מקרא
בראשית פרק לה
(כב) וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו
ולא כתיב עם בלהה, אלא ששם מטתו אצל מטתה למנוע מאביו מלבוא אליה, וזהו שאמר (להלן מט, ד) אז חללת יצועי עלה, ולא אמר מטתי אלא יעקב הציע המטה וראובן בלבלה וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל וירע לו ויאמר אוי שמא יצא ממני פסול כמו שיצא מאברהם ישמעאל ומאבא יצא עשו פ וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר משיבה רוח של קודש, וכן אמרה לו, לא תירא שכולם צדיקים ואין בהם פסול שאחרי שנולד בנימין היו בני יעקב שנים עשר[3]:
(כג) בְּנֵי לֵאָה בְּכוֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וּזְבוּלֻן:
(כד) בְּנֵי רָחֵל יוֹסֵף וּבִנְיָמִן:
(כה) וּבְנֵי בִלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל דָּן וְנַפְתָּלִי:
(כו) וּבְנֵי זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה גָּד וְאָשֵׁר אֵלֶּה בְּנֵי יַעֲקֹב אֲשֶׁר יֻלַּד לוֹ בְּפַדַּן אֲרָם ואע"פ שנולד בנימין בארץ ישראל, רובם נולדו בפדן ארם[4]:
(כז) וַיָּבֹא יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן אֲשֶׁר גָּר שָׁם אַבְרָהָם וְיִצְחָק:
(כח) וַיִּהְיוּ יְמֵי יִצְחָק מְאַת שָׁנָה וּשְׁמֹנִים שָׁנָה:
(כט) וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו מנהג הכתוב בכל הדורות שמספר ענין האדם ותולדותיו ומיתתו, ואחר כך מתחיל הדור האחר, והיה ראוי להקדים מיתת יצחק לתולדות יעקב, כאשר עשה באברהם ובשאר הדורות, אלא שהמתין עד כאן לומר שמת בשיבה טובה זקן ושבע ימים, ושב אליו בנו המבורך הנוחל מעלתו, וקברוהו עשו ויעקב בניו[5]: פ
בראשית פרק לו
(א) וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם:
(ב) עֵשָׂו לָקַח אֶת נָשָׁיו מִבְּנוֹת כְּנָעַן אֶת עָדָה היא בשמת בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי וְאֶת אָהֳלִיבָמָה היא יהודית[6] בַּת עֲנָה בַּת נכדת צִבְעוֹן הַחִוִּי ונקראת בת שבני בנים הרי הם כבנים[7]:
(ד) וַתֵּלֶד עָדָה לְעֵשָׂו אֶת אֱלִיפָז וּבָשְׂמַת יָלְדָה אֶת רְעוּאֵל:
(ה) וְאָהֳלִיבָמָה יָלְדָה אֶת יעיש יְעוּשׁ וְאֶת יַעְלָם וְאֶת קֹרַח אֵלֶּה בְּנֵי עֵשָׂו אֲשֶׁר יֻלְּדוּ לוֹ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן:
(ו) וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו וְאֶת כָּל נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ וְאֶת מִקְנֵהוּ וְאֶת כָּל בְּהֶמְתּוֹ וְאֵת כָּל קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ שעיר[9] מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו כי יעקב קנה את הבכורה ודינו היה לירש את יצחק לכך ישב בארץ מגורי אביו[10]:
(ז) כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב מִשֶּׁבֶת יַחְדָּו וְלֹא יָכְלָה אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם עיר מגוריהם, היא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק, כי ארץ כנען תשא כזה וכזה אלף פעמים, אבל עשו בראותו כי לא יוכל לעמוד בעירו ובמקומו עזב את כל הארץ לאחיו והלך לו[11] לָשֵׂאת אֹתָם מִפְּנֵי מִקְנֵיהֶם:
(ח) וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם:
(י) אֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי עֵשָׂו אֱלִיפַז בֶּן עָדָה אֵשֶׁת עֵשָׂו רְעוּאֵל בֶּן בָּשְׂמַת אֵשֶׁת עֵשָׂו:
(יא) וַיִּהְיוּ בְּנֵי אֱלִיפָז תֵּימָן אוֹמָר צְפוֹ וְגַעְתָּם וּקְנַז:
(יב) וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ לֶאֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו וַתֵּלֶד לֶאֱלִיפַז אֶת עֲמָלֵק אֵלֶּה בְּנֵי עָדָה אֵשֶׁת עֵשָׂו:
(יג) וְאֵלֶּה בְּנֵי רְעוּאֵל נַחַת וָזֶרַח שַׁמָּה וּמִזָּה אֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי בָשְׂמַת אֵשֶׁת עֵשָׂו:
(יד) וְאֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי אָהֳלִיבָמָה בַת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן אֵשֶׁת עֵשָׂו וַתֵּלֶד לְעֵשָׂו אֶת יעיש יְעוּשׁ וְאֶת יַעְלָם וְאֶת קֹרַח:
(טו) אֵלֶּה אַלּוּפֵי בְנֵי עֵשָׂו היו נשיאים וראשים כל אחד מהם על משפחה אחת, לא שמהם נולדו המשפחות בְּנֵי אֱלִיפַז בְּכוֹר עֵשָׂו אַלּוּף תֵּימָן אַלּוּף אוֹמָר אַלּוּף צְפוֹ אַלּוּף קְנַז:
(טז) אַלּוּף קֹרַח אַלּוּף גַּעְתָּם אַלּוּף עֲמָלֵק אֵלֶּה אַלּוּפֵי אֱלִיפַז בְּאֶרֶץ אֱדוֹם אֵלֶּה בְּנֵי עָדָה:
(יז) וְאֵלֶּה בְּנֵי רְעוּאֵל בֶּן עֵשָׂו אַלּוּף נַחַת אַלּוּף זֶרַח אַלּוּף שַׁמָּה אַלּוּף מִזָּה אֵלֶּה אַלּוּפֵי רְעוּאֵל בְּאֶרֶץ אֱדוֹם אֵלֶּה בְּנֵי בָשְׂמַת אֵשֶׁת עֵשָׂו:
(יח) וְאֵלֶּה בְּנֵי אָהֳלִיבָמָה אֵשֶׁת עֵשָׂו אַלּוּף יְעוּשׁ אַלּוּף יַעְלָם אַלּוּף קֹרַח אֵלֶּה אַלּוּפֵי אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה אֵשֶׁת עֵשָׂו:
(יט) אֵלֶּה בְנֵי עֵשָׂו וְאֵלֶּה אַלּוּפֵיהֶם הוּא אֱדוֹם: ס
נביא
מלאכי פרק ג
כ. וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי, שֶׁמֶשׁ צְדָקָה - ולכם היראים משם ה', תזרח ותאיר לכם השמש, ברוב צדקה שתביא עליהם, ( רוב טובה ), וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ - כשתפרוש עליכם השמש את כנפיהָ, תביא עליכם רפואה, ( כשתזרח עליכם ), וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק - ותצאו בכל מקום, ותתרבו, כעגלים מפוטמים בדיר. ( מרבק - דיר )
כא. וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים - תכבשו ותרמסו תחתיכם את הרשעים, כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם - כי יהיו כאפר מתחת לכפות רגליכם, בַּיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה - בו, את המשפט בהם, אָמַר ה' צְבָאוֹת:
כב. זִכְרוּ - זכרו לשמור, ( עד שיבוא יום המשפט ), תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב - את דברי התורה, שציויתי את משה עבדי בסיני, עַל כָּל יִשְׂרָאֵל חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים - לצוות את כל ישראל, על שמירת החוקים והמשפטים.
כג. הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא, לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא - הנה אני שולח לכם את אליהו הנביא, לבשר לכם על יום המשפט הגדול והנורא, שבו תגאלו,
כד. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם - והוא ( אליהו הנביא ), ישיב לה' את ליבות האבות יחד עם ליבות הבנים, ואלו שישובו - ינצלו, פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם - והסיבה שאשלח את אליהו להזהיר מפני יום הדין, היא שמא ביום המשפט, אכה ואכרית את יושבי הארץ.
כתובים
דברי הימים ב פרק לו
(כא) לְמַלֹּאות דְּבַר יְקֹוָק בְּפִי יִרְמְיָהוּ שלחשבון זה כלה השבעים שנה בימי כורש שאז שלמו שבעים שנה מגלות הראשון וכן היו צריכים להיות עוד בגלות עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה שָׁבָתָה לְמַלֹּאות שִׁבְעִים שָׁנָה וזה לא נשלם עד ימי דריוש האחרון, שנשלמו שבעים שנה מן חורבן הבית, לכן היתה פקידה בשנה אחת לכורש ובזה נתמלאו דברי ירמיה, ואח"ס בטל הבנין עד שתים לדריוש, ובזה נתקיים עד רצתה הארץ את שבתותיה ושבעים השנה היו כנגד שנים שהכעיסו ישראל בארצם, ארבע מאות ושלשים שנה שהם שלוש מאות ותשעים משנכנסו לארץ עד שגלו ממנה עשרת השבטים ועוד חטאו בית יהודה משגלו עשרת השבטים עד שחרבה ירושלים ארבעים שנה כיצד עשרים ושתים של מנשה ושתים של אמון ואחת עשרה של יהויקים הרי שלושים וחמש שנה ונבואה זו נאמרה ליחזקאל בשנה החמישית לצדקיהו הרי ארבעים סך כולם מישראל ויהודה ארבע מאות ושלשים, הרי לארבע מאות שנה 64 שמיטין ויובלות, (8 יובלות יובל כל 50 שנה, + 56 שמיטות) 35 שנים הרי 5 שמיטין הרי 69 ושנת היובל האחרונה נחשבה להם לעון שהרי בעונם גלו ממנה הרי שבעים שנה מקודשים של שמיטה שלא שמטום ישראל לפיכך גלו שבעים שנה לקיים מה שנאמר (ויקרא כ"ו) אז תרצה הארץ את שבתותיה כך מפורש בסדר עולם: פ (כב) וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר יְקֹוָק בְּפִי יִרְמְיָהוּ הֵעִיר יְקֹוָק אֶת רוּחַ כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל וצוה להכריז בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב פרסם לֵאמֹר: ס (כג) כֹּה אָמַר כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי יְקֹוָק אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְקֹוָק אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיָעַל ויהי הקב"ה בעזרו ובעזרתינו כך היה הכרוז על המדינות מי בכל עמו של הקב"ה יבוא לבנות ביתו אשר בירושלים:
תם ונשלם ספר דברי הימים וספר מלאכי אבל לא תמו דברי ימי העם היהודי נסיים באמירת תפילה הנאמרת בסיום
בכל אתר ואתר
הדרן עלך (נחזור עליכם[13]) ספר מלאכי, דברי הימים וספרי נביאים וכתובים והדרך עלן (ויופיכם ותפארתכם עלינו) דעתן עלך (דעתנו עליכם) ספר ספר מלאכי, דברי הימים וספרי נביאים וכתובים ודעתך עלן (ומגינים אתם עלינו) לא נתנשי מינך (לא נשכח מכם) ספר ספר מלאכי, דברי הימים וספרי נביאים וכתובים ולא תתנשי מינן לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי (לא בעולם הזה ולא בעולם הבא)
בחסד ה' ובעזרתו זכינו לסיים בלימוד בצוותא ספר מלאכי דברי הימים וכל ספרי הנביאים והכתובים אנו נמשיך בלימוד דברי ימי בית שני תקופת התנאי האמוראים גאונים ראשונים ואחרונים בל"נ נחזור להתחיל מספר יהושע וספר תהלים בעזהי"ת ובל"נ
[1] רבינו בחיי
[2] רשב"ם
[3] ת"י
[4] פי' ר' יוסף בכור שור
[5] רמב"ן
[6] רש"י
[7] חזקוני
[8] רש"י
[9] רמב"ן
[10] רשב"ם
[11] רמב"ן
[12] רמב"ן
[13] הדרן עלך והדרך עלן דעתן עלך ודעתך עלן פירוש חזר אבל בספר החיים פירש יפה הדרך תפארתך עלן תורה שבעל פה כי בכתב גם אומות העולם יודעין דעתן עלך בקבלה שלא ישכח ודעתך עלן מגין עלינו:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה