מקרא
שמות פרק לה
(א) וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה למחרת יום רדתו כלומר י"א תשרי[1] אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אנשים והנשים, כי כלם התנדבו במלאכת המשכן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק לַעֲשֹׂת אֹתָם כי כיון שנתרצה להם הקב"ה ונתן לו הלוחות שניות וכרת עמו ברית חדשה שילך השם בקרבם, הנה חזרו לקדמותם ולאהבת כלולותם, ובידוע שתהיה שכינתו בתוכם כענין שצוהו תחלה, כמו שאמר (לעיל כה ח) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, ולכן צוה אותם משה עתה בכל מה שנצטוה מתחלה[2]:
(ב) שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיקֹוָק כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה אפילו מלאכת שמים, כגון בנין המשכן[3] יוּמָת:
(ג) לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ אפילו לאפות לחם ולבשל בשר כי האש צורך כל מאכל וענין הכתוב הזה ודאי לאסור בשבת גם מלאכת אוכל נפש[4] בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת: פ
(ד) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק לֵאמֹר:
(ה) קְחוּ אתם בחרו אנשים שיקבלו מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַיקֹוָק כֹּל נְדִיב לִבּוֹ ולא ילכו גבאים לגבותה בזרוע יְבִיאֶהָ אֵת עם תְּרוּמַת יְקֹוָק שאינה נדבה והיא תרומת בקע לגלגלת של מחצית השקל[5] זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת:
(ו) וּתְכֵלֶת צמר צבוע בתכלת וְאַרְגָּמָן צמר צבוע באדום ארגמן וְתוֹלַעַת שָׁנִי צמר צבוע באדום שני וְשֵׁשׁ פשתן וְעִזִּים מטוה של שער עזים:
(ז) וְעֹרֹת אֵילִם שאחרי עיבודם היו מְאָדָּמִים צבועים באדום וְעֹרֹת תְּחָשִׁים חיה שחיתה רק בתקופה זו לצורך המשכן ועורותיהם היו מצוירים בציור נפלא וַעֲצֵי שִׁטִּים:
(ח) וְשֶׁמֶן זית זך כתית לַמָּאוֹר וּבְשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים:
(ט) וְאַבְנֵי שֹׁהַם שתים לאפוד ואחת לחושן וְאַבְנֵי מִלֻּאִים שלמות כבריאתם, ולא אבנים שנחצבו לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן:
(י) וְכָל חֲכַם לֵב בָּכֶם המוזכרים לעיל פרשת כי תשא פ' ל"א פס' ו' יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק:
(יא) אֶת הַמִּשְׁכָּן יריעות המשכן התחתונות אֶת אָהֳלוֹ יריעות העזים וְאֶת מִכְסֵהוּ מכסה עורות האילים והתחשים[6] אֶת קְרָסָיו שחיברו את היריעות וְאֶת קְרָשָׁיו אֶת בְּרִיחָו אֶת עַמֻּדָיו שהיו בפתח הקודש ובפתח קודש הקדשים וְאֶת אֲדָנָיו משה הוצרך לספר לכל העדה כל המלאכה שצוה אותו השם, כדי להודיע להם שצריכין להביא נדבה רבה, כי המלאכה גדולה, ולכך ספר להם המשכן את אהלו ואת מכסהו וגו' כולן הזכירן על דרך הכלל[7]:
(יב) אֶת הָאָרֹן וְאֶת בַּדָּיו אֶת הַכַּפֹּרֶת וְאֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ החוצצת בין הקודש ובין קודש הקדשים[8]:
(יג) אֶת הַשֻּׁלְחָן וְאֶת בַּדָּיו וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֵת לֶחֶם הַפָּנִים:
(יד) וְאֶת מְנֹרַת הַמָּאוֹר וְאֶת כֵּלֶיהָ מלקחים ומחתות שנועדו לדישון המנורה וְאֶת נֵרֹתֶיהָ בזיכים שהשמן והפתילות נתונים בהם[9] וְאֵת שֶׁמֶן הַמָּאוֹר:
(טו) וְאֶת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת וְאֶת בַּדָּיו וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֵת קְטֹרֶת הַסַּמִּים וְאֶת מָסַךְ פרוכת הַפֶּתַח לְפֶתַח הַמִּשְׁכָּן:
(טז) אֵת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת מִכְבַּר הרשת שהיתה סביב במזבח באמצעו הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לוֹ אֶת בַּדָּיו וְאֶת כָּל כֵּלָיו הסירים היעים כלי השרת לקבל ולזרוק מהם הדם מזלגות להפוך את הבשר ומחתות ליטל גחלים מעל המזבח אֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ:
(יז) אֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר אֶת עַמֻּדָיו וְאֶת אֲדָנֶיהָ וְאֵת מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר:
(יח) אֶת יִתְדֹת הַמִּשְׁכָּן לקשור בהם את היריעות שלא ינועו ממקומם וְאֶת יִתְדֹת הֶחָצֵר וְאֶת מֵיתְרֵיהֶם החבלים שנקשרו ליתידות[10]:
(יט) אֶת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד לכסות בהם את כלי המשכן לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ אֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן:
(כ) וַיֵּצְאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה שיצאו כולם כאחד בזריזות להביא, ולא היה בהם אחד שנתעכב מחברו[11]:
נביא
ישעיהו פרק כח
כה. הֲלוֹא אִם שִׁוָּה פָנֶיהָ הרי, אחר החרישה, יְיַשר את פני האדמה, ויזרע ! וְהֵפִיץ קֶצַח יפזר את זרעי הקצח, וְכַמֹּן יִזְרֹק - ויזרוק את זרעי הכמון, וְשָׂם חִטָּה, שׂוֹרָה - ישים זרעי חיטה ושבולת שועל, וּשְׂעֹרָה, נִסְמָן, וְכֻסֶּמֶת - זרעי שעורה, שיפון וכסמת,(ירו' חלה פ"א ה"א) גְּבֻלָתוֹ - כל מין בגבולו הראוי לו.(נמשל: כמו כשמגיע זמן הזריעה, כל מין ממיני הזרעים, נזרע לפי מקומו הראוי לו, כך אין תועלת בתוכחת הנביא לבד, אלא אחר שישמעו דברי הנביא - יתקנו מעשיהם וישובו בתשובה כפי הראוי לכ"א לפי חטאו.)
כו. וְיִסְּרוֹ לַמִּשְׁפָּט, אֱלֹהָיו יוֹרֶנּוּ - אחר שלא ישמעו לדברי הנביאים, ה' מורה ומלמד את האדם לשוב בתשובה ע"י יסורים של משפט.
כז. כִּי לֹא בֶחָרוּץ יוּדַשׁ קֶצַח הלא את הקצח, (מין זרע) לא דשים עם חרוץ, {חרוץ - לוח עץ הקבועות בו כמין אבנים קטנות בתחתיתו (או ברזלים) - לדוש התבואה.} וְאוֹפַן עֲגָלָה עַל כַּמֹּן יוּסָּב - ולא מסובבים את אופן העגלה לדוש בו את הכמון, (מין תבלין) כִּי בַמַּטֶּה יֵחָבֶט קֶצַח, וְכַמֹּן בַּשָּׁבֶט כי את הקצח והכמון דשים ע"י חביטה במקל. (נמשל: כל אחד יקבל את יסורי המשפט הראויים לו: אדם שמספיק לו יסורים קלים חובטים עליו עם מקל, כפי שדשים את הכמון והקצח, אך אם לא יקח מוסר, ידושו אותו בחרוץ - כמו שדשים את התבואה הקשה.)
כח. לֶחֶם יוּדָק הלחם(גרעיני החיטה), מדיקים וכותשים היטב, ע"י כלי הדישה, כִּי לֹא לָנֶצַח אָדוֹשׁ יְדוּשֶׁנּוּ - אך לא לעולם מוסיפים לדוש,(אחר שהופרדה הקליפה), וְהָמַם גִּלְגַּל עֶגְלָתוֹ כי אם יוסיפו לדוש, גלגל העגלה(כלי הדישה) - ישבר, וּפָרָשָׁיו לֹא יְדֻקֶּנּוּ כְּלִי הדישה - (פָרָשָׁיו - שמפריש הקליפה מהגרעין) לא יצליח לטחון את גרעין התבואה הקשה.(שכדי לטחון הגרעין, יש צורך לטחון אותו במטחנה המתאימה לקושי הגרעינים) נמשל: אף שאת בנ"י, "ידושו" הגויים הרבה זמן, כלי הדישה "שיענישו" את בנ"י, הם ישברו - והמם גלגל עגלתו, ובנ"י לא יכלו.כט. גַּם זֹאת מֵעִם יְקֹוָק צְבָאוֹת יָצָאָה גם את המשל הנפלא הזה מה' אמרתי, הִפְלִיא עֵצָה, הִגְדִּיל תּוּשִׁיָּה ויש במשל זה עיצה נפלאה וחכמה גדולה, שאם הייתם שומעים אחר עונש קל, לא היה מכה אתכם בעונש כבד, וגם אחר כל זאת - לא תכלו לגמרי!!
סיכום 4 המשלים: פס' כד' - כט'
1. החורש, לא יחרוש האדמה לעולם, אלא אחר החרישה - זורע !
{הנביא לא יוכיח העם לעולם, יש ללמוד מוסר מדבריו - ולשוב בתשובה.}
2. כל מין ממיני הזרעים והתבואה, נזרע במקום ובמידה הראויה לו,
{ כ"א ישוב בתשובה - כפי הראוי לו, (לפי חטאיו) }
3. אם לא ישובו בתשובה, ה' יכה אותם ביסורים (כלי הדישה השונים: חרוץ, מקל) כ"א כפי השיעור הראוי לו.
4. חסד מופלא של ה' ית' על בניו, שאף שידושו אותם הגויים בחרוץ, גרעיני החיטה, בנ"י לא יטחנו דק דק - שלא יִכְלוּ לגמרי, אך החרוץ - ישבר.
ישעיהו פרק כט
א. הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל, קִרְיַת חָנָה דָוִד - הוי, על המזבח שנמצא בעיר שחנה בה דוד המלך, סְפוּ שָׁנָה עַל שָׁנָה שנה אחר שנה הוסיפו לחטוא לפני ה', חַגִּים יִנְקֹפוּ ולכן קרבנות החגים - יכרתו ויפסיקו להקרב במזבח.
ב. וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵל יבוא זמן שאציק לירושלים,(שבתוכה המזבח) וְהָיְתָה בירושלים, תַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה ענין צער ואבילות, וְהָיְתָה לִּי כַּאֲרִיאֵל ירושלים תהיה מוקפת סביבה בהמון הרוגי ערי יהודה שיהרוג מלך אשור, כפי שהמזבח מוקף בבהמות שחוטות לפני ההקטרה.
ג. וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְ חיילי ה' (חיילי מלך אשור), יחנו מסביב ירושלים - ככדור, וְצַרְתִּי עָלַיִךְ מֻצָּב שסנחריב יעמיד מגדלים סמוך לעיר - לזרוק ממנו חיצים ואבנים. וַהֲקִימֹתִי עָלַיִךְ מְצֻרֹת יקים על ירושלים מצור.
ד. וְשָׁפַלְתְּ, מֵאֶרֶץ תְּדַבֵּרִי שבנ"י יכנעו לפני ה' וישפילו קומתם, עד שכאילו הדיבור יוצא מהארץ, וּמֵעָפָר תִּשַּׁח אִמְרָתֵךְ אמרות בנ"י לפני ה', כאילו יהיו נמוכות יותר מהעפר שבארץ, וְהָיָה כְּאוֹב מֵאֶרֶץ קוֹלֵךְ קולך ישמע, כמו הקול שיוצא - כששואלים באוב (שיוצא מהאדמה), וּמֵעָפָר אִמְרָתֵךְ תְּצַפְצֵף קול דק נקרא צפצוף.
ה. וְהָיָה כְּאָבָק דַּק הֲמוֹן זָרָיִךְ המון העמים הזרים - שסביב ירושלים, יוסרו מירושלים כמו אבק דק, שבנשיפה קלה - מתפזר. וּכְמֹץ עֹבֵר הֲמוֹן עָרִיצִים והמון הרשעים, יוסרו מירושלים, כמו המוץ הנזרה ברוח,וְהָיָה לְפֶתַע פִּתְאֹם שהנצחון על סנחריב יהיה בפתאומיות רבה.
ו. מֵעִם יְקֹוָק צְבָאוֹת תִּפָּקֵד ירושלים תזכר לפני ה'- להצילה מאשור, בְּרַעַם וּבְרַעַשׁ וְקוֹל גָּדוֹל סוּפָה וּסְעָרָה וְלַהַב אֵשׁ אוֹכֵלָה בכל אלו - יכו את מחנה אשור.
ז. וְהָיָה כַּחֲלוֹם חֲזוֹן לַיְלָה כמו חלום הנראה בלילה, הֲמוֹן כָּל הַגּוֹיִם הַצֹּבְאִים עַל אֲרִיאֵל כך יהיה לכל המון העמים שהתקהלו על ירושלים - לכָּבְשָהּ, וְכָל צֹבֶיהָ ולכל הצובאים, המתקהלים ומתאספים על ירושלים, וּמְצֹדָתָהּ - ולכל האנשים המעמידים עליהָ - המצודות, וְהַמְּצִיקִים לָהּ ולכל אלו שיבואו להציק לירושלים,
ח. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יַחֲלֹם הָרָעֵב וְהִנֵּה אוֹכֵל הרָעֵב, החולם בלילה שהוא אוכל, וְהֵקִיץ וְרֵיקָה נַפְשׁוֹ אך כשמתעורר - נפשו ריקה - שנשאר רעב, וְכַאֲשֶׁר יַחֲלֹם הַצָּמֵא וְהִנֵּה שֹׁתֶה הצמא, החולם בלילה שהוא שותה, וְהֵקִיץ וְהִנֵּה עָיֵף אך כשמתעורר - נשאר בצמאונו[12], וְנַפְשׁוֹ שׁוֹקֵקָה ונפשו נשארה בתאוותה, (כמו: ואליך תשוקתו)
כֵּן יִהְיֶה הֲמוֹן כָּל הַגּוֹיִם הַצֹּבְאִים עַל הַר צִיּוֹן כך, כל הגויים הצובאים על ירושלים, ישארו בתאוותם לכבוש העיר - ולא יצליחו !
ט. הִתְמַהְמְהוּ - התעכבו לחשוב על דרכיכם, וּתְמָהוּ ותתמהו כיצד קלקלתם דרכיכם, הִשְׁתַּעַשְׁעוּ כיצד נביאי השקר פתו את אנשי יהודה, להסיר עיניהם (כמו:"ועיניו השע" ; לעיל ו' י') - מלראות הטוב האמיתי וָשֹׁעוּ - ובאמת הסירו עיניהם מלראות. שָׁכְרוּ וְלֹא יַיִן איך קרה שאתם נראים במעשיכם כמו שיכורים, אך לא מיין, נָעוּ וְלֹא שֵׁכָר אתם נעים כשיכורים, אך לא משיכר.
י. כִּי נָסַךְ עֲלֵיכֶם יְקֹוָק ה' כסה עליכם, רוּחַ תַּרְדֵּמָה רוח של תרדמה (שאתם כנרדמים לפני הנביאים הקוראים לכם - ואינכם שומעים) וַיְעַצֵּם אֶת עֵינֵיכֶם עשה שעיניכם יהיו כעצומות - מלראות הטובה. אֶת הַנְּבִיאִים עִם נביאי השקר, שגם עיניהם "נעצמו". וְאֶת רָאשֵׁיכֶם הַחֹזִים כִּסָּה ואת נביאי השקר שהם רָאשִים עליכם - כיסה עיניהם מלראות הטוב.
כתובים
דברי הימים א פרק טו
(טז) וַיֹּאמֶר דָּוִיד לְשָׂרֵי הַלְוִיִּם לְהַעֲמִיד אֶת אֲחֵיהֶם הַמְשֹׁרְרִים בִּכְלֵי שִׁיר נְבָלִים וְכִנֹּרוֹת וּמְצִּלְתָּיִם שמשמיעים קול גדול מַשְׁמִיעִים לְהָרִים בְּקוֹל לְשִׂמְחָה לעורר את הלבבות וע"י זה השמחה בזמן העלאת הארון: פ (יז) וַיַּעֲמִידוּ הַלְוִיִּם אֵת הֵימָן בֶּן יוֹאֵל מבני קהת וּמִן אֶחָיו אָסָף בֶּן בֶּרֶכְיָהוּ מבני גרשון ס וּמִן בְּנֵי מְרָרִי אֲחֵיהֶם אֵיתָן בֶּן קוּשָׁיָהוּ: (יח) וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים שניים בחשיבות זְכַרְיָהוּ בֵּן וְיַעֲזִיאֵל וּשְׁמִירָמוֹת וִיחִיאֵל וְעֻנִּי אֱלִיאָב וּבְנָיָהוּ וּמַעֲשֵׂיָהוּ וּמַתִּתְיָהוּ וֶאֱלִיפְלֵהוּ וּמִקְנֵיָהוּ וְעֹבֵד אֱדֹם וִיעִיאֵל הַשֹּׁעֲרִים שזה היה תפקידם במשכן מאז שהיה הארון בשילה ובנוב ובגבעון: (יט) וְהַמְשֹׁרְרִים הֵימָן אָסָף וְאֵיתָן בִּמְצִלְתַּיִם העשויים מ- נְחֹשֶׁת לְהַשְׁמִיעַ קול גדול: (כ) וּזְכַרְיָה וַעֲזִיאֵל וּשְׁמִירָמוֹת וִיחִיאֵל וְעֻנִּי וֶאֱלִיאָב וּמַעֲשֵׂיָהוּ וּבְנָיָהוּ בִּנְבָלִים עַל עֲלָמוֹת סוג כלי זמר שנראים כמו נודות שמהם בא הרוח לקנים החלולים שנמצאים בהם ומהם יוציאו את השיר והנעימה ומובא גם בתהילים למנצח על העלמות וכו: (כא) וּמַתִּתְיָהוּ וֶאֱלִיפְלֵהוּ וּמִקְנֵיָהוּ וְעֹבֵד אֱדֹם וִיעִיאֵל וַעֲזַזְיָהוּ בְּכִנֹּרוֹת עַל הַשְּׁמִינִית בעלות שמונה מיתרים ובלעז נקרא גיטאר"א לאטינ"א לְנַצֵּחַ שכך יקראו המנגנים כי דרכם לנצח זה את זה בהרמת הקול ובהכרעת הנעימה: (כב) וּכְנַנְיָהוּ שַׂר הַלְוִיִּם בְּמַשָּׂא בהרמת הקול יָסֹר בַּמַּשָּׂא שהיה שר גדול בעניין הרמת הקול כִּי מֵבִין הוּא שלמד את חכמת השיר: (כג) וּבֶרֶכְיָה וְאֶלְקָנָה שֹׁעֲרִים לָאָרוֹן ועכשיו שבו להיות משוררים ועכשיו היו מבדילים בין הארון והעם שלא יתקרבו: (כד) וּשְׁבַנְיָהוּ וְיוֹשָׁפָט וּנְתַנְאֵל וַעֲמָשַׂי וּזְכַרְיָהוּ וּבְנָיָהוּ וֶאֱלִיעֶזֶר הַכֹּהֲנִים מחצצרים מַחְצְרִים בַּחֲצֹצְרוֹת לִפְנֵי אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְעֹבֵד אֱדֹם וִיחִיָּה שֹׁעֲרִים לָאָרוֹן וגם הם שבו להיות משוררים והיו מפרידים בין הכהנים והארון שלא יתקרבו: (כה) וַיְהִי דָוִיד וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְשָׂרֵי הָאֲלָפִים הַהֹלְכִים לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְקֹוָק מִן בֵּית עֹבֵד אֱדֹם בְּשִׂמְחָה: ס (כו) וַיְהִי בֶּעְזֹר הָאֱלֹהִים אֶת הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית יְקֹוָק שלא נכשלו בנשאם את הארון וַיִּזְבְּחוּ שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים חוץ מהשור והמריא שהקריבו בכל ששה צעדים כמובא בספר שמואל: (כז) וְדָוִיד מְכֻרְבָּל היה מעוטף בִּמְעִיל בּוּץ שהיה עשוי מפשתן וכן וְכָל הַלְוִיִּם הַנֹּשְׂאִים אֶת הָאָרוֹן וְהַמְשֹׁרְרִים וּכְנַנְיָה הַשַּׂר הַמַּשָּׂא האחראי על הַמְשֹׁרְרִים וְעַל דָּוִיד בנוסף אֵפוֹד בָּד כמו אותו אפוד של אהרון הכהן שבו היו עטופים הלווים[13]: (כח) וְכָל יִשְׂרָאֵל מַעֲלִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְקֹוָק בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר וּבַחֲצֹצְרוֹת וּבִמְצִלְתָּיִם מַשְׁמִעִים בִּנְבָלִים וְכִנֹּרוֹת: (כט) וַיְהִי אֲרוֹן בְּרִית יְקֹוָק שמונחים בו הלוחות הנתונים בברית בָּא עַד עִיר דָּוִיד וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל אשתו נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִיד מרחוק מְרַקֵּד וּמְשַׂחֵק וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ כי לא חשבה שזה מכבוד המלכות להקל בכבודו כ"כ אפילו שהוא לכבוד ארון ה' ואמרה לו "מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הריקים" כמובא בספר שמואל: פ
משנת ההלכה
כשרות דגים
חשש תולעים בדגים
א. בסוגי דגים שונים ישנם טפילים ותולעים שאסור לאכלם, וממילא אין לאכול דגים אלו אלא לאחר ניקוי יסודי להבטיח שהדג נקי מתולעים וטפילים.
ב. בימינו נמצאים תולעים בדגי הבריכות הגדלים במשקים ובפרט בדג הקרפיון, שבימים החמים מצויה בהם תולעת בראשם ובזנבם אפילו כשהם חיים. תולעי הדגים הם קטנים וזעירים וצורת עגולה ושקופה.
ג. ישנם גם יצורים זעירים הנקראים "אורגולוס" שנדבקים לגוף הדג וקשה לזהותם משום שמראיהם דומה לצבע הדג וקשה להפרידם ממנו מלבד זאת נמצאים גם תולעים זעירים שחורים השייכים לסוג "ציקלופס" השטים במליונים בימים בנהרות ובאגמים ובשעה שהדג שואב את המים דרך הזימים נשארים שם יצורים אלו
ד. לפיכך יש לוודאות לפני קניית דגים אפילו אם הינם כשרים וטריים שאינם מדגים נגועים או שעברו תהליך לניקוי אותם תולעים, (חלק מהמשקים מבצעים ריסוס וחיטוי כדי למנוע בעיות אלו).
ה. יש החוששים לתולעים בדגי "הערינג" אמנם אינו מצוי כל כך ואין צריך לחשוש
ו. בדגי מקרל ראוי לבדוק שאין על פניהם תולעים מפותלים אלא אם כן יש השגחה כשרותית בענין התולעים
להלן הנחיות לפי סוגי דגים שונים
דגי בריכות
ז. בדגי בריכות (קרפיון, כסיף, בורי, אמנון, בס, מוסאר, סרדיני כינרת, אדמונית, אמור) עלולה להימצא לעתים נגיעות של תולעים לבנות או אפורות ("לרניאה") על העור. תולעים אלו ניכרות על ידי פצע אדום שהן גורמות על עור הדג ממנו יוצא כעין חוט אפור, יש להסיר את האיזור הנגוע. (לרניאה צעירה- קשה להבחין בה).
ח. בדגי בריכות הנ"ל מומלץ להשתמש רק בדגים המשווקים תחת השגחה מהודרת.
ט. דג אמנון (מושט) המגיע מנוקה וקפוא (מסין) בחזקת נקי.
י. דגי האדמונית הם מופעים אדומים של מיני אמנונים שונים, דגים אלו גדלים בבריכות דגים. במידה ובעלי הבריכות דגים מטפלים ומרססים כפי הנדרש, הדגים בדרך כלל נקיים מטפילים חיצוניים, אולם תיתכן נגיעות של תולעים / נמטודות בחלל הבטן
אופן הבדיקה והשימוש:
יא. דגים הנקנים בחנויות העומדות תחת פיקוח כשרותי מיוחד גם לענין טפילים, מקורם מבריכות מטופלות כדבעי, ואין חשש לטפילים חיצוניים כלל. אולם כיון שאין אפשרות לטפל נגד הנמטודות, ואף לא לפקח ע"ז, על כן יש לגרד את חלל הבטן בסכין (בעיקר באזור השדרה) להבטיח שאין תולעים. וכן בדיקה טובה באזור ראש הדג והזימים. במידה ונמצאה תולעת יש להסירה ולנקות תחת מיקומה היטב, ודי בכך.
יב. דגים הנקנים ממקומות שאינם תחת פיקוח לענין טפילים, קיים לעיתים חשש של נגיעות בטפיל "ארגולוס" ולעיתים נדירות יותר בטפיל "לרניאה". באם הדג קפוא או אף מצונן שעבר כבר זמן לאחר מותו, אחיזת החרקים בו חלשה יותר, ואז מגרדים היטב עם סכין את כל עור הדג. כמו"כ מתבוננים שאין מבחינים בפצע או סימן אדמומית כל שהיא (שהוא סימן להימצאות "לרניאה"). ואזי אין חשש לטפילים ע"ג העור. במידה ומבחינים בפצע או סימן אדום יש להסירו עד עומק של כחצי ס"מ. באם קונים דג חי יש להמתין מספר שעות לאחר מותו או להקפיאו למשך זמן עד שיוקפא (השריה בחומץ ומלח אינה מועילה לשיחרור אחיזת חרקים). ולאחר ההפשרה לגרד את עור הדג היטב, ולבצע את התהליך האמור.
[1] רש"י רמב"ן
[2] רמב"ן
[3] ספורנו פי' הטור
[4] אבע"ז רמב"ן
[5] ספורנו
[6] רש"י
[7] רמב"ן
[8] רש"י
[9] רש"י
[10] רש"י
[11] רבינו בחיי. אור החיים
[13] בספר שמואל מובא שדוד התייחד הג' דברים משאר העם העת העלות הארון: א) בגופו שרץ בכל עוז לפני הארון. ב) במלבושיו שהיה חגור אפוד כלבוש הכהנים ולא בלבוש מלכות. ג) שהשתתף עם כלל ישראל שהעלו את הארון בתרועה ובקול שופר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה