מקרא
(יח) וְאִם עַד אֵלֶּה כלומר אם אחרי כל המכות הנ"ל - לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם יסורים נוספים שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם המוזכרים למעלה[1]:
(יט) וְשָׁבַרְתִּי אֶת גְּאוֹן עֻזְּכֶם השובע, כטעם וישמן ישורון והגֶאה אם ישבר יפול וישח וְנָתַתִּי אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל ולא יורידו גשמים וְאֶת אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָׁה כנחושת שאינה מצמיחה פירות[2]:
(כ) וְתַם לָרִיק כֹּחֲכֶם שתזרעו ותחרשו בחינם, שלא תוציא כלום הארץ[3] וְלֹא תִתֵּן אַרְצְכֶם אֶת יְבוּלָהּ וְעֵץ הָאָרֶץ לֹא יִתֵּן פִּרְיוֹ:
(כא) וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי שיתלה אותם במקרה, כי אם יתלה זה במקרה הנה הקב"ה יוסיף לו מאותו מקרה וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי כי דרך התורה, כאשר יצליחו עניניו של אדם ויצאו לו על הנכונה, שיתבונן בעצמו וישית אל לבו כי הוא חסד ה' יתברך, לא מפני זכותו ומעשיו הטובים, וכענין שכתוב (דברים ט, ה) לא בצדקתך וביושר לבבך, וכאשר יבואו עליו צרות ומקרים שיודה עלי פשעו לה', ויחשוב כי אין זה אלא מצד חטאו[4] וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם:
(כב) וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה וְשִׁכְּלָה אֶתְכֶם בהריגת הקטנים וְהִכְרִיתָה אֶת בְּהֶמְתְּכֶם וְהִמְעִיטָה אֶתְכֶם בהריגת הגדולים וְנָשַׁמּוּ שממו דַּרְכֵיכֶם כי אין דרך בטוח מפחד החיות שאינם ברשות אדם[5]:
(כד) וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי עִמָּכֶם בְּקֶרִי וְהִכֵּיתִי אֶתְכֶם גַּם אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם:
(כה) וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם ה - בְּרִית שהפרתם הברית שנכרתה בסיני[7] וְנֶאֱסַפְתֶּם אֶל עָרֵיכֶם מפחד החרב ושם -[8] וְשִׁלַּחְתִּי דֶבֶר בְּתוֹכְכֶם וְנִתַּתֶּם בְּיַד אוֹיֵב:
(כו) בְּשִׁבְרִי לָכֶם מַטֵּה המשענת של ה - לֶחֶם כלומר לא תוכלו להשען על אוכל[9] וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם בְּתַנּוּר אֶחָד כי אשה אחת לא תוכל למלא את התנור פת[10] וְהֵשִׁיבוּ לַחְמְכֶם בַּמִּשְׁקָל במשקל הביאוהו לתנור ובמשקל ישיבוהו להאכילו לבעלים בצמצום לחם צר ומים לחץ[11] וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא תִשְׂבָּעוּ: ס
(כז) וְאִם בְּזֹאת לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִי:
(כח) וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם:
(כט) וַאֲכַלְתֶּם בְּשַׂר בְּנֵיכֶם וּבְשַׂר בְּנֹתֵיכֶם תֹּאכֵלוּ:
(ל) וְהִשְׁמַדְתִּי אֶת בָּמֹתֵיכֶם כשתבא עליכם הרעה לא יהיה לכם מקום לזעוק ולהתפלל להושיעכם מהרעה, כי ישמיד במותיכם, מקום הזבחים[12] וְהִכְרַתִּי אֶת חַמָּנֵיכֶם בתים העשויים להשתחות לחמה לשמש[13] וְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵיכֶם עַל פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם וְגָעֲלָה נַפְשִׁי אֶתְכֶם:
נביא
שמואל ב פרק ט
(יב) וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן קָטָן וּשְׁמוֹ מִיכָא וְכֹל מוֹשַׁב בֵּית צִיבָא עֲבָדִים לִמְפִיבֹשֶׁת:
(יג) וּמְפִיבֹשֶׁת יֹשֵׁב בִּירוּשָׁלִַם כִּי עַל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ תָּמִיד הוּא אֹכֵל וְהוּא פִסֵּחַ שְׁתֵּי רַגְלָיו ולא היה אפשר שישב בעיר אחרת וגם לא שישב סמוך לירושלים וליכנס בכל יום בעת הסעודה כי הוא פסח שתי רגליו: פ
שמואל ב פרק י
(א) וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיָּמָת מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן וַיִּמְלֹךְ חָנוּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו:
(ב) וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶעֱשֶׂה חֶסֶד עִם חָנוּן בֶּן נָחָשׁ כַּאֱשֶׁר עָשָׂה אָבִיו עִמָּדִי חֶסֶד שהחיה את אחיו אשר ברח אליו מאת מלך מואב, כשהמית את אביו וביתו אחר שהוליכם אליו מן מערת עדולם, כמו שכתוב בשמואל א (כב א) וַיִּשְׁלַח דָּוִד לְנַחֲמוֹ בְּיַד עֲבָדָיו אֶל אָבִיו וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי דָוִד אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן:
(ג) וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי בְנֵי עַמּוֹן אֶל חָנוּן אֲדֹנֵיהֶם וכי סבור אתה שבגלל ש - הַמְכַבֵּד דָּוִד אֶת אָבִיךָ בְּעֵינֶיךָ כִּי שָׁלַח לְךָ מְנַחֲמִים הֲלוֹא עשה זאת - בַּעֲבוּר חֲקוֹר אֶת הָעִיר וּלְרַגְּלָהּ וּלְהָפְכָהּ שָׁלַח דָּוִד אֶת עֲבָדָיו אֵלֶיךָ:
(ד) וַיִּקַּח חָנוּן אֶת עַבְדֵי דָוִד וַיְגַלַּח אֶת חֲצִי זְקָנָם וַיִּכְרֹת אֶת מַדְוֵיהֶם חלוקיהם בַּחֵצִי עַד שְׁתוֹתֵיהֶם עגבותיהם מתחת למתניהם וַיְשַׁלְּחֵם:
(ה) וַיַּגִּדוּ לְדָוִד וַיִּשְׁלַח לִקְרָאתָם כִּי הָיוּ הָאֲנָשִׁים נִכְלָמִים מְאֹד וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ שְׁבוּ בִירֵחוֹ עַד יְצַמַּח זְקַנְכֶם וְשַׁבְתֶּם:
(ו) וַיִּרְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן כִּי נִבְאֲשׁוּ נמאסו בעיני - בְּדָוִד וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי עַמּוֹן וַיִּשְׂכְּרוּ אֶת אֲרַם בֵּית רְחוֹב וְאֶת אֲרַם צוֹבָא עֶשְׂרִים אֶלֶף רַגְלִי וְאֶת מֶלֶךְ מַעֲכָה אֶלֶף אִישׁ וְאִישׁ טוֹב אנשי איש טוב, והוא שם אדון הארץ שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ:
(ז) וַיִּשְׁמַע דָּוִד וַיִּשְׁלַח אֶת יוֹאָב וְאֵת כָּל הַצָּבָא הַגִּבֹּרִים:
(ח) וַיֵּצְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה מול פֶּתַח הַשָּׁעַר של העיר שלהם מבפנים וַאֲרַם צוֹבָא וּרְחוֹב וְאִישׁ טוֹב וּמַעֲכָה לְבַדָּם ללא בני עמון בַּשָּׂדֶה:
(ט) וַיַּרְא יוֹאָב כִּי הָיְתָה אֵלָיו פְּנֵי גיבורי הַמִּלְחָמָה מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר וַיִּבְחַר מִכֹּל בְּחוּרֵי בישראל יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲרֹךְ לִקְרַאת אֲרָם:
(י) וְאֵת יֶתֶר הָעָם נָתַן בְּיַד אַבְשַׁי אָחִיו וַיַּעֲרֹךְ לִקְרַאת בְּנֵי עַמּוֹן:
(יא) וַיֹּאמֶר אִם תֶּחֱזַק אֲרָם מִמֶּנִּי וְהָיִתָה לִּי לִישׁוּעָה וְאִם בְּנֵי עַמּוֹן יֶחֶזְקוּ מִמְּךָ וְהָלַכְתִּי לְהוֹשִׁיעַ לָךְ:
(יב) חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ שלא ילכו לשבי וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ שלא יכבשום אויבינו וַיקֹוָק יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו:
(יג) וַיִּגַּשׁ יוֹאָב וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ לַמִּלְחָמָה בַּאֲרָם וַיָּנֻסוּ מִפָּנָיו:
כתובים
תהלים פרק קמ
(ח) יְקֹוִק אֲדֹנָי עֹז יְשׁוּעָתִי סַכֹּתָה מאז ומעולם סככת מעלי לשמרני כשבאו לְרֹאשִׁי בְּיוֹם המלחמה עם נָשֶׁק להרגני: (ט) לכן גם עכשיו אַל תִּתֵּן יְקֹוָק מַאֲוַיֵּי רצון וזה מלשון תאווה רָשָׁע זְמָמוֹ אַל תָּפֵק תוציא לפועל יָרוּמוּ ולא יתגאו בנצחונם לעולם סֶלָה: (י) רֹאשׁ מְסִבָּי ראש המסבבים להרגני זהו דואג האדומי עֲמַל שְׂפָתֵימוֹ יכסומו יְכַסֵּמוֹ מה שהם אומרים בשפתם עלי להרגני יבוא עליהם: (יא) ימיטו יִמּוֹטוּ ינטועֲלֵיהֶם גֶּחָלִים ליפול עליהם בָּאֵשׁ יַפִּלֵם והאש שלהם תפיל אותם בְּמַהֲמֹרוֹת בבורות כדי ש- בַּל לא יָקוּמוּ: (יב) נכון יהיה ש-אִישׁ לָשׁוֹן בַּל יִכּוֹן בָּאָרֶץ שאיש שאומר לשון הרע לא יתקיים בארץ אִישׁ חָמָס רָעגזלן ורשע יְצוּדֶנּוּ לְמַדְחֵפֹת ילכד וידחף מרעה אל רעה: (יג) ידעת והרי בסוף יָדַעְתִּי כִּי יַעֲשֶׂה יְקֹוָק דִּין עָנִי מִשְׁפַּט אֶבְיֹנִים לנקום את נקמתם: (יד) אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ להלל את הקב"ה ולא הרשעים כי הם ילכו לאבדון ולכך לא יזכירו את שם ה':
תהלים פרק קמא
(א) מִזְמוֹר לְדָוִד יְקֹוָק קְרָאתִיךָ חוּשָׁה עניין מהירות לִּי הַאֲזִינָה קוֹלִי בְּקָרְאִי לָךְ כאשר אקרא לך תמהר לשמוע את תחינתי: (ב) תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ תפילתי תהיה נכונה לפניך כהקטרת קטורתמַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב ונשיאת כפי לפניך בתפילה תחשב כעולה של בין הערביים: (ג) שִׁיתָה שים שמירה יְקֹוָק שָׁמְרָה לְפִי שמור את פי שלא אומר שום דבר שאינו הגון נִצְּרָה עַל דַּל שְׂפָתָי ותן שמירה על הרמת שפתי כשאדבר: (ד) אַל תַּט לִבִּי שליבי לא יהיה נוטה לְדָבָר רָע לעשות מעשה רע לְהִתְעוֹלֵל עֲלִלוֹת בְּרֶשַׁע ולא לפעול בפעולות רשע אֶת אִישִׁים פֹּעֲלֵי אָוֶן עם אנשים עושי פשע וּבַל אֶלְחַם בְּמַנְעַמֵּיהֶם ולא אתאווה לאכול עמם והכוונה שלא ימשך ליבי להבלי העוה"ז: (ה) יֶהֶלְמֵנִי צַדִּיק חֶסֶד אם יכה הצדיק ויוכיחני זה יהיה חסד בעיני וְיוֹכִיחֵנִי שֶׁמֶן רֹאשׁ וכשיוכיח אותי זה יהיה כשמן מלכות על ראשיאַל יָנִי רֹאשִׁי ולא אזיז ואמנע את ראשי מתוכחתו כִּי עוֹד וּתְפִלָּתִי בְּרָעוֹתֵיהֶם כי כל עוד ואני בעולם אתפלל כי תציל אותי מהרעות שלהם: (ו) נִשְׁמְטוּ בִידֵי סֶלַע שֹׁפְטֵיהֶם השופטים והדיינים שלהם נפלו בידי היצר הרע ולב האבן קשה כסלע ורק אז וְשָׁמְעוּ אֲמָרַי כִּי נָעֵמוּ ישמעו את דברי הנעימים שאני מדבר במצוותיו של הקב"ה: (ז) כְּמוֹ פֹלֵחַ וּבֹקֵעַ בָּאָרֶץ כי כמו המחתך והמנפץ סלעים בארץ נִפְזְרוּ עֲצָמֵינוּ לְפִי שְׁאוֹל כך נתפזרו עצמותינו עד לפתח הקבר:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה