מקרא
שמות פרק לח
(כא) אֵלֶּה פְקוּדֵי חשבון ומשקל הכסף והזהב והנחשת לצורך[1] הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת כולל הבית בכללו שהוא המשכן הנעשה ללוחות העדות אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם להיות גזברים ושומרים וכל התרומה הזאת של הכסף הזהב והנחושת נתן במספר במשקל[2] בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן שהיה ממונה על הלוים לצורך כך[3]:
(כב) וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה עָשָׂה כלומר ציוה לחכמי הלב לעשות אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֶת מֹשֶׁה כי על פיו נעשה הכל, כי הוא המורה לכל החכמים, ולפניו היו עושים כולם ומראים אליו כל מלאכתם[4]:
(כג) וְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן חָרָשׁ וְחֹשֵׁב וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן וּבְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ: ס
(כד) כָּל הַזָּהָב הֶעָשׂוּי לַמְּלָאכָה בְּכֹל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ וַיְהִי זְהַב הַתְּנוּפָה המביא זהב ינופף ידו לחשיבות הנדבה, או הלוקחים יניפו הזהב להראותו, לשבח המביא על נדבתו[5] תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וּשְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ:
(כה) וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה של מחצית השקל מְאַת כִּכָּר וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ כי השש מאות אלף בקע לגלגלותם שלש מאות אלף שקלים ומנה כ"ה שקלים ומנה של קודש כפול הי' חמשים שקל והככר ששים מנה הרי לכל ככר ג' אלפים שקל ולמאת הככר ג' מאות אלפים שקל[6]:
(כו) בֶּקַע הוא המשקל של מחצית השקל[7] לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לְכֹל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים:
(כז) וַיְהִי מְאַת כִּכַּר הַכֶּסֶף לָצֶקֶת אֵת אַדְנֵי הַקֹּדֶשׁ של קרשי המשכן שהם 48 קרשים ולהם 96 אדנים וְאֵת אַדְנֵי הַפָּרֹכֶת ארבעה הרי מְאַת אֲדָנִים לִמְאַת הַכִּכָּר כִּכָּר לָאָדֶן וכל שאר האדנים נחשת כתיב בהם[8]:
(כח) וְאֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים עָשָׂה וָוִים לָעַמּוּדִים וְצִפָּה רָאשֵׁיהֶם של עמודים וְחִשַּׁק אֹתָם:
(כט) וּנְחֹשֶׁת הַתְּנוּפָה שִׁבְעִים כִּכָּר וְאַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁקֶל:
(ל) וַיַּעַשׂ בָּהּ אֶת אַדְנֵי פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְאֵת מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת וְאֶת מִכְבַּר הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לוֹ וְאֵת כָּל כְּלֵי הַמִּזְבֵּחַ מששים וחמשה ככרי נחשת עשו ששים וחמשה אדני נחשת לכל החצר סביב ולמסך פתח המשכן ככר לאדן, ומן החמשה ככרים הנותרים והאלפים וד' מאות שקל עשו מזבח הנחשת וכליו ואת יתדות המשכן והחצר[9]:
(לא) וְאֶת אַדְנֵי הֶחָצֵר סָבִיב וְאֶת אַדְנֵי שַׁעַר הֶחָצֵר וְאֵת כָּל יִתְדֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת כָּל יִתְדֹת הֶחָצֵר סָבִיב:
שמות פרק לט
(ב) וַיַּעַשׂ אֶת הָאֵפֹד זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר:
(ג) ומתארת התורה איך עשו את הזהב כדי לטוות אותו עם שאר המינים[12] וַיְרַקְּעוּ רידדו אֶת פַּחֵי טס הַזָּהָב וְקִצֵּץ מהם פְּתִילִם לַעֲשׂוֹת חוט אחד של זהב בְּתוֹךְ שש של הַתְּכֵלֶת ואחד וּבְתוֹךְ שש שלהָאַרְגָּמָן ואחד וּבְתוֹךְ שש של תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי ואחד וּבְתוֹךְ שש של[13] הַשֵּׁשׁ מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב:
(ד) כְּתֵפֹת שני כתפיות עָשׂוּ לוֹ חֹבְרֹת מחוברות עַל שְׁנֵי קצוותו קְצוֹתָיו חֻבָּר:
(ה) וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ כמין חגורה היוצאת מגוף האפוד אֲשֶׁר עָלָיו מִמֶּנּוּ הוּא כְּמַעֲשֵׂהוּ זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֶת מֹשֶׁה:
נביא
ישעיהו פרק לג
א. הוֹי שׁוֹדֵד הוי, על מלך אשור - השודד, וְאַתָּה לֹא שָׁדוּד אך אותך - עדיין לא שדדו, וּבוֹגֵד, וְלֹא בָגְדוּ בָּך אתה היית בוגד בעמים רבים, אך בך עדיין לא הצליחו לבגוד, כַּהֲתִמְךָ שׁוֹדֵד תּוּשַּׁד כשיושלם זמנך להיות שודד - ישדדו אותך, כַּנְּלֹתְךָ לִבְגֹּד יִבְגְּדוּ בָךְ כשיכלה ויושלם זמנך לבגוד בעמים - יבגדו בך.
ב. יְקֹוָק חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ ה', רחם עלינו כי לך אנו מקווים, הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים הֱיֵה לבנ"י, לכוח ולמגן כל בוקר ובוקר, אַף יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה ובודאי שיושיענו -בזמן צרה.
ג. מִקּוֹל הָמוֹן מקול ההַמִיָה(הרעש) שבמחנה אשור - כשיבוא עליהם המלאך, נָדְדוּ עַמִּים כל העמים, יברחו וינדדו לכל עבר, מֵרוֹמְמֻתֶךָ נָפְצוּ גּוֹיִם כשיֵדְעו כי ה' מרוֹמם ונשגב עליהם(אחר מפלת אשור) - ינוסו ויפוצו הנשארים ממכת המלאך.
ד. וְאֻסַּף שְׁלַלְכֶם השלל שתאספו ממחנה אשור, יאסף בקלות רבה, אֹסֶף הֶחָסִיל כמו שאוספים את החסיל (הארבה) כשנַח בשדות, כְּמַשַּׁק גֵּבִים שֹׁקֵק בּוֹ וכמו קול המים השוקקים ומרעישים בבורות המים, כך ינהמו הבאים לשלול השלל,
ה. נִשְׂגָּב יְקֹוָק כִּי שֹׁכֵן מָרוֹם במפלת אשור יִֹשָגֵב ויתגדל שם ה' השוכן במרום, מִלֵּא צִיּוֹן מִשְׁפָּט וּצְדָקָה ה' ימלא את ציון משפט וצדקה.
ו. וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ קיום הזמנים הטובים הללו, חֹסֶן יְשׁוּעֹת וחוזק הישועות ימשיך ויתמיד, חָכְמַת וָדָעַת יִרְאַת יְקֹוָק הִיא אוֹצָרוֹ אם תלכו ע"פ החכמה ודעת ה', ואת יראת האלוקים שבלבכם, תשמרו עליה באוצר - לגודל חשיבותה.
ז. הֵן אֶרְאֶלָּם הנה, השליחים ההולכים ממקום למקום, צָעֲקוּ חֻצָה יצעקו בחוץ על גודל הרעה לישראל, (לפני מפלת אשור) מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן המלאכים שנשלחים בזמן השלום, בעת ההיא יבכו במרירות רבה על רעת בנ"י,
ח. נָשַׁמּוּ מְסִלּוֹת המסילה, הדרכים הסלולות, שוממות, (בגלל המלחמה) שָׁבַת עֹבֵר אֹרַח התבטלו מהדרכים(מהאֹרַח) כל עובר ושב, הֵפֵר בְּרִית האוייב, ביטל את הברית שכרת עם ישראל, מָאַס עָרִים מאס בערי ישראל - להחריבם עד היסוד, לֹא חָשַׁב אֱנוֹשׁ לא החשיב האנשים, להתנהג עימם בכבוד וכבני אדם,
ט. אָבַל נשחתה, אֻמְלְלָה אָרֶץ ונכרתה הארץ, הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַל האוייב, "בִּיֵש" את היערות שבארץ, כי הכרית את כל העצים, וכל הארץ שוממה,(כמו: "...קָנֶה וָסוּף - קָמֵלוּ" ; לעיל יט', ו') הָיָה הַשָּׁרוֹן כָּעֲרָבָה השרון (מקום מרעה) היה כמו מדבר,
וְנֹעֵר בָּשָׁן וְכַרְמֶל פירות העצים, בהרי הבשן והכרמל - "יְנוּעַרוּ" ויפילו פירותיהן.
י. עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יְקֹוָק, עַתָּה אֵרוֹמָם עַתָּה אֶנָּשֵׂא כעת, לפני החורבן הגמור של בנ"י, יקום ה' ירום וינשא על מלך אשור - להושיע את עמו.
יא. תַּהֲרוּ חֲשַׁשׁ, תֵּלְדוּ קַשׁ מחשבתם לכבוש את ירושלים, נמשלה להריון ולידה של חשש וקש, (חשש -דק יותר מהקש) רוּחֲכֶם אֵשׁ תֹּאכַלְכֶם מחשבתכם זו, תגרום שתשרפו באש.
יב. וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד העמים שבאו על ירושלים, ישרפו כאבנים - השורפים לסיד, קוֹצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ וכמו קוצים כְּרוּתִים (שהם יבשים מאוד) - ונשרפים במהירות.
יג. שִׁמְעוּ רְחוֹקִים אֲשֶׁר עָשִׂיתִי הרחוקים מירושלים, ישמעו את שעשה ה' במחנה אשור, וּדְעוּ קְרוֹבִים גְּבֻרָתִי והקרובים שהיו במחנה אשור, יֵדְעוּ את גבורת ה' שראו !
יד. פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים כשבא מלך אשור על ירושלים, החוטאים (שבנא וסיעתו) פחדו מפניו, אָחֲזָה רְעָדָה חֲנֵפִים ואת הרשעים - אחזה רעדה, מִי יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אוֹכֵלָה מי יעמוד להלחם לנו מול האש הגדולה הזו, האוכלת את כל העמים? מִי יָגוּר לָנוּ מוֹקְדֵי עוֹלָם מי ילחם ויעמוד בשבילנו, מול מלך אשור ששרף עמים בכל העולם,
טו. הֹלֵךְ צְדָקוֹת וְדֹבֵר מֵישָׁרִים המלך חזקיהו, שהולך בדרך של צדק, ודיבורו תמיד ביושר ובלא מרמה, מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת שמואס בממון עשוק, נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד שידיו מואסות מלקחת שוחד,אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים שאוטם את אזניו מלשמוע דברים הגורמים לשפוך דם נקיים, וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע ושעוצם את עיניו מלראות דברים אסורים.ובזכות צדקותו - תנצל ירושלים, (תשובה על: " מי יגור לנו... ")
כתובים
דברי הימים א פרק יח
(ד) וַיִּלְכֹּד דָּוִיד מִמֶּנּוּ אֶלֶף רֶכֶב וְשִׁבְעַת אֲלָפִים פָּרָשִׁים ובספר שמואל הזכיר רק את החשובים ולכן כתב רק 1700 וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ רַגְלִי וַיְעַקֵּר דָּוִיד אֶת כָּל הָרֶכֶב וַיּוֹתֵר מִמֶּנּוּ מֵאָה רָכֶב כי כתוב בתורה שאסור למלך להרבות לו סוסים רק מה שצריך לרכב: (ה) וַיָּבֹא אֲרַם דַּרְמֶשֶׂק לַעְזוֹר לַהֲדַדְעֶזֶר מֶלֶךְ צוֹבָה וַיַּךְ דָּוִיד בַּאֲרָם עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף אִישׁ: (ו) וַיָּשֶׂם דָּוִיד בַּאֲרַם דַּרְמֶשֶׂק שם שם נציבים הראויים לשים במדינה כבושה וַיְהִי אֲרָם לְדָוִיד עֲבָדִים נֹשְׂאֵי מִנְחָה וַיּוֹשַׁע יְקֹוָק לְדָוִיד בְּכֹל אֲשֶׁר הָלָךְ: (ז) וַיִּקַּח דָּוִיד אֵת שִׁלְטֵי מגיני הַזָּהָב אֲשֶׁר הָיוּ עַל עַבְדֵי הֲדַדְעָזֶר וַיְבִיאֵם יְרוּשָׁלִָם: (ח) וּמִטִּבְחַת וּמִכּוּן שמות עָרֵי הֲדַדְעֶזֶר לָקַח דָּוִיד נְחֹשֶׁת רַבָּה מְאֹד בָּהּ עָשָׂה שְׁלֹמֹה אֶת יָם הַנְּחֹשֶׁת וְאֶת הָעַמּוּדִים וְאֵת כְּלֵי הַנְּחֹשֶׁת כי דוד בעצמו רצה לבנות הבית ואמר לו הקב"ה שלא אתה תבנה את הבית אלא בנך ולכן מספר איך הכין וזימן לו לבנות את הבית: פ (ט) וַיִּשְׁמַע תֹּעוּ מֶלֶךְ חֲמָת כִּי הִכָּה דָוִיד אֶת כָּל חֵיל הֲדַדְעֶזֶר מֶלֶךְ צוֹבָה: (י) וַיִּשְׁלַח אֶת הֲדוֹרָם בְּנוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ דָּוִיד לשאול לִשְׁאָל לוֹ לְשָׁלוֹם וּלְבָרֲכוֹ עַל אֲשֶׁר נִלְחַם בַּהֲדַדְעֶזֶר וַיַּכֵּהוּ כִּי אִישׁ מִלְחֲמוֹת שהדדעזר היה שונא את תעו והיה עמו תדיר במלחמה תֹּעוּ הָיָה הֲדַדְעָזֶר וְכֹל כְּלֵי זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת שהיו מומנים בידו: (יא) גַּם אֹתָם הִקְדִּישׁ הַמֶּלֶךְ דָּוִיד לבית המקדש לַיקֹוָק עִם הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב אֲשֶׁר נָשָׂא מִכָּל הַגּוֹיִם מֵאֱדוֹם וּמִמּוֹאָב וּמִבְּנֵי עַמּוֹן וּמִפְּלִשְׁתִּים וּמֵעֲמָלֵק: (יב) וְאַבְשַׁי בֶּן צְרוּיָה הִכָּה אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא הַמֶּלַח שְׁמוֹנָה עָשָׂר אָלֶף: (יג) וַיָּשֶׂם בֶּאֱדוֹם נְצִיבִים ולא מלך כי לא רצה לבסס מלכות שם וַיִּהְיוּ כָל אֱדוֹם עֲבָדִים לְדָוִיד וַיּוֹשַׁע יְקֹוָק אֶת דָּוִיד בְּכֹל אֲשֶׁר הָלָךְ: (יד) וַיִּמְלֹךְ דָּוִיד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיְהִי עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ שמשך את עצמו מלצאת ולהלחם עוד והוא נשאר תמיד לשפוט את ישראל בצדקה והיה מפזר מממונו לכל עמו הנצרכים: (טו) וְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה היה שר עַל הַצָּבָא וִיהוֹשָׁפָט בֶּן אֲחִילוּד מַזְכִּיר שהיה ממונה על ספר הזכרונות: (טז) וְצָדוֹק בֶּן אֲחִיטוּב וַאֲבִימֶלֶךְ בֶּן אֶבְיָתָר כֹּהֲנִים צדוק היה משיח מלחמה ואבימלך היה סגן וְשַׁוְשָׁא סוֹפֵר: (יז) וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע עַל הַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי שמות אומות שהיה בעלי ברית עם דוד וּבְנֵי דָוִיד הָרִאשֹׁנִים שהיו ראשונים למלך ועל פיהם נעשה הכל לְיַד הַמֶּלֶךְ: פ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה