מקרא
דברים פרק א
(לד) וַיִּשְׁמַע יְקֹוָק אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם וַיִּקְצֹף וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר:
(לה) אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה אֵת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָתֵת לַאֲבֹתֵיכֶם:
(לו) זוּלָתִי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הוּא יִרְאֶנָּה וְלוֹ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרַךְ בָּהּ חברון וּלְבָנָיו יַעַן אֲשֶׁר מִלֵּא אַחֲרֵי יְקֹוָק:
(לז) גַּם בִּי הִתְאַנַּף יְקֹוָק בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר גַּם אַתָּה לֹא תָבֹא שָׁם:
(לח) יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ לשמשך בבית מדרשך[1] הוּא יָבֹא שָׁמָּה אֹתוֹ חַזֵּק כִּי הוּא יַנְחִלֶנָּה אֶת יִשְׂרָאֵל:
(לט) וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה וּבְנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ הַיּוֹם באותו היום של מעשה המרגלים[2] טוֹב וָרָע הֵמָּה יָבֹאוּ שָׁמָּה וְלָהֶם אֶתְּנֶנָּה וְהֵם יִירָשׁוּהָ:
(מ) וְאַתֶּם פְּנוּ לָכֶם לאחוריכם וּסְעוּ הַמִּדְבָּרָה להקיף את הר שעיר דֶּרֶךְ יַם סוּף לאורכו של הים[3]:
(מא) וַתַּעֲנוּ וַתֹּאמְרוּ אֵלַי חָטָאנוּ לַיקֹוָק אֲנַחְנוּ נַעֲלֶה וְנִלְחַמְנוּ ולא נניח המלחמה לבנינו כמו שאמרת[4] כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ וַתַּחְגְּרוּ אִישׁ אֶת כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ וַתָּהִינוּ אמרתם כן נעלה כמו שנאמר "הננו ועלינו"[5] לַעֲלֹת הָהָרָה:
(מב) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלַי אֱמֹר לָהֶם לֹא תַעֲלוּ וְלֹא תִלָּחֲמוּ כִּי אֵינֶנִּי בְּקִרְבְּכֶם וְלֹא תִּנָּגְפוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם:
(מג) וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וַתַּמְרוּ אֶת פִּי יְקֹוָק וַתָּזִדוּ וַתַּעֲלוּ הָהָרָה:
(מד) וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא לִקְרַאתְכֶם וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים שמנהגם לרדוף אחר הנוגע בכוורות שלהם והוא מסתכן מהם[6] וַיַּכְּתוּ הכה ופצוע אֶתְכֶם אבל לא הרגום כדי שלא יתחלל שמו של הקב"ה[7] בְּשֵׂעִיר עַד חָרְמָה:
(מה) וַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ לִפְנֵי יְקֹוָק לא הזכיר הכתוב בפרשת שלח הבכי הזה, שאין צורך להזכירו אבל משה הזכיר זה עתה, לשבח כי נחמו על חטאתם[8] וְלֹא שָׁמַע יְקֹוָק בְּקֹלְכֶם וְלֹא הֶאֱזִין אֲלֵיכֶם:
(מו) וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים תשע עשרה שנה כַּיָּמִים אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בשאר המסעות, והכל יחדיו היו שלושים ושמונה שנה וכן הזכיר למטה והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלושים ושמונה שנה[9]:
דברים פרק ב
(א) וַנֵּפֶן וַנִּסַּע הַמִּדְבָּרָה דֶּרֶךְ יַם סוּף בגלל שקלקלו הפכו לצד המדבר שהוא בין ים סוף לדרומו של הר שעיר והלכו אצל דרומו מן המערב למזרח דרך ים סוף דרך יציאתן ממצרים שהוא בקצה דרומי מערבי ומשם היו הולכים לצד המזרח[10] כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֵלָי וַנָּסָב אֶת הַר שֵׂעִיר יָמִים רַבִּים י"ט שנה הם המסעות שמרתמה עד מדבר צין הוא קדש[11]: ס
(ד) וְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם שיחוס ישראל מן אברהם, וכל זרעו אחים, כי כולם הם נמולים רק בני הפלגשים ישמעאל ומדין וכל בני קטורה אינם באחוה, מן הכתוב כי ביצחק יקרא לך זרע[14] בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְיִירְאוּ מִכֶּם וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לא להתגרות בם[15]:
(ה) אַל תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד אפילו מִדְרַךְ כַּף רָגֶל איני נותן לכם רשות שלא ברצונם כִּי יְרֻשָּׁה מאברהם[16] לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר:
(ו) אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ תקנו אם ירצו למכור[17] מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וַאֲכַלְתֶּם וְגַם מַיִם תִּכְרוּ תקנו מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וּשְׁתִיתֶם:
(ז) כִּי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ יָדַע תיקן אותך בכל מה שאתה צריך ב[18] - לֶכְתְּךָ אֶת הַמִּדְבָּר הַגָּדֹל הַזֶּה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר ויכירו שלא תקנו מהם לצורך אבל תקנו להנאתם מצד אחוה וכדי שיבאו אליכם ויראו מעשה ה' ונפלאותיו[19]:
נביא
זכריה פרק ו
ט. וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר:
י. לָקוֹחַ מֵאֵת הַגּוֹלָה, מֵחֶלְדַּי וּמֵאֵת טוֹבִיָּה וּמֵאֵת יְדַעְיָה - לך תקח, מחֶלְדַּי, טוֹבִיָּה ויְדַעְיָה, הבאים מהגולה שבבבל, תרומת כסף וזהב, שיביאו לבנין הבית. וּבָאתָ אַתָּה בַּיּוֹם הַהוּא - ביום שישובו מבבל, וּבָאתָ בֵּית יֹאשִׁיָּה בֶן צְפַנְיָה אֲשֶׁר בָּאוּ מִבָּבֶל - ובֹּא אל בית יאשיה, ששם יהיו כשיבואו.
יא. וְלָקַחְתָּ כֶסֶף וְזָהָב, וְעָשִׂיתָ עֲטָרוֹת - ומהכסף והזהב שתקח תעשה כתרים, וְשַׂמְתָּ בְּרֹאשׁ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל - ותשים בראש הכהן הגדול. (ובראש המלך, הוא זרובבל).
יב. וְאָמַרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר - תאמר ליהושע הכהן הגדול, כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת לֵאמֹר, הִנֵּה אִישׁ צֶמַח שְׁמוֹ - הנה האיש זרובבל, נקרא צמח, להורות, שמלכותו תצמח ותגדל, וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח -ואף זרעו שיבוא תחתיו, יצמח ויצלח במלכותו, וּבָנָה אֶת הֵיכַל ה':
יג. וְהוּא יִבְנֶה אֶת הֵיכַל ה', וְהוּא יִשָּׂא הוֹד - הוד המלוכה, וְיָשַׁב וּמָשַׁל עַל כִּסְאוֹ - כסא המלוכה, וְהָיָה כֹהֵן עַל כִּסְאוֹ - והכהן, יבוא לפני כסא המלך להורותו תורה, וַעֲצַת שָׁלוֹם תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם - עֵצות ומחשבות של שלום, ישכנו בין שניהם, ולא יקנאו זה בזה.
יד. וְהָעֲטָרֹת תִּהְיֶה לְחֵלֶם וּלְטוֹבִיָּה וְלִידַעְיָה וּלְחֵן בֶּן צְפַנְיָה - העטרות שתרמו, חֵלֶם (הוא חֶלְדַי), טוֹבִיָּה, ידַעְיָה, וחֵן בֶּן צְפַנְיָה (הוא יאשיהו בן צפניה), לְזִכָּרוֹן בְּהֵיכַל ה' - יהיו להם לזכרון טוב לפני ה'.
טו. וּרְחוֹקִים יָבֹאוּ, וּבָנוּ בְּהֵיכַל ה' - ועוד יבואו גויים מרחוק, לתרום תרומות לבנין בית ה', וִידַעְתֶּם - כשיבואו רחוקים אלו, ותראו קיום נבואתי, תדעו, כִּי ה' צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם - ולא מליבי נבאתי כל זאת, וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּן בְּקוֹל ה' אֱלֹהֵיכֶם - וכל זה יתקיים, בתנאי שתשמעו בקול ה' אלוקיכם.
זכריה פרק ז
א. וַיְהִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ הָיָה דְבַר ה' אֶל זְכַרְיָה, בְּאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁעִי בְּכִסְלֵו - ב - ד' בכסלו, הוא החודש התשיעי.
ב. וַיִּשְׁלַח בֵּית אֵל, שַׂר אֶצֶר וְרֶגֶם מֶלֶךְ וַאֲנָשָׁיו, לְחַלּוֹת אֶת פְּנֵי ה' - שַׂראֶצֶר, וְרֶגֶם מֶלֶךְ (שם איש) ואנשיו, נשלחו לבית אל להתפלל לפני ה',
ג. לֵאמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר לְבֵית ה' צְבָאוֹת, וְאֶל הַנְּבִיאִים לֵאמֹר - וכן לשאול את הכהנים והנביאים, הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי - האם עלינו להתאבל ולבכות עוד, בחודש אב על חורבן הבית, הַנָּזֵר, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים - להתנזר ולפרוש מאכילה ושתיה, כפי שאנו עושים זה כמה שנים.
כתובים
איכה פרק ג
סא. שָׁמַעְתָּ חֶרְפָּתָם ה' כָּל מַחְשְׁבֹתָם עָלָי - שמעת דברי חרפתם וכל מחשבותם הרעות עלי.
סב. שִׂפְתֵי קָמַי וְהֶגְיוֹנָם עָלַי כָּל הַיּוֹם - דברי אויבי ומחשבותם עלי כל היום.
סג. שִׁבְתָּם וְקִימָתָם הַבִּיטָה אֲנִי מַנְגִּינָתָם - בשבתם ובקמתם הבט ותראה שעלי שרים ולועגים.
סד. תָּשִׁיב לָהֶם גְּמוּל ה' כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם - תשיב להם כגמולם הרע כמעשהם.
סה. תִּתֵּן לָהֶם מְגִנַּת לֵב תַּאֲלָתְךָ לָהֶם - תתן להם שבר לב, ואת הקללות שלך תן להם.
סו. תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי ה' - תרדוף אותם בכעס ותשמיד אותם מתחת השמים.
איכה פרק ד
א. אֵיכָה יוּעַם זָהָב יִשְׁנֶא הַכֶּתֶם הַטּוֹב - (ממשיל את עם ישראל לזהב ואבנים יקרות) איך נחשך הזהב ישתנה הזהב הטוב.
תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת - נשפכות אבנים יקרות בראש כל הרחובות (מתים)
ב. בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז - בני ציון היקרים הנערכים ששוים כמו פז (זהב מיוחד) אֵיכָה נֶחְשְׁבוּ לְנִבְלֵי חֶרֶשׂ מַעֲשֵׂה יְדֵי יוֹצֵר - איך נחשבו כמו כדי חרס שנעשים בידי אדם.
ג. גַּם תַּנִּים חָלְצוּ שַׁד הֵינִיקוּ גּוּרֵיהֶן - אפי' התנים האכזריים מאכילים בניהם כשרעבים. בַּת עַמִּי לְאַכְזָר כַּיְעֵנִים בַּמִּדְבָּר - אבל בנות ירושלים לא הניקו בניהם בגלל הרעב כמו היענים שלא מאכילות את בניהם.
