מקרא
(יב) וְהֶעֱרִיךְ הַכֹּהֵן אֹתָהּ בֵּין טוֹב וּבֵין רָע כְּעֶרְכְּךָ הַכֹּהֵן כֵּן יִהְיֶה אפילו לא העריך נכון[1]:
(יג) וְאִם גָּאֹל יִגְאָלֶנָּה וְיָסַף חֲמִישִׁתוֹ עַל עֶרְכֶּךָ בבעלים החמיר הכתוב להוסיף חומש (ת"כ) וכן במקדיש בית וכן במקדיש את השדה וכן בפדיון מעשר שני הבעלים מוסיפין חומש ולא שאר כל אדם[2]:
(יד) וְאִישׁ כִּי יַקְדִּשׁ אֶת בֵּיתוֹ וכל נכסיו בכלל ביתו[3] קֹדֶשׁ לַיקֹוָק וְהֶעֱרִיכוֹ הַכֹּהֵן בֵּין טוֹב וּבֵין רָע כַּאֲשֶׁר יַעֲרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן כֵּן יָקוּם:
(טו) וְאִם הַמַּקְדִּישׁ יִגְאַל אֶת בֵּיתוֹ וְיָסַף חֲמִישִׁית כֶּסֶף עֶרְכְּךָ עָלָיו וְהָיָה לוֹ:
(טז) וְאִם מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ יַקְדִּישׁ אִישׁ לַיקֹוָק וְהָיָה עֶרְכְּךָ לְפִי זַרְעוֹ כלומר הערך הוא לפי מה שיכולה השדה להניב בין אם השדה משובחת ובין אם לאו ולכן ערכה הוא מקום שאפשר לזרוע בו זֶרַע חֹמֶר הוא כור שהוא שלושים סאים שְׂעֹרִים והוא שטח של שבעים וחמש אלף אמה שהוא ברבוע מאתים שבעים וארבע אמות על מאתים שבעים וארבע אמות בקרוב על כל שטח כזה גזירת הכתוב שייתן - בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כָּסֶףוערך זה הוא -[4]:
(יז) אִם מִשְּׁנַת הַיֹּבֵל כלומר מתחילת היובל יַקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ כְּעֶרְכְּךָ כערך הנקוב לעיל יָקוּם:
(יח) וְאִם אַחַר הַיֹּבֵל יַקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ או שבא לגאלה כמה שנים אחר היובל[5] וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן אֶת הַכֶּסֶף עַל פִּי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרֹת כפי חשבון. כיצד הרי קצב דמיה של ארבעים ותשע שנים חמשים שקל שהרי משנת היובל ערך זרע חומר שעורים חמישים. הרי שקל לכל שנה פלוס שקל לחלק לארבעים ותשע וחילקו חז"ל את השקל לארבעים ושמנה פנדיונין שהוא סוג מטבע הרי סלע ופונדיון לשנה אלא שחסר פונדיון אחד לכולן ואמרו רבותינו שאותו פונדיון קלבון לפרוטרוט כלומר יהיה תוספת כדי שייצא מדוייק והבא לגאול יתן סלע ופונדיון לכל שנה לשנים הנותרות עד שנת היובל[6] עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְנִגְרַע מֵעֶרְכֶּךָ:
(יט) וְאִם גָּאֹל יִגְאַל אֶת הַשָּׂדֶה הַמַּקְדִּישׁ אֹתוֹ כלומר הבעלים וְיָסַף חֲמִשִׁית כֶּסֶף עֶרְכְּךָ עָלָיו וְקָם לוֹ:
(כ) וְאִם לֹא יִגְאַל בעליו אֶת הַשָּׂדֶה וְאִם או אם מָכַר גיזבר ההקדש אֶת הַשָּׂדֶה לְאִישׁ אַחֵר לֹא יִגָּאֵל עוֹד אלא -[7]:
(כא) וְהָיָה הַשָּׂדֶה בְּצֵאתוֹ בַיֹּבֵל קֹדֶשׁ לַיקֹוָק כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ כלומר מתחלקת לכהנים ביובל לכהנים של אותו משמר[8]:
נביא
שמואל ב פרק יא
(כו) וַתִּשְׁמַע אֵשֶׁת אוּרִיָּה כִּי מֵת אוּרִיָּה אִישָׁהּ וַתִּסְפֹּד עַל בַּעְלָהּ:
(כז) וַיַּעֲבֹר הָאֵבֶל וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיַּאַסְפָהּ אֶל בֵּיתוֹ וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ בֵּן וַיֵּרַע הַדָּבָר אֲשֶׁר עָשָׂה דָוִד בְּעֵינֵי יְקֹוָק: פ
שמואל ב פרק יב
(א) וַיִּשְׁלַח יְקֹוָק אֶת נָתָן אֶל דָּוִד להוכיחו על ידי המשל ויפסוק דוד דין לעצמו וַיָּבֹא אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁנֵי אֲנָשִׁים הָיוּ בְּעִיר אֶחָת אֶחָד עָשִׁיר וְאֶחָד רָאשׁ רש עני ודל:
(ב) לְעָשִׁיר הָיָה צֹאן וּבָקָר הַרְבֵּה מְאֹד:
(ג) וְלָרָשׁ אֵין כֹּל כִּי אִם כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה אֲשֶׁר קָנָה וַיְחַיֶּהָ וַתִּגְדַּל עִמּוֹ וְעִם בָּנָיו יַחְדָּו מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב וַתְּהִי לוֹ כְּבַת:
(ד) וַיָּבֹא הֵלֶךְ אורח לְאִישׁ הֶעָשִׁיר וַיַּחְמֹל לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ הַבָּא לוֹ וַיִּקַּח אֶת כִּבְשַׂת הָאִישׁ הָרָאשׁ וַיַּעֲשֶׂהָ לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו:
(ה) וַיִּחַר אַף דָּוִד בָּאִישׁ מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל נָתָן חַי יְקֹוָק כִּי בֶן מָוֶת יש הבדל בין משפט המלך ובין משפט השופטים, שהשופטים לא ישפטו רק כפי התורה אשר תשקיף על הפעולה, ומשפט הגונב שה וטבחו חרוץ שישלם ארבע צאן תחת השה, אבל המלך ישפוט לפי השעה ולפי הפועל, שבנדון זה יחרוץ המשפט לפי האכזריות ורוע הלב שהראה העשיר במעשהו, ולכן הציע במשפט זה לפני דוד שידין אותו במשפט המלכות לצורך שעה ובהשקף על האיש הפועל, ודוד חרה אפו באיש הפועל הזאת, וגמר אומר כי בן מות האיש העושה זאת - שמצד האיש הפועל חייב מיתה הָאִישׁ הָעֹשֶׂה זֹאת מכיון שהרי הוא כאילו נטל את נפשו של העני הרש:
(ו) וְאֶת הַכִּבְשָׂה יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתָּיִם אלו הם תשלומי ארבעה מן התורה שחייב הגונב שה וטובח אותו כמו שכתוב בפ' משפטים עֵקֶב אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְעַל אֲשֶׁר לֹא חָמָל על זה הוא בן מות:
(ז) וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל דָּוִד אַתָּה הָאִישׁ כֹּה אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְאָנֹכִי הִצַּלְתִּיךָ מִיַּד שָׁאוּל:
(ח) וָאֶתְּנָה לְךָ אֶת בֵּית אֲדֹנֶיךָ וְאֶת נְשֵׁי שהם בנות אֲדֹנֶיךָ כלומר מיכל בת שאול בְּחֵיקֶךָ וָאֶתְּנָה לְךָ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וְאִם מְעָט לך ותרצה עוד נשים וְאֹסִפָה לְּךָ כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה שהיה יכול להוסיף נשים עד י"ח:
(ט) מַדּוּעַ בָּזִיתָ אֶת דְּבַר יְקֹוָק לַעֲשׂוֹת הָרַע בעינו בְּעֵינַי אֵת אוּרִיָּה הַחִתִּי הִכִּיתָ בַחֶרֶב על ידי ש- וְאֶת אִשְׁתּוֹ לָקַחְתָּ לְּךָ לְאִשָּׁה הגם שאוריה נתחייב מיתה, זאת אחר שזה נסבב על ידי לקיחת אשתו, שע"י מיתתו יכולת לקחת אותה לקוחין גמורין וא"כ על ידי כן נחשב כאילו הכית אותו בחרב דרך רצח כי מטרתך הייה לקחת לאשה וְאֹתוֹ הָרַגְתָּ בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן כלומר שהפלת אותו ביד שונאי ישראל:
(י) וְעַתָּה לֹא תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ עַד עוֹלָם ורבים מזרעך ימותו בחרב הוא המית אוריה ומתו תחתיו ארבעה מבניו והם בן בת שבע אמנון ואבשלום ואדניה עֵקֶב כִּי בְזִתָנִי וַתִּקַּח אֶת אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה ועל מה שאמר דוד שהאיש העשיר הנ"ל ישלם ארבעתים הוא שפטו יתברך שישכב איש עם הרבה מנשיו לעיני השמש והוא היה אבשלום שבא אל עשר פילגשי אביו: ס
(יא) כֹּה אָמַר יְקֹוָק הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מאנשים מִבֵּיתֶךָ וְלָקַחְתִּי אֶת נָשֶׁיךָ לְעֵינֶיךָ כי אפילו תדע לא יהיה בידך למנוע והרי הוא כאילו הוא לעיניך וְנָתַתִּי לְרֵעֶיךָ וְשָׁכַב עִם נָשֶׁיךָ הם פילגשים לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת בגלוי:
(יב) כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ בַסָּתֶר וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל וְנֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ: ס
(יג) וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל נָתָן חָטָאתִי לַיקֹוָק וזהו וידוי שאמר דוד ס וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל דָּוִד גַּם יְקֹוָק הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת:
א)
כתובים
תהלים פרק קמד
(ז) שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם פְּצֵנִי ותוציא אותי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים מִיַּד בְּנֵי נֵכָר אלו העכו"ם שהיו קמים עליו: (ח) שהרי אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר כמו שהימין הוא הצד הרגיל באדם כך הם הרגילו את עצמם לדבר שקר: (ט) אבל כשאנצל מידם אֱלֹהִים שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָּךְ בְּנֵבֶל עָשׂוֹר כלי ניגון בעל עשרה מיתרים אֲזַמְּרָה לָּךְ: (י) הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים עם כל הכח שיש להם הרי אתה נותן למלכים את הכח לנצח במלחמות הַפּוֹצֶה המציל אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶרֶב רָעָה חרבו של שאול: (יא) פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד בְּנֵי נֵכָר כמו שהצלתני מידי שאול כך תצילני מיד בני נכר אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר: (יב)אנו ראויים להצלה שהרי אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם כמו נטיעי אילנות נאים ומנוקים ממום ועבירה ומגודלים ביראת חטא מימי נעוריהם בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת מְחֻטָּבוֹת כמו שאבני הזווית בבנין הם ישרות ומחתוכות ביושר רב וראויים ל- תַּבְנִית הֵיכָל כך בנותינו אין בהם שום עקמומית ופריצות ונדנוד עבירה: (יג) מְזָוֵינוּ פינות האוצרות שלנו מְלֵאִים כל טוב מְפִיקִים מִזַּן אֶל זַן ומספקים לנו מזון משנה לשנה צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת הצאן שלנו יתרבה בחוצות ל- מְרֻבָּבוֹת בְּחוּצוֹתֵינוּ לאלפים ורבבות: (יד) אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים השוורים שלנו יהיו בעלי סבל ויהיו טעונות במשא כבד אֵין פֶּרֶץ ולא תהיה פרצה וְאֵין יוֹצֵאת אף אחד לא יפול בשבי וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ לא תהיה בהלה ברחובות: (טו) אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ משובח העם שיש לו כ"כ הרבה טובה ו- אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲקֹוָק אֱלֹהָיו שהקב"ה יכול להשפיע טובה מרובה על עמו:
תהלים פרק קמה
מכאן ועד לסוף הספר כל המזמורים הינם שבח ותהילה להשי"ת. מזמור זה מתחיל בתהילה ומסתיים בתהילה כשכל שאר המזמורים מתחילים ומסתיימים בהללוי-ה. מזמור זה מסודר ע"פ הא"ב חוץ מהאות נו"ן. לא ידוע למה אך ניתן להסביר שזהו מפלתן של אוייבי ישראל דכתיב נפלה ולא תוסיף כלום וכו' (כמבואר בגמ' ברכות ד:) מזמור זה מלא בנפלאות הבורא ולכך אמרו רבותינו ז"ל שכל האומר תהלה לדוד בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא.
(א) תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ אספר את רוממותך בליבי ובלשוני שאתה הוא אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרֲכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד: (ב) בְּכָל יוֹם אֲבָרֲכֶךָּ בעולם הזה וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד לעולם הבא: (ג) גָּדוֹל יְקֹוָק וּמְהֻלָּל מְאֹד יותר ממה שרגילים להללו כי וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר ולא ניתן לדעת כמה הוא גדלותו ולפי זה להללו: (ד) דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ דור אחד ישבח את מעשיך לדור הבא אחריו וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ: (ה) הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ כבוד כחך הוא יפה וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ שעשית איתי וגם ששיעשו בכל זמן אָשִׂיחָה ואספרם לרבים: (ו) וֶעֱזוּז מלשון עוז וחוזק נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ כמו שאני אספר את גדולתך כך כולם ישבחו את החוזק שלך וגדולתיך וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה:
משנת ההלכה
מצות תלמוד תורה
א. מצוות לימוד התורה היא שצריך כל אחד ואחד ללימוד בעצמו כל התורה כולה בעמקותה באיכותה ובכמותה ולדעת אותה.
ב. במצות תלמוד תורה יש לאדם רשות להשיג חלק בתורה בכספו, ולפיכך אף על גב שבכל מצוות התורה כשאחד גרם שחברו יעשה מצווה אין לו חלק בשכר המצווה שה' יתברך נותן למקיים המצווה, אבל בלימוד התורה העובדה שאחד מחזיק את חבירו, ושותף עמו בכך שמספק לו את צרכיו הגשמיים הרי הוא שותף מלא במצוה זו, מכיון שהקדוש ברוך הוא נתן את מצות תלמוד התורה שהאדם יש לו רשות להשיג חלק בתורה בכספו כמו יששכר עם זבולון, אבל כל זה הוא רק כל זמן שהתלמיד חכם לומד ואתה מחזיקו, אבל לא אחר לימודו.
ג. ולפיכך מי שאינו יודע כלל ללמוד, או שאי אפשר לו ללמוד את התורה כולה כנ"ל מחמת רוב טרדותיו, בפרנסתו או ענינים אחרים, יחזיק את חבירו בצרכיו הגשמיים ואז ייחשב לו כאלו לומד בעצמו. כמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה בפסוק שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך, זבולון ויששכר עשו שותפות, זבולן עסק בסחורה והספיק ליששכר פרנסתו, שיהיה לו פנאי לעסוק בתורה, ולפיכך הקדים הפסוק זבולון ליששכר, מפני שתורתו של יששכר על ידי זבולון היתה.
ד. וכן מצינו במשנה, שמעון אחי עזריה אומר וכו' ונקרא שמעון על שם אחיו עזריה, לפי שעזריה עסק בסחורה והיה מספיק צרכי שמעון אחיו, שהיה עוסק בתורה, והתנו ביניהם, שיהא חלק לעזריה בשכר למודו של שמעון.
ה. וכדי שייחשב לאדם שבהחזקת חבירו הלומד יהיה זה כאילו הוא לומד בעצמו אינו מועיל שייתן צדקה ללומדי תורה אלא עליו לעשות הסכם עם חבירו הלומד כדי שהלומד תורה יהיה בכוחו ללמוד כל התורה כולה שבכתב ושבעל פה בכמותה ובאיכותה ובעמקותה, וע"י שניהם שייך שתתקיים המצווה של לימוד וידיעת כל התורה ע"י שנים, אחד לומד ואחד מפרנס. שהוא דבר גדול לכל ישראל, מלבד עצם קיום המצווה, וכך היא צורת לימוד התורה שציונו ה'.
פרטי ההסכם:
הסכם זה הינו הסכם עסקי לכל דבר הוא אינו הסכם של צדקה אלא הסכם המאפשר לאדם שאינו יכול להיות שקוע בתורה להשיג חלק בתורה על ידי סיפוק צרכי הלומד בצורה פיננסית.
הסכם זה ניתן לביצוע בכמה אופנים:
1. חלוקה שוה בין הלומד לבין המפרנס בין בלימוד התורה ובין בחלק הפיננסי .
2. חלוקה בין הלומד והמפרנס המבוצעת בהתאם לצרכי הלומד מבחינה פיננסית ולא חלוקה בה הוא שותף מלא מבחינה פיננסית.
3. חלוקה המבוצעת בהתאם לשעות לימוד לפי סכום הנקבע בין שני הצדדים לכל שעת לימוד בחלוקה זו אין זכות למפרנס אלא רק באותם שעות שבהם הוא מפרנס.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה