מקרא
ויקרא פרק כ
(א) וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
(ב) וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תֹּאמַר אִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ מוֹת יוּמָת על ידי פסיקת בית דין עַם הָאָרֶץ יִרְגְּמֻהוּ בָאָבֶן לומר שכל אנשי הארץ כל ישראל חייבין להקדים ולסקלו, כי לכולם יזיק, כי גורם לשכינה שתסתלק מישראל[1]:
(ג) וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא אם לא יהיו עדים והתראה ולא יסקל וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ כִּי מִזַּרְעוֹ נָתַן לַמֹּלֶךְ לְמַעַן טַמֵּא אֶת מִקְדָּשִׁי את כנסת ישראל המקודשת לי[2] וּלְחַלֵּל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי:
(ד) וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ עַם הָאָרֶץ אֶת עֵינֵיהֶם מִן הָאִישׁ הַהוּא שיש עדים ואסור בידם ואינם רוצים להורגו, אז אשים פני בו ובמשפחתו, כלומר, בכל מסייעיו ומחזיקיו ואעבירם מן העולם[3] בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ לְבִלְתִּי הָמִית אֹתוֹ:
(ה) וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ מסייעיו נקראים משפחתו[4] וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ וְאֵת כָּל הַזֹּנִים אַחֲרָיו כל מסייעיו חשובים בעיני כזונים אחריו[5] לִזְנוֹת אַחֲרֵי הַמֹּלֶךְ מִקֶּרֶב עַמָּם:
(ו) וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תִּפְנֶה אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים לִזְנֹת אַחֲרֵיהֶם וְנָתַתִּי אֶת פָּנַי בַּנֶּפֶשׁ הַהִוא וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ כאשר אכרית הנותן מזרעו למולך בסתר או בגלוי אם לא ימיתוהו עם הארץ כן אכרית הזונה מאחרי לפנות אל האובות[6]:
נביא
פתיחה לתרי עשר
תרי עשר הוא אוסף של שנים עשר ספרי נביאים קצרים (שנים עשר בארמית = תרי עשר) שקובצו לספר אחד החותם את "נביאים אחרונים" ונכתבו על ידי אנשי כנסת הגדולה[7] כמבואר במסכת בבא בתרא (יד:)
הספר עוסק בנבואות שנאמרו מן עוזיה המלך עד שבא אלכסנדר מוקדון, 327 שנים
ספרי תרי עשר הם:
בימי בית ראשון
· יונה- סיפורו של יונה בן אמיתי, על פי המדרש תלמידו של אלישע. היחיד מספרי תרי עשר המובא כסיפור, ולא כנבואה.
בימי בית שני
סדרן של נביאים
בגמ' שם שאלו הרי הושע קדם לירמיה יחזקאל וישעיה דכתיב (הושע א') "תחלת דבר ה' בהושע" וכי עם הושע דבר תחלה והלא ממשה ועד הושע כמה נביאים היו וא"ר יוחנן שהיה תחלה לארבעה נביאים שנתנבאו באותו הפרק בימי אותם המלכים עוזיה יותם אחז יחזקיה ואלו הן הושע וישעיה עמוס ומיכה[8] והם קדמו לישעיהו וכו' ולפי הסדר היה צריך להקדים את הושע בתחילה לפני ירמיה ומתרצת הגמ' שמתוך קטנו של ספר הושע חששו שיאבד והוצרך לערבו עם שאר הנבואות הקטנות שעיקרן חגי זכריה ומלאכי שהם אחרונים והיו סוף נביאים שהן היו בבית שני בשנת שתים לדריוש האחרון
בעז"ה להלן יבוארו בתחילת כל ספר פתיחה קצרה על תקופת הנביא ודברי חז"ל שנאמרו עליו
ספר הושע
גדולתו של הושע
במסכת פסחים (פז.) נאמר "דבר ה' אשר היה אל הושע וגו' בימי עזיהו יותם אחז יחזקיה מלך יהודה בפרק אחד נתנבאו ארבעה נביאים וגדול שבכולן הושע שנאמר (הושע א) תחלת דבר ה' בהושע וכי בהושע דבר תחלה והלא ממשה עד הושע כמה נביאים אמר רבי יוחנן תחלה לארבעה נביאים שנתנבאו באותו הפרק ואלו הן הושע ישעיה עמוס ומיכה
הושע בן בארי והושע בן אלה
הושע בן בארי איננו הושע בן אלה ... ותחלת נבואת זה הנביא על מלכות ירבעם בן יואש מלך ישראל ארבעי' שנה לפני גלות שמרון שהיתה בימי הושע בן אלה (אבע"ז ריש הושע)
נישואיו לאשת זנונים והאם הינו משל או באמת היה כן
מדברי חז"ל משמע שכך היה באמת מסופר שם בגמ' - אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע - בניך חטאו, והיה לו להושע לומר בניך הם בני חנוניך הם בני אברהם יצחק ויעקב גלגל רחמיך עליהן ולא דיו שלא אמר כך אלא אמר הושע לפניו רבונו של עולם כל העולם שלך הוא העבירם באומה אחרת אמר הקדוש ברוך הוא מה אעשה לזקן זה (הושע) אומר לו לך וקח אשה זונה שתלד לך בנים זנונים ספק שלך ספק של אחרים[9] ואחר כך אומר לו שלחה מעל פניך אם הוא יכול לשלוח אף אני אשלח את ישראל שנאמר (הושע א) ויאמר ה' אל הושע לך קח לך אשת זנונים[10] וילדי זנונים וכתיב וילך ויקח את גמר בת דבלים[11] ... ותהר ותלד לו בן ויאמר ה' אליו קרא שמו יזרעאל (על שם העתיד שיזרעו בגולה) ... ותהר עוד ותלד בת ויאמר לו קרא שמה לא רחמה כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל כי נשא אשא להם ותהר ותלד בן ויאמר (ה' אליו) קרא שמו לא עמי כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם. לאחר שנולדו [לו] שני בנים ובת אחת אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע לא היה לך ללמוד ממשה רבך שכיון שדברתי עמו פירש מן האשה אף אתה בדול עצמך ממנה אמר לו רבונו של עולם יש לי בנים ממנה ואין אני יכול להוציאה ולא לגרשה אמר ליה הקדוש ברוך הוא ומה אתה שאשתך זונה ובניך [בני] זנונים ואין אתה יודע אם שלך הן אם של אחרים הן כך ישראל שהן בני בני בחוני בני אברהם יצחק ויעקב אחד מארבעה קנינין שקניתי בעולמי ...דכתיב (שמות טו) עם זו קנית ואתה אמרת העבירם באומה אחרת כיון שידע שחטא עמד לבקש רחמים על עצמו אמר לו הקדוש ברוך הוא עד שאתה מבקש רחמים על עצמך בקש רחמים על ישראל שגזרתי עליהם שלש גזירות בעבורך עמד ובקש רחמים ובטל גזירה והתחיל לברכן.... וכעין זה באליהו זוטא פרשה ט
ובמאירי שם מבואר שאנו למדים ממעשה זה של הושע כמה קשין גירושין שהרי התירו ליחד ולא התירו לגרש מ"מ כל שיש לו לאדם בנים הימנה הדבר מכוער יותר והוא שאמרו דרך הערה בספור משלי הנבואה שאמר לו הושע להקב"ה רבונו של עולם יש לי בנים הימנה ואיני יכול לגרשה ולא להוציאה
אמנם התרגום יונתן בהושע שם תירגם את כל הענין כמשל ותוכחה לישראלו כתב באבן עזרא אמר אברה' המחבר חלילה חלילה שיצוה השם לקחת אשת זנוני' ולהוליד ילדי זנונים והאומר דיו לעבד להיות כרבו לא נאמר על זה, והנכון בעיני כי זה הנביא היה רואה במראות נבואה בחלום הלילה שהשם אמר לו לך קח לך אשת זנונים והלך ולקח אשה ידועה והרתה וילדה כל זה במראות הנבואה וכן כתב ברד"ק וכל זה היה במראה הנבואה לא שלקח הושע הנביא אשת זנונים, אף על פי שנמצא בדברי רבותינו ז"ל שהענין כמשמעו... ויונתן תרגם הענין על דרך משל ונכון הוא פירושו
ובמלבי"ם כתב "הנה המפ' נתקשה להם הענין איך צוה ה' להנביא לקחת אשת זנונים? וע"כ יאמר הראב"ע שזה היה רק במראה הנבואה, והת"י יפרשו בדרך משל ואין מזה הכרח, כי הושע לא היה כהן וזונה אינה אסורה לישראל, והלא מצאנו שצוה ה' להנביא גם דברים שלא יאותו כפי חקי התורה והיה הוראת שעה, כמו שצוה ליחזקאל לגלח בתער פאת ראשו וזקנו, ואליהו הקריב בשעת איסור הבמות"
יחוסו
אביו של הושע בארי היה נביא ומחמת מיעוט נבואותיו לא היה בהם כדי ספר כמבואר בויקרא רבה (וילנא) (פרשת תזריע פרשה טו סימן ב) "אמר רבי אחא אפילו רוח הקודש ששורה על הנביאים אינו שורה אלא במשקל יש שמתנבא ספר אחד ויש שנים אמר רבי סימון שני דברים נתנבא בארי ולא היה בהם כדי ספר ונטפלו בישעיה ואלו הן (ישעיה ח) וכי יאמרו אליכם דרשו אל האובות ואל הידעונים וחברו ומים תכן במדה"
הושע היה משבט ראובן כמבואר בפסיקתא דרב כהנא פיסקא כד כת' וישב ראובן אל הבור וגומ' (בראשית לז: כט)... ורבנין אמרין אמר לו הקב"ה אתה אתה ביקשת להחזיר את הבן החביב לאביו, חייך שבן בנך מחזיר את ישראל לאביהם שבשמים, ואיזה זה, זה הושע, מה שכתוב דבר י"י אשר היה אל הושע בן בארי (הושע א: א), וכתיב בְּאֵרָה בְנוֹ אֲשֶׁר הֶגְלָה תִּלְּגַת פִּלְנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשֻּׁר הוּא נָשִׂיא לָראוּבֵנִי (דברי הימים א' ה: ו). ולמה נקרא שמו בארה, שהוא בארה של תורה. ולמה מת בארה בגולה, בשביל שיחזרו עשרת השבטים בזכותו. ולמה מת משה במדבר, בשביל שיחזור דור המדבר בזכותו. ר' ברכיה א', א' לו הקב"ה אתה פתחתה בתשובה תחילה חייך שבן בנך בא ופותח בתשובה תחילה שובה ישראל (הושע יד: ב).
תחילת נבואתו
נבואתו הראשונה של הושע מבואר במכילתא (בשלח - מסכתא דשירה פרשה ז) היתה הנבואה הכתובה בפרק י גפן בוקק ישראל וגו' "ולמה נכתב כאן לפי שאין מוקדם ומאוחר בתורה"
הושע הנביא קבל מזכריה בשנת 3090 לבריאת העולם, ועמוס נתנבא בלבד בימי עוזיהו וקבל מהושע. וישעיה קבל מעמוס והתנבא גם בימי עוזיה, ואם כן הושע המקבל הי"ב, ועמוס הי"ג, וישעיה הי"ד, ומיכה הט"ו.
התנבא בימי עוזיה מלך יהודה וירבעם בין יואש מלך ישראל שנת 3114 ובימי יותם בן עוזיה מלך יהודה 3167 ובימי אחז מלך יהודה 3183 ובימי חזקיה בן אחז מלך יהודה 3199
מותו וקבורתו של הושע
כתב שלשלת הקבלה י"ט, קבלתי מזקני הדור בסלוניקי שקבלה אצלם שהושע הנביא מת בבבל וצוה לפני מותו שיקברוהו בארץ ישראל ולפי שהדרך היה ארוך ומסוכן צוה שישימוהו תוך הארון תיכף אחר מותו ויקשרו הארון אל הגמל ויניחוהו שילך לו מאליו ובמקום שינוח הגמל שם תהא קבורתו וכן עשו והגמל הלך בלי שום נזק ומוקש עד גליל העליון היא צפת במקום בית חיים של ישראל, ועל פי המכתב שהיה בארון הכירוהו היהודים ויקברוהו שם בכבוד, עכ"ל, ובצפת בבית החיים מערה נקבר הושע ואביו בארי (גלילות ארץ ישראל)
משנת ההלכה
חמץ שעבר עליו הפסח
א. חכמים אסרו לאכול וליהנות מחמץ שעבר עליו הפסח והיה ברשותו של יהודי ולא קיים בו את מצוות הביעור. אמנם חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח אינו אסור כלל מכיון שאין מוטל עליו חובת ביעור. ולכן נהגו לעשות "מכירת חמץ" לפני פסח לנכרי ועל יד כך אין בו חובת ביעור. ולפיכך חנויות של נכרים מותר לקנות מהם חמץ אחר הפסח אע"ג שאותו חמץ היה ברשותם כל ימי הפסח ובכלל זה חנויות הדיוטי פרי בחו"ל.
ב. חנויות השייכים ליהודים או שיש להם זיכיון מאת חברה נכרית אבל המפעילים יהודים לאחר הפסח מותר לקנות מהם רק חמץ שנמכר לגוי כדין. ויש להקפיד לקנות רק ממי שבידו תעודה שמכר את חמצו כדין.
ג. מותר לקנות בבית מרקחת תרופות וויטמינים אפילו אם לא נמכרו לגוי בפסח
ד. אמנם כל זה בחנויות שבימות הפסח לא מכרו חמץ אבל חנויות של יהודים שמכרו חמץ, למשל "וויסקי" "וודקה" וכדומה בימי הפסח, אע"פ שחלק מן הפוסקים מתירים וסוברים שהחמץ שנמכר בימות הפסח הרי הוא כגזל מן הנכרי, אבל אינו מבטל את המכירה שנעשתה, ולכן על שאר החמץ אין בו משום חמץ שעבר עליו הפסח. מ"מ הרבה מן הפוסקים סבורים שאין מכירה זו מועילה כלל שהרי עיקרה של מכירת חמץ היא גילוי דעת שאינו רוצה בחמץ ובכך שמוכר חמץ בפסח מעשיו מוכיחים שמהמכירה בטילה וממילא שייך כאן איסור "חמץ שעבר עליו הפסח". אף על פי שיש להם תעודת מכירת חמץ.
ה. ולכן מן הראוי אם אפשר יש להימנע מלקנות בחנויות שבבעלות או בזיכיון יהודי שמכרו חמץ בימות הפסח אפילו אם יש להם תעודת מכירת חמץ. ומקומות שאין להם תעודת מכירת חמץ אין לקנות בהם כלל.
ו. חנות הדיוטי פרי בנתב"ג "ג'יימס ריצ'רדסון" מוכרת חמץ גמור בפסח ואין לקנות שם חמץ[12] לאחר הפסח.
[1] רמב"ן
[2] רמב"ן
[3] פי' ר' יוסף בכור שור
[4] ת"א
[5] פי' ר' יוסף בכור שור
[6] אבע"ז
[8] בארבעה נביאים הללו כתיב כן חוץ ממיכה שלא היה בימי עוזיהו אבל היה בימי יותם אחז יחזקיה (רש"י שם) ועיין במהרש"א חידושי אגדות שם ד' נביאים כו' שהקשה על רש"י "שמיכה לא מצינו שנתנבא אלא בימי יותם ויש ליישב ודו"ק" ויעוין בתוס' פסחים פז. שכתבו "אע"ג דבמיכה לא כתיב ביה עוזיהו אלא בימי יותם אחז יחזקיהו מ"מ כיון דכתיב קרא סתם י"ל שבתחלת מלכות יותם נתנבא ואז היה עדיין עוזיהו חי אלא שנתנגע ומלך יותם בנו תחתיו בימיו"
[9] ואע"פ שרוב בעילות הולכות אחר הבעל הכא שהיה זקן שאני ומשום הכי מיושב מה שאמר מה אעשה לזקן זה כו' ודו"ק (מהרש"ל שם)
[10] כתב בסדר הדורות "אשת זנונים דהושע גומר בת דבלים היא אשת ירבעם ועליה התנבא עמוס אשתך בעיר תזנה והיא לא הרשיעה את בעלה כמו איזבל, וכנראה מקראי שהלכה לדרוש מאחיה השילוני מחולת בנה והקב"ה דקאמר הכי להנביא להורות על אשת זנונים מעיקרא אשת ירבעם ועתה היא תקנה, והיא ניצוץ תמר ורחב ובתמר כתיב והיא הרה לזנונים ואמרו חז"ל גומר בת דבלים שהכל גומרין ודשין בה כי יפה היא מאד כן היה בתמר שהיו דשין ער ואונן מבפנים וזורין מבחוץ גם רחב זונה היתה לכן נקראת אשת זנונים מב' זנונים (גלגולי נשמות)":
[11] אמר רב שנקראה כך "שהכל גומרים בה (תאוותם וביאתם) בת דבלים דבה רעה בת דבה רעה ושמואל אמר שמתוקה בפי הכל כדבלה ורבי יוחנן אמר שהכל דשין בה כדבלה דבר אחר גמר אמר רבי יהודה שבקשו לגמר ממונן של ישראל בימיה רבי יוחנן אמר בזזו וגמרו"
[12] על פי פירסומי הרבנות בחנות הקטנה הממוקמת ליד שער D7 מבצעים מכירת חמץ והיא סגורה כל ימי הפסח ובשבתתו ובחגים אמנם צריך לברר האם הסחורה מגיעה מהמחסן הכללי שממנו מספקים אף לחנות הגדולה והאם נעשה בו מכירת חמץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה