מקרא
שמות פרק כו
(כה) וְהָיוּ שְׁמֹנָה קְרָשִׁים וְאַדְנֵיהֶם כֶּסֶף שִׁשָּׁה עָשָׂר אֲדָנִים שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד וּשְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד:
(כו) וְעָשִׂיתָ בְרִיחִם עֲצֵי שִׁטִּים חֲמִשָּׁה אלו חמשה שלשה הן אלא שהבריח העליון והתחתון עשוי משתי חתיכות זה מבריח עד חצי הכותל וזה מבריח עד חצי הכותל אבל האמצעי ארכו כנגד כל הכותל לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הָאֶחָד:
(כז) וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן לַיַּרְכָתַיִם יָמָּה:
(כח) וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים שהעליונים והתחתונים היו להן טבעות בקרשים להכנס לתוכן שתי טבעות לכל קרש משולשים בתוך עשר אמות של גובה הקרש חלק אחד מן הטבעת העליונה ולמעלה וחלק אחד מן התחתונה ולמטה וכל חלק הוא רביע אורך הקרש ושני חלקים בין טבעת לטבעת כדי שיהיו כל הטבעות מכוונות זו כנגד זו אבל לבריח התיכון אין טבעות אלא הקרשים נקובין בעוביין והוא נכנס בהם דרך הנקבים שהם מכוונין זה מול זה[1] מַבְרִחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה:
(כט) וְאֶת הַקְּרָשִׁים תְּצַפֶּה זָהָב וְאֶת טַבְּעֹתֵיהֶם תַּעֲשֶׂה זָהָב והם יהיו בָּתִּים לַבְּרִיחִם וְצִפִּיתָ אֶת הַבְּרִיחִם זָהָב ונעשה על ידי שני חצאי קנים מזהב שהוכנסו בטבעות והבריחים נכנסו ביניהם ונמצא שהם מצופים זהב[2]:
(לא) וְעָשִׂיתָ פָרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב זו היא אריגה של שתי קירות והציורין שמשני עבריה אינן דומין זה לזה יַעֲשֶׂה אֹתָהּ כְּרֻבִים:
(לב) וְנָתַתָּה אֹתָהּ עַל אַרְבָּעָה עַמּוּדֵי שִׁטִּים מְצֻפִּים זָהָב וָוֵיהֶם זָהָב כעין מזלג קבועים בעמודים להכניס בהם שפת הפרוכת מלמעלה[4] עַל אַרְבָּעָה אַדְנֵי כָסֶף:
(לג) וְנָתַתָּה אֶת הַפָּרֹכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים של זהב שהם לסוף עשרים אמה של יריעות (הפרוכת) בתחלת המשכן כי המשכן ארכו שלשים והקרסים באמצע של ארבעים אמה של עשר יריעות נמצא מן הפרכת עד פתח מזרח עשרים של היכל וממנו לצד מערב עשר אמות של בית קדש הקדשים[5] וְהֵבֵאתָ שָׁמָּה מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים כלומר כדי שיהא הארון שמה מבית לפרכת ותבדיל הפרכת בין הקדש ובין קדש הקדשים[6]:
(לד) וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים:
(לה) וְשַׂמְתָּ אֶת הַשֻּׁלְחָן מִחוּץ לַפָּרֹכֶת וְאֶת הַמְּנֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן להאיר עליו וכן כתוב בפרשת בהעלותך אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות פי' אל השלחן שהוא מול המנורה יאירו שבעת הנרות[7] עַל צֶלַע הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה בדרום וְהַשֻּׁלְחָן תִּתֵּן עַל צֶלַע צָפוֹן:
(לו) וְעָשִׂיתָ מָסָךְ לְפֶתַח הָאֹהֶל תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה רֹקֵם הצורות עשויות בו מעשה מחט כפרצוף של עבר זה כך פרצוף של עבר זה[8]:
(לז) וְעָשִׂיתָ לַמָּסָךְ חֲמִשָּׁה עַמּוּדֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב וָוֵיהֶם זָהָב וְיָצַקְתָּ לָהֶם חֲמִשָּׁה אַדְנֵי נְחֹשֶׁת: ס
שמות פרק כז
(א) וְעָשִׂיתָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ החיצון שהיה בעזרה ועליו מקריבים קרבנות[9] עֲצֵי שִׁטִּים חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב רָבוּעַ יִהְיֶה הַמִּזְבֵּחַ וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קֹמָתוֹ:
(ב) וְעָשִׂיתָ קַרְנֹתָיו עַל אַרְבַּע פִּנֹּתָיו מִמֶּנּוּ תִּהְיֶיןָ קַרְנֹתָיו ולא מחוברות וְצִפִּיתָ אֹתוֹ נְחֹשֶׁת:
(ג) וְעָשִׂיתָ סִּירֹתָיו כמו סירים לְדַשְּׁנוֹ שלתוכם שמים את הדשן וְיָעָיו כמו יעה שבו נוטל הדשן וּמִזְרְקֹתָיו כלים לקבל בהם דם הזבחים וּמִזְלְגֹתָיו כדי להפוך את בשר וּמַחְתֹּתָיו ליטול גחלים מהמזבח החיצון לשים על המזבח הפנימי לְכָל כֵּלָיו תַּעֲשֶׂה נְחֹשֶׁת:
נביא
שמואל הנביא
יחוסו
בדברי הימים א פרק ו
(ז) בְּנֵ֖י קְהָ֑ת עַמִּינָדָ֣ב בְּנ֔וֹ קֹ֥רַח בְּנ֖וֹ אַסִּ֥יר בְּנֽוֹ: (ח) אֶלְקָנָ֥ה בְנ֛וֹ וְאֶבְיָסָ֥ף בְּנ֖וֹ וְאַסִּ֥יר בְּנֽוֹ: (ט) תַּ֤חַת בְּנוֹ֙ אוּרִיאֵ֣ל בְּנ֔וֹ עֻזִּיָּ֥ה בְנ֖וֹ וְשָׁא֥וּל בְּנֽוֹ: (י) וּבְנֵי֙ אֶלְקָנָ֔ה עֲמָשַׂ֖י וַאֲחִימֽוֹת: (יא) אֶלְקָנָ֑ה בנו בְּנֵי֙אֶלְקָנָ֔ה צוֹפַ֥י בְּנ֖וֹ וְנַ֥חַת בְּנֽוֹ: יב) אֱלִיאָ֥ב בְּנ֛וֹ יְרֹחָ֥ם בְּנ֖וֹ אֶלְקָנָ֥ה בְנֽוֹ: (יג) וּבְנֵ֧י שְׁמוּאֵ֛ל הַבְּכֹ֥ר וַשְׁנִ֖י וַאֲבִיָּֽה: ס... (טז) וְאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר הֶעֱמִ֥יד דָּוִ֛יד עַל־יְדֵי־שִׁ֖יר בֵּ֣ית יְקֹוָ֑ק מִמְּנ֖וֹחַ הָאָרֽוֹן: (יז) וַיִּהְי֨וּ מְשָׁרְתִ֜ים לִפְנֵ֨י מִשְׁכַּ֤ן אֹֽהֶל־מוֹעֵד֙ בַּשִּׁ֔יר עַד־בְּנ֧וֹת שְׁלֹמֹ֛ה אֶת־בֵּ֥ית יְקֹוָ֖ק בִּירוּשָׁלִָ֑ם וַיַּעַמְד֥וּ כְמִשְׁפָּטָ֖ם עַל־עֲבוֹדָתָֽם: (יח) וְאֵ֥לֶּה הָעֹמְדִ֖ים וּבְנֵיהֶ֑ם מִבְּנֵי֙ הַקְּהָתִ֔י הֵימָן֙ הַמְשׁוֹרֵ֔ר בֶּן־יוֹאֵ֖ל בֶּן־שְׁמוּאֵֽל: (יט) בֶּן־אֶלְקָנָה֙ בֶּן־יְרֹחָ֔ם בֶּן־אֱלִיאֵ֖ל בֶּן־תּֽוֹחַ: (כ) בֶּן־ציף צוּף֙ בֶּן־אֶלְקָנָ֔ה בֶּן־מַ֖חַת בֶּן־עֲמָשָֽׂי: (כא) בֶּן־אֶלְקָנָה֙ בֶּן־יוֹאֵ֔ל בֶּן־עֲזַרְיָ֖ה בֶּן־צְפַנְיָֽ (כב) בֶּן־תַּ֙חַת֙ בֶּן־אַסִּ֔יר בֶּן־אֶבְיָסָ֖ף בֶּן־קֹֽרַח: (כג) בֶּן־יִצְהָ֣ר בֶּן־קְהָ֔ת בֶּן־לֵוִ֖י בֶּן־יִשְׂרָאֵֽל:
תפקידו כאחד מבני לוי היה מהשוערים כמבואר בשמואל א פרק ג פסוק טו וַיִּשְׁכַּ֤ב שְׁמוּאֵל֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־דַּלְת֣וֹת בֵּית־יְקֹוָ֑ק וגו'
אך ברד"ק על הפסוק שמואל א פרק ב פסוק יח וּשְׁמוּאֵ֕ל מְשָׁרֵ֖ת אֶת־פְּנֵ֣י ה' כתב "ומה היתה עבודתו היה מתעסק בתלמוד תורה ולדעת את ה' וללמוד את עבודת הלויים בשיר בפה ובכלי וכל זה הוא עבודת ה'" ויכול להיות שלמד השירה אבל שירת בתחילה בתור שוער
כמבואר לעיל היה שמואל נזיר עולם והיה קדוש מרחם שהקדישתו אימו
גדולתו של שמואל
בימי שמואל הנביא קיבלו עליהן ישראל מלכות שמים ביראה, שנאמר ויאמרו בני ישראל אל שמואל אל תחרש ממנו וגו' (ש"א =שמואל א'= ז' ח'), ואף הוא השיבן כעינין, שנאמר גם אנכי חלילה לי וגו' (שם /שמואל א'/ י"ב כ"ג), מיכן אמרו, כל שספק בידו לבקש רחמים על חבירו ועל הציבור ואינו מבקש נקרא חוטא, שנאמר מחטוא לה' (שם /שמואל א' י"ב/), שכרן של ישראל שקיבלו עליהן מלכות שמים ביראה, אף הוא ירד משמי מרום העליונים ממקום כבודו וגודלו ומלכותו ותפארתו וקדושתו ושכן עמהן במלחמה, שנאמר ויקח שמואל טלה חלב וגו' (שם /שמואל א'/ ז' ט'), ואם נאמר עולה למה נאמר כליל, מלמד שלא היה לו מקום להפשיט, שנאמר ויהי שמואל מעלה וגו' (שם /שמואל א' ז'/ י'), וקבע להן ברכה שהיא מדה טובה בעולם, שנאמר כי לא יטוש ה' את עמו וגו' (שם /שמואל א'/ י"ב כ"ב). (תנא דבי אליהו אליהו רבה פרשה יז)
שמואל זכה להקרות בתואר שנקרא בו משה רבינו "רבן של נביאים" כמבואר בירושלמי חגיגה פ"ב ה"א ובויקרא רבה פרשת אמור פרשה כו ועיין בחומת אנך שמואל א פרק א שהביא מרבינו האר"י זצ"ל בשער הפסוקים האריך ואביא דבריו ז"ל בקצור שמימי יעקב פגם בעולם שנביאים לא היו יכולים לראות נבואתם בשלימות ונקרא רואה ושמואל תקן פגם הנצח ונקרא נביא כי על ידו נתקן ולכן נקרא רבן של נביאים דמכחו נתנבאו כלם ולכן בת קול מכריז על לידתו כי כל העולם מצפים להתקן על ידו. ולכן אנו מוצאים ששמואל מקהיל נביאים בבית מדרשו ומלמדם נבואה עד שנאמר "הגם שאול בנביאים"
בספרא שמיני פרשה א (ז) ויאמר משה אל אהרן זהו שאמר הכתוב משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו קוראים אל ה' והוא יענם בעמוד ענן ידבר אליהם מלמד ששלשתן שקולים זה כזה.
וכעין זה בגמ' ברכות דף לא עמוד ב "ונתתה לאמתך זרע אנשים, מאי זרע אנשים? אמר רב: גברא בגוברין; ושמואל אמר: זרע שמושח שני אנשים, ומאן אינון - שאול ודוד; ורבי יוחנן אמר: זרע ששקול כשני אנשים, ומאן אינון - משה ואהרן, שנאמר: משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו ועיין מהרש"א חידושי אגדות "הוא פי' הכתוב שהיה שמואל בקוראי שמו להתפלל עליהם וגם הם קוראים אל ה' והוא יענם לישראל ויהיה שמואל שקול כמשה ואהרן דכמו שהם נענו על ידי כהונתם כן הוא נענה ע"י תפלתו ודו"ק"
וספרי זוטא פרק יב מבואר שהיו שקולים בדרך אחרת "וירד ה' בעמוד ענן, מגיד שהיה מדבר עמהן בענן ומניין כדרך שהיה מדבר עמהם כך היה מדבר עם שמואל בענן אמ' משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו בעמוד ענן ידבר אליהם (תהלים צט ו) אמרו בשעה שהיו ישראל רואין את עמוד הענן בין השמים ובין הארץ היו יודעין שהוא מדבר עם משה וכן שמואל"
ובשמות רבה פרשת בא פרשה טז ד"א משכו וקחו לכם צאן, הה"ד (משלי טז) פלס ומאזני משפט לה', וכן מצינו משה ושמואל שוין כאחת, שנאמר (תהלים צט) משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו, בא וראה כמה בין משה לשמואל משה היה נכנס ובא אצל הקדוש ברוך הוא לשמוע הדבור ואצל שמואל היה הקדוש ברוך הוא בא שנאמר (ש"א ג) ויבא ה' ויתיצב, למה כך אמר הקדוש ברוך הוא בדין ובצדקה אני בא עם האדם משה היה יושב ומי שהיה לו דין בא אצלו ונידון, שנאמר (שמות יח) וישב משה לשפוט את העם, אבל שמואל היה טורח בכל מדינה ומדינה ושופט כדי שלא יצטערו לבא אצלו, שנאמר (ש"א ז) והלך מדי שנה בשנה, אמר הקדוש ברוך הוא משה שהיה יושב במקום אחד לדון את ישראל יבא אצלי לאוהל מועד לשמוע הדבור, אבל שמואל שהלך אצל ישראל בעיירות ודן אותם אני הולך ומדבר עמו, לקיים מה שנאמר (משלי טז) פלס ומאזני משפט לה',
במדרש תנחומא פרשת צו סימן יג כתוב והוא שקול כנגד משה, למשה אמר הקדוש ברוך הוא לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא, ולשמואל אמר וידע כל ישראל מדן ועד באר שבע כי נאמן שמואל לנביא לה' לפיכך אמר הכתוב (ירמיה טו) אם יעמוד משה ושמואל לפני אין נפשי לעם הזה והיה שקול כמשה ואהרן שנאמר (תהלים צט) משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו, הוא היה מאיר עיניהם של ישראל, שנא' (ש"א ג) ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שוכב בהיכל ה' אשר שם ארון אלהים,
ומבואר באברבנאל דברים פרק לד ועל זה אמר המשורר משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו ר"ל שמשה ואהרן הם הנגשים אל ה' במדרגת הדבקות העליון אשר לא יצטרכו במעשיהם לתפלה ותחנונים אמנם שמואל היה מקוראי שמו כלומר מהמין האחר מהנביאים שיעשו פעולותיהם על ידי תפלה ותחנה כמו שהיה במצפה שנאמר ואתפלל בעדכם אל ה' ובגלגל הלא קציר חטים היום אקרא אל ה' וכאלה רבים עמו לכך נאמר ושמואל בקוראי שמו כי הוא היה ראש למתפללים על הנפלאות
תלמוד בבלי מסכת מכות דף כג עמוד ב א"ר אלעזר, בג' מקומות הופיע רוח הקודש: בבית דינו של שם, ובבית דינו של שמואל הרמתי, ובבית דינו של שלמה.
בטור אורח חיים הלכות תענית סימן תקפ בכ"ח באייר מת שמואל הנביא וספדוהו כל ישראל
כתובים
תהלים פרק צה
(א) בימות המשיח יאמרו עמ"י איש לאחיו בואו נזדרז ו- לְכוּ נְרַנְּנָה לַיקֹוָק נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ: (ב) בעצמינו נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בהודאת שפתיים להודות לו על כל הטובה ו-בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ: (ג) כִּי אֵל גָּדוֹל יְקֹוָק וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים אלו הם צבא השמים ומלאכי מעלה: (ד) אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ שהוא יודע את הדברים הנעלמים בארץ שצריך לחקור ולהבינם וְתוֹעֲפוֹת גבהות הָרִים לוֹ: (ה) אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ ותקנו להיות נאסף אל מקום אחד וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ: (ו) בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה בהשתטחות הגוף וְנִכְרָעָה כפיפת הראש וקצת הגוף נִבְרְכָה כריעת הברכיים על הארץ לִפְנֵי יְקֹוָק עֹשֵׂנוּ והוא זה שמגדלנו ומרוממנו: (ז) כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ מלשון שהוא רועה אותנו וְצֹאן יָדוֹ והוא מנחה אותנו בידו ולא עם המקל היינו ברחמים הַיּוֹם הוא ינהיג אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ: (ח) אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָהלהרהר אחריו כמו במי מריבה כְּיוֹם מַסָּה שבו ניסו את הקב"ה בַּמִּדְבָּר: (ט) אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פָעֳלִי אפילו אחרי שראו את פעלי בניסי יציאת מצרים עדיין ניסו ובחנו אותי: (י) אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט מלשון קטטה בְּדוֹר המדבר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם גם לאחר הקטטה לֹא יָדְעוּ דְרָכָי: (יא) אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי בעבור זה קצפתי וכעסתי ונשבעתי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי זהו ארץ ישראל:
תהלים פרק צו
(א) שִׁירוּ לַיקֹוָק שִׁיר חָדָשׁ לעתיד לבא שִׁירוּ לַיקֹוָק כָּל הָאָרֶץ: (ב) שִׁירוּ לַיקֹוָק בָּרֲכוּ שְׁמוֹ בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ בכל יום ויום על ישועתו החדשה מרוב שהישועה תהיה חביבה עליהם: (ג) סַפְּרוּ את כבודו שכיבד אתכם לעיניהם של בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ בְּכָל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו: (ד) כִּי גָדוֹל יְקֹוָק וּמְהֻלָּל מְאֹד נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים אלו הם השמש והירח:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה