מקרא
(י) עֶרְוַת בַּת בִּנְךָ אוֹ בַת בִּתְּךָ וכל שכן בתך ממש לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן כִּי עֶרְוָתְךָ הֵנָּה: ס
(יא) עֶרְוַת בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ מוֹלֶדֶת אָבִיךָ אֲחוֹתְךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ: ס
(יב) עֶרְוַת אֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה שְׁאֵר אָבִיךָ הִוא: ס
(יג) עֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי שְׁאֵר אִמְּךָ הִוא: ס
(יד) עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה ומהי ערותו -[1] אֶל אִשְׁתּוֹ לֹא תִקְרָב דֹּדָתְךָ הִוא ולכן אסורה גם לאחר מיתת דודו[2]: ס
(טו) עֶרְוַת כַּלָּתְךָ לֹא תְגַלֵּה אֵשֶׁת בִּנְךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ אבל אם אינה אשתו אף על גב שבא עליה לא נאסרה לך[3]: ס
(טז) עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ לֹא תְגַלֵּה עֶרְוַת אָחִיךָ הִוא אלא אם כן תקיים בה מצות ייבום כלומר שמת אחיך ללא בנים: ס
(יז) עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לֹא תְגַלֵּה אֶת בַּת בְּנָהּ וְאֶת בַּת בִּתָּהּ לֹא תִקַּח לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ אבל אם אינו על ידי ליקוחים למשל אם אדם בא על אשה ללא קידושין בתה או אמה מותרות לו[4] שַׁאֲרָה קרובות הֵנָּה זִמָּה הִוא מחשבת זנות בסתר כי מתוך קורבתם כשישכב עם אחת מהם שהיא אשתו יחשוב באחרת בעבור קרבתם ודמיונם, והנה תהיה שכיבת שתיהן לו זמה[5]:
(יח) וְאִשָּׁה אֶל עם[6] אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר כי הן ראויות שתהיינה אוהבות זו את זו לא שתהיינה צרות ולא אמר כן באשה ובתה ואשה ואמה, כי הנה שאר, ואסורות אפילו לאחר מיתה לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ אפילו אם גירש אותה אבל לאחר מיתתה מותר[7]:
(יט) וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב לפי שמצוי אצלה בשעת שאינה נידה, שייך לומר לא תקרב ביאתך בעת נידתה, אלא המתן עד שתטהר. ומיהו מותרת ליחד עמה שהתורה העידה עליה - "סוגה בשושנים", שאם אין ביניהם אלא סייג - מחיצה של שושנים, לא יפרצו פרצות; והסיבה כיון שהוא יודע שתהא מותרת לו לבסוף, אין יצרו מתבער עליו כמו בשאר עריות[8] לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ:
(כ) וְאֶל אֵשֶׁת עֲמִיתְךָ לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְזָרַע להזכיר טעם האיסור, כי לא יודע הזרע למי הוא ויבאו מזה תועבות גדולות ורעות לשניהם ולא הזכיר זה בעונש (להלן כ יח), כי אפילו הערה בה ולא הוציא זרע יתחייב[9] לְטָמְאָה בָהּ:
נביא
יחזקאל פרק כג
טז. וַתַּעְגְּבָה עֲלֵיהֶם לְמַרְאֵה עֵינֶיהָ - רצתה לעבוד אותם אפילו שהם לא ממשיים אלא רק חקיקות על הקיר. וַתִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֲלֵיהֶם כַּשְׂדִּימָה - ולכן שלחה שליחים לבבל שיבואו אליה.
יז. וַיָּבֹאוּ אֵלֶיהָ בְנֵי בָבֶל לְמִשְׁכַּב דֹּדִים - והם הגיעו כדי לזנות איתה. וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ בְּתַזְנוּתָם - וטימאו אותה בעבודות זרות שלימדו אותה. וַתִּטְמָא בָם וַתֵּקַע נַפְשָׁהּ מֵהֶם - שהיתה מחוברת לבבל עד שרצתה להסיר את עצמה מהם (בקשה למרוד)
יח. וַתְּגַל תַּזְנוּתֶיהָ וַתְּגַל אֶת עֶרְוָתָהּ - כאשר היתה מגלה בפרסום את תזנותיה ואת ערותה (שהיתה עובדת ע"ז בגלוי) וַתֵּקַע נַפְשִׁי מֵעָלֶיהָ - הסרתי את עצמי - שכינתי ממנה. כַּאֲשֶׁר נָקְעָה נַפְשִׁי מֵעַל אֲחוֹתָהּ - כמו שהסרתי את שכינתי מעל שומרון אחותה.
יט. וַתַּרְבֶּה אֶת תַּזְנוּתֶיהָ לִזְכֹּר אֶת יְמֵי נְעוּרֶיהָ - הרבתה לזנות עם מצרים כמו שזכרה את הנאתה בימי נעוריה במצרים. אֲשֶׁר זָנְתָה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם - שזנו בע"ז כאשר בנ"י היו במצרים.
כ. וַתַּעְגְּבָה עַל פִּלַגְשֵׁיהֶם - הסכימה מרוב תאותה אליהם להיות למצרים כמו פלגש (בא להגיד את תאות הע"ז שהיה להם) אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם - בשר המצרים כמו בשר חמור ואעפ"כ התאותה אליהם. וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם - שהסוסים ידועים בתור בעלי תאוה.
כא. וַתִּפְקְדִי אֵת זִמַּת נְעוּרָיִךְ - זכרת את הזימה שעשית בנעורייך. בַּעְשׂוֹת מִמִּצְרַיִם דַּדַּיִךְ - כאשר המצרים לימדו אותך את תועבותיהם. לְמַעַן שְׁדֵי נְעוּרָיִךְ - בשביל ההנאה שהיתה לך מהמצרים, זכרת עכשיו לעשות את התועבות שלהם.
כב. לָכֵן אָהֳלִיבָה כֹּה אָמַר ה' אלקים הִנְנִי מֵעִיר אֶת מְאַהֲבַיִךְ עָלַיִךְ - מעורר את אלה שעבדת את אלוהיהם לבוא עליך למלחמה. אֵת אֲשֶׁר נָקְעָה נַפְשֵׁךְ מֵהֶם - אלה שהסרת מהם את עצמך (שמרדת בהם)וַהֲבֵאתִים עָלַיִךְ מִסָּבִיב - יבואו עליך למצור ולמלחמה.
כג. בְּנֵי בָבֶל וְכָל כַּשְׂדִּים פְּקוֹד וְשׁוֹעַ וְקוֹעַ כָּל בְּנֵי אַשּׁוּר אוֹתָם - יבואו איתם כל מיני עמים ומדינות לעשות איתך מלחמה. בַּחוּרֵי חֶמֶד פַּחוֹת וּסְגָנִים כֻּלָּם - אותם בחורים נחמדים וחשובים ששמחת לזנות איתם. שָׁלִשִׁים וּקְרוּאִים רֹכְבֵי סוּסִים כֻּלָּם - שרים ואנשים גדולים וחשובים.
כד. וּבָאוּ עָלַיִךְ הֹצֶן רֶכֶב וְגַלְגַּל וּבִקְהַל עַמִּים - יבואו עליך בחוזק במרכבות ובגלגליהם ובהרבה עמים.
צִנָּה וּמָגֵן וְקוֹבַע יָשִׂימוּ עָלַיִךְ סָבִיב - כל מיני כלי מלחמה ישימו עליך למצור סביבך. וְנָתַתִּי לִפְנֵיהֶם מִשְׁפָּט וּשְׁפָטוּךְ בְּמִשְׁפְּטֵיהֶם - אתן להם לשפוט אותך שהם יהיו שליחי להענישך.
כה. וְנָתַתִּי קִנְאָתִי בָּךְ - אתן בך את כעסי. וְעָשׂוּ אוֹתָךְ בְּחֵמָה - והם ילחמו ויענישו אותך בכעס. אַפֵּךְ וְאָזְנַיִךְ יָסִירוּ וְאַחֲרִיתֵךְ בַּחֶרֶב תִּפּוֹל - ישפילו אותך שיקחו ממך את תכשיטייך ויהרגוך בחרב. הֵמָּה בָּנַיִךְ וּבְנוֹתַיִךְ יִקָּחוּ וְאַחֲרִיתֵךְ תֵּאָכֵל בָּאֵשׁ - יקחו לגלות את בנייך ובנותייך ואת ארצך ישרפו.
כו. וְהִפְשִׁיטוּךְ אֶת בְּגָדָיִךְ וְלָקְחוּ כְּלֵי תִפְאַרְתֵּךְ - הפשיטו אותך כדי לביישך ויקחו את הכלים היקרים שלך.
כז. וְהִשְׁבַּתִּי זִמָּתֵךְ מִמֵּךְ וְאֶת זְנוּתֵךְ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם - שתהיי בגלות כבר לא תעבדי ע"ז. וְלֹא תִשְׂאִי עֵינַיִךְ אֲלֵיהֶם וּמִצְרַיִם לֹא תִזְכְּרִי עוֹד - ומרוב הצרות כבר לא תהני לעבוד את אלוהי מצרים.
כח. כִּי כֹה אָמַר ה' אלקים הִנְנִי נֹתְנָךְ בְּיַד אֲשֶׁר שָׂנֵאת - אמסור אותך ביד הבבלים שמרדת בהם. בְּיַד אֲשֶׁר נָקְעָה נַפְשֵׁךְ מֵהֶם - בידי אלו שהסרת את עצמך מהם.
כט. וְעָשׂוּ אוֹתָךְ בְּשִׂנְאָה - יעשו לך רעות ברוב שנאתם אותך. וְלָקְחוּ כָּל יְגִיעֵךְ וַעֲזָבוּךְ עֵירֹם וְעֶרְיָה - כל מה שעמלת והרווחת יקחו ממך וישאירו אותך ערומה. וְנִגְלָה עֶרְוַת זְנוּנַיִךְ וְזִמָּתֵךְ וְתַזְנוּתָיִךְ - תתגלה חרפתך על זנותך.
ל. עָשׂה אֵלֶּה לָךְ - כל עונשים אלו יבואו עלייך. בִּזְנוֹתֵךְ אַחֲרֵי גוֹיִם עַל אֲשֶׁר נִטְמֵאת בְּגִלּוּלֵיהֶם - בגלל שזנית לאלוהי הגויים ונטמאת בהם.
כתובים
דברי הימים א פרק ז
(א) לאחר שחושב הייחוס של יהודה ושמעון שהיה לידו בסדר החניה במדבר, וכמו כן את ראובן, גד וחצי שבט המנשה, חישב את לוי באמצע השבטים ועכשיו חוזר לחשב הייחוס של שבט יששכר וְלִבְנֵי יִשָּׂשכָרליובב בן יקטן בן עבר שתי בנות, ויקח לוי את עדינה הגדולה, ויששכר לקח את הקטנה ארידה, ויביאום לארץ כנען בית אביהם, ... וארידה ילדה ליששכר - תּוֹלָע וּפוּאָה ישיב יָשׁוּב וְשִׁמְרוֹן אַרְבָּעָה: ס (ב) וּבְנֵי תוֹלָע עֻזִּי וּרְפָיָה וִירִיאֵל וְיַחְמַי וְיִבְשָׂם וּשְׁמוּאֵל רָאשִׁים לְבֵית אֲבוֹתָם לְתוֹלָע גִּבּוֹרֵי חַיִל לְתֹלְדוֹתָם מִסְפָּרָם בִּימֵי דָוִיד עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת הראשון מבני תולע היה עוזו ולו בן בשם יזרחיה שנפרד להתייחס בפני עצמו כי בניו הרבו נשים ובנים ומספרם עלה יותר מכל בני תולע: ס (ג) וּבְנֵי עֻזִּי יִזְרַחְיָה וּבְנֵי יִזְרַחְיָה מִיכָאֵל וְעֹבַדְיָה וְיוֹאֵל יִשִּׁיָּה חֲמִשָּׁה רָאשִׁים כֻּלָּם לבית אבותם: (ד) וַעֲלֵיהֶם לְתֹלְדוֹתָם לְבֵית אֲבוֹתָם גְּדוּדֵי צְבָא מִלְחָמָה שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אָלֶף כִּי הִרְבּוּ נָשִׁים וּבָנִים: (ה) וַאֲחֵיהֶם לְכֹל מִשְׁפְּחוֹת יִשָּׂשכָר גִּבּוֹרֵי חֲיָלִים שְׁמוֹנִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף הִתְיַחְשָׂם לַכֹּל: פ (ו) בִּנְיָמִן יש מפרשים כי מדובר על אחד מבני יששכר, אך לדעת רוב הראשונים מדובר בבנימין בן יעקב נולד 2008 י"א חשון ויקח יעקב בשנת 2018 את מחלת בת ארם אל בנימין בנו ותבוא ארצה כנען בית יעקב, ובנימן בן עשר שנים בקחתו את מחלת ותהר ותלד לו את בֶּלַע וָבֶכֶר וִידִיעֲאֵל הוא אשבל שְׁלֹשָׁה: (ז) וּבְנֵי בֶלַע אֶצְבּוֹן וְעֻזִּי וְעֻזִּיאֵל וִירִימוֹת וְעִירִי חֲמִשָּׁה רָאשֵׁי בֵּית אָבוֹת גִּבּוֹרֵי חֲיָלִים וְהִתְיַחְשָׂם עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וּשְׁלֹשִׁים וְאַרְבָּעָה: ס (ח) וּבְנֵי בֶכֶר זְמִירָה וְיוֹעָשׁ וֶאֱלִיעֶזֶר וְאֶלְיוֹעֵינַי וְעָמְרִי וִירֵמוֹת וַאֲבִיָּה וַעֲנָתוֹת שבנה עיר אשר נמצאת בארץ בנימין וְעָלָמֶת שבנה עיר בבנימין הנקראת בחורים כָּל אֵלֶּה בְּנֵי בָכֶר: (ט) וְהִתְיַחְשָׂם לְתֹלְדוֹתָם רָאשֵׁי בֵּית אֲבוֹתָם ראשי האבות היו להם ספרי יחוסם לתולדותם ועמהם גִּבּוֹרֵי חָיִל למספר עֶשְׂרִים אֶלֶף וּמָאתָיִם: ס (י) וּבְנֵי יְדִיעֲאֵל בִּלְהָן וּבְנֵי בִלְהָן יעיש יְעוּשׁ וּבִנְיָמִן וְאֵהוּד וּכְנַעֲנָה וְזֵיתָן וְתַרְשִׁישׁ וַאֲחִישָׁחַר: (יא) כָּל אֵלֶּה בְּנֵי יְדִיעֲאֵל לְרָאשֵׁי הָאָבוֹת גִּבּוֹרֵי חֲיָלִים שִׁבְעָה עָשָׂר אֶלֶף וּמָאתַיִם יֹצְאֵי צָבָא לַמִּלְחָמָה: (יב) וְשֻׁפִּם וְחֻפִּם בְּנֵי אדם ששמו עִיר חֻשִׁם בְּנֵי אדם ששמו אַחֵר שהיה מפורסם בימים ההם. עזרא שכתב את ספר הייחוס הזה לא ידע אם הם היו מבני בנימין או לא ולכן כתבם לבדם: (יג) בְּנֵי נַפְתָּלִי לא מצא עזרא את ייחוסם ורשם רק את שמות בניו[10] גד ונפתלי הלכו חרנה ויקחו בנות אמורם בן עוץ בן נחור לנשים, מרימת הגדולה לנפתלי ועוצית הקטנה לגד, ויביאום כנען בית אביהם יַחֲצִיאֵל וְגוּנִי וְיֵצֶר וְשַׁלּוּם בְּנֵי בִלְהָה אשת יעקב: פ (יד) בְּנֵי מְנַשֶּׁה אַשְׂרִיאֵל שככל הנראה היה מבני גלעד בן מכיר ובהרבה מקומות מצאנו בספר דברי הימים שמזכירים את בני הבנים בסדר הבנים אֲשֶׁר יָלָדָה פִּילַגְשׁוֹ ששמה היה הָאֲרַמִּיָּה והיא יָלְדָה אֶת מָכִיר אֲבִי גִלְעָד: (טו) ולאחר שחישב את בני מנשה עכשיו ייחס את בני מכיר וּמָכִיר לָקַח אִשָּׁה 2 נשים שהיו אחיות לְחֻפִּים מן האם וּלְשֻׁפִּים מן האם וְשֵׁם אֲחֹתוֹ של כל אחד מן האחים מַעֲכָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִי הלא הוא אשריאל צְלָפְחָד שם אשה וַתִּהְיֶנָה לִצְלָפְחָד בָּנוֹת ולא נולדו לה בנים:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה