מקרא
במדבר פרק יח
(טז) וּפְדוּיָו של האדם[1] מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ בערך שמבן חודש שהוא חמשת שקלים בזכר[2].כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ ואם נותן שוה כסף ערך חמשת שקלים משקלו בכסף[3] עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא:
(יז) אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר אוֹ בְכוֹר כֶּשֶׂב ולא כמו כבש שהוא דוקא בן שנה[4] אוֹ בְכוֹר עֵז לֹא תִפְדֶּה קֹדֶשׁ הֵם אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר אִשֶּׁה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיקֹוָק:
(יח) וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ לאכילה[5] כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה וּכְשׁוֹק הַיָּמִין של שלמים שנאכלים לכהנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם לשני ימים ולילה אחד אף הבכור נאכל לשני ימים ולילה אחד[6] לְךָ יִהְיֶה בכור בעל מום שהוא מתנה לכהן[7]:
(יט) כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַיקֹוָק כגון המורם מלחמי תודה ושתי הלחם והחלה[8] נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא כברית הכרותה למלח שאינו מסריח לעולם[9] לִפְנֵי יְקֹוָק לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ:
(כ) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל אַהֲרֹן בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל לא תיטול חלקך כאחד מכל שבטי ישראל וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם אפילו חלק קטן לא יהיה לך בארצם כלל כי הערים אשר נתנו להם ערי מקלט היו ולצורך ישראל הן האזהרה הזו בכהנים[10],אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ על שולחני אתה אוכל. וע"י כך תהיה פנוי לשמור משמרתי שלא תצטרך לשום פרקמטיא ולא לשום עבודה אחרת[11] בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: ס
(כא) וְלִבְנֵי לֵוִי גם לבני לוי ברית היא לעולם[12] ש הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד:
(כב) וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לָשֵׂאת חֵטְא לָמוּת:
(כג) וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אפילו אינו רוצה, עובד בע"כ אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהֵם יִשְׂאוּ עֲוֹנָם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה:
(כד) כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַיקֹוָק תְּרוּמָה נקרא גם תרומה כיון שיש בו תרומת מעשר הניתן לכהן נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה אזהרה ללוים לא לנחול כאזהרת הכהנים לעיל[13]: פ
(כה) וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
(כו) וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת יְקֹוָק מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר:
(כז) וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן תרומת מעשר שלכם אסורה לזרים ולטמאים וחייבין עליה מיתה וחומש כתרומה גדולה שנקראת ראשית דגן מן הגורן[14] וְכַמְלֵאָה מִן הַיָּקֶב שמן ויין קורא "מלאה", לפי שאין הכלי מחזיק מהם אלא כדי מלואו אין אדם יכול לגודשו מהם[15]:
(כח) כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם תְּרוּמַת יְקֹוָק מִכֹּל מַעְשְׂרֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אם לא הפריש הישראל תרומה גדולה חייבים אתם לתתה[16] וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת יְקֹוָק לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן:
(כט) מִכֹּל מַתְּנֹתֵיכֶם תָּרִימוּ אֵת כָּל תְּרוּמַת יְקֹוָק שאפילו מן התבואה הגדלה בשדה מגרש ערי הלויים חייבין ליתן לכהנים שלא יאמר הלוי מתבואה הגדלה בתוך שלי אין אני מחויב להפריש מִכָּל חֶלְבּוֹ מכל המוטב ומכל היפה שבו תפרישו ממנו אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ דהיינו התרומה[17]:
(ל) וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ לאחר שתרימו תרומת מעשר ממנו[18] וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם המותר חולין גמורין כִּתְבוּאַת גֹּרֶן וְכִתְבוּאַת יָקֶב לסחורה ולכל צרכי בני אדם להבדיל מתרומה שאסורה לזרים ונאכת בטהרה וכו'[19]:
(לא) וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם אַתֶּם וּבֵיתְכֶם אפילו טמאים או זרים כִּי שָׂכָר הוּא לָכֶם חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם בְּאֹהֶל מוֹעֵד:
לב) וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא לפני הרימכם תרומת מעשר הרי מוזהרים הלוים שלא לטמא וגם לא יהיה נמכר בטבלם. כי כבר נתחייבו לתרומות ומעשרות. אבל בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ שוב לא תשאו עליו חטא[20] וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עד שלא נתרמו לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ שהאוכל פירות טבולים לתרומת מעשר חייב מיתה כאוכל טבל ממש[21] :פ
נביא
נחום פרק ב
א. הִנֵּה עַל הֶהָרִים, רַגְלֵי מְבַשֵּׂר - הנה רגלי המבשר, פוסעות על ההרים, ומבשר על נפילת אשור, מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם - ומשמיע על השלום שבא על הארץ, חָגִּי יְהוּדָה חַגַּיִךְ - תחוגו אנשי יהודה חגיכם בירושלים, שַׁלְּמִי נְדָרָיִךְ - שלמו את הקרבנות שנדרתם לה', כִּי לֹא יוֹסִיף עוֹד לַעֲבָר בָּךְ בְּלִיַּעַל - כי הנה, לא יוסיפו עוד אנשי אשור הרשעים, לעבור בארצכם, כֻּלֹּה נִכְרָת - שכולם נכרתו מן הארץ.
ב. עָלָה - הסתלק, מֵפִיץ - אשור, שהפיץ אתכם מארצכם, עַל פָּנַיִךְ - מעל פָּנַיִך נָצוֹר מְצוּרָה - שמרו את את הערים הבצורות, שכבש מלך אשור, צַפֵּה דֶרֶךְ - צפו והסתכלו בדרך הבאה מאשור, ולא תוסיפו לראותו עוד בא עליכם, חַזֵּק מָתְנַיִם, אַמֵּץ כֹּחַ מְאֹד - חזקו מתניכם, ואמצו את כוחכם מאוד לבטוח בה'.
ג. כִּי שָׁב ה' אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב - כי הנה, ישיב ה' את גדולת ישראל, כִּגְאוֹן יִשְׂרָאֵל - כמו שהיתה מימי קדם, כִּי בְקָקוּם בֹּקְקִים - כי רוקנו בבל את אשור, שתהיה ריקה מכל טובה, וּזְמֹרֵיהֶם שִׁחֵתוּ - והשחיתו את זמורות גפנם.
(ר"ל, הוציאו מתוכם את כל עושרם)
(ר"ל, הוציאו מתוכם את כל עושרם)
ד. מָגֵן גִּבֹּרֵיהוּ מְאָדָּם - המָגנִים של גיבורי בבל, אדומים היו, אַנְשֵׁי חַיִל מְתֻלָּעִים - ובגדי אנשי המלחמה, צבועים בצבע אדום מתולעת שני, בְּאֵשׁ פְּלָדֹת הָרֶכֶב, בְּיוֹם הֲכִינוֹ - ביום שהכינו את רִכְבֵי הפלדה של הכשדים למלחמה, נראו ניצוצות אש יוצאות במרוצת גלגלי הרכבים, וְהַבְּרושִׁים הָרְעָלוּ - והוכנו החיצים (העשויים מעצי ברוש), ובראשם שמו רעל להמית בהם את חיילי אשור.
ה. בַּחוּצוֹת יִתְהוֹלְלוּ הָרֶכֶב, יִשְׁתַּקְשְׁקוּן בָּרְחֹבוֹת - רכבי אשור ינהגו בערים בהוללות, בשגעון וברעש, (שיודעים, שלא יוכלו לנצח במלחמה), מַרְאֵיהֶן כַּלַּפִּידִם - מראה פניהם יתאדמו מבושה על מפלתם הקרובה, כַּבְּרָקִים יְרוֹצֵצוּ - מרוב בהלה, ירוצו בערים במהירות מקצה לקצה, כמהירות הֶבְזק הברק.(שלא ימצאו עצה להנצל).
ו. יִזְכֹּר אַדִּירָיו - יזכור אשור את גיבוריו לצוותם לצאת למלחמה, יִכָּשְׁלוּ בַּהֲלִיכָתָם - אך יִכָּשְׁלוּ בהליכתם, ולא יצליחו, יְמַהֲרוּ חוֹמָתָהּ - ימהרו לעלות על החומה להגן מפני הבבלים, וְהֻכַן הַסֹּכֵךְ - ויכינו עליהם מכסה, לסוכך מפני חיצי האוייב.
ז. שַׁעֲרֵי הַנְּהָרוֹת נִפְתָּחוּ - שערי העיר הפונים לכיוון הנהר, נפרצו ע"י האוייב, וְהַהֵיכָל נָמוֹג - והיכל המלך, נמס ונחרב ע"י האוייב.
ח. וְהֻצַּב - המלכה, הניצבת לימין המלך, גֻּלְּתָה - יצאה בגלוי מארמונה, (שדרך המלכה להיות נסתרת בארמון המלך) הֹעֲלָתָה - והעלו אותה על המרכבה - לצאת לגלות, וְאַמְהֹתֶיהָ, מְנַהֲגוֹת, כְּקוֹל יוֹנִים -שפחותיהָ, ההולכות עימהּ, מקוננות כקול היונה, מְתֹפְפֹת עַל לִבְבֵהֶן - מכות (כמו שמכים עך תוף) על ליבם, כדרך המקוננות.
ט. וְנִינְוֵה - ונינוה שבארץ אשור, כִבְרֵכַת מַיִם - מלאה בכל טובה, כבריכת מים המלאה במים, מִימֵי הִיא - מיום שהוקמה, וְהֵמָּה נָסִים - וכעת, כשנסים אנשי נינוה מפני האוייב, עִמְדוּ עֲמֹדוּ - קוראים המלך והשרים, לאנשי העיר : "עַמְדו והלחמו באוייב", וְאֵין מַפְנֶה - אך אין איש, שמפנה פניו לאחור ממנוסתו.
י. בֹּזּוּ כֶסֶף בֹּזּוּ זָהָב - תבזזו אנשי בבל, את הכסף והזהב שבנינוה, וְאֵין קֵצֶה לַתְּכוּנָה - ואין סוף לעושר, שאספו והכינו אנשי אשור, כָּבֹד - נקו מאשור, (מלשון לטאטא ולנקות ; וכן בלשון המשנה:"בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין לַיָּדָיִם". ברכות ח' ד') מִכֹּל כְּלִי חֶמְדָּה - את כל כלי החמדה שאספו.
יא. בּוּקָה וּמְבוּקָה - ריקה מכל תשאר נינוה, וּמְבֻלָּקָה - וחריבה[22], וְלֵב נָמֵס, וּפִק בִּרְכַּיִם - ליבם ימס, וברכיהם יכשלו בהליכתם מרוב פחד, וְחַלְחָלָה בְּכָל מָתְנַיִם - מתניהם ירעדו מהחִיל (פחד) שיאחז בהם, וּפְנֵי כֻלָּם, קִבְּצוּ פָארוּר -פניהם ישחירו מפחד, כשחרות המתקבצת בקדירה שעל האש.
יב. אַיֵּה - היכן היא נינוה, מְעוֹן אֲרָיוֹת - שהיתה מקום של מלכים ושרים עצומים, וּמִרְעֶה הוּא לַכְּפִרִים - ומקום מרעה לאריות, למלכים עצומים, אֲשֶׁר הָלַךְ אַרְיֵה לָבִיא שָׁם, גּוּר אַרְיֵה וְאֵין מַחֲרִיד - שהמלכים (המלכים והשרים של נינוה) היו יוצאים ממקומם לטרוף טרף, ובניהם הקטנים (של נינוה) שנשארו במקומם, ישבו בבטחון ואין מי שיחריד הגורים.
יג. אַרְיֵה טֹרֵף בְּדֵי גֹרוֹתָיו - האריות (המלכים והשרים) שבנינוה, היו טורפים די צורכם של הגורים, (בניהם ובנותיהם), וּמְחַנֵּק לְלִבְאֹתָיו - וחונקים האריות את הטרף, להביא את השלל ללביאות(לנשותיהם), וַיְמַלֵּא טֶרֶף חֹרָיו, וּמְעֹנֹתָיו טְרֵפָה - ומילא בְּשָלָל, את כל החורים (שבהם יושב האריה) ואת כל בתיהם.
יד. הִנְנִי אֵלַיִךְ - הנה, נותן אני את פָּנַי בכם, אנשי נינוה, נְאֻם ה' צְבָאוֹת, וְהִבְעַרְתִּי בֶעָשָׁן רִכְבָּהּ - אבעיר באש את רכבי נינוה , עד שיעלה מהם עשן, וּכְפִירַיִךְ תֹּאכַל חָרֶב - ואת כל גבוריך תאכל החרב, וְהִכְרַתִּי מֵאֶרֶץ טַרְפֵּךְ - אכרית ממך את גִּבּוֹרַיִךְ, הטורפים את כל הגויים, וְלֹא יִשָּׁמַע עוֹד קוֹל מַלְאָכֵכֵה - ולא ישמע עוד בגויים, קול השליחים, שהיו שולחים להפחיד את הגויים על שבאים להשחיתם.
כתובים
דברי הימים ב פרק כט
(א) יְחִזְקִיָּהוּ מָלַךְ בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה בשנת 3199 וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ אֲבִיָּה בַּת זְכַרְיָהוּ: (ב) וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְקֹוָק כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִיד אָבִיו בימיו נריה כהן גדול, הושע ישעיה עמוס מיכה נביאים, ואמרו בחלק (סנהדרין צ"ד ב') בימיו לא היה איש ואשה שלא היו בקיאים בטומאה וטהרה. חזקיה גנז ספר רפואות: (ג) הוּא בַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה לְמָלְכוֹ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן פָּתַח אֶת דַּלְתוֹת בֵּית יְקֹוָק שהרי אביו אחז סגרם וַיְחַזְּקֵם שהרי אחז קצץ את כל כלי בית ה': (ד) וַיָּבֵא אֶת הַכֹּהֲנִים וְאֶת הַלְוִיִּם וַיַּאַסְפֵם לִרְחוֹב הַמִּזְרָח העומד בהר הבית: (ה) וַיֹּאמֶר לָהֶם שְׁמָעוּנִי הַלְוִיִּם עַתָּה כיוון שפתחתי את דלתות ההיכל הִתְקַדְּשׁוּ ע"י טבילה כדי שתוכלו להכנת לבית ה' וְקַדְּשׁוּ אֶת בֵּית יְקֹוָק אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם וְהוֹצִיאוּ אֶת הַנִּדָּה מִן הַקֹּדֶשׁ היינו את העבודת כוכבים וטומאת הנידה סרוחה ומאוסה יותר מן המת: (ו) כִּי מָעֲלוּ אֲבֹתֵינוּ וְעָשׂוּ הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ וַיַּעַזְבֻהוּ וַיַּסֵּבּוּ פְנֵיהֶם מִמִּשְׁכַּן יְקֹוָק וַיִּתְּנוּ עֹרֶף ולא הסתכלו אחורה: (ז) גַּם סָגְרוּ דַּלְתוֹת הָאוּלָם וַיְכַבּוּ אֶת הַנֵּרוֹת של המנורה וּקְטֹרֶת לֹא הִקְטִירוּ וְעֹלָה לֹא הֶעֱלוּ בַקֹּדֶשׁ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אבל לאלהים אחרים כן עשו במות בכל עיר ועיר לקטר עליהם: (ח) ובגלל זה וַיְהִי קֶצֶף יְקֹוָק עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם וַיִּתְּנֵם לזועה לְזַעֲוָה נתן אותם לחרדהלְשַׁמָּה לתימהון וְלִשְׁרֵקָה שריקה שיוצאת מבין שפתיו של אדם שדרכו לעשות כן על דבר חשוב שנחרב כַּאֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים בְּעֵינֵיכֶם: (ט) וְהִנֵּה נָפְלוּ אֲבוֹתֵינוּ בֶּחָרֶב וּבָנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ וְנָשֵׁינוּ הנה הם בַּשְּׁבִי עַל זֹאת: (י) עַתָּה עִם לְבָבִי לִכְרוֹת בְּרִית לַיקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֹׁב מִמֶּנּוּ חֲרוֹן אַפּוֹ: (יא) בָּנַי עַתָּה אַל תִּשָּׁלוּ שלא יהיה לכם שגגה בדבר טהרת הבית כִּי בָכֶם בָּחַר יְקֹוָק לַעֲמֹד לְפָנָיו לְשָׁרְתוֹ וְלִהְיוֹת לוֹ מְשָׁרְתִים וּמַקְטִרִים ולכן תיזהרו אף יותר בעבודת המקום: ס
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה