מקרא
שמות פרק לט
(ו) וַיַּעֲשׂוּ אֶת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצֹת זָהָב מְפֻתָּחֹת פִּתּוּחֵי חוֹתָם עַל שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
(ז) וַיָּשֶׂם אֹתָם עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד אַבְנֵי זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֶת מֹשֶׁה: פ
(ח) וַיַּעַשׂ אֶת הַחֹשֶׁן מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר:
(ט) רָבוּעַ הָיָה כָּפוּל עָשׂוּ אֶת הַחֹשֶׁן זֶרֶת אָרְכּוֹ וְזֶרֶת רָחְבּוֹ כָּפוּל:
(י) וַיְמַלְאוּ בוֹ אַרְבָּעָה טוּרֵי אָבֶן טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד:
(יא) וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלֹם:
(יב) וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה:
(יג) וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה מוּסַבֹּת מִשְׁבְּצוֹת זָהָב בְּמִלֻּאֹתָם:
(יד) וְהָאֲבָנִים עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵנָּה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁמֹתָם פִּתּוּחֵי חֹתָם אִישׁ עַל שְׁמוֹ לִשְׁנֵים עָשָׂר שָׁבֶט:
(טו) וַיַּעֲשׂוּ עַל הַחֹשֶׁן שַׁרְשְׁרֹת גַּבְלֻת מַעֲשֵׂה עֲבֹת זָהָב טָהוֹר:
(טז) וַיַּעֲשׂוּ שְׁתֵּי מִשְׁבְּצֹת זָהָב וּשְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב וַיִּתְּנוּ אֶת שְׁתֵּי הַטַּבָּעֹת עַל שְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן:
(יז) וַיִּתְּנוּ שְׁתֵּי הָעֲבֹתֹת הַזָּהָב עַל שְׁתֵּי הַטַּבָּעֹת עַל קְצוֹת הַחֹשֶׁן:
(יח) וְאֵת שְׁתֵּי קְצוֹת שְׁתֵּי הָעֲבֹתֹת נָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמִּשְׁבְּצֹת וַיִּתְּנֻם עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד אֶל מוּל פָּנָיו:
(יט) וַיַּעֲשׂוּ שְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב וַיָּשִׂימוּ עַל שְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן עַל שְׂפָתוֹ אֲשֶׁר אֶל עֵבֶר הָאֵפֹד בָּיְתָה:
(כ) וַיַּעֲשׂוּ שְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב וַיִּתְּנֻם עַל שְׁתֵּי כִתְפֹת הָאֵפֹד מִלְּמַטָּה מִמּוּל פָּנָיו לְעֻמַּת מַחְבַּרְתּוֹ מִמַּעַל לְחֵשֶׁב הָאֵפֹד:
(כא) וַיִּרְכְּסוּ אֶת הַחֹשֶׁן מִטַּבְּעֹתָיו אֶל טַבְּעֹת הָאֵפֹד בִּפְתִיל תְּכֵלֶת לִהְיֹת עַל חֵשֶׁב הָאֵפֹד וְלֹא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפֹד כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֶת מֹשֶׁה:
נביא
ישעיהו פרק לג
טז. הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן הוא ישכון במקום גבוה, ולא תשיגנו "האֵש אוֹכֵלָה" (האוייב), מְצָדוֹת סְלָעִים מִשְׂגַּבּוֹ גדולתו וחוזקו יהיה, כמבצר שבתוך סלעים, לַחְמוֹ נִתָּן, מֵימָיו נֶאֱמָנִים מהשמים ינתן לו לחם, והמים יהיו נאמנים וקיימים אצלו,
(שאף במצור ארוך, יוכל לשרוד)
יז. מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ עיניך יראו, את יופיו וגדולתו של חזקיהו, תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים במקום שהיו רואות עד עתה, את גדולת מלך אשור שבא מארץ רחוקה,
יח. לִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימָה לבכם היה תמיד חושב בפחד, אַיֵּה סֹפֵר היכן סופר מלך אשור, הכותב את סכום המס המוטל עלינו, אַיֵּה שֹׁקֵל היכן השוקל את כסף המס - למלך, אַיֵּה סֹפֵר אֶת הַמִּגְדָּלִים היכן הממונה, לספור את המגדלים והבתים הגבוהים,
(שלפי המספר - יטיל עלינו את שיעור המס)
יט. אֶת עַם נוֹעָז לֹא תִרְאֶה אך כעת (אחר מפלת אשור), לא תראו יותר את העם החזק הזה, עַם עִמְקֵי שָׂפָה מִשְּׁמוֹעַ את העם, ששפתו היתה "עמוקה" - מכדי שתוכלו לשמוע, להבין, נִלְעַג לָשׁוֹן, אֵין בִּינָה שלשונו היתה בעיניכם עילגת, לא מובנת,
כ. חֲזֵה צִיּוֹן תראו את גדולת ציון, קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ העיר שאנו נועדים לבוא שמה,
(ברגלים) עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלִַם נָוֶה שַׁאֲנָן עינכם יראו את ירושלים כמקום שקט ושלֵו, אֹהֶל בַּל יִצְעָן האהלים (הבתים) שבירושלים, לא יתפרקו עוד, בַּל יִסַּע יְתֵדֹתָיו לָנֶצַח ויתדות האוהל עוד זמן רב, לא יֵעָקְרוּ ויסעו ממקומם, וְכָל חֲבָלָיו בַּל יִנָּתֵקוּ החבלים הקשורים ביתדות - לא יתנתקו מהיתדות.
כא. כִּי אִם שָׁם אַדִּיר יְקֹוָק לָנוּ כי באמת, ה' יהיה לנו לאדיר, לחוזק גדול, מְקוֹם נְהָרִים יְאֹרִים רַחֲבֵי יָדָיִם ויגן על ירושלים, כאילו נהרים ויאורים רחבים וגדולים, מסובבים סביב העיר, להגן מפני האוייבים,בַּל תֵּלֶךְ בּוֹ אֳנִי שַׁיִט שלא תוכל לעבור בהם אניה השטה במשוטים, וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ ואניה גדולה לא תוכל לעבור בזרם הנהר הגדול,
כב. כִּי יְקֹוָק שֹׁפְטֵנוּ ה' יעשה לנו משפט - מאשור, יְקֹוָק מְחֹקְקֵנוּ והוא מושל בנו (המושל מחוקק חוקים לעמו) יְקֹוָק מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ הוא מלכנו והוא יושיענו.
כג. נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ החבלים של מִפְרַֹשֵי "האניה" של אשור - נעזבו מִיְדֵי מְכַוְונֵי המפרש, בַּל יְחַזְּקוּ כֵן תָּרְנָם לא יוכלו לחזק את התורן (שעליו קשורים המפרשים) כֵן - באופן חזק וראוי לו, בַּל פָּרְשׂוּ נֵס ולא יוכלו לפרוש את המפרשים שעל התורן, אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה אז יחלקו את השלל הרב שתעזבו,("...שָׁלָל - מַרְבֶּה...") פִּסְחִים בָּזְזוּ בַז אפילו הפסחים שמאחרים לבוא אחר כולם מחמת מומם - יספיקו לבוז הביזה של אשור, (שלל מרבה)
כד. וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי השוכן בירושלים לא יאמר נהייתי חולה מרוב צרות, הָעָם הַיּשֵׁב בָּהּ נְשֻׂא עָוֹן כי העם שישב בירושלים, יהיה נשוא עון - מכופר מעוונות.
ישעיהו פרק לד
א. קִרְבוּ גוֹיִם לִשְׁמֹעַ, וּלְאֻמִּים הַקְשִׁיבוּ את דבר ה', תִּשְׁמַע הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ, תֵּבֵל וְכָל צֶאֱצָאֶיהָ תשמעו יושבי תבל, וכל בניהָ, כל יושביהָ,
ב. כִּי קֶצֶף לַיְקֹוָק עַל כָּל הַגּוֹיִם, וְחֵמָה עַל כָּל צְבָאָם כי כעס וחימה יש לה' על כל הגויים וצבאותיהם, הֶחֱרִימָם, נְתָנָם לַטָּבַח החרים אותם לטבח, לשחיטה והריגה.
ג. וְחַלְלֵיהֶם יֻשְׁלָכוּ שלא יקברו את המתים, וּפִגְרֵיהֶם יַעֲלֶה בָאְשָׁם ומתוך שלא יקברו, יעלה ריח רע מהפגרים המושלכים.(כמו:"ובאש היאור) וְנָמַסּוּ הָרִים מִדָּמָם ההרים, ימסו כבייכול, מרוב דם ההרוגים.
ד. וְנָמַקּוּ כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם יִמסו, יִכְלוּ ויֵעָלְמוּ כל צבא השמים בעיני הגויים, (שמרוב הצרות, יֵרָאה להם כאילו חָשְכוּ מאורות השמים) וְנָגֹלּוּ כַסֵּפֶר הַשָּׁמָיִם השמים כבייכול - יִגָלְלוּ, ובתוכם, יִגָלְלוּ המאורות - לגויים. וְכָל צְבָאָם יִבּוֹל וכל המאורות שבשמים - יבלו (יחשכו), כִּנְבֹל עָלֶה מִגֶּפֶן כמו העלה הנובל בעץ הגפן, וּכְנֹבֶלֶת מִתְּאֵנָה וכמו התאנה, שנובלת בעץ התאנה.
ה. כִּי רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי חרב ה' שבשמים, תִּרְוֶה מרוב דם ההרוגים, הִנֵּה עַל אֱדוֹם תֵּרֵד ותרד להרוג את אדום, וְעַל עַם חֶרְמִי לְמִשְׁפָּט ועל העם שאני מחרים - תעשה בו משפט.
כתובים
דברי הימים א פרק יט
(א) וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיָּמָת נָחָשׁ מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן וַיִּמְלֹךְ בְּנוֹ תַּחְתָּיו: (ב) וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶעֱשֶׂה חֶסֶד עִם חָנוּן בֶּן נָחָשׁ כִּי עָשָׂה אָבִיו עִמִּי חֶסֶד שהחיה את אחיו כשברח מאת מלך מואב כשהמית את אביו וביתו כשהלכו אליו ממערת עדולם כמו שמופיע בשמואל א' וַיִּשְׁלַח דָּוִיד מַלְאָכִים לְנַחֲמוֹ עַל אָבִיו וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי דָוִיד אֶל אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן אֶל חָנוּן לְנַחֲמוֹ: (ג) וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי בְנֵי עַמּוֹן לְחָנוּן הַמְכַבֵּד דָּוִיד אֶת אָבִיךָ בְּעֵינֶיךָ ולכן כִּי שָׁלַח לְךָ מְנַחֲמִים הֲלֹא הרי הוא לא באמת שלח לנחם אותך שהרי בתורה כתוב לא תדרוש שלומם וטובתם והרי הוא בטוח לא מניח את מצות אבותיו אלא בַּעֲבוּר לַחְקֹר וְלַהֲפֹךְ וּלְרַגֵּל הָאָרֶץ בָּאוּ עֲבָדָיו אֵלֶיךָ: פ (ד) וַיִּקַּח חָנוּן אֶת עַבְדֵי דָוִיד וַיְגַלְּחֵם וַיִּכְרֹת אֶת מַדְוֵיהֶם מלבושיהם בַּחֵצִי עַד הַמִּפְשָׂעָה עד היכן שמתחיל הפסיעות וזהו מקום הערוה וַיְשַׁלְּחֵם: (ה) וַיֵּלְכוּ שלוחיהם וַיַּגִּידוּ לְדָוִיד עַל מה שקרה ל- הָאֲנָשִׁים וַיִּשְׁלַח לִקְרָאתָם לאמר לשבת ביריחו כִּי הָיוּ הָאֲנָשִׁים נִכְלָמִים מְאֹד וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ שְׁבוּ בִירֵחוֹ עַד אֲשֶׁר יְצַמַּח זְקַנְכֶם וְשַׁבְתֶּם לביתכם: (ו) וַיִּרְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן כִּי הִתְבָּאֲשׁוּ התעיבו את עצמם עִם דָּוִיד בעיני דוד והם התחילו לפחד ממלחמה עם דוד אז וַיִּשְׁלַח חָנוּן וּבְנֵי עַמּוֹן אֶלֶף כִּכַּר כֶּסֶף לִשְׂכֹּר לָהֶם מִן אֲרַם נַהֲרַיִם אנשים וּמִן אֲרַם מַעֲכָה וּמִצּוֹבָה רֶכֶב וּפָרָשִׁים: (ז) וַיִּשְׂכְּרוּ לָהֶם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף רֶכֶב וְאֶת מֶלֶךְ מַעֲכָה וְאֶת עַמּוֹ וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ לִפְנֵי מֵידְבָא וּבְנֵי עַמּוֹן נֶאֶסְפוּ מֵעָרֵיהֶם וַיָּבֹאוּ לַמִּלְחָמָה: (ח) וַיִּשְׁמַע דָּוִיד וַיִּשְׁלַח אֶת יוֹאָב וְאֵת כָּל צָבָא הַגִּבּוֹרִים: (ט) וַיֵּצְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה פֶּתַח הָעִיר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר בָּאוּ לְבַדָּם בַּשָּׂדֶה הם חילקו את החיל לשני מערכות. בני עמון במערכה אחת בפתח העיר נגד כל ישראל והמלכים שאתם ובמערכה האחרת בשדה מאחור: (י) וַיַּרְא יוֹאָב כִּי הָיְתָה פְנֵי אנשי הַמִּלְחָמָה אֵלָיו פָּנִים וְאָחוֹר וַיִּבְחַר מִכָּל בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל וַיַּעֲרֹךְ לִקְרַאת אֲרָם: (יא) וְאֵת יֶתֶר הָעָם נָתַן בְּיַד אַבְשַׁי אָחִיו וַיַּעַרְכוּ לִקְרַאת בְּנֵי עַמּוֹן: (יב) וַיֹּאמֶר אִם תֶּחֱזַק מִמֶּנִּי אֲרָם וְהָיִיתָ לִּי לִתְשׁוּעָה ס וְאִם בְּנֵי עַמּוֹן יֶחֶזְקוּ מִמְּךָ וְהוֹשַׁעְתִּיךָ: (יג) חֲזַק וְנִתְחַזְּקָה חזק אתה והעם אשר עמך וגם אנו נתחזק בְּעַד עַמֵּנוּ שלא יפלו בשבי וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ שהאויב לא יכבשום וַיקֹוָק הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה ואם כל ההתחזקות לא תעזור אז יעשה ה' הטוב בעיניו ונקבלם באהבה: (יד) וַיִּגַּשׁ יוֹאָב וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ לִפְנֵי אֲרָם לַמִּלְחָמָה וַיָּנוּסוּ מִפָּנָיו: (טו) וּבְנֵי עַמּוֹן רָאוּ כִּי נָס אֲרָם וַיָּנוּסוּ גַם הֵם מִפְּנֵי אַבְשַׁי אָחִיו וַיָּבֹאוּ הָעִירָה וַיָּבֹא יוֹאָב יְרוּשָׁלִָם: פ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה