרֶץ - יתבטלו כלי המלחמה מן העולם, וְהִשְׁכַּבְתִּים לָבֶטַח - שישבו בארצם בבטחה.
כא. וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם - אקח אותך להיות ארוסתי לעולם, ( שלא ימאס עוד בישראל ), וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט - תהיי מאורסה לי בזכות הצדק והמשפט שתעשי, וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים - ואני אוסיף לך חסד ורחמים.
כב. וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה - תהיי מאורסת לי בארוסין קיימים ונאמנים, וְיָדַעַתְּ אֶת ה' - וידעו בנ"י את ה'[10],
כג. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא אֶעֱנֶה נְאֻם ה' - בזמן הישועה אענה לשמים, שכבייכול מבקשים להוריד מטר, אֶעֱנֶה אֶת הַשָּׁמָיִם - שיורידו מטר על הארץ, וְהֵם יַעֲנוּ אֶת הָאָרֶץ - והשמים יורידו הגשם על הארץ, שכבייכול מבקשת על ירידת המטר.
כד. וְהָאָרֶץ תַּעֲנֶה, אֶת הַדָּגָן וְאֶת הַתִּירוֹשׁ וְאֶת הַיִּצְהָר - והארץ תצמיח את הדגן התירוש והיצהר, וְהֵם יַעֲנוּ אֶת יִזְרְעֶאל - והדגן התירוש והיצהר, "יענו" בצמיחתם לישראל[11], המצפים לפירות .
כה. וּזְרַעְתִּיהָ לִּי בָּאָרֶץ - אזרע את ישראל בארצם, וְרִחַמְתִּי אֶת לֹא רֻחָמָה - וארחם על לא רוחמה, ( על ישראל ) וְאָמַרְתִּי לְלֹא עַמִּי, עַמִּי אַתָּה - ואקרא: "עמי" לישראל שנקראו: "לא עמי", וְהוּא יֹאמַר אֱלֹהָי - וישראל יאמרו: אתה ה' - אלוקַי.
כתובים
דברי הימים ב פרק א
(טז) וּמוֹצָא הַסּוּסִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה היו מִמִּצְרָיִם ששם היו הסוסים מצויין וּמִקְוֵא שם היה מקום שמגדלים את הסוסים לשם היה שולח את סֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְ מִקְוֵא יִקְחוּ בִמְחִיר לפי ערך שויו של כל אחד: (יז) וַיַּעֲלוּ וַיּוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם מֶרְכָּבָה בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה והמצרים היו מוציאים אליו את הכלים כי לא שלח שליחים לתוך מצרים ולכל מרכבה היו 4 סוסים וְכֵן לְכָל מַלְכֵי הַחִתִּים וּמַלְכֵי אֲרָם בְּיָדָם יוֹצִיאוּ שגם הם היו קונים מהמצרים: (יח) וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְקֹוָק וּבַיִת לְמַלְכוּתוֹ לפי מה שראוי והגון למלכותו:
דברי הימים ב פרק ב
(א) וַיִּסְפֹּר שְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ סַבָּל וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף אִישׁ חֹצֵב בָּהָר וּמְנַצְּחִים עֲלֵיהֶם היו רודים ונוגשים בהם שלא יהיו ידיהם נרפות מן המלאכה שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת ומה שכתוב במלכים שהיו שלש מאות היו אלו הרודים על ה-3300 ותחת כל אחד היו 11 איש סה"כ 12 נוגשים על כל הסבלים והחוצבים: פ (ב) וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶל חוּרָם מֶלֶךְ צֹר לֵאמֹר כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִם דָּוִיד אָבִי וַתִּשְׁלַח לוֹ אֲרָזִים מגבול צור לִבְנוֹת לוֹ בַיִת לָשֶׁבֶת בּוֹ: (ג) הִנֵּה אֲנִי בוֹנֶה בַּיִת לְשֵׁם יְקֹוָק אֱלֹהָי לְהַקְדִּישׁ לוֹ נדרי קרבנות לְהַקְטִיר לְפָנָיו מערכת קְטֹרֶת סַמִּים וּמַעֲרֶכֶת תָּמִיד זהו לחם הפנים וְעֹלוֹת להעלות לולַבֹּקֶר וְלָעֶרֶב לַשַּׁבָּתוֹת קרבנות המוספין וְלֶחֳדָשִׁים וּלְמוֹעֲדֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם זֹאת עַל יִשְׂרָאֵל לכן שלמה מבקש ארזים לבנות בניין חזק וטוב שהרי בנ"י ישראל לעולם יצטרכו להקריב את קרבנותיהם: (ד) וְהַבַּיִת אֲשֶׁר אֲנִי בוֹנֶה גָּדוֹל בבניין וביופי ולכן אני צריך את עזרתך ואל תאמר לי להקטין את הבית וכך ולא אצטרך לעזרתם של אחרים כִּי גָדוֹל אֱלֹהֵינוּ מִכָּל הָאֱלֹהִים ולכן א"א להקטינו ולהמעיטו: (ה) וּמִי יַעֲצָר כֹּחַ לִבְנוֹת לוֹ בַיִת ואם כל מה שאנו בונים לו בית אל תחשוב שזה יכיל אותו כִּי הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלֻהוּ ולמרות שאני מלך וּמִי אֲנִי אֲשֶׁר אֶבְנֶה לּוֹ בַיִת וכל הסיבה לבניית הבית היא כִּי אִם לְהַקְטִיר לְפָנָיו: (ו) וְעַתָּה שְׁלַח לִי אִישׁ חָכָם לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת וּבַבַּרְזֶל וּבָאַרְגְּוָן ארגמן וְכַרְמִיל תולעת שני וּתְכֵלֶת וְיֹדֵעַ לְפַתֵּחַ פִּתּוּחִים לחרוט צורות באבנים לעשות במלאכה עִם הַחֲכָמִים אֲשֶׁר עִמִּי בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר הֵכִין דָּוִיד אָבִי: (ז) וּשְׁלַח לִי מארץ צור עֲצֵי אֲרָזִים בְּרוֹשִׁים וְאַלְגּוּמִּים עצים יקרים בצבע אדום והוא גדל במקצתו במים (אלמוגים) מֵהַלְּבָנוֹן שבארצך כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי אֲשֶׁר עֲבָדֶיךָ יוֹדְעִים לִכְרוֹת עֲצֵי לְבָנוֹן לפי הקצב הנצרך לבניית הבית וְהִנֵּה עֲבָדַי עִם עֲבָדֶיךָ לסייעם ולעזרם: (ח) וּלְהָכִין לִי עֵצִים לָרֹב כִּי הַבַּיִת אֲשֶׁר אֲנִי בוֹנֶה גָּדוֹל וְהַפְלֵא שהוא יהיה גדול והפלא יהיה בגדלותו: (ט) וְהִנֵּה לַחֹטְבִים לְכֹרְתֵי הָעֵצִים נָתַתִּי אתן חִטִּים מַכּוֹת חיטים כתותות היינו מאכל ומשתה לַעֲבָדֶיךָ כֹּרִים מידה של 30 סאה עֶשְׂרִים אֶלֶף וּשְׂעֹרִים כֹּרִים עֶשְׂרִים אָלֶף וְיַיִן בַּתִּיםמידה של 3 סאין עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף: פ (י) וַיֹּאמֶר חוּרָם מֶלֶךְ צֹר בִּכְתָב וַיִּשְׁלַח אֶל שְׁלֹמֹה בְּאַהֲבַת יְקֹוָק אֶת עַמּוֹ נְתָנְךָ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מעבור שהקב"ה אוהב את עמו לכן הוא העמיד אותך עליהם למלך לפאר ולעזר: (יא) וַיֹּאמֶר חוּרָם בָּרוּךְ יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִיד הַמֶּלֶךְ בֵּן חָכָם יוֹדֵעַ שֵׂכֶל וּבִינָה אֲשֶׁר יִבְנֶה שיהיה בונה בַּיִת לַיקֹוָק וּבַיִת לְמַלְכוּתוֹ שיהיה לפי הכבוד והפאר הנדרש: (יב) וְעַתָּה שָׁלַחְתִּי אִישׁ חָכָם יוֹדֵעַ בִּינָה שהיה גם אומן לְחוּרָם אָבִי ועכשיו הוא אומן שלי:
משנת ההלכה
א. המהדרים שלא להשתמש לאחר הפסח בחמץ גמור שנמכר בפסח (אפילו אם המכירה נעשתה כהלכה), נזהרים מהמוצרים הבאים:
ב. א. מוצרי מאפה – ישנן מאפיות, קונדיטוריות ופיצריות המכינות בצק לפני פסח, מקפיאים אותו ואופים ממנו לאחר הפסח. מוצרים אלו משווקים בימים הסמוכים לפסח.
ג. ב. מוצרי חמץ – ישנם מוצרים בעלי חיי מדף ארוכים המיוצרים לפני פסח ומשווקים במשך תקופה ארוכה לאחר הפסח. יש שמיד לאחר פסח משווקים מוצרים אלו מיצור שלאחר פסח, ולאחר תקופה משווקים מיצור שלפני פסח (באיחסון ממושך מוצרים אלו כגון פסטה, עלולים להתליע).
ד. דוגמאות למאכלים: ביסקוויטים, וופלים, קרקרים, אטריות, שקדי מרק, ביגלך, שוקולד וגלידות עם שברי עוגיות, בירה, וויסקי.
ה. אלו הרוצים להדר שלא להשתמש אפילו בתערובת חמץ, צריכים לדעת שבמוצרים רבים מעורבים מרכיבי חמץ, כגון: לתת, גלוטן, משפרי אפיה, פרורי לחם, שברי ביסקוויטים ועוד.
ו. מוצרים אלו משווקים במשך תקופה ארוכה, לעיתים אף יותר משנה. קשה לסמוך על תאריך הייצור היות והוא מעיד רק על תאריך האריזה של המוצר הסופי ולא על תאריך היצור של המרכיבים השונים, כך שקיים קושי גדול להקפיד על חומרה זו. בפרט שלאחרונה מפעלים רבים אינם מציינים את קוד תאריך היצור.
ז. דוגמאות למאכלים: מוצרי סויה (נקניקיות וכדומה), אבקת מרק, דגני בוקר, ממתקים, דייסות.
ח. יש לציין שישנם מפעלים המשתמשים בשיירי דברי מאפה שהוחזרו למפעל ממוצרים שנאפו לפני הפסח, טוחנים אותם ומערבבים במוצרים חדשים הנאפים לאחר הפסח כגון עוגות, וופלים ועוד.
ט. קמח מלא שנטחן בטחינה מיוחדת ללא תולעים (כגון: חברות “טבעי נקי”, “חמד”) – קמח זה נטחן כל השנה בטחינה יבשה ואין בו חשש חמץ שעבר עליו הפסח.
י. קמח מלא שנטחן בטחנת קמח רגילה –המשווק בחנויות טבע בתור “קמח 70%” (שהוא בד”כ הקמח המשמש להכנת “לחם אחיד”)-מיוצר מחיטה רחוצה במים.
[1] אבע"ז
[2] אבע"ז פי' ר' יוסף בכור שור חזקוני
[3] רמב"ן
[4] אבע"ז
[5] ת"א רש"י רמב"ן
[6] אבע"ז
[7] רש"י
[8] כמו: "...הסר משוכתו והיה לבער..." ; ישעיהו ה' ה'.
[9] ( כמו שניבא ישעיהו: "זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד...לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי אָמַר ה'" ; ישעיהו סה' כה') ,
[10] ( כמו: "...כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם נְאֻם ה' " ; ירמיהו לא' לג' )
[11] ישראל נקראו: "יזרעאל", לאמֹר: ה' "יזרע" אותם בארצם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה