יום שישי, 1 באוגוסט 2014

פרשת דברים יום ו'

מקרא

דברים פרק ג

 (ו) וַנַּחֲרֵם אוֹתָם כַּאֲשֶׁר עָשִׂינוּ לְסִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הַחֲרֵם כָּל עִיר מְתִם גברים[1] הַנָּשִׁים וְהַטָּף:

(ז) וְכָל הַבְּהֵמָה וּשְׁלַל הֶעָרִים בַּזּוֹנוּ לָנוּ:

(ח) וַנִּקַּח בָּעֵת הַהִוא אֶת הָאָרֶץ מִיַּד שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִנַּחַל אַרְנֹן עַד הַר חֶרְמוֹן:

(ט) צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי שכבשוהו מיד הצידונים יִקְרְאוּ לוֹ שְׂנִיר שלג בלשון כנען כלומר הר השלג[2]:

(י) כֹּל עָרֵי הַמִּישֹׁר וְכָל הַגִּלְעָד וְכָל הַבָּשָׁן עַד סַלְכָה וְאֶדְרֶעִי עָרֵי מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן:

(יא) כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים כי ממלחמת אמרפל וחבריו נשארו רפאים רבים ואותם הנשארים הכו אותם בני עמון וממלחמת העמונים נשאר הוא לבדו ובהיותו גבור כגבורת שאר הרפאים לכן מלך[3] הִנֵּה עַרְשׂוֹ מיטת תינוק שלו[4] עֶרֶשׂ בַּרְזֶל כיון שלא יכלה ערש עץ לשאת את משקלו[5] שכשהיה תינוק קטן היה חזק מאד ובהשתטחו היה משבר ערש של עץ לכן עשו לו עריסה של ברזל[6] הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן עדיין מונחת שם במקום שנתגדל בקטנותו לתמהון שהיה גדול בקטנותו כל כך אבל מטת אדם גדול אין רגילים להצניע במקום אחד כי בהרבה מקומות יש לו מטות[7] תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ גדול[8]:
(יב) וְאֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אשר[9] - יָרַשְׁנוּ בָּעֵת הַהִוא מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל נַחַל אַרְנֹן וַחֲצִי הַר הַגִּלְעָד וְעָרָיו נָתַתִּי לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי:

(יג) וְיֶתֶר הַגִּלְעָד וְכָל הַבָּשָׁן מַמְלֶכֶת עוֹג נָתַתִּי לַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה כֹּל חֶבֶל הָאַרְגֹּב לְכָל הַבָּשָׁן הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים:

(יד) יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לָקַח אֶת כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב עַד גְּבוּל הַגְּשׁוּרִי וְהַמַּעֲכָתִי שמם של שני אומות[10]  וַיִּקְרָא אֹתָם עַל שְׁמוֹ אֶת הַבָּשָׁן חַוֹּת יָאִיר עַד הַיּוֹם הַזֶּה:

(טו) וּלְמָכִיר נָתַתִּי אֶת הַגִּלְעָד:

(טז) וְלָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי נָתַתִּי מִן הַגִּלְעָד וְעַד נַחַל אַרְנֹן תּוֹךְ הַנַּחַל וּגְבֻל כאן הגבול ולא יותר[11] וְעַד יַבֹּק שם של נחל הַנַּחַל גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן:
(יז) וְהָעֲרָבָה וְהַיַּרְדֵּן וּגְבֻל מִכִּנֶּרֶת וְעַד יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּחַת אַשְׁדֹּת מקום שנשפכים המים ומזנקים מ -  הַפִּסְגָּה מִזְרָחָה:
(יח) וָאֲצַו אֶתְכֶם בני גד ובני ראובן וחצי שבט מנשה[12] בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם נָתַן לָכֶם אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ לִפְנֵי אֲחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל בְּנֵי חָיִל:
(יט) רַק נְשֵׁיכֶם וְטַפְּכֶם וּמִקְנֵכֶם יָדַעְתִּי כִּי מִקְנֶה רַב לָכֶם וצריכים אתם למקום הזה שהוא מרעה[13] יֵשְׁבוּ בְּעָרֵיכֶם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם:

(כ) עַד אֲשֶׁר יָנִיחַ יְקֹוָק לַאֲחֵיכֶם כָּכֶם וְיָרְשׁוּ גַם הֵם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָהֶם בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְשַׁבְתֶּם אִישׁ לִירֻשָּׁתוֹ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם:

(כא) וְאֶת יְהוֹשׁוּעַ צִוֵּיתִי לבל יירא מהעמים[14] בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר עֵינֶיךָ הָרֹאֹת אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם לִשְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה סיחון ועוג[15] כֵּן יַעֲשֶׂה יְקֹוָק לְכָל הַמַּמְלָכוֹת אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר שָׁמָּה:

(כב) לֹא תִּירָאוּם כִּי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם: ס



נביא

זכריה פרק ח

יא. וְעַתָּה - וכעת, בשנה הרביעית לדריוש, ב - ד' בכסלו, אתן ברכה במעשה ידיכם,  (תחילת הנבואה בפרק ז') לֹא כַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אֲנִי לִשְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה נְאֻם ה' צְבָאוֹת – ולא כמו בימים הראשונים, שלפני יום כד' בכסלו בשנת שתיים לדריוש (יום תחילת הבניה), שנתתי מארה וקללה במעשה ידיכם.
 יב. כִּי זֶרַע הַשָּׁלוֹם - מה שתזרעו - תקצרו, וכך יבוא שלום בין איש לרעהו, הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ, וְהָאָרֶץ תִּתֵּן אֶת יְבוּלָהּ, וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם,  וְהִנְחַלְתִּי אֶת שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה אֶת כָּל אֵלֶּה - ואת כל הטובות האלה ינחלו בנ"י.
יג. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר הֱיִיתֶם קְלָלָה בַּגּוֹיִם, בֵּית יְהוּדָה וּבֵית יִשְׂרָאֵל - כמו שהייתם סמל של קללה בין הגויים, וכשקללו אמרו: תהיה מקולל כיהודים המקוללים, כֵּן אוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם וִהְיִיתֶם בְּרָכָה -כך כעת אושיע אתכם ותהיו סמל של ברכה, ויאמרו בברכתם: ישימך ה' כיהודים המבורכים, אַל תִּירָאוּ תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶם - לכן, אל תפחדו, וחזקו ידיכם לבנות הבית.
יד. כִּי כֹה אָמַר ה' צְבָאוֹת,  כַּאֲשֶׁר זָמַמְתִּי לְהָרַע לָכֶם, בְּהַקְצִיף אֲבֹתֵיכֶם אֹתִי אָמַר ה' צְבָאוֹת - כמו שחשבתי להרע לכם, כשהכעיסו אותי אבותיכם במעשיהם, וְלֹא נִחָמְתִּי - ולא התחרטתי מהרעה והבאתי אותה עליכם.
טו. כֵּן שַׁבְתִּי זָמַמְתִּי בַּיָּמִים הָאֵלֶּה, לְהֵיטִיב אֶת יְרוּשָׁלִַם וְאֶת בֵּית יְהוּדָה - כך, בימים האלה, אשוב לחשוב עליכם להטיב לכם,  אַל תִּירָאוּ - לכן אל תיראו.
טז. אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ, דַּבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ - ולא אחד בפה ואחד בלב, אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם - שהמשפט יהיה משפט אמת, שיביא שלום בין בעלי הדין.
יז. וְאִישׁ אֶת רָעַת רֵעֵהוּ אַל תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם -  (הזהירם על שנאת חנם, והיא שהחריבה בית המקדש שני). וּשְׁבֻעַת שֶׁקֶר אַל תֶּאֱהָבוּ, כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׂנֵאתִי נְאֻם ה'  - כי את כל אלה אני שונא.
יח. וַיְהִי דְּבַר ה' צְבָאוֹת אֵלַי לֵאמֹר:
יט. כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי - יז' בתמוז,(שנבקעה העיר) וְצוֹם הַחֲמִישִׁי - ט' באב, (חורבן הבית) וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי - צום גדליה, (על שנרצח גדליה בן אחיקם) וְצוֹם הָעֲשִׂירִי - עשרה בטבת, (תחילת המצור על ירושלים)יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים - יהפכו לעתיד לבוא לימי שמחה ומועד, וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ - בתנאי שתאהבו לעשות משפט אמת, ושלום בין איש לרעהו.



כתובים

איכה פרק ה

א. זְכֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ - זכור ה' הצרות הרבות שהגיעו עלינו, הבט ותראה את החרפה שלנו.
ב. נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים - ארץ ישראל נתנה לזרים, בתינו עברו לידי עמים נכרים.
ג. יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת - נהיינו כמו יתומים שיאן להם אב, ואמותינו נהיו כמו אלמנות.
ד. מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ עֵצֵינוּ בִּמְחִיר יָבֹאוּ - היינו צריכים לשלם על המים שלנו וכן על העצים שלנו.
ה. עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ יָגַעְנוּ וְלֹא הוּנַח לָנוּ - בעול עבודה קשה נרדפנו, וכל מה שיגענו על זה לקחו מאתנו.
ו. מִצְרַיִם נָתַנּוּ יָד אַשּׁוּר לִשְׂבֹּעַ לָחֶם - למצרים בקשנו עזרה, בקשנו מאשור לחם לשבוע.
ז. אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם וַאֲנַחְנוּ עֲוֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ - אבותינו חטאו ואינם בעולם שיקבלו עונש, ואנחנו סובלים בשביל       עוונותיהם.



משנת ההלכה

דיני שבת חזון

        א.        לשבת הסמוכה לתשעה באב קוראים 'שבת חזון' על שם ההפטרה 'חזון ישעיהו' שמפטירים בה. והפטרה זו היא האחרונה משלש הפטרות של פורענויות שקוראים בשלש השבתות שקודם תשעה באב. ואילו בשבע השבתות שאחרי תשעה באב קוראים 'שבע דנחמתא', היינו שבע הפטרות של נחמה בשבע שבתות זו אחרי זו. והמנהג שקורין למפטיר 'חזון' את גדול בית הכנסת.

         ב.        נוהגים לקרוא פסוק "אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם" שמפרשת השבוע, בניגון של 'איכה'. וכן נוהגים רבים שקוראים בניגון של איכה את כל ההפטרה חזון ישעיהו, ואחרים שקוראים רק פסוקי התוכחה שבהפטרה זו בניגון של איכה.

         ג.         ערב שבת חזון מעיקר הדין אין לרחוץ כל גופו, אלא רק את פניו ידיו ורגליו וראשו. ומותר במים חמים אם רגיל בכך כל שבוע, אבל ללא סבון. ויש מתירים בימינו לרחוץ כל גופו אבר אבר ובסבון, אם כוונתו להעביר הליכלוך והזיעה, ולא לשם תענוג.

         ד.        בשבת חזון אוכלים בשר ושותין יין בכל שלש הסעודות, כבשאר שבתות השנה. ואין נוהגים בו דיני אבילות של תשעת הימים כלל.

        ה.        אפילו בסעודה שלישית אוכל בשר ושותה יין ומעלה על שלחנו אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו.

          ו.         מנהג א"י שלובשים לכבוד שבת בגדי שבת, ואין משנים. ויש שמשנים בגד אחד, כגון עניבה שאין לובשים, וכיו"ב. וכן נהג מרן החזו"א. ולמנהג הגר"א אין לשנות כלל.

          ז.          מותר לשטוף הבית לכבוד שבת. ויש מחמירים בכך. אמנם לשטוף כדי להעביר לכלוך ממשי מותר לכו"ע.

        ח.        לכבוד שבת מותר ללבוש בגדים מכובסים, וכן מותר לפרוס מפה מכובסת, ולהשתמש במפיונים מכובסים. אמנם אין להציע סדינים מכובסים על מיטתו.

        ט.        מי שאין לו אלא בגדים מכובסים. ורוצה ללבשם בתשעת הימים, ילבשם זמן מה בשבת, ואח"כ רשאי ללבשם במשך השבוע, שכבר אינו חשוב כמכובס. רק לא יאמר שעושה כן לצורך חול.

          י.         השנה שחל ר"ח אב בע"ש מותר לכו"ע לרחוץ כל גופו במים חמים וסבון לכבוד שבת, למי שרגיל בכך כל שבוע.

       יא.      המנהג שבשבת חזון אוכלים בשר ושותים יין, לכבוד שבת.

       יב.       ומבדילים על היין ושותים אותו. אלא אם כן יש לפניו קטן שהגיע לחינוך שתיה ולא לכלל שמבין באבילות החרבן, שאז יתננו לו לשתות. ויש מקפידים להבדיל בשבת זו דוקא על מיץ ענבים.


 







[1] ת"א ת"י
[2] רמב"ן
[3] ספורנו
[4] רשב"ם
[5] רמב"ן
[6] רשב"ם הכתב והקבלה
[7] רשב"ם
[8] רשב"ם
[9] רמב"ן
[10] אבע"ז
[11] העמק דבר
[12] ת"י
[13] פי' ר' יוסף בכור שור
[14] אור החיים
[15] רבינו בחיי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה