מקרא
ויקרא פרק יג
(מז) וְהַבֶּגֶד כִּי יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת בְּבֶגֶד צֶמֶר בהמה טהורה אבל לא צמר בהמה טמאה[1] אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים פשתן:
(מח) אוֹ בִשְׁתִי אוֹ בְעֵרֶב שעדיין אינו בגד לַפִּשְׁתִּים וְלַצָּמֶר כלומר שתי וערב העשויים מצמר או פשתים אוֹ בְעוֹר כגון עור שלם שהועבד והתקינו לשטיח לישב עליו או לכר וכסת וכדומה שאינו מחוסר שום תיקון אחר של קציצה אלא חשוב כלי הואיל והתקינו וחישב עליו לדבר אחר אוֹ בְּכָל מְלֶאכֶת עוֹר שנעשה בו מלאכה כגון שקצצוהו ועשו ממנו חמת ותרמיל או שאר כלים[2]:
(מט) וְהָיָה הַנֶּגַע יְרַקְרַק ירוק שבירוקים ולא ירוק שלנו (Green) אלא דומה לצהוב כתום, (Yellow Orange). וזהוב ((Gold שלנו. ואיזה הירוק שבירוקים ר"א אומר כשעוה וכחלמון סומכוס אומר ככנף טווס וכהוץ של דקל[3] אוֹ אֲדַמְדָּם אדום חזק[4] בַּבֶּגֶד אוֹ בָעוֹר אוֹ בַשְּׁתִי אוֹ בָעֵרֶב אוֹ בְכָל כְּלִי עוֹר נֶגַע צָרַעַת הוּא וְהָרְאָה אֶת הַכֹּהֵן:
(נ) וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנָּגַע וְהִסְגִּיר אֶת הַנֶּגַע שִׁבְעַת יָמִים:
(נא) וְרָאָה אֶת הַנֶּגַע בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כִּי פָשָׂה הַנֶּגַע בַּבֶּגֶד אוֹ בַשְּׁתִי אוֹ בָעֵרֶב אוֹ בָעוֹר לְכֹל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה הָעוֹר לִמְלָאכָה צָרַעַת מַמְאֶרֶת שנשתלחה מאירה באותו הבגד וסופו שיתפשט הנגע בכל הבגד וישחית כולו, ולכך שרפיהו ולא תשהה הטומאה עמך שהרי ישחת כולו[5] הַנֶּגַע טָמֵא הוּא:
(נב) וְשָׂרַף אֶת הַבֶּגֶד אוֹ אֶת הַשְּׁתִי אוֹ אֶת הָעֵרֶב בַּצֶּמֶר אוֹ בַפִּשְׁתִּים אוֹ אֶת כָּל כְּלִי הָעוֹר אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ הַנָּגַע כִּי צָרַעַת מַמְאֶרֶת הִוא בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף:
(נג) וְאִם יִרְאֶה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה לֹא פָשָׂה הַנֶּגַע בַּבֶּגֶד אוֹ בַשְּׁתִי אוֹ בָעֵרֶב אוֹ בְּכָל כְּלִי עוֹר:
(נד) וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְכִבְּסוּ אֵת אֲשֶׁר בּוֹ הַנָּגַע כלומר את הבגד סביבות הנגע ואין צריך לכבס את כל הבגד[6] וְהִסְגִּירוֹ שִׁבְעַת יָמִים שֵׁנִית:
(נה) וְרָאָה הַכֹּהֵן אַחֲרֵי הֻכַּבֵּס אֶת הַנֶּגַע וְהִנֵּה לֹא הָפַךְ הַנֶּגַע אֶת עֵינוֹ את מראהו וְהַנֶּגַע לֹא פָשָׂה טָמֵא הוּא בָּאֵשׁ תִּשְׂרְפֶנּוּ פְּחֶתֶת הִוא פוחת והולך הוא ונשחת ולכך שרוף אותו, ואין מספיק אם תקרע אותו מקום הנגע מן הבגד, שהרי כולו נשחת, אבל אם כהה מספיק בקריעה בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ הולך על העור, בין במקום בשר שאין שם שיער, בין במקום שיער שדרכו להתקרח[7]. וכן בגד קרחתו הוא אחורי הבגד כמו קרחת באדם, בין מצד שני לפני הבגד שהוא גבחתו של האדם[8]:
(נו) וְאִם רָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה כֵּהָה הַנֶּגַע אַחֲרֵי הֻכַּבֵּס אֹתוֹ וְקָרַע אֹתוֹ את הנגע מִן הַבֶּגֶד אוֹ מִן הָעוֹר אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵרֶב ואז ישרפנו[9]:
(נז) וְאִם תֵּרָאֶה עוֹד בַּבֶּגֶד אוֹ בַשְּׁתִי אוֹ בָעֵרֶב אוֹ בְכָל כְּלִי עוֹר פֹּרַחַת הִוא דבר החוזר וצומח בָּאֵשׁ תִּשְׂרְפֶנּוּ אֵת כל הבגד[10] אֲשֶׁר בּוֹ הַנָּגַע:
(נח) וְהַבֶּגֶד אוֹ הַשְּׁתִי אוֹ הָעֵרֶב אוֹ כָל כְּלִי הָעוֹר אֲשֶׁר תְּכַבֵּס כביסה של נקיון בחומרי ניקוי וְסָר מֵהֶם הַנָּגַע וְכֻבַּס שֵׁנִית בטבילה במקוה[11] וְטָהֵר:
(נט) זֹאת תּוֹרַת נֶגַע צָרַעַת בֶּגֶד הַצֶּמֶר אוֹ הַפִּשְׁתִּים אוֹ הַשְּׁתִי אוֹ הָעֵרֶב אוֹ כָּל כְּלִי עוֹר לְטַהֲרוֹ כשכהן אומר טהור אוֹ לְטַמְּאוֹ כשכהן אומר טמא[12]: פ
ויקרא פרק יד
(א) וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
(ב) זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא באותו היום אֶל הַכֹּהֵן ולא ישהה טהרתו:
(ג) וְיָצָא הַכֹּהֵן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שאע"ג שנרפא הנגע אסור למצורע להכנס למחנה וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה נִרְפָּא נֶגַע הַצָּרַעַת מִן הַצָּרוּעַ:
(ד) וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר משל המצורע[13] שְׁתֵּי צִפֳּרִים ששם צפור כלל לעופות הקטנים המשכימים בבקר לצפצף ולשורר ויקח לכתחילה צפורי דרור חַיּוֹת שאינם טרפות ואינם מחוסרי איברים טְהֹרוֹת ולא מהאסורות באכילה[14] וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת לשון של צמר צבוע בשני שהוא צבע אדום[15] וְאֵזֹב:
(ה) וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְשָׁחַט אֶת הַצִּפּוֹר הָאֶחָת אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ עַל גבי רביעית מַיִם חַיִּים שהיו שם מתחילה בכלי:
(ו) אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה יִקַּח אֹתָהּ ובנפרד ייקח וְאֶת עֵץ הָאֶרֶז וְאֶת שְׁנִי הַתּוֹלַעַת וְאֶת הָאֵזֹב ויכרוך את האזוב ועץ הארז בשני[16] וְטָבַל אוֹתָם וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה בְּדַם הַצִּפֹּר הַשְּׁחֻטָה עַל הַמַּיִם הַחַיִּים כדי שתהא צבועה והולכת על פני השדה ובאים בני מינה המכירים אותה ורואין שנשתנית ומתקבצים עליה והורגין אותה כדי שלא ימצאנה מצורע אחר ויקריבנה ורחמנא אמר וכפר עליו ולא על אחר. וכן אמרו רבותינו חזרה הצפור חזרה הצרעת[17]:
(ז) וְהִזָּה עַל הַמִּטַּהֵר על גב ידו של מצורע מִן הַצָּרַעַת שֶׁבַע פְּעָמִים וְטִהֲרוֹ בדיבור שיאמר טהור אתה[18] וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה שאינו מקום יישוב ומשם לא תשוב הציפור:
(ח) וְכִבֶּס הַמִּטַּהֵר אֶת בְּגָדָיו וְגִלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ מיד, כדי לנקות עצמו מן הטומאה היטב וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר וְאַחַר יָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה וְיָשַׁב מִחוּץ לְאָהֳלוֹ שִׁבְעַת יָמִים שאסור בתשמיש המטה ועדיין טמא ומטמא אדם בימי ספרו[19]:
(ט) וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ מה שיצמח באותם שבעת ימים, ושני גילוחין עושה תגלחת ראשונה ביום טהרת הצפורים ותגלחת שניה ביום השמיני לטהרה שנייה, ביום השמיני לטהרת צפרים[20]אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו וְאֶת כָּל שְׂעָרוֹ יְגַלֵּחַ וְכִבֶּס אֶת בְּגָדָיו וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וְטָהֵר:
(י) וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִקַּח שְׁנֵי כְבָשִׂים תְּמִימִים אחד לעולה ואחד לאשם[21] וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת שְׁנָתָהּ תְּמִימָה לחטאת וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לנסכי שלשה כבשים הללו שחטאתו ואשמו של מצורע טעונין נסכים וְלֹג אֶחָד שָׁמֶן להזות עליו שבע וליתן ממנו על תנוך אזנו ומתן בהונות כמפורש להלן[22]:
(יא) וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן הַמְטַהֵר אֵת הָאִישׁ הַמִּטַּהֵר וְאֹתָם לִפְנֵי יְקֹוָק פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד בפתח העזרה שהרי אסור בכניסה לעזרה עד אחרי הבאת כפרתו ובבית המקדש היה זה בשער ניקנור[23]:
(יב) וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד וְהִקְרִיב אֹתוֹ לתוך העזרה כדי שיהיה - לְאָשָׁם וְאֶת לֹג הַשָּׁמֶן וְהֵנִיף אֹתָם את האשם ואת הלוג[24] תְּנוּפָה לִפְנֵי יְקֹוָק:
(יג) וְשָׁחַט אֶת הַכֶּבֶשׂ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת הַחַטָּאת וְאֶת הָעֹלָה בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ כִּי כַּחַטָּאת ככל חטאת כך דין הָאָשָׁם הוּא זה[25] לַכֹּהֵן קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא:
(יד) וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הָאָשָׁם וְנָתַן הַכֹּהֵן עַל תְּנוּךְ סחוס אמצעי שב - אֹזֶן הַמִּטַּהֵר הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית:
(טז) וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶת אֶצְבָּעוֹ הַיְמָנִית מִן הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּפּוֹ הַשְּׂמָאלִית וְהִזָּה מִן הַשֶּׁמֶן בְּאֶצְבָּעוֹ שֶׁבַע פְּעָמִים לִפְנֵי יְקֹוָק כנגד בית קדשי הקדשים[27]:
(יז) וּמִיֶּתֶר הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּפּוֹ יִתֵּן הַכֹּהֵן עַל תְּנוּךְ אֹזֶן הַמִּטַּהֵר הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית עַל המקומות שנתן את דַּם הָאָשָׁם:
(יח) וְהַנּוֹתָר בַּשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּף הַכֹּהֵן יִתֵּן עַל רֹאשׁ הַמִּטַּהֵר וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן במעשה הדם והשמן[28] לִפְנֵי יְקֹוָק:
(יט) וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת כבשת הַחַטָּאת וְכִפֶּר עַל הַמִּטַּהֵר מִטֻּמְאָתוֹ וְאַחַר יִשְׁחַט אֶת הָעֹלָה:
(כ) וְהֶעֱלָה הַכֹּהֵן אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה שלשה קומצי סולת משלושה עשרונים. אבל החטאת והאשם והנותר במנחה ושלשה קומצי סולת נאכל לכהנים[29] הַמִּזְבֵּחָה וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן וְטָהֵר: ס
נביא
שמואל א פרק כה
(כו) וְעַתָּה אֲדֹנִי חַי יְקֹוָק וְחֵי נַפְשְׁךָ נשבעה בה' ובנפשו אֲשֶׁר מְנָעֲךָ יְקֹוָק מִבּוֹא בְדָמִים וְהוֹשֵׁעַ יָדְךָ לָךְ כלומר הושע את עצמך שלא תשפוך ידך דם נקי כי לא יקרא זה מורד במלכות כאשר חשבת כי עדין לא יצא טבעך בעולם ועדין שאול קיים וְעַתָּה אני מאחלת לך ש- יִהְיוּ כְנָבָל שאין בו כח להרע לך אֹיְבֶיךָ וְהַמְבַקְשִׁים אֶל אֲדֹנִי רָעָה:
(כז) וְעַתָּה הַבְּרָכָה המנחה והתקרובת הַזֹּאת אֲשֶׁר הֵבִיא אמר הביא בלשון זכר שיוחשב כאילו הביא הוא כי הוא מכספו שִׁפְחָתְךָ לַאדֹנִי וְנִתְּנָה לַנְּעָרִים הַמִּתְהַלְּכִים בְּרַגְלֵי שמשמשים לפני אֲדֹנִי:
(כח) שָׂא נָא לְפֶשַׁע אֲמָתֶךָ הקדימה לשאול מחילה, אם תכשל בלשונה לדבר מה מול כבודו. הנה ידעתי - כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה יְקֹוָק לַאדֹנִי בַּיִת נֶאֱמָן ומתקיים, ועד עולם לא תוסר המלוכה מביתו, לא כשאול שיוסר המלוכה מזרעו כִּי מִלְחֲמוֹת יְקֹוָק אֲדֹנִי נִלְחָם לעשות נקמה בפלשתים וְרָעָה לֹא תִמָּצֵא בְךָ מִיָּמֶיךָ ללחום ולהרוג אנשים מישראל כאשר עשה שאול שהרג כהני נוב, ולזה סרה משאול, ולא תוסר ממך:
(כט) וַיָּקָם אָדָם לִרְדָפְךָ וּלְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשֶׁךָ שקם שאול לרדפך וכו' ויכול היית להרגו במערה, עם כל זה לא שלחת בו יד, ורעה לא נמצא בך מימיך ובעבור זה וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים הנצחיים הרוחניים, אחר הפרדה מן הגוף אֵת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ להיות חוזרת למקום אשר ממנה חוצבה וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף חתיכת עור רחבה עשויה כמין כף באמצע הקלע, שנותן בה האבן הַקָּלַע תהיה משוטטת נעה ונדה, כהאבן הקלוע בכף הקלע, ואמרה זאת להחניפו, ולבל ישפוך דמי ישראל כמו שאול:
(ל) וְהָיָה כִּי יַעֲשֶׂה יְקֹוָק לַאדֹנִי כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶת הַטּוֹבָה עָלֶיךָ ותהיה מלך וְצִוְּךָ לְנָגִיד עַל יִשְׂרָאֵל:
(לא) וְלֹא תִהְיֶה זֹאת לְךָ לְפוּקָה לכשלון, כמו (נחום ב יא): לפיק ברכים, שאם היית עושה זאת, לא יהיה לך פתחון פה לרדות אדם לדורות הבאים על שפיכות דמים וּלְמִכְשׁוֹל לֵב לַאדֹנִי וְלִשְׁפָּךְ דָּם חִנָּם וּלְהוֹשִׁיעַ אֲדֹנִי לוֹ לעצמו שלא ישפוך דם נקי וְהֵיטִב יְקֹוָק לַאדֹנִי וְזָכַרְתָּ אֶת אֲמָתֶךָ: ס
(לב) וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַל בָּרוּךְ יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שְׁלָחֵךְ הַיּוֹם הַזֶּה לִקְרָאתִי:
(לג) וּבָרוּךְ טַעְמֵךְ עצתך וּבְרוּכָה אָתְּ אֲשֶׁר כְּלִתִנִי מנעת אותי הַיּוֹם הַזֶּה מִבּוֹא בעון שפיכות - בְדָמִים וְהֹשֵׁעַ יָדִי לִי:
(לד) וְאוּלָם חַי יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אמר שלא בעבור נבל היתה ההשגחה הזאת רק בעבורך, וזה - אֲשֶׁר מְנָעַנִי מֵהָרַע אֹתָךְ כִּי לוּלֵי מִהַרְתְּ ותבאתי וַתָּבֹאת לִקְרָאתִי כִּי אִם נוֹתַר לְנָבָל עַד אוֹר הַבֹּקֶר מַשְׁתִּין בְּקִיר:
(לה) וַיִּקַּח דָּוִד מִיָּדָהּ אֵת אֲשֶׁר הֵבִיאָה לוֹ וְלָהּ אָמַר עֲלִי לְשָׁלוֹם לְבֵיתֵךְ רְאִי שָׁמַעְתִּי בְקוֹלֵךְ וָאֶשָּׂא פָּנָיִךְ:
(לו) וַתָּבֹא אֲבִיגַיִל אֶל נָבָל וְהִנֵּה לוֹ מִשְׁתֶּה בְּבֵיתוֹ כְּמִשְׁתֵּה הַמֶּלֶךְ וְלֵב נָבָל טוֹב עָלָיו וְהוּא שִׁכֹּר עַד מְאֹד וְלֹא הִגִּידָה לּוֹ דָּבָר קָטֹן וְגָדוֹל עַד אוֹר הַבֹּקֶר:
(לז) וַיְהִי בַבֹּקֶר בְּצֵאת הַיַּיִן מִנָּבָל וַתַּגֶּד לוֹ אִשְׁתּוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיָּמָת לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ אמר על דרך גוזמא והפלגה, על גודל החרדה מפחד דוד, כי חשב פן עם כל זה יבוא עליו וְהוּא הָיָה לְאָבֶן שבטלו הרגשותיו מרוב החרדה:
(לח) וַיְהִי כַּעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים שבעת ימי אבלו של שמואל תלה לו הקב"ה, שלא יתערב אבל רשע באבלו, ואחר כך חלה שלשה ימים וַיִּגֹּף יְקֹוָק אֶת נָבָל וַיָּמֹת:
(לט) וַיִּשְׁמַע דָּוִד כִּי מֵת נָבָל וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְקֹוָק אֲשֶׁר רָב אֶת רִיב חֶרְפָּתִי שחרף אותי ואמר מי דוד ומי בן ישי היום רבו עבדים המתפרצים איש מפני אדוניו מִיַּד נָבָל וְאֶת עַבְדּוֹ חָשַׂךְ מֵרָעָה וְאֵת רָעַת נָבָל הֵשִׁיב יְקֹוָק בְּרֹאשׁוֹ וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיְדַבֵּר בַּאֲבִיגַיִל לְקַחְתָּהּ לוֹ לְאִשָּׁה:
(מ) וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי דָוִד אֶל אֲבִיגַיִל הַכַּרְמֶלָה וַיְדַבְּרוּ אֵלֶיהָ לֵאמֹר דָּוִד שְׁלָחָנוּ אֵלַיִךְ לְקַחְתֵּךְ לוֹ לְאִשָּׁה:
כתובים
תהילים פרק קיט
ד
(כה) דָּבְקָה לֶעָפָר נַפְשִׁי חַיֵּנִי כִּדְבָרֶךָ דוד המלך מזכיר את בריחתו מני אבשלום דאז נפשו הייתה כ"כ נמוכה כנדבקת לעפר והוא מבקש מהקב"ה לקיים את הבטחתו לנתן הנביא חייני כדבריך: (כו) דְּרָכַי סִפַּרְתִּי וַתַּעֲנֵנִי לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ הייתי מספר את כל העניינים שלי בכדי לקבל עצה וענית לי על שאלתי אז גם כך אשאל על הבנת התורה ותענני: (כז) דֶּרֶךְ פִּקּוּדֶיךָ הֲבִינֵנִי וְאָשִׂיחָה בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ גם בסתרי התורה והמצוות: (כח) מרוב עצבות שיש לי דָּלְפָה נַפְשִׁי מִתּוּגָה כביכול נתמעטה נפשי טיפין טיפין אז קַיְּמֵנִי כִּדְבָרֶךָ כמו שאמרת ע"י נתן הנביא: (כט) דֶּרֶךְ שֶׁקֶר הָסֵר מִמֶּנִּי כדי שלא אתאווה ללכת בה וְתוֹרָתְךָ חָנֵּנִי שתתן לי לב להבינה ולהתעסק בה: (ל) דֶּרֶךְ אֱמוּנָה בָחָרְתִּי מִשְׁפָּטֶיךָ שִׁוִּיתִי שמתי את דברי משפטיך לנגד עיני ללכת בהם: (לא) דָּבַקְתִּי בְעֵדְוֹתֶיךָ יְקֹוָק אַל תְּבִישֵׁנִי מכיוון שבחרתי ללכת בדרכיך אל נא תביאני לידי בושה בזה שלא אבין את דבריך ולא אבוא אל כוונתם: (לב) דֶּרֶךְ מִצְוֹתֶיךָ אָרוּץ כִּי תַרְחִיב לִבִּי כ"כ תרחיב את ליבי בהבנת התורה עד שארוץ בדרכם ללא שום עיכוב:
ה
(לג) הוֹרֵנִי יְקֹוָק דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ וְאֶצְּרֶנָּה עֵקֶב תנחה אותי הקב"ה את דרך חוקיך ואשמור אותה עד סוף ימי ללא הפסקה כמו שהעקב הוא סוף הגוף: (לד) הֲבִינֵנִי את דרכי התורה וְאֶצְּרָה ואשמור תוֹרָתֶךָ וְאֶשְׁמְרֶנָּה בְכָל לֵב שלא אשכחנה: (לה) הַדְרִיכֵנִי בִּנְתִיב מִצְוֹתֶיךָ מן השמים תדריך אותי ללכת בנתיב מצוות ה' כִּי בוֹ חָפָצְתִּי והבא ליטהר מסייעין בידו: (לו) הַט לִבִּי אֶל עֵדְוֹתֶיךָ תן בליבי להיות נוטה לתורתך וְאַל אֶל בָּצַע ולא את אהבת איסוף הממון כדי להיות עשיר: (לז) הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא עזור לי להמנע מלראות מראות אסורות ו- בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי תחייה את נפשי בהסתכלות דל דרכיך לרצות להיות בהם: (לח) הָקֵם לְעַבְדְּךָ אִמְרָתֶךָ תקיים את הבטחתך שהמלכות תמשך אחרי בני וכשאדע זאת אוכל לירא אותך בהשקט אֲשֶׁר לְיִרְאָתֶךָ ובידיעה שגם בני יראו ממך: (לט) הַעֲבֵר חֶרְפָּתִי אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי דוד המלך מבקש מחילה על אותו עוון כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ טוֹבִים בעשות חסד במשפט ושוב לא יוכלו אויבי לחרפני: (מ) הִנֵּה תָּאַבְתִּי לְפִקֻּדֶיךָ אני מתאווה לשמור פיקודיך ואם לא עשיתי אז בְּצִדְקָתְךָ חַיֵּנִי ותצרף מחשבה טובה למעשה:
משנת ההלכה
חמץ שעבר עליו הפסח המשך
א. המהדרים שלא להשתמש לאחר הפסח בחמץ גמור שנמכר בפסח (אפילו אם המכירה נעשתה כהלכה), נזהרים מהמוצרים הבאים:
ב. א. מוצרי מאפה – ישנן מאפיות, קונדיטוריות ופיצריות המכינות בצק לפני פסח, מקפיאים אותו ואופים ממנו לאחר הפסח. מוצרים אלו משווקים בימים הסמוכים לפסח.
ג. ב. מוצרי חמץ – ישנם מוצרים בעלי חיי מדף ארוכים המיוצרים לפני פסח ומשווקים במשך תקופה ארוכה לאחר הפסח. יש שמיד לאחר פסח משווקים מוצרים אלו מיצור שלאחר פסח, ולאחר תקופה משווקים מיצור שלפני פסח (באיחסון ממושך מוצרים אלו כגון פסטה, עלולים להתליע).
ד. דוגמאות למאכלים: ביסקוויטים, וופלים, קרקרים, אטריות, שקדי מרק, ביגלך, שוקולד וגלידות עם שברי עוגיות, בירה, וויסקי.
ה. אלו הרוצים להדר שלא להשתמש אפילו בתערובת חמץ, צריכים לדעת שבמוצרים רבים מעורבים מרכיבי חמץ, כגון: לתת, גלוטן, משפרי אפיה, פרורי לחם, שברי ביסקוויטים ועוד.
ו. מוצרים אלו משווקים במשך תקופה ארוכה, לעיתים אף יותר משנה. קשה לסמוך על תאריך הייצור היות והוא מעיד רק על תאריך האריזה של המוצר הסופי ולא על תאריך היצור של המרכיבים השונים, כך שקיים קושי גדול להקפיד על חומרה זו. בפרט שלאחרונה מפעלים רבים אינם מציינים את קוד תאריך היצור.
ז. דוגמאות למאכלים: מוצרי סויה (נקניקיות וכדומה), אבקת מרק, דגני בוקר, ממתקים, דייסות.
ח. יש לציין שישנם מפעלים המשתמשים בשיירי דברי מאפה שהוחזרו למפעל ממוצרים שנאפו לפני הפסח, טוחנים אותם ומערבבים במוצרים חדשים הנאפים לאחר הפסח כגון עוגות, וופלים ועוד.
ט. קמח מלא שנטחן בטחינה מיוחדת ללא תולעים (כגון: חברות “טבעי נקי”, “חמד”) – קמח זה נטחן כל השנה בטחינה יבשה ואין בו חשש חמץ שעבר עליו הפסח.
י. קמח מלא שנטחן בטחנת קמח רגילה –המשווק בחנויות טבע בתור “קמח 70%” (שהוא בד”כ הקמח המשמש להכנת “לחם אחיד”)-מיוצר מחיטה רחוצה במים.
[1] רבינו בחיי
[2] משכיל לדוד
[3] הכתב והקבלה
[4] רש"י
[5] פי' ר' יוסף בכור שור
[6] רש"י
[7] פי' ר' יוסף בכור שור
[8] מלבי"ם, העמק דבר
[9] רש"י
[10] רש"י
[11] ת"א ת"י רש"י
[12] חזקוני
[13] אבע"ז
[14] רמב"ן
[15] רש"י
[16] רש"י
[17] חזקוני
[18] חזקוני
[19] פי' ר' יוסף בכור שור
[20] פי' ר' יוסף בכור שור חזקוני
[21] חזקוני
[22] רש"י
[23] רש"י
[24] רש"י
[25] רש"י
[26] רש"י
[27] רש"י
[28] רמב"ן
[29] חזקוני
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה