מקרא
ויקרא פרק כה
(מא) וְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו שניזונו על ידי האדון עִמּוֹ וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו יָשׁוּב:
(מב) כִּי עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד אחד המוכר את עצמו או שמכרוהו ב"ד אינו נמכר כדרך שמוכרין העבדים כנעניים בהכרזה בפרהסיא על אבן המקח לומר ולהכריז יש כאן עבד לימכר ולא בסימטא שנאמר לא ימכרו ממכרת עבד אינו נמכר אלא בצנעה ודרך כבוד כמו כן אין האדון יכול למכור עבד עברי לאחר ולא ליתנו לאחר במתנה שנאמר לא ימכרו ממכרת עבד דהיינו כעבד שנמכר לזה ולזה[1]:
(מג) לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ כל עבד עברי אסור לעבוד בו בפרך ואין חילוק בין מכרוהו בית דין או מוכר עצמו או אמה העבריה. ועבודת פרך יש בה שני עניינים אחד זו עבודה שאין לה קצבה לפיכך אמרו חכמים שלא יאמר לו עדור תחת הגפנים עד שאבא שהרי לא נתן לו קצבה אלא יאמר לו עדור עד שעה פלונית או עד מקום פלוני וי"א שהאיסור הוא להעבידו בעבודה יותר מדאי ושלא כדרך שאר פועלים ולפיכך אסור לומר עשה במלאכה פלונית עד שאבא והוא מכוין שיהא שוהה כדי שירבה במלאכה יותר מדאי ויאמר לו לא היה לי פנאי לבא עד עתה ועל זה נאמר -[2] וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ:
(מד) וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ לָךְ מֵאֵת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם שאינם משבעה האומות שנאמר בהם לא תחיה כל נשמה[3] מֵהֶם תִּקְנוּ עֶבֶד וְאָמָה:
(מה) וְגַם מִבְּנֵי הַתּוֹשָׁבִים הַגָּרִים עִמָּכֶם שבאו מסביבותיכם לישא נשים בארצכם וילדו להם הבן הולך אחר האב ואינו בכלל לא תחיה אלא אתה מותר לקנותו כעבד[4] מֵהֶם תִּקְנוּ וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם אֲשֶׁר עִמָּכֶם אֲשֶׁר הוֹלִידוּ בְּאַרְצְכֶם וְהָיוּ לָכֶם לַאֲחֻזָּה:
(מו) וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם החזיקו בהם לנחלה לצורך[5] לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ ובא למעט שאין לו רשות לשחררו[6] וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ: ס
(מז) וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר והוא וְתוֹשָׁב עִמָּךְ וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ אוֹ לְעֵקֶר לעבודה זרה שמצוה לעקרה מִשְׁפַּחַת גֵּר לעובד עבודה זרה[7]:
(מח) אַחֲרֵי נִמְכַּר כלומר אע"ג שמכר עצמו והביא עצמו למצב זה בכל זאת מיד גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ ולא תמתין ליובל[8] אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ:
(מט) אוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ מִשְּׁאֵר בְּשָׂרוֹ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ יִגְאָלֶנּוּ הקרוב הקרוב קודם אוֹ הִשִּׂיגָה יָדוֹ או יד הציבור משיגה לפדותו[9] וְנִגְאָל:
(נ) וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ יזהיר הכתוב שידקדק עמו בחשבון ולא יבוא עליו בעקיפין, לפי שגזל הגוי אסור מפני חלול ה', ובגוי שתחת ידו הכתוב מדבר ואף על פי כן הזהירה עליו התורה שיזהר עמו שלא יגזול אותו[10]מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְהָיָה כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ בְּמִסְפַּר שָׁנִים כִּימֵי שָׂכִיר יִהְיֶה עִמּוֹ יחשוב כאלו נשכר עמו כל שנה במנה וינכה לו[11]:
נביא
שמואל ב פרק ז
(יב) כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ וְשָׁכַבְתָּ אֶת אֲבֹתֶיךָ וַהֲקִימֹתִי אֶת זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ וַהֲכִינֹתִי אֶת מַמְלַכְתּוֹ:
(יג) הוּא יִבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי וְכֹנַנְתִּי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ עַד עוֹלָם:
(יד) אֲנִי אֶהְיֶה לּוֹ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן אֲשֶׁר בְּהַעֲוֹתוֹ וְהֹכַחְתִּיו כאב הדואג לבנו שתיכף שיתחיל להעוות דרכו תיכף יוכיחהו וישיבהו לדרך הטוב בענין שלא יניחהו להתמוטט בשיעור שיסיר אמונתו ממנובְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים ר"ל בשבט שמכים בו את האנשים לא בשוט לסוס וּבְנִגְעֵי טבעיים המצויים ב - בְּנֵי אָדָם:
(טו) וְחַסְדִּי לֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מֵעִם שָׁאוּל אֲשֶׁר הֲסִרֹתִי את חסדי משאול מִלְּפָנֶיךָ בגללך שהיית אתה יותר ראוי למלוכה:
(טז) וְנֶאְמַן קיומו הנאמן של בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ יהיה עַד עוֹלָם כמו שהוא היום - לְפָנֶיךָ כך יהיה - כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכוֹן עַד עוֹלָם:
(יז) כְּכֹל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּכְכֹל הַחִזָּיוֹן הַזֶּה כֵּן דִּבֶּר נָתָן אֶל דָּוִד: ס
(יח) וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֵּשֶׁב לפני ארון ברית יְקֹוָק וַיֹּאמֶר מִי אָנֹכִי אֲדֹנָי יְקֹוִק וּמִי בֵיתִי הלא מרות המואביה אני בא כִּי הֲבִיאֹתַנִי עַד הֲלֹם:
(יט) וַתִּקְטַן עוֹד זֹאת בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנָי יְקֹוִק החסד הזה עוד קטנה היא בעיניך, עד שדברת וַתְּדַבֵּר גַּם אֶל בֵּית עַבְדְּךָ לְמֵרָחוֹק לדורות העתידיים לתת מלכות לזרעי עד עולם וְזֹאת תּוֹרַת הָאָדָם מה שדברת עלי, היא תכונת ותואר האדם הגדול במעלה, המיוחד בבני אדם, ולא תכונת אדם שפל ונבזה כמוני אֲדֹנָי יְקֹוִק:
(כ) וּמַה יּוֹסִיף דָּוִד עוֹד לְדַבֵּר אֵלֶיךָ מעתה אין לי עוד דבר לשאול ממך, לא עלי ולא על זרעי וְאַתָּה יָדַעְתָּ אֶת עַבְדְּךָ אֲדֹנָי יְקֹוִק הואיל ואתה ידעת ורחמת את עבדך לעשות לי כזאת מבלי שאלה ובקשה:
(כא) בַּעֲבוּר דְּבָרְךָ שאמרת לשמואל להמליכני וּכְלִבְּךָ כרצונך עָשִׂיתָ אֵת כָּל הַגְּדוּלָּה הַזֹּאת כי אינני ראוי לכך אלא שאתה רצית בי לְהוֹדִיעַ אֶת עַבְדֶּךָ שההודעה הזאת איננה עבורי רק עבור דברך ורצונך הנעלם להודיע מה שרצית וגזרת מראשית אחרית:
(כב) עַל כֵּן גָּדַלְתָּ אֲדֹנָי יְקֹוִק בעבור שלא נשיג לדעת עומק מחשבות חסדך, על כן ידענו כי מאוד גדלת, ואין בינת אדם משגת תכלית מעשיך כִּי אֵין כָּמוֹךָ בכדי להעריך ממנו עומק מחשבותיך וְאֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ בְּכֹל הדברים הנפלאים אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ בְּאָזְנֵינוּ:
(כג) וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים משה ואהרון בשליחות ה' לִפְדּוֹת לוֹ לְעָם וְלָשׂוּם לוֹ שֵׁם להגדיל בפי בני אדם אשר לא ידעוהו כמו פרעה שאמר מי ה' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל לא ידעתי את ה' וְלַעֲשׂוֹת לָכֶם כלל ישראל הַגְּדוּלָּה וְנֹרָאוֹת לְאַרְצֶךָ בעת כיבוש הארץ לגרש הגוים מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם מ- גּוֹיִם המצריים וֵאלֹהָיו:
(כד) וַתְּכוֹנֵן לְךָ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְךָ לְעָם עַד עוֹלָם וְאַתָּה יְקֹוָק הָיִיתָ לָהֶם לֵאלֹהִים: ס
(כה) וְעַתָּה יְקֹוָק אֱלֹהִים הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ עַל עַבְדְּךָ וְעַל בֵּיתוֹ הָקֵם עַד עוֹלָם ואם יש חשש שיחטאו - וַעֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ שאני אהיה לו לאב וכו' אשר בהעותו והוכחתיו וכו' וחסדי לא יסור ממנו:
(כו) ובזה וְיִגְדַּל שִׁמְךָ עַד עוֹלָם לֵאמֹר יְקֹוָק צְבָאוֹת אֱלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל כלומר משגיח עליהם בפרטות וּבֵית עַבְדְּךָ דָוִד יִהְיֶה נָכוֹן לְפָנֶיךָ:
(כז) כִּי אַתָּה יְקֹוָק צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל גָּלִיתָה אֶת אֹזֶן עַבְדְּךָ לֵאמֹר בַּיִת אֶבְנֶה לָּךְ כלומר הואיל והודעתני שתבנה לי בית מלכות עַל כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ אֶת לִבּוֹ לְהִתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ אֶת הַתְּפִלָּה הַזֹּאת ולולי זאת לא ערב לבי לגשת להתפלל על דבר גדול כזה:
(כח) וְעַתָּה אֲדֹנָי יְקֹוִק אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים וּדְבָרֶיךָ יִהְיוּ אֱמֶת וַתְּדַבֵּר אֶל עַבְדְּךָ אֶת הַטּוֹבָה הַזֹּאת אמר את כל זאת להורות שאין לו ספק בדברי הנבואה הזאת שאמר לו נתן הנביא:
(כט) וְעַתָּה הוֹאֵל וּבָרֵךְ אֶת בֵּית עַבְדְּךָ לִהְיוֹת לְעוֹלָם לְפָנֶיךָ ברכם במתנת לב טהור ללכת בתורתך, בכדי שיהיו ראוים לקבל החסד הגדול הזה כִּי אַתָּה אֲדֹנָי יְקֹוִק דִּבַּרְתָּ וּמִבִּרְכָתְךָ יְבֹרַךְ בֵּית עַבְדְּךָ לְעוֹלָם: פ
כתובים
תהלים פרק קלז
(א) דוד המלך צופה ברוח קדשו שבניו עתידים לגלות לבבל והוא מקונן עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ ישיבה שראויה לגולים גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן השוממה והחרבה: (ב) עַל עֲרָבִים עצי ערבה בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ שהיינו מנגנים בביהמ"ק בכדי להחביאם מהאוייבים: (ג) והסיבה שהם החביאו את הכינורות היא כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ מלשון שביה דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ אלו שמהתלים ולועגים להם ביקשו שישירו להם דברי שִׂמְחָה ו- שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן: (ד) אך הם אמרו בליבם אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְקֹוָק עַל אַדְמַת נֵכָר שאינו ביהמ"ק ומכיוון שחשבו שיכריחו אותם הם החביאו את הכינורות: (ה) ואמרו הגולים אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי יד ימיני תשכח את כוחה ותנועתה: (ו) תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי הלשון תהיה דבוקה לחך ולא אוכל לדבר אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אזכיר את ירושלים תמיד ו- אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי שחורבן ירושלים יהיה נזכר בראש כל שמחה: (ז) זְכֹר יְקֹוָק לשלם גמול לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם שבו נחרב יְרוּשָׁלִָם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ שהם הסיתו את הבבלים שיחריבו ויעקרו כל דבר בירושלים: (ח) בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה שסופה ליפול בידי דריוש המדי אַשְׁרֵי ומשובח ומהולל יהיה מי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ: (ט) אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ התינוקות שלך אֶל הַסָּלַע וזה על דרך אכזריות מרוב שהיו אכזרים לבנ"י:
תהלים פרק קלח
(א) לְדָוִד אוֹדְךָ בְכָל לִבִּי נֶגֶד אֱלֹהִים השופטים והחכמים אֲזַמְּרֶךָּ: (ב) אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְאוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ האמת שבך שאתה מקבל את השבים התשובה כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ שככל שהמלך בשר ודם גדול עונש המרידה בו גדולה יותר אך אצלך אתה מקבלם: (ג) בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי תַּרְהִבֵנִי וגידלת אותי בְנַפְשִׁי עֹז ותתן לי כח לעבודתך: (ד) יוֹדוּךָ יְקֹוָק כָּל מַלְכֵי אָרֶץ כִּי שָׁמְעוּ אִמְרֵי פִיךָ שאתה מקבל את השבים אליך: (ה) וְיָשִׁירוּ שירי שבח והודיה על בְּדַרְכֵי יְקֹוָק כִּי גָדוֹל כְּבוֹד יְקֹוָק ובידו הכח להגביה ולהשפיל והגויים יאמרו גדול כבוד הקב"ה: (ו) כִּי רָם יְקֹוָק וְשָׁפָל יִרְאֶה אפילו שהקב"ה גדול ורם בכל זאת הוא דואג ומשגיח לשפל וְגָבֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע ואפילו שהוא גבוה בשמים הוא ייסר את החוטאים גם מרחוק: (ז) אִם אֵלֵךְ בְּקֶרֶב צָרָה תְּחַיֵּנִי מהצרה עַל אַף אֹיְבַי תִּשְׁלַח יָדֶךָ וְתוֹשִׁיעֵנִי יְמִינֶךָ ואפילו ששונאי ירצו להרגני בכעסם בכל זאת תצילני: (ח) יְקֹוָק יִגְמֹר בַּעֲדִי וכמו שהתחיל להראות לי את חסדו יְקֹוָק חַסְדְּךָ יהיה עלי לְעוֹלָם מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף הרי אני מעשה ידך אז אל תעזוב אותי ותחזיק בי:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה