מקרא
(ו) וַיְצַו מֹשֶׁה וַיַּעֲבִירוּ הכריזו[7] קוֹל בַּמַּחֲנֶה לֵאמֹר אִישׁ וְאִשָּׁה אַל יַעֲשׂוּ עוֹד מְלָאכָה נאמרו בזה שני דברים א. שלא יביאו יותר נדבה כי ממון נקרא מלאכה כמו שנאמר "אם לא שלח ידו במלאכת רעהו (לעיל כב, ז) ב. שהנשים העושות מלאכת טוויה יפסיקו לטוות[8] לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וַיִּכָּלֵא הפסיק[9] הָעָם מֵהָבִיא כתב הפסוק לשבח העם המביאים נדבתם, שהזדרזו להביא והביאו יותר מהצורך ולפאר החכמים בנאמנותם, שהפסיקו ממלאכתם כדי לומר שיש די בידיהם וגם הנגיד עליהם כלומר משה רבינו משובח, בזה שהעביר קול במחנה למונעם, כי אין לו חפץ בכספם ובזהבם[10]:
(ז) וְהַמְּלָאכָה ומלאכת המתנדבים כלומר ההמון שהביאו בכל דבר שהתנדבו הָיְתָה דַיָּם לְכָל עושי הַמְּלָאכָה לַעֲשׂוֹת אֹתָהּ המלאכה וְהוֹתֵר ולהותיר, באופן שלא היו צריכים לצמצם אופן עשייתם מדאגה פן יחסר החומר[11] ולא פירש הכתוב המותר, כי לא היה דבר חשוב שיספר ב"אלה פקודי" מה עשו בו, והיה מונח באהל לחזק בו בדק המשכן, או שעשו ממנו כלי שרת כאשר עשו במקדש בירושלים במותרות (שקלים פ"ד מ"ד)[12]: ס
(ח) וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם לֵב בְּעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה היותר חכמים שבהם עשו אֶת הַמִּשְׁכָּן עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב עָשָׂה אֹתָם צורות שונות משני עבריהם:
(ט) אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה וְרֹחַב אַרְבַּע בָּאַמָּה הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִדָּה אַחַת לְכָל הַיְרִיעֹת:
(י) וַיְחַבֵּר אֶת חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת אַחַת אֶל אֶחָת וְחָמֵשׁ יְרִיעֹת חִבַּר אַחַת אֶל אֶחָת:
(יא) וַיַּעַשׂ לֻלְאֹת תְּכֵלֶת עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִקָּצָה בַּמַּחְבָּרֶת בקצה של החמש המחוברות כֵּן עָשָׂה בִּשְׂפַת הַיְרִיעָה הַקִּיצוֹנָה בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית:
(יב) חֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עָשָׂה בַּיְרִיעָה הָאֶחָת וַחֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עָשָׂה בִּקְצֵה הַיְרִיעָה אֲשֶׁר בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית מַקְבִּילֹת הַלֻּלָאֹת אַחַת אֶל אֶחָת:
(יג) וַיַּעַשׂ חֲמִשִּׁים קַרְסֵי זָהָב וַיְחַבֵּר בצלאל אֶת הַיְרִעֹת אַחַת אֶל אַחַת בַּקְּרָסִים וַיְהִי הַמִּשְׁכָּן אֶחָד לפני הקמת כל המשכן והעמיד היריעות על כלונסאות וכדומה שיעמדו לשעה. כדי להכניס לתוכם את הכלים ולא יעמדו לעין כל אדם בחוץ שאין זה כבוד כלי קודש[13]: ס
(יד) וַיַּעַשׂ יְרִיעֹת עִזִּים לְאֹהֶל לגג שנפרש עַל יריעות הַמִּשְׁכָּן הנזכרות עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה אחת עשרה יְרִיעֹת עָשָׂה אֹתָם:
(טו) אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה וְאַרְבַּע אַמּוֹת רֹחַב הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִדָּה אַחַת לְעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת:
(טז) וַיְחַבֵּר אֶת חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת לְבָד וְאֶת שֵׁשׁ הַיְרִיעֹת לְבָד:
(יז) וַיַּעַשׂ לֻלָאֹת חֲמִשִּׁים עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה הַקִּיצֹנָה בַּמַּחְבָּרֶת וַחֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עָשָׂה עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה הַחֹבֶרֶת הַשֵּׁנִית:
(יח) וַיַּעַשׂ קַרְסֵי נְחֹשֶׁת חֲמִשִּׁים בכדי לְחַבֵּר אֶת הָאֹהֶל לִהְיֹת אֶחָד אבל לא חיברם עדיין שזה לא נעשה עד שלב הקמת המשכן ואז מי שחיברם בפעם ראשונה היה משה[14]:
(יט) וַיַּעַשׂ מִכְסֶה לָאֹהֶל עֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וּמִכְסֵה עֹרֹת תְּחָשִׁים מִלְמָעְלָה לאותו גג של יריעות עזים עשה עוד מכסה אחד של עורות אילים מאדמים ועוד למעלה ממנו מכסה עורות תחשים ואותן מכסאות לא היו מכסין אלא את הגג ארכן ל' אמה ורחבן י' אלו דברי רבי נחמיה ולדברי רבי יהודה מכסה אחד היה חציו של עורות אילים מאדמים וחציו של עורות תחשים[15]: ס
(כ) וַיַּעַשׂ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים לא שוכבים זה על זה כשורות הבנין[16] וכן שלא יקחו עצי שטים נופלים והקצוצים מימים רבים שכבר נרקבו אלא מן העומדים והמחוברים לקרקע דרך גדלתן:
(כא) עֶשֶׂר אַמֹּת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ וְאַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה רֹחַב הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד:
(כב) שְׁתֵּי יָדֹת לַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד מְשֻׁלָּבֹת אַחַת אֶל אֶחָת כֵּן עָשָׂה לְכֹל קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן:
(כג) וַיַּעַשׂ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֶשְׂרִים קְרָשִׁים לִפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה:
(כד) וְאַרְבָּעִים אַדְנֵי כֶסֶף עָשָׂה תַּחַת עֶשְׂרִים הַקְּרָשִׁים שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד לִשְׁתֵּי יְדֹתָיו וּשְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד לִשְׁתֵּי יְדֹתָיו:
נביא
ישעיהו פרק ל
א. הוֹי בָּנִים סוֹרְרִים נְאֻם יְקֹוָק - הוי, על הבנים שסרים מדרך ה', לַעֲשׂוֹת עֵצָה וְלֹא מִנִּי לעשות עיצות שאינם לפי רצון ה', וְלִנְסֹךְ מַסֵּכָה וְלֹא רוּחִי לכסות עצמם בכיסוי שיגן עליהם מהאוייב (שבקשו עזרה ממצרים, ולא מה' ית') - שלא לפי רוח ורצון ה', לְמַעַן, סְפוֹת חַטָּאת עַל חַטָּאת ובכך, מוסיפים חטא, על שאר חטאיהם.(שאינם בוטחים בַּה')
ב. הַהֹלְכִים לָרֶדֶת מִצְרַיִם, וּפִי לֹא שָׁאָלוּ שהולכים לרדת למצרים - שיעזרו להם, אך את פי ה' לא שאלו אם לרדת, לָעוֹז בְּמָעוֹז פַּרְעֹה יורדים להתחזק, מחזקו של פרעה מלך מצרים, וְלַחְסוֹת בְּצֵל מִצְרָיִם "צל" המִצְרִים (חזקם הרב) יכסה ויגן על בנ"י,
ג. וְהָיָה לָכֶם מָעוֹז פַּרְעֹה לְבֹשֶׁת החוזק שחשבתם לקבל מפרעה - יהיה לכם לבושה ובזיון,(על שחשבתם מחשבה זו) וְהֶחָסוּת בְּצֵל מִצְרַיִם לִכְלִמָּה ומה שחשבתם לחסות ולהסתר בצל המצרים - יהיה לכם לכלימה ובושה.
ד. כִּי הָיוּ בְצֹעַן שָׂרָיו - כי שרי יהודה השפילו עצמם, והגיעו עד לעיר צוען שבמצרים, וּמַלְאָכָיו חָנֵס יַגִּיעוּ ושליחי יהודה הגיעו לתחפנחס שבמצרים - לבקש עזרה,
ה. כֹּל הֹבִאישׁ סופכם שכולכם תתביישו, עַל עַם לֹא יוֹעִילוּ לָמוֹ משום שאתם מבקשים עזרה, מעם שלא יועיל לכם ולא כלום, לֹא לְעֵזֶר וְלֹא לְהוֹעִיל שהמצרים לא יועילו ולא יעזרו לכם, כִּי לְבֹשֶׁת וְגַם לְחֶרְפָּה רק בושה וכלימה תהיה לכם, (משום, שאת ה', שבכוחו להועיל - עזבו בנ"י, ולעזרת מצרים השתדלו מאוד - ולא עזרו להם כלל !!)
ו. מַשָּׂא בַּהֲמוֹת נֶגֶב והכלימה תהיה, ששלחו משאות על בהמות - לנגב (למצרים שנמצאת בדרום א"י), בְּאֶרֶץ צָרָה וְצוּקָה ועברו בארץ מדבר שהוא מקום של צרה וצוקה, לָבִיא וָלַיִשׁ מֵהֶם ובין החיות: לביא וליש - שמות של אריה - הנמצא במדבר, אֶפְעֶה - שם נחש ארסי, וְשָׂרָף מְעוֹפֵף שם נחש המדלג במהירות ממקום למקום ונראה כמעופף. יִשְׂאוּ עַל כֶּתֶף עֲיָרִים חֵילֵהֶם נשאו על כתפי החמורים - את עושרם - לתת למצרים, וְעַל דַּבֶּשֶׁת גְּמַלִּים אוֹצְרֹתָם - ועל דבשת הגמלים - נשאו אוצרות למצרים, עַל עַם לֹא יוֹעִילוּ לעם שלא יכול להועיל להם,
ז. וּמִצְרַיִם הֶבֶל וָרִיק יַעְזֹרוּ רק הבל וריק יכולים מצרים לעזור, לָכֵן קָרָאתִי לָזֹאת לכן קראתי למצרים, רַהַב הֵם שהם מתרהבים, מתגאים בדבר שאין להם. (שבאמת, לא יכולים לעזור) שָׁבֶת - שהם בטלים מלעזור לכם.
ח. עַתָּה בּוֹא כָתְבָהּ עַל לוּחַ אִתָּם כתוב נבואה זאת על לוח - שיהיה איתם (עם בנ"י) וְעַל סֵפֶר חֻקָּהּ וגם תחקוק דבר הנבואה, על ספר, וּתְהִי לְיוֹם אַחֲרוֹן לָעַד עַד עוֹלָם כְּדי, שדבר הנבואה ישָמר ליום אחרון, וידעו שלא לחינם באה עליהם הפורענות,
ט. כִּי עַם מְרִי הוּא עם שמורד בַּה' הוא, בָּנִים כֶּחָשִׁים בנים שמתכחשים שה' משגיח על מעשיהם, בָּנִים לֹא אָבוּ שְׁמוֹעַ תּוֹרַת יְקֹוָק שלא רצו לשמוע דבר ה',
י. אֲשֶׁר אָמְרוּ לָרֹאִים לֹא תִרְאוּ, וְלַחֹזִים לֹא תֶחֱזוּ לָנוּ נְכֹחוֹת שהיו אומרים לנביאי האמת (רואים, חוזים) -אל תראו נבואות לאמר לנו דברים נכוחים וישרים, דַּבְּרוּ לָנוּ חֲלָקוֹת דברו לנו דברי חלקות (שמחליקים את מעשינו הרעים) - ששלום יהיה לנו, חֲזוּ מַהֲתַלּוֹת נבואות שקר שמהתלים בשומעים, (כמו: "אַל יֹסֵף פַּרְעֹה הָתֵל לְבִלְתִּי שַׁלַּח אֶת הָעָם... " שמות ח' כה'; הנביא קרא לנבואות אלו - מהתלות)
יא. סוּרוּ מִנֵּי דֶרֶךְ סורו מן הדרך הזו, (להוסיף לנבא לנו נבואות קשות) הַטּוּ מִנֵּי אֹרַח הטו עצמכם מן הדרך הזו, הַשְׁבִּיתוּ מִפָּנֵינוּ אֶת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הפסיקו לנבא לפנינו, את דבר הנבואה מה' - שהוא קדוש ישראל.
יב. לָכֵן כֹּה אָמַר קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל לכן, כך אמר ה' - שהוא קדוש ישראל, יַעַן מָאָסְכֶם בַּדָּבָר הַזֶּה בגלל שמאסתם את דברי בנביאים, וַתִּבְטְחוּ בְּעֹשֶׁק ובטחתם בעושר שעשקתם, וְנָלוֹז ובליצנות ודברים מגונים,(" כָּרַתְנוּ בְרִית אֶת מָוֶת וְעִם שְׁאוֹל עָשִׂינוּ חֹזֶה "; שבטחתם במצרים שיצילו אתכם, ולא בַּה' ית') וַתִּשָּׁעֲנוּ עָלָיו ובו (בעושק ונלוז) - אתם בוטחים ונשענים,
יג. לָכֵן יִהְיֶה לָכֶם הֶעָוֹן הַזֶּה העוון, שאתם בוטחים במצרים יגרום לכם שתהיו, כְּפֶרֶץ נֹפֵל כמו חומה שנפרצה, נשברה ונפלה, נִבְעֶה בְּחוֹמָה נִשְׁגָּבָה וכמו מקום בְּקִיר חומה חזקה(שחשבו את פרעה לחומה נשגבה), שהוא נפוח - כאבעבועות - ועומדת החומה - ליפול, אֲשֶׁר פִּתְאֹם לְפֶתַע יָבוֹא שִׁבְרָהּ שלפתע, יבוא מהנבעה - שבר גדול על החומה הנשגבה, כך פתאום, יבוא עליכם השבר
יד. וּשְׁבָרָהּ ה' ישבור את החומה, שאתם בוטחים בה, כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים, כָּתוּת לֹא יַחְמֹל כמו ששוברים הנבל (כלי החרס) שעשה היוצר, שכותשים אותו דק דק, ולא חומלים עליו, וְלֹא יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ וכל כך דק יכָּתֵת, עד שלא ימצאו בשברים הכתותים, חֶרֶשׂ לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד שבר חרס לחתות (להוציא) גחל מהאש, וְלַחְשׂף מַיִם מִגֶּבֶא לדלות מים - מבור המים, ע"י שבר חרס.(נמשל: שמפלתם, תהיה גמורה ועצומה)
טו. כִּי כֹה אָמַר יְקֹוָק אלוהים קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן ה' הבטיח לבנ"י, שיוָשְעוּ וינצלו - כְּשיֵשְבו בנחת במקומכם, בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה תִּהְיֶה גְּבוּרַתְכֶם גבורתכם על אוייביכם תהיה, כשתשבו בשקט ובבטחה בַּה', וְלֹא אֲבִיתֶם אך אתם לא רציתם לשמוע לי.
כתובים
דברי הימים א פרק טז
(טו) זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ שכרת עימנו דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר כמו שכתוב בחומש דברים "שומר הברית והחסד וגו' לאלף דור": (טז) אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִצְחָק: (יז) וַיַּעֲמִידֶהָ את הברית ההיאלְיַעֲקֹב לְחֹק קבוע לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם: (יח) לֵאמֹר לְךָ ולא לבני ישמעאל אֶתֵּן אֶרֶץ כְּנָעַן חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם: (יט) בִּהְיוֹתְכֶם מְתֵי מִסְפָּר כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ שהיו צריכים לנדוד מהארץ: (כ) וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי וּמִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר אברהם אצל פלישתים ובמצרים וכן יצחק וכן יעקב: (כא) לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְעָשְׁקָם בכל נדודיהם וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים כמו שכתוב שהקב"ה העניש את פרעה ואבימלך: (כב)ונאמר לאותם מלכים אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחָי גדולי וּבִנְבִיאַי שהאבות היו נביאים אַל תָּרֵעוּ תעשו רעה: פ (כג) שִׁירוּ לַיקֹוָק כָּל הָאָרֶץ בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם יְשׁוּעָתוֹ בכל יום ויום על ישועתו החדשה מרוב שהישועה תהיה חביבה עליהם: (כד) סַפְּרוּ את כבודו שכיבד אתכם לעיניהם של בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ בְּכָל הָעַמִּים נִפְלְאֹתָיו: (כה) כִּי גָדוֹל יְקֹוָק וּמְהֻלָּל מְאֹד וְנוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים אלו הם השמש והירח: (כו) כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים שהיו עובדים לשמש ולירח וַיקֹוָק שָׁמַיִם עָשָׂה: (כז) הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו אלו הם הכוכבים והם יכירו בגדולתו ויתנו הוד והדר עֹז וְחֶדְוָה יתנו בִּמְקֹמוֹ שהוא השמים שם מעון קדשו: (כח) הָבוּ לַיקֹוָק מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים הָבוּ לַיקֹוָק כָּבוֹד וָעֹז: (כט) הָבוּ לַיקֹוָק כְּבוֹד הראוי ל- שְׁמוֹ שְׂאוּ מִנְחָה על כתפכם וּבֹאוּ לְפָנָיו בביהמ"ק הִשְׁתַּחֲווּ לַיקֹוָק בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ בבית המקדש המהודר בקדושה:
משנת ההלכה
ראשי דגי ים
א. בדגי ים בדרך כלל לא מצויה נגיעות בתוך הראש.
ב. בראש דג סלמון עלולה להימצא "כינת סלמון", יש לחצות את הראש, להסיר את הזימים ולבדוק היטב.
דג קרפיון
עלול להיות נגוע מאוד בטפילים המצויים בבריכות בעיקר ב"ארגולוס" (טפיל קטן שצבעו שקוף וקשה להבחין בו). הטפילים נדבקים על עור הדג ובתוך הראש.
ג. מגדלי הדגים צריכים לבצע טיפולים מיוחדים להרחקת הטפילים. בחלק ממרכזי השיווק קיימת השגחה שמתפקידה לוודא שהטיפול נעשה כראוי. אם הדג נקנה בחנות הנמצאת תחת השגחה מהודרת, אפשר להסתפק בשטיפה טובה של הדג לפני השימוש.
ד. דג הנקנה במקום שאין בו השגחה וכן דג מהכינרת או דגים המגיעים מתים לחנות: אין לאכול את ראשם, צריך לשפשף היטב בסכין את כל שטח עור הדג ולשטוף היטב.
ה. עדיף להקפיא את הדג לפני פעולת הניקוי הנ"ל. (ההקפאה מרפה את אחיזת הטפילים וכך קל יותר להרחיקם). אם מסירים את העור, הדג מותר באכילה גם ללא פעולת הניקוי הנ"ל.
ו. נגיעות זו עלולה להימצא גם בדג אמור וכסיף.
דג פורל
ז. דג פורל מקומי (מארץ ישראל) בחזקת נקי. בדג פורל מיובא קפוא מצויים לעיתים טפילים חומים על עור הדג (כיני סלמון) הניכרים היטב וניתנים להסרה בשפשוף (ראה דגי ים- נגיעות חיצונית).
ביצי דגי בריכות
ח. בביצי דגי בריכות לא מצויה נגיעות.
ראשי דגי בריכות
ט. בדגי קרפיון, בורי, כסיף, בס עלולים להימצא טפילי ארגולוס או לרניאה בראש.
דגי אמנון,
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה