מקרא
ויקרא פרק יג
(נב) וְשָׂרַף אֶת הַבֶּגֶד אוֹ אֶת הַשְּׁתִי אוֹ אֶת הָעֵרֶב בַּצֶּמֶר אוֹ בַפִּשְׁתִּים אוֹ אֶת כָּל כְּלִי הָעוֹר אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ הַנָּגַע כִּי צָרַעַת מַמְאֶרֶת הִוא בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף:
(נג) וְאִם יִרְאֶה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה לֹא פָשָׂה הַנֶּגַע בַּבֶּגֶד אוֹ בַשְּׁתִי אוֹ בָעֵרֶב אוֹ בְּכָל כְּלִי עוֹר:
(נד) וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְכִבְּסוּ אֵת אֲשֶׁר בּוֹ הַנָּגַע כלומר את הבגד סביבות הנגע ואין צריך לכבס את כל הבגד[1] וְהִסְגִּירוֹ שִׁבְעַת יָמִים שֵׁנִית:
(נה) וְרָאָה הַכֹּהֵן אַחֲרֵי הֻכַּבֵּס אֶת הַנֶּגַע וְהִנֵּה לֹא הָפַךְ הַנֶּגַע אֶת עֵינוֹ את מראהו וְהַנֶּגַע לֹא פָשָׂה טָמֵא הוּא בָּאֵשׁ תִּשְׂרְפֶנּוּ פְּחֶתֶת הִוא פוחת והולך הוא ונשחת ולכך שרוף אותו, ואין מספיק אם תקרע אותו מקום הנגע מן הבגד, שהרי כולו נשחת, אבל אם כהה מספיק בקריעה בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ הולך על העור, בין במקום בשר שאין שם שיער, בין במקום שיער שדרכו להתקרח[2]. וכן בגד קרחתו הוא אחורי הבגד כמו קרחת באדם, בין מצד שני לפני הבגד שהוא גבחתו של האדם[3]:
(נו) וְאִם רָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה כֵּהָה הַנֶּגַע אַחֲרֵי הֻכַּבֵּס אֹתוֹ וְקָרַע אֹתוֹ את הנגע מִן הַבֶּגֶד אוֹ מִן הָעוֹר אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵרֶב ואז ישרפנו[4]:
(נז) וְאִם תֵּרָאֶה עוֹד בַּבֶּגֶד אוֹ בַשְּׁתִי אוֹ בָעֵרֶב אוֹ בְכָל כְּלִי עוֹר פֹּרַחַת הִוא דבר החוזר וצומח בָּאֵשׁ תִּשְׂרְפֶנּוּ אֵת כל הבגד[5] אֲשֶׁר בּוֹ הַנָּגַע:
(נח) וְהַבֶּגֶד אוֹ הַשְּׁתִי אוֹ הָעֵרֶב אוֹ כָל כְּלִי הָעוֹר אֲשֶׁר תְּכַבֵּס כביסה של נקיון בחומרי ניקוי וְסָר מֵהֶם הַנָּגַע וְכֻבַּס שֵׁנִית בטבילה במקוה[6] וְטָהֵר:
(נט) זֹאת תּוֹרַת נֶגַע צָרַעַת בֶּגֶד הַצֶּמֶר אוֹ הַפִּשְׁתִּים אוֹ הַשְּׁתִי אוֹ הָעֵרֶב אוֹ כָּל כְּלִי עוֹר לְטַהֲרוֹ כשכהן אומר טהור אוֹ לְטַמְּאוֹ כשכהן אומר טמא[7]: פ
נביא
יחזקאל פרק טז
לה. לָכֵן זוֹנָה שִׁמְעִי דְּבַר ה'
לו. כֹּה אָמַר ה' אלקים יַעַן הִשָּׁפֵךְ נְחֻשְׁתֵּךְ וַתִּגָּלֶה עֶרְוָתֵךְ בְּתַזְנוּתַיִךְ עַל מְאַהֲבָיִךְ - בגלל שאת שפכת את זנותך וגילית ערותך, כמו ששופכים את תכולת הסיר מתגלה תחתית הנחושת שבסיר. וְעַל כָּל גִּלּוּלֵי תוֹעֲבוֹתַיִךְ - ובגלל כל תועבות הע"ז שעשית. וְכִדְמֵי בָנַיִךְ אֲשֶׁר נָתַתְּ לָהֶם - ועל הדם ששפכת - שהקרבת למולך את בנייך.
לז. לָכֵן הִנְנִי מְקַבֵּץ אֶת כָּל מְאַהֲבַיִךְ אֲשֶׁר עָרַבְתְּ עֲלֵיהֶם - אני אוסף את כל הגוים שזנית ונהנית איתם. וְאֵת כָּל אֲשֶׁר אָהַבְתְּ עַל כָּל אֲשֶׁר שָׂנֵאת - ואאסוף גם את אלה שאהבת וגם את אלה ששנאת.וְקִבַּצְתִּי אֹתָם עָלַיִךְ מִסָּבִיב - אאסוף אותם מכל הארצות שסביבך, ויבואו עליך. וְגִלֵּיתִי עֶרְוָתֵךְ אֲלֵהֶם וְרָאוּ אֶת כָּל עֶרְוָתֵךְ - ואגלה את מערומייך כדי שתתבזי.
לח. וּשְׁפַטְתִּיךְ מִשְׁפְּטֵי נֹאֲפוֹת וְשֹׁפְכֹת דָּם - אענישך במשפט העונש של נואפות ורוצחות. וּנְתַתִּיךְ דַּם חֵמָה וְקִנְאָה - אענישך בחמה וקנאה על כל הדם ששפכת (מה שהקריבו בניהם למולך)
לט. וְנָתַתִּי אוֹתָךְ בְּיָדָם - אמסור אותך ביד הגויים. וְהָרְסוּ גַבֵּךְ וְנִתְּצוּ רָמֹתַיִךְ - והם יהרסו את כל הבמות והמזבחות שבנית במקומות גבוהים ורמים. וְהִפְשִׁיטוּ אוֹתָךְ בְּגָדַיִךְ וְלָקְחוּ כְּלֵי תִפְאַרְתֵּךְ וְהִנִּיחוּךְ עֵירֹם וְעֶרְיָה - יניחו וישאירו אותך ערומה.
מ. וְהֶעֱלוּ עָלַיִךְ קָהָל וְרָגְמוּ אוֹתָךְ בָּאָבֶן - יעלו עליך קהל וצבא גדול של גויים וירגמו אותך באבנים. וּבִתְּקוּךְ בְּחַרְבוֹתָם - יחתכו אותך בחרבותם.
מא. וְשָׂרְפוּ בָתַּיִךְ בָּאֵשׁ וְעָשׂוּ בָךְ שְׁפָטִים לְעֵינֵי נָשִׁים רַבּוֹת - יכו אותך מכות ועונשים לעיני כולם כדי שתתביישי. וְהִשְׁבַּתִּיךְ מִזּוֹנָה וְגַם אֶתְנַן לֹא תִתְּנִי עוֹד - ואבטל אותך מלהיות יותר זונה וגם לא תתני יותר אתנן שיזנו איתך.
מב. וַהֲנִחֹתִי חֲמָתִי בָּךְ - תנוח החימה (-כעס) שהיה לי בך. וְסָרָה קִנְאָתִי מִמֵּךְ - ותסור הקנאה והכעס שהיה לי ממך. וְשָׁקַטְתִּי וְלֹא אֶכְעַס עוֹד - אנוח מכעסי.
מג. יַעַן אֲשֶׁר לֹא זָכַרְתְּ אֶת יְמֵי נְעוּרַיִךְ - וכל עונשים אלו אעשה לך על זה שלא זכרת את הטובות שעשיתי איתך בנערותך . וַתִּרְגְּזִי לִי בְּכָל אֵלֶּה - והכעסת אותי בכל התועבות האלו. וְגַם אֲנִי הֵא דַּרְכֵּךְ בְּרֹאשׁ נָתַתִּי נְאֻם ה' אלקים - הנה אביא עליך עונשים, על כל דרכיך הרעים. וְלֹא עָשִׂית אֶת הַזִּמָּה עַל כָּל תּוֹעֲבֹתָיִךְ - ולא חשבת על מעשיך בזמן שהזהרתי אותך שלא לעשות את התועבות הללו.
מד. הִנֵּה כָּל הַמֹּשֵׁל עָלַיִךְ יִמְשֹׁל לֵאמֹר כְּאִמָּה בִּתָּהּ - מי שממשיל משלים יגיד עליך שאת כמו אמך שהיא מבנות חת (אמכן חיתית)
מה. בַּת אִמֵּךְ אַתְּ גֹּעֶלֶת אִישָׁהּ וּבָנֶיהָ - את מתנהגת כמו אמך החיתית ומרבה תועבות עד שהארץ תקיא את כל העם עם המלך. וַאֲחוֹת אֲחוֹתֵךְ אַתְּ אֲשֶׁר גָּעֲלוּ אַנְשֵׁיהֶן וּבְנֵיהֶן - וגם מתנהגת כמו אחותך שומרון שמעשיהן גרמו שהארץ הקיאה את כל אנשי שומרון ומלכה. אִמְּכֶן חִתִּית וַאֲבִיכֶן אֱמֹרִי - אתם מתנהגים כמו שאביכן ואמכן מהחתי והאמורי.
מו. וַאֲחוֹתֵךְ הַגְּדוֹלָה שֹׁמְרוֹן הִיא וּבְנוֹתֶיהָ - וכל הישובים שסביבה. הַיּוֹשֶׁבֶת עַל שְׂמֹאולֵךְ - שומרון נמצאת לצד שמאל מיהודה (כאשר הפנים לכוון מזרח) וַאֲחוֹתֵךְ הַקְּטַנָּה מִמֵּךְ הַיּוֹשֶׁבֶת מִימִינֵךְ סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ -סדום היא אחות בשכנות בצד דרום מירושלים (שנמצאת לידך) ויושביה פחותים ממך.
מז. וְלֹא בְדַרְכֵיהֶן הָלַכְתְּ וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן עָשִׂית כִּמְעַט קָט וַתַּשְׁחִתִי מֵהֵן בְּכָל דְּרָכָיִךְ - היו נחשבים בעיניך תועבתיהן כמעשים קלים כי את השחתת יותר מהן.
מח. חַי אָנִי נְאֻם ה' אלקים אִם עָשְׂתָה סְדֹם אֲחוֹתֵךְ הִיא וּבְנוֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר עָשִׂית אַתְּ וּבְנוֹתָיִךְ - אני נשבע בחיי שהם לעולם, שלא עשתה סדום כמו שאת עשית מעשים כל כך גרועים.
מט. הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ - זה היה העוון של סדום. גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ - שהיתה בגאוה מרוב שובע ושלווה. וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה - לא החזיקה ותמכה בעניים בצדקה.
נ. וַתִּגְבְּהֶינָה וַתַּעֲשֶׂינָה תוֹעֵבָה לְפָנָי - גבהו בליבם מרוב גאותם. וָאָסִיר אֶתְהֶן כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי - הסרתי אותם כאשר ראיתי את מעשיהן הרעים.
נא. וְשֹׁמְרוֹן כַּחֲצִי חַטֹּאתַיִךְ לֹא חָטָאָה - אפילו לחצי מחטאתיך לא הגיעה. וַתַּרְבִּי אֶת תּוֹעֲבוֹתַיִךְ מֵהֵנָּה - הרבית לעשות תועבות יותר מהן. וַתְּצַדְּקִי אֶת אֲחוֹתַיִךְ בְּכָל תּוֹעֲבוֹתַיִךְ אֲשֶׁרעָשִׂית- במעשייך כביכול עשית את שומרון כצדיקה לעומתך.
כתובים
דברי הימים א פרק ד
(טו) וּבְנֵי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הוא כלב בן חצרון ועתה חושב בני כלב אחי קנז בן השני של יפונה, והיה לו בנים מארבע נשים, הבנים מאשתו הראשונה (שלא הזכיר שמה) היו עִירוּ אֵלָה וָנָעַם וּבְנֵי אֵלָה וּקְנַז כך היה שמו וקנז בוי"ו: (טז) וּבְנֵי יְהַלֶּלְאֵל היא אשת כלב השניה זִיף וְזִיפָה תִּירְיָא וַאֲשַׂרְאֵל: (יז) וּבֶן עֶזְרָה כך שמו יֶתֶר וּמֶרֶד וְעֵפֶר וְיָלוֹן וַתַּהַר יהללאל הנ"ל אשתו של כלב אֶת מִרְיָם וְאֶת שַׁמַּי וְאֶת יִשְׁבָּח אֲבִי אֶשְׁתְּמֹעַ שלישיה בכרס אחת: (יח) וְאִשְׁתּוֹ השלישית של כלב ששמה - הַיְהֻדִיָּה יָלְדָה אֶת יֶרֶד אֲבִי גְדוֹר וְאֶת חֶבֶר אֲבִי שׂוֹכוֹ וְאֶת יְקוּתִיאֵל אֲבִי זָנוֹחַ וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה אשתו הרביעית של כלבאֲשֶׁר לָקַח הבן הראשון - מָרֶד: (יט) בספר היחוס שממנו העתיק היה כתוב שבני בתיה היו מרד והודיה ושימון וישעי, ושם היה כתוב יחוס כל אחד באורך, וחשב כל בני הודיה מכמה נשים, שעזרא דלג אותם כי לא היו מצוינים, ובתוכם בני הודיה שהי"ל מאשתו שהיתה אחות נחם שהם היו מצויינים ואותם הזכיר, ואמר וּבְנֵי אֵשֶׁת הוֹדִיָּה שהיתה אֲחוֹת נַחַם אֲבִי קְעִילָה הַגַּרְמִי וְאֶשְׁתְּמֹעַ הַמַּעֲכָתִי: (כ) וּבְנֵי שִׁימוֹן שהיו מבני בתיה אַמְנוֹן וְרִנָּה בֶּן חָנָן כך שמו ותולון וְתִילוֹן וּבְנֵי יִשְׁעִי זוֹחֵת וּבֶן זוֹחֵת כך שמו: (כא) בְּנֵי שֵׁלָה בֶן יְהוּדָה אחר שיחס פרץ וזרח בא ליחס קצת ראשי משפחות של בני שלה עֵר אֲבִי לֵכָה וְלַעְדָּה אֲבִי מָרֵשָׁה וּמִשְׁפְּחוֹת בֵּית עֲבֹדַת הַבֻּץ שהיו עושים מלאכה בבוץ, הוא הפשתים היקר לְבֵית אַשְׁבֵּעַ ומשפחה זאת נקראת בית אשבע: (כב) וְיוֹקִים ראש המשפחה וְאַנְשֵׁי כֹזֵבָא וְיוֹאָשׁ וְשָׂרָף אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָבשכבשו את מואב והיו להם לאדונים וְיָשֻׁבִי לָחֶם וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים ספור זה הוא ספור ישן עתיק ימים שהיה להם קבלה עתיקה, או ר"ל שפרטי המעשה נעתקו על ספר מיוחד שהיה אז ביד עזרא: (כג) הֵמָּה יוקים ואנשי כזבא וישבי לחם הַיּוֹצְרִים היו יוצרי חרס ולצור צורות בכלי אבן למלאכת המלך וגם קדרות למאכל המלך וגם לכהנים וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים וכן היו אומנים בנטיעות אילנות במקום שנקרא מטעים. וּגְדֵרָה וכן בגדרות צאן, במקום שנקרא גדרה בענין שהיה מלאכתם בדומם וצומח ובע"ח עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם הושיבן המלך באותן העיירות לפי שהיו עושים מלאכתו: ס (כד) בְּנֵי שִׁמְעוֹן הקדים שמעון לראובן מכיון ששכן בנחלה בחלק יהודה שמעון לקח את דינה אחותו לאשה 2216 ותלד את נמואל וימין ואהד ויכין וצוחר נְמוּאֵל הוא ימואל המוזכר בפרשת ויגש וְיָמִין יָרִיב הוא יכין המוזכר בבמדבר(כא, יב) זֶרַח ואחר כך בא שמעון אל בונה הכנענית אשר שבה שמעון מעיר שכם ותהי בונה לפני דינה ותשרת אותה ותלד לו את - שָׁאוּל: (כה) שַׁלֻּם בְּנוֹ של שאול וי"א שחשב רק הנשיאים, ומ"ש שלום בנו אינו בנו של שאול, כי בנו של שאול לא היה נשיא, ודלג מספר היחוס שהעתיק ממנו עד שלום שהוא שלומיאל בן צורי שדי שהיה הנשיא הראשון מבני שמעון, ובס' היחוס כתוב צורי שדי, שלום בנו, ואח"כ הולך הנשיאות מבן לבן עד משמע, שם נפסק הנשיאות מִבְשָׂם בְּנוֹ מִשְׁמָע בְּנוֹ: (כו) וּבְנֵי מִשְׁמָע לא הזכירם כי לא היו נשיאים, עד חמואל שצמח מזרעו שהיה נשיא חַמּוּאֵל בְּנוֹ ואחריו - זַכּוּר בְּנוֹ שִׁמְעִי בְנוֹ הוא שמעיה הנזכר לקמן (פסוק לז) אלה היו נשיאי השבט, ויתר הבנים לא הזכיר כי לא היה נשיא בהם: (כז) וּלְשִׁמְעִי בָּנִים שִׁשָּׁה עָשָׂר וּבָנוֹת שֵׁשׁ וּלְאֶחָיו אֵין בָּנִים רַבִּים וְכֹל מִשְׁפַּחְתָּם לֹא הִרְבּוּ עַד בְּנֵי יְהוּדָה לפי שהיו שוכנים בתוך בני יהודה אמר כי לא הרבו משפחתם שהגיעו למספר בני יהודה, לפיכך היו יושבים ביניהם ונספחים אליהם וישבו בקצת ערי יהודה וכן תמצא הערים אשר מזכיר הנה בספר יהושע בכלל ערי יהודה ומזכיר אותם גם כן בנחלת בני שמעון שנפלה להם בתוך בני יהודה: ס
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה