מקרא
(ד) אֶת מִשְׁפָּטַי הדינין האמורים בפרשת ואלה המשפטים ובכל התורה[1] תַּעֲשׂוּ וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם:
(ה) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם כי הדינין נתנו לחיי האדם ביישוב המדינות ובשלום האדם, ושלא יזיק איש לרעהו ולא ימיתנו[2] אֲנִי יְקֹוָק וקבלת חז"ל, וחי בהם ולא שימות בהם, שהרי המצוות נדחות מפני פקוח נפש ובכולם נפסקה ההלכה יעבור ואל יהרג, חוץ משלושה ואלו הן עבודה זרה גילוי עריות שפיכות דמים, שעליהן אמרו יהרג ואל יעבור, ובשאר המצוות כולן שאמרו יעבור ואל יהרג, דוקא בצנעה אבל בפרהסיא אפילו על מצוה קלה יהרג ואל יעבור[3]: ס
(ו) אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ שם כלל לכל העריות ואחר כן פרט לֹא תִקְרְבוּ כנוי לשכיבה לְגַלּוֹת עֶרְוָה דבר מגונה נחשף צריך להתכסות[4] אֲנִי יְקֹוָק ולמדו חז"ל שאסרה התורה בלאו לא תקרבו לדברים המביאין לידי גילוי ערוה. כגון חבוק ונשיקה והדומה להם מפעולות הזנות[5]: ס
(ז) עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה אִמְּךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ: ס
(ט) עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ בַת אָבִיךָ אוֹ בַת אִמֶּךָ מוֹלֶדֶת בַּיִת שהכניסה האיש לו לבית שנולדה על משפט בית ישראל אחר אירוסין וקדושין, או מולדת חוץ, אוֹ מוֹלֶדֶת חוּץ שמצא איש אותה בחוץ ותפשה ושכב עמה וילדה לו[7] לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן: ס
נביא
יחזקאל פרק כג
א. וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר
ב. בֶּן אָדָם שְׁתַּיִם נָשִׁים בְּנוֹת אֵם אַחַת הָיוּ - שתי אחיות מלכות יהודה ומלכות שומרון.
ג. וַתִּזְנֶינָה בְמִצְרַיִם בִּנְעוּרֵיהֶן זָנוּ - כאשר עם ישראל היו עדיין במצרים הם זנו ועבדו את הע"ז של מצרים. שָׁמָּה מֹעֲכוּ שְׁדֵיהֶן וְשָׁם עִשֹּוּ דַּדֵּי בְּתוּלֵיהֶן - דרך הזנות והכוונה שהמצרים לימדו אותם את תועבותיהם בע"ז.
ד. וּשְׁמוֹתָן אָהֳלָה הַגְּדוֹלָה וְאָהֳלִיבָה אֲחוֹתָהּ - וַתִּהְיֶינָה לִי - לקחתי אותן לנשים. וַתֵּלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת - וּשְׁמוֹתָן שֹׁמְרוֹן אָהֳלָה וִירוּשָׁלִַם אָהֳלִיבָה - אהלה - האהל שלה בה (כנגד עגלי הזהב של ירבעם). אהליבה - האהל שלי (ביהמ"ק) נמצא בה.
ה. וַתִּזֶן אָהֳלָה תַּחְתָּי - זינתה ועבדה ע"ז. וַתַּעְגַּב עַל מְאַהֲבֶיהָ אֶל אַשּׁוּר קְרוֹבִים - חשקה להתחבר אל אוהביה אשור שהם נמצאים קרוב אליה (שנעזרו בהם)
ו. לְבֻשֵׁי תְכֵלֶת פַּחוֹת וּסְגָנִים - בגדים יקרים ואנשים חשובים (פחות וסגנים - דרגות שררה) בַּחוּרֵי חֶמֶד כֻּלָּם - כולם נחמדים ולכן חשקה בהם. פָּרָשִׁים רֹכְבֵי סוּסִים -
ז. וַתִּתֵּן תַּזְנוּתֶיהָ עֲלֵיהֶם מִבְחַר בְּנֵי אַשּׁוּר כֻּלָּם - זינתה עם הנבחרים והמיוחדים שבאשור. וּבְכֹל אֲשֶׁר עָגְבָה בְּכָל גִּלּוּלֵיהֶם נִטְמָאָה - בכל מה שחשקה הלכה ונטמאה (כל מה שראתה בסוגי הע"ז הלכה ועבדה אותם).
ח. וְאֶת תַּזְנוּתֶיהָ מִמִּצְרַיִם לֹא עָזָבָה - וגם את הע"ז שעשתה במצרים לא עזבה. כִּי אוֹתָהּ שָׁכְבוּ בִנְעוּרֶיהָ - שזכרה שהיתה במצרים (קודם יציאת מצרים) ושם לימדו אותה המצרים את תועבותיהם. וְהֵמָּה עִשֹּוּ דַּדֵּי בְתוּלֶיהָ - דרך זנות. וַיִּשְׁפְּכוּ תַזְנוּתָם עָלֶיהָ - הרבו עליהם כל מיני סוגי ע"ז.
ט. לָכֵן נְתַתִּיהָ בְּיַד מְאַהֲבֶיהָ - לכן נענשה שהם כבשו אותה במלחמה. בְּיַד בְּנֵי אַשּׁוּר אֲשֶׁר עָגְבָה עֲלֵיהֶם - בגלל שחשקה בהם ולא בטחה בה' להיות נאמנה רק אליו.
י. הֵמָּה גִּלּוּ עֶרְוָתָהּ - צבא אשור ביזו אותה. בָּנֶיהָ וּבְנוֹתֶיהָ לָקָחוּ - הגלו וְאוֹתָהּ בַּחֶרֶב הָרָגוּ וַתְּהִי שֵׁם לַנָּשִׁים - נהייתה מפורסמת לכל הנשים שתדענה שכך ענשה של מי שמתנהגת כך. וּשְׁפוּטִים עָשׂוּ בָהּ -צרות ופורענויות הביאו עליה.
יא. וַתֵּרֶא אֲחוֹתָהּ אָהֳלִיבָה - ירושלים. וַתַּשְׁחֵת עַגְבָתָהּ מִמֶּנָּה - השחיתה לעבוד ע"ז יותר ממנה. וְאֶת תַּזְנוּתֶיהָ מִזְּנוּנֵי אֲחוֹתָהּ - הרבתה יותר תועבות מאחותה.
יב. אֶל בְּנֵי אַשּׁוּר עָגָבָה - הלכה לעבוד את הע"ז של אשור. פַּחוֹת וּסְגָנִים קְרֹבִים לְבֻשֵׁי מִכְלוֹל - שרי אשור היו מלובשים יפה בכל הבגדים היפים. פָּרָשִׁים רֹכְבֵי סוּסִים בַּחוּרֵי חֶמֶד כֻּלָּם - נחמדים.
יג. וָאֵרֶא כִּי נִטְמָאָה דֶּרֶךְ אֶחָד לִשְׁתֵּיהֶן - שתיהן הלכו באותה דרך רעה.
יד. וַתּוֹסֶף אֶל תַּזְנוּתֶיהָ - הוסיפה עוד תועבות. וַתֵּרֶא אַנְשֵׁי מְחֻקֶּה עַל הַקִּיר - שאפילו שראתה צורות חקוקות על הקיר. צַלְמֵי כַשְׂדִּים חֲקֻקִים בַּשָּׁשַׁר - את הצלמים של הכשדים (בבל) חקוקים על הקיר בכל מיני ציורים ודמויות התאותה לעובדם.
טו. חֲגוֹרֵי אֵזוֹר בְּמָתְנֵיהֶם - הדמויות החקוקות על הקיר היו נראים כמו שיש להם חגורות במתניהם. סְרוּחֵי טְבוּלִים בְּרָאשֵׁיהֶם - וכובעים גדולים (שיש להם סרח - יתרון) שטבולים בצבעים. מַרְאֵה שָׁלִשִׁים כֻּלָּם -כל הדמויות הללו נראו כמו שרים חשובים. דְּמוּת בְּנֵי בָבֶל כַּשְׂדִּים אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם - כדמות הבבלים בארצם.
כתובים
דברי הימים א פרק ו
(נא) וּמִמִּשְׁפְּחוֹת בְּנֵי קְהָת פי' מקצת משפחות בני קהת אותם שלא לקחום מיהודה ומשמעון ומבנימין לקחו ערים ממטה אפרים את שכם ואת מגרשיה ואת גזר ואת מגרשיה וַיְהִי עָרֵי גְבוּלָם מִמַּטֵּה אֶפְרָיִם: (נב) וַיִּתְּנוּ לָהֶם אֶת עָרֵי הַמִּקְלָט אֶת שְׁכֶם וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ בְּהַר אֶפְרָיִם וְאֶת גֶּזֶר וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ: (נג) וְאֶת יָקְמְעָם ביהושע קבצים קבציה וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת בֵּית חוֹרוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ: (נד) וְאֶת אַיָּלוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת גַּת רִמּוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ לקחו משבט דן וביהושע חשב שנתנו להם מנחלת דן אלתקא גבתון אילון גת רמון, ופה דלג אלתקא וגבתון וחשב אילון גת רמון לפני אפרים, וזה מטעם שבני דן לא כבשו נחלתם כמוזכר בס' שופטים, ובני אפרים כבשו אילון וגת רמון ונתנום ללוים ונחשב על שמם, ואלתקא וגבתון לא נכבשו, לכן השמיט אותם: פ (נה) וּמִמַּחֲצִית מַטֵּה מְנַשֶּׁה אֶת עָנֵר וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת בִּלְעָם וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וביהושע תענך גת רמון, נשתנה שמם בימי עזרא לְמִשְׁפַּחַת לִבְנֵי קְהָת הַנּוֹתָרִים כלומר הלוים: פ (נו) לִבְנֵי גֵּרְשׁוֹם מִמִּשְׁפַּחַת חֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה אֶת גּוֹלָן בַּבָּשָׁן וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת עַשְׁתָּרוֹתוביהושע מופיע בשם עשתרה וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ ואע"פ שנתנו לבני קהת ע"פ הגורל, נפל גם להם הגורל לתת כמו כן לגרשום: ס (נז) וּמִמַּטֵּה יִשָּׂשכָר אֶת קֶדֶשׁ הוא נקרא גם בשם קשיון וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ אֶת דָּבְרַת וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ: (נח) וְאֶת רָאמוֹת ונקרא גם בשם ירמות וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת עָנֵם ונקרא גם עין גנים וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ והכל מופיע בספר יהושע פרקים כ"ח – כ"ט: ס (נט) וּמִמַּטֵּה אָשֵׁר אֶת מָשָׁל ונקרא גם משאלוְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת עַבְדּוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ: (ס) וְאֶת חוּקֹק ונקרא גם חלקת וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת רְחֹב וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ: (סא) וּמִמַּטֵּה נַפְתָּלִי אֶת קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת חַמּוֹן ונקרא גם חמות דאר וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת קִרְיָתַיִם ונקרא גם קרטון וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ: ס (סב) לִבְנֵי מְרָרִי הַנּוֹתָרִים לא הגיע להם אותם שתים עשרה עיירות שנתנו להם ראובן, גד וזבולון וזהו מה שנשאר ממטה זבולון ומחלק זבולון נתנו לבני מררי הנותרים מִמַּטֵּה זְבוּלֻן אֶת רִמּוֹנוֹ וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ אֶת תָּבוֹר וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ והשמיט כאן עת הערים יקנעם וקרתה הלא הם דמנה ונהלל: (סג) וּמֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ לְמִזְרַח הַיַּרְדֵּן מִמַּטֵּה רְאוּבֵן אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת יַהְצָה וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ: (סד) וְאֶת קְדֵמוֹת וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת מֵיפַעַת וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ: (סה) וּמִמַּטֵּה גָד אֶת רָאמוֹת בַּגִּלְעָד וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת מַחֲנַיִם וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ: (סו) וְאֶת חֶשְׁבּוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת יַעְזֵיר וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ: ס
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה