מקרא
שמות פרק יח
(א) וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה נחלקו בו רבותינו (זבחים קטז, א), יש אומרים יתרו קודם מתן תורה בא, כסדר הפרשה, ויש אומרים אחר מתן תורה בא, מדכתיב (פסוק ה) אשר הוא חונה שם הר האלהים, ועוד, שאמר לו משה מיד בבואו אליו, והודעתי את חוקי האלהים ואת תורתיו (פסוק טז) ועוד ראיות אחרות ופשוטו של מקרא שקודם מתן תורה בא מכך שלא הוזכר ששמא את מתן תורה שנאמר עליו "הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמוהו" אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה הנפלאות שעשה למשה, שעשה עמו חסד וטובה שיבא אל פרעה תמיד ולא יפחד ממנו ויביא עליו המכות עד שיצאו ממצרים הוא והעם עמו, והוא כמלך עליהם[1] וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כל האותות והמופתים, והיד הגדולה אשר עשה הקב"ה לישראל על ידי משה[2] כִּי הוֹצִיא יְקֹוָק הזכיר תחלה "אלהים", השם שהיה יתרו יודע מלפנים, ו"כי הוציא ה"', בשמו הגדול שנודע עתה על ידי משה, שבו נעשו האותות[3] אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם:
(ב) וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ בעבור שהזכיר הכתוב (לעיל ד כ) ויקח משה את אשתו ואת בניו וישב ארצה מצרים, הוצרך לומר כאן שהיתה בבית אביה, כי משה שלחה שם[4]:
(ג) וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה:
(ד) וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר כִּי אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה כי בלידת אליעזר כבר מת אותו מלך מצרים שהיה רודף את משה, כאמרו ויהי בימים ההם. וימת מלך מצרים, ואז בטח להיות נמלט מחרב פרעה, כי עד מותו לא היה משה בטוח מחרבו בכל מקום שיהיה נודע אצל פרעה, כענין אם יש גוי וממלכה אשר לא שלח אדוני שם לבקשך והשביע את הממלכה ואת הגוי[5]:
(ה) וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה אֶל הַמִּדְבָּר אף אנו יודעין שבמדבר היה אלא בשבחו של יתרו דבר הכתוב שהיה יושב בכבודו של עולם ונדבו לבו לצאת אל המדבר מקום תוהו לשמוע דברי תורה[6] אֲשֶׁר הוּא חֹנֶה שָׁם הַר הָאֱלֹהִים:
(ו) וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה על ידי שליח[7] אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ להתגייר ואם לא תקבל אותי בזכות עצמי קבל אותי בזכות -[8] וְאִשְׁתְּךָ וּשְׁנֵי בָנֶיהָ עִמָּהּ והקדים להודיעו דרך מוסר למען יוכל להכין מקום לשבתם, כאמרם ז"ל (נדה פרק כל היד) אל תכנס לביתך פתאום, כל שכן לבית חבירך:
(ז) וַיֵּצֵא מֹשֶׁה מתוך ענני הכבוד[9] לִקְרַאת חֹתְנוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ לימד ענוותנותו של משה, שאעפ"י שהוא מלך לא נתייהר אלא השתחווה לחותנו, ונהג בעצמו דרך ענוה וסיפר לו כל המאורע[10] וַיִּשַּׁק לוֹ וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם וַיָּבֹאוּ הָאֹהֱלָה הידוע, שהוא אהלו של משה[11]:
(ח) וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יְקֹוָק לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַתְּלָאָה צרה שילאה אדם לסבלה או להגידה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ רדיפת מצרים בים. וביאת עמלק ורעב הקהל וצמאו[12] וַיַּצִּלֵם יְקֹוָק:
(ט) וַיִּחַדְּ וישמח מלשון חדוה יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְקֹוָק לְיִשְׂרָאֵל שנתן להם המן והבאר ו -[13] אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם:
(י) וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ יְקֹוָק אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם משה ואהרון והעם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה כי עשה עמכם נס גדול שלא הרגו אתכם פרעה ועמו, כי באו בעבורכם עליהם מכות גדולות בארצם והיה הנס הזה גדול במשה, על כן הזכירו לנכח בכלל, ואמר "אתכם", אתה והעם ועוד נס אחר אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם שהיו הם במצרים ויצאו משם לחירות עולם[14]:
(יא) עַתָּה יָדַעְתִּי כשראיתי שדן את מצרים מדה כנגד מדה כִּי גָדוֹל יְקֹוָק מִכָּל הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם כי הציל את העם באותו הדבר עצמו אשר זדו המצרים עליהם של ישראל, כמו כי יזיד איש על רעהו. וזה היה שהרג בכוריהם כמו שהרגו המצרים כל הבן הילוד לישראל, והטביעם בים כדרך שהטביעו הם הבנים ביאור, והרג את הבכורות כנגד בני בכורי ישראל ותמאן לשלחו והקשה את לבם אחרי שלא שמעו ברצונם. ובזה הורה גדולתו על כל האלהים כי לא חשבה שום אומה שיוכל שום אל מאלהיהם שרי מעלה לשלם מדה כנגד מדה בכל דבר, אבל חשבו שיוכל בדבר אחד מיוחד לו בלבד[15]:
(יב) וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים קרבן שלמים[16] לֵאלֹהִים וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אבל משה לא היה צריך לבא כי האהל שלו הוא ובאו שם כולם לכבוד יתרו חמיו[17] לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים לפני משכן האלהים והוא עמוד הענן ועמוד האש ששם משכן האלהים. וסעודה זו עשאוה לכבוד יתרו שנתגייר במילה וטבילה במים כדין הגר הבא לחסות תחת כנפי השכינה[18]:
נביא
ירמיה רק לג
יב כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת עוֹד יִהְיֶה בַּמָּקוֹם הַזֶּה הֶחָרֵב מֵאֵין אָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל עָרָיו נְוֵה רֹעִים מַרְבִּצִים צֹאן מדור, בית של רועים שיושיבו בו הצאן, בלי פחד מאוייבים:
יג בְּעָרֵי הָהָר בְּעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וּבְעָרֵי הַנֶּגֶב וּבְאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּבִסְבִיבֵי יְרוּשָׁלַם וּבְעָרֵי יְהוּדָה עֹד תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן עַל יְדֵי מוֹנֶה מריבוי הצאן, יעמידו אדם מיוחד למנות הצאן. אָמַר יְקֹוָק :
יד הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְקֹוָק וַהֲקִמֹתִי אֶת הַדָּבָר הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל בֵּית יְהוּדָה:
טו בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא אַצְמִיחַ לְדָוִד צֶמַח צְדָקָה מלך המשיח. וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ:
טז בַּיָּמִים הָהֵם תִּוָּשַׁע יְהוּדָה תנצל יהודה מהאוייבים. וִירוּשָׁלַם תִּשְׁכּוֹן לָבֶטַח וְזֶה אֲשֶׁר יִקְרָא לָהּ יְקֹוָק צִדְקֵנוּ ירושלים תִּקָרֵא: "יְקֹוָק צדקנו":
יז כִּי כֹה אָמַר יְקֹוָק לֹא יִכָּרֵת לְדָוִד לא תיפסק המלוכה, מזרע דוד. אִישׁ ישֵׁב עַל כִּסֵּא בֵית יִשְׂרָאֵל:
יח וְלַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם לֹא יִכָּרֵת אִישׁ מִלְּפָנָי לא תיפסק העבודה במקדש מהכהנים והלווים. מַעֲלֶה עוֹלָה וּמַקְטִיר מִנְחָה וְעֹשֶׂה זֶּבַח כָּל הַיָּמִים:
יט וַיְהִי דְּבַר יְקֹוָק אֶל יִרְמְיָהוּ לֵאמוֹר:
כ כֹּה אָמַר יְקֹוָק אִם תָּפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי הַיּוֹם וְאֶת בְּרִיתִי הַלָּיְלָה וּלְבִלְתִּי הֱיוֹת יוֹמָם וָלַיְלָה בְּעִתָּם כמו שלא תבוטל הברית, שהיום והלילה לא שובתים:
כא גַּם בְּרִיתִי תֻפַר אֶת דָּוִד עַבְדִּי מִהְיוֹת לוֹ בֵן מֹלֵךְ עַל כִּסְאוֹ וְאֶת הַלְוִיִּם הַכֹּהֲנִים כך, לא אבטל את בריתי, לדוד וללוים למלוכה ולעבודת המקדש. מְשָׁרְתָי:
כב אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר צְבָא הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִמַּד חוֹל הַיָּם כמו שלא יתכן לספור את צבא השמים וחול הים, כֵּן אַרְבֶּה אֶת זֶרַע דָּוִד עַבְדִּי וְאֶת הַלְוִיִּם מְשָׁרְתֵי אֹתִי כך, ארבה את זרע דוד והלווים:
כג וַיְהִי דְּבַר יְקֹוָק אֶל יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר:
כד הֲלוֹא רָאִיתָ מָה הָעָם הַזֶּה דִּבְּרוּ לֵאמֹר שְׁתֵּי הַמִּשְׁפָּחוֹת אֲשֶׁר בָּחַר יְקֹוָק בָּהֶם וַיִּמְאָסֵם שהעם אמרו, שכמו שיְקֹוָק מאס במשפחת דוד מלמלוך, ובמשפחת הלווים מלעבוד, וְאֶת עַמִּי יִנְאָצוּן מִהְיוֹת עוֹד גּוֹי לִפְנֵיהֶם גרמו לעמי לבזות ולמאוס ביְקֹוָק , ושלא יהיו בנ"י, לפְנֵי שתי המשפחות האלו:
כה כֹּה אָמַר יְקֹוָק אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי כמו, שלא תפסיק ברית היום והלילה שלא שובתים לעולם, ולא יתבטלו כל החוקות ששמתי בשמים ובארץ:
כו גַּם זֶרַע יַעֲקוֹב וְדָוִד עַבְדִּי אֶמְאַס מִקַּחַת מִזַּרְעוֹ מֹשְׁלִים אֶל זֶרַע אַבְרָהָם יִשְׂחָק וְיַעֲקֹב כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּתָם וְרִחַמְתִּים כך, לא אמאס בזרע האבות ובזרע דוד למלוך על ישראל, ואשיב אותם ברחמים לארצם:
כתובים
דניאל פרק יב
(א) ממשיך המלאך גבריאל ומסביר לדניאל מה יהיה באחרית הימים וּבָעֵת הַהִיא בעת המלחמה שתהיה מידת הדין מתוחה יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל לבקש רחמים על ישראל כשיראה את הקב"ה דן בעצמוהָעֹמֵד שרם של ישראל שרגיל בעמידה לטובתם עַל בְּנֵי עַמֶּךָ וְהָיְתָה עֵת צָרָה זהו יום הריגת נחמיה בן חושיאל אֲשֶׁר לֹא נִהְיְתָה מִהְיוֹת גּוֹי עַד הָעֵת הַהִיא והקושי הזה לא היה כמותו וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךָישראל כָּל הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר ובזמן היה לא יהיו אלו שישאלו מפני מה צדיק ורע לו ומפני מה רשע וטוב לו. תפקידו של מיכאל יהיה לעזור לאלו שכתובים בספר להמלט:
(ב) וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ ולא נקראו מתים כי הפרידה תהיה זמנית כמו אדם שנפרד לשינה אֵלֶּה שיקומו הם לְחַיֵּי עוֹלָם ולא ימותו לעולם כמו שכתוב בלע המוות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים כי אז היצר הרע יתבטל מהעולם כי העולם יתוקן לדרגה גבוהה יותר משל אדם הראשון שלפני החטא וְאֵלֶּה שלא יקומו זה יהיה לַחֲרָפוֹת חרפה ובושה לְדִרְאוֹן עוֹלָם לעולם כי קברותיהם לא יפתחו כפי שכתוב ביחזקאל שלעתיד לבוא "בפתחי את קברותיכם": ס
(ג) וְהַמַּשְׂכִּלִים אלו התלמידי חכמים ומלמדי התינוקות יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ רמז להארה וזריחה בדרגה רוחנית גבוהה וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים אלו שמלמדים את דרך ה' לרבים הם יאירו כַּכּוֹכָבִים שנראה קטן מרחוק אך כשמתקרבים מגלים שזה גדול יותר מכל דבר לְעוֹלָם וָעֶד : פ
(ד) וְאַתָּה דָנִיֵּאל סְתֹם הַדְּבָרִים גם הנבואות שאתה יודע כתוב אותם כחידות ודברים סתומים שלא יראנו רק מי שראוי לראותו ובאמת דניאל פרסם את הספר רק לפני מותו וַחֲתֹם הַסֵּפֶר עַד עֵת קֵץ יְשֹׁטְטוּ רַבִּים וְתִרְבֶּה הַדָּעַת עד קץ הגאולה שיחפשו כולם לחקור ולהבין את האמת ובבוא העת עיני הרבים יתפקחו להבין את רמזי זמן הגאולה:
(ה) וְרָאִיתִי אֲנִי דָנִיֵּאל וְהִנֵּה שְׁנַיִם אֲחֵרִים מלאכים חוץ מהמלאך גבריאל עֹמְדִים אֶחָד הֵנָּה לִשְׂפַת הַיְאֹר וְאֶחָד הֵנָּה לִשְׂפַת הַיְאֹר משני עברי הנהר:
(ו) וַיֹּאמֶר אחד מהם לָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים המלאך גבריאל שדיבר לפני אֲשֶׁר עמד מִמַּעַל לְמֵימֵי הַיְאֹר נהר החידקל עַד מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת עד מתי כל זה ימשך ומתי יבוא הגאולה:
(ז) וָאֶשְׁמַע אֶת הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר מִמַּעַל לְמֵימֵי הַיְאֹר וַיָּרֶם יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ אֶל הַשָּׁמַיִם וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי הָעוֹלָם בהקב"ה כִּי לְמוֹעֵד מוֹעֲדִים וָחֵצִי שלשה וחצי זמנים וּכְכַלּוֹת נַפֵּץ יַד עַם קֹדֶשׁכשיסתיים ההתרחבות של עם ישראל ואף יתחיל ההצטמקות באחרית הימים וכאשר יקבלו את המלוכה בארץ ישראל תִּכְלֶינָה כָל אֵלֶּה כל זה יגמר:
(ח) אומר דניאל וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי אפילו שאני שמעתי עדיין וְלֹא אָבִין וָאֹמְרָה למלאך אֲדֹנִי מָה אַחֲרִית אֵלֶּה: פ
(ט) וַיֹּאמֶר לֵךְ דָּנִיֵּאל כִּי סְתֻמִים וַחֲתֻמִים הַדְּבָרִים עַד עֵת קֵץ הגאולה ומעבר לזה לא אוכל לפרט ולבאר:
(י) והפרטים שכן אוכל לומר יִתְבָּרֲרוּ וְיִתְלַבְּנוּ מלשון ללבן את הדברים וְיִצָּרְפוּ רַבִּים ויעשו חשבונות בכדי לחשב את הזמן וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים יהיו אנשים שיטעו בחשבונות הללו והם ירשיעו ומצד שני יכול להיות שיכוונו לתאריכים המסוגלים לגאולה אך בשל מצב עם ישראל לא תבוא הגאולה ואז וְלֹא יָבִינוּ כָּל רְשָׁעִים והם יאבדו את האמונה כי הם יגידו שלא תהיה עוד גאולה וְהַמַּשְׂכִּלִים יָבִינוּ אך התלמידים חכמים יבינו שאולי חל טעות או שעמ"י לא היה מוכן:
(יא) וּמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד מבית המקדש וְלָתֵת שִׁקּוּץ שֹׁמֵם שהוקרבו שם קרבנות טמאים יָמִים אֶלֶף מָאתַיִם וְתִשְׁעִים:
(יב) אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ לְיָמִים אֶלֶף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה מספרים אלו הם מהקץ הסתום:
(יג) וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ זמן הגאולה לא יהיה בזמנך כי עמ"י לא עבר את התהליך עדיין והמשיח יכול לבוא רק באלפיים השנים האחרונות[19] ולכן וְתָנוּחַ אתה עתיד להפטר מהעולם אבל וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ תקום בתחיית המתים לְקֵץ הַיָּמִין הימים:
ה' יתמך גרלנו בגורל הצדיקים שבטו ומשענתי יהיה לנו תנחומין. לעמוד לקץ הימין. תם ונשלם ספר דניאל. שבח לאל אלהי ישראל
כל הנבואות בספר דניאל נכתבו בקצרה ופירוטם נכתבו במקומות רבים בנביאים באריכות.
בחזיונותיו של דניאל מרומזים העתידות לבוא על עם ישראל ועל זמן ביאת המשיח. כשם שנתקיימו חזיונותיו עד כאן, כן במהרה בימינו נזכה לראות בחוש את החזיונות שחזה על ישראל ביאת המשיח.
משנת ההלכה
לכבוד ט"ו בשבט הקרב ובא נעסוק בס"ד בדיני כשרות הקשורים לבדיקת המאכלים מהימצאות תולעים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה