מקרא
בראשית פרק ז
(י) וַיְהִי לְשִׁבְעַת הַיָּמִים וּמֵי הַמַּבּוּל הָיוּ עַל הָאָרֶץ:
(יא) בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי מרחשון[1] בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ וירדו המים ונתבלבלה הארץ ואין מבדיל בין יום ובין לילה[2]:
(יב) וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה:
(יג) בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ וְשֵׁם וְחָם וָיֶפֶת בְּנֵי נֹחַ וְאֵשֶׁת נֹחַ וּשְׁלֹשֶׁת נְשֵׁי בָנָיו אִתָּם אֶל הַתֵּבָה:
(יד) הֵמָּה וְכָל הַחַיָּה לְמִינָהּ וְכָל הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ לְמִינֵהוּ וְכָל הָעוֹף לְמִינֵהוּ כֹּל צִפּוֹר המעופפת כָּל כָּנָף עופות ביתיים שאינם עפים הרבה ואינם אלא בעלי כנף[3]:
(טו) וַיָּבֹאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה שְׁנַיִם שְׁנַיִם ומן הטהורה שבעה זוגות[4] מִכָּל הַבָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים לא נאספו אליו כלל ולא באו עד עצם היום ההוא שהיה הגשם, ובא הוא בתיבה, כי האל הוא צוה, ורוחו הוא קבצן ברגע אחד[5]:
(טז) וְהַבָּאִים מהזוגות הנ"ל זָכָר וּנְקֵבָה מִכָּל בָּשָׂר בָּאוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים וַיִּסְגֹּר יְקֹוָק בַּעֲדוֹ הניח התיבה פתוחה מתיירא היה שמא לא באו כולם שהרי לא היה מכיר כל מינין שבבריות וכשבאו כולם ויסגר ה' בעדו, הפתח נסגר מאליו[6]:
(יז) וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם עַל הָאָרֶץ וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם וַיִּשְׂאוּ אֶת הַתֵּבָה וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ:
(יח) וַיִּגְבְּרוּ התרבו הַמַּיִם וַיִּרְבּוּ מְאֹד עַל הָאָרֶץ היו באים בשטף ועוקרים האילנות ומפילים הבנינים[7] וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם:
(יט) וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ וַיְכֻסּוּ כָּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם:
(כ) חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה מעל ראש ההרים הגבוהים גָּבְרוּ הַמָּיִם וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים:
(כא) וַיִּגְוַע כָּל בָּשָׂר כי ברחו על ההרים מפני המים, וכיון שגברו המים על ההרים לא מצאו ידים לנוס ומתו[8] הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה וּבְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ וְכֹל הָאָדָם:
(כב) כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת נשימה של רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו כלומר היצורים שנושמים אויר[9] מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מקום חרב ממים אבל לא יבש ממש כמו בִיצה ור"ל גם המינים שאין מגורתם ביבשה רק בחרבה, שהם מקומות הלחים והמימיים שהם האמפיביא שחיים בחרבה מ"מ מתו, כי גם הם צריכים לשאוף רוח ואויר ונחנקו ע"י המים[10] מֵתוּ אבל לא דגים שבים ואע"ג שמי המבול רותחים היו, אפשר שברחו לתהומות ובנקיקי הסלעים ונחבאו שם, וי"א שברחו לאוקינוס ושם לא ירד מבול[11]:
(כג) וַיִּמַח נמחו הגופות ונעשו מים[12] אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ שנשכח זכרם, ואין להם זרע שאפילו ביצי השרצים והעופות נמוחווַיִּשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה:
(כד) וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל הָאָרֶץ חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם כך עמדו בתגבורת שלהם, שלא ניכר חסרונם, אע"ג שלמעשה התחילו המים לחסר מיד אחרי ארבעים היום. אבל בסוף חמשים ומאה נחה התיבה , ואז ניכר החסרון[13]:
בראשית פרק ח
(א) וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים זכר את דבר קדשו שאמר והיה העולם, והרצון אשר לו בבריאת העולם עלה לפניו ורצה בקיום העולם במינין אשר ברא בו, והנה ראה עתה להוציאם שלא יכלו בתיבה[14] אֶת נֹחַ וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ וַיָּשֹׁכּוּ נרגעו מרתיחתם[15] הַמָּיִם העביר השם רוח חזק מאד בשמים ובארץ ויסכרו מעיינות תהום, כי חזרו המים הנובעים מהם אל מקומם עד אשר נתמלא התהום כמו שהיה בתחלה, ונסגרו פתחי מעיינותיו וארובות השמים נסגרו, וייבש האויר מאד ברוח המייבש, והמים אשר בארץ לחכה[16]:
(ב) וַיִּסָּכְרוּ ויסגרו מַעְיְנֹת תְּהוֹם וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמָיִם נשארו מעיינות תהום וארובות השמים פתוחות, עד עתה והיה האויר לח מאד וכל הארץ מלאה מים, ואינם נגררים במורד, ולא יבשו לעולם ועמדו כן בגבורתם עד מלאת ק"נ יום לירידת הגשם[17] וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם מִן הַשָּׁמָיִם לא בגשם של המבול איירי, שאותו פסק לסוף מ' לירידתו, אלא שלא ירד הגשם עד צאתם מן התיבה וחזרו השמים ברוח, החזק כברזל, ולא הוריד טל ומטר כלל ויבש האויר וחרבו המים[18]:
(ג) וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ הָלוֹךְ וָשׁוֹב שהיו חסרים מעט מעט עד שחרבו פני האדמה[19] וַיַּחְסְרוּ הַמַּיִם מִקְצֵה חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם:
(ד) וַתָּנַח הַתֵּבָה שהיתה משוקעת במים כשתים ושלש אמות[20] בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הוא חודש ניסן[21] בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ לומר שחסרו ביום ההוא חסרון גדול כי אז העביר השם רוח קדים עזה כל הלילה וישם את המים לחרבה עד שנחה בו התיבה[22] עַל הָרֵי אֲרָרָט והנה גם לדברינו גם לדברי רבותינו וכל המפרשים יהיו הרי אררט מן "ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים" (לעיל ז יט) שהיו המים עליהם ט"ו אמה, ולכן יקשה זה, כי הידוע בהר היוני שגבוה מהם הרבה מאד, וארץ אררט בשפל הכדור הקרוב לבבל ואולי נאמר כי היה החסרון בי"ז לחדש השביעי גדול מאד מט"ו אמה, וקודם לכן נראו ראשי ההרים הגבוהים, לא הרי אררט, ויקר מקרה התיבה שהיתה בארץ אררט בחדש השביעי, ותנח על ראשי ההרים ההם[23]:
(ה) וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי תמוז אחר שבעים ושלש יום [24] בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים:
(ו) וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה:
(ז) וַיְשַׁלַּח אֶת הָעֹרֵב וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב הולך ומקיף סביבות התיבה ולא הלך בשליחותו[25] עַד יְבֹשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ:
(ח) וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ אחר שכלו שבעה ימים[26] לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה והיונה לא היתה יריאה לעוף למרחק כמו העורב[27]:
(ט) וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ אין מנהג העופות לנוח בראשי ההרים הגבוהים על הארץ ואין אילן שם, אף כי בהיות המים על פני כל הארץ, ולכן לא מצאה היונה מנוח אשר ייטב לה, ובעת הראות האילנות הלכה לנפשה[28] וַתָּשָׁב אֵלָיו אֶל הַתֵּבָה כִּי מַיִם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ לבדוק רגליה וכנפיה אם מצא בהם טיט או עפר, או בפיה שום עלה, שיוכל להבין בו אם קלו המים, וכיון שלא מצא -[29] וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו אֶל הַתֵּבָה:
(י) וַיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים וַיֹּסֶף שַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מִן הַתֵּבָה:
(יא) וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף שניכר היה בה שטרפה ונתקה מן העץ ולא מצאה על פני המים, כי "טרף" לשון תלישה, אבל בבראשית רבה (לג ו) אמרו מהיכן הביאה אותו, רבי לוי אמר, מהר המשחה הביאה אותו שלא היה מבול בארץ ישראל[30] וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ בגלל ששהתה לבא עד הערב ולמ"ד לא ירד מבול לארץ ישראל היאך ידע נח בהבאת העלה שקלו המים היה לו לספק שמא מא"י הביאתו או שמא צפה על פני המים לקחתו, אלא י"ל ניכר היה שלא הביאתו ממקום רחוק שהרי טרף כתיב לשון חטיפה שחטפתו מן האילן וחטיפתו מעידה עליו שאילו מצאתו על פני המים כדרך שאר עלין שנושרין מן האילן על ידי רוח לא היה טרוף אלא שלם[31]:
(יב) וַיִּיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה וְלֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד:
(יג) וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה בָּרִאשׁוֹן בתשרי[32] בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ חָרְבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ וַיָּסַר נֹחַ אֶת מִכְסֵה הַתֵּבָה וַיַּרְא וְהִנֵּה חָרְבוּ אבל עדיין לא יבשו לגמרי בצורה שיוכלו לצאת פְּנֵי הָאֲדָמָה:
(יד) וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי מרחשון[33] בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ יָבְשָׁה הָאָרֶץ ואף על פי כן לא יצא עד שהורשה לצאת ואמר לו הקב"ה צא מן התיבה כי מפני שבא לתוכה מפני מצות ה' יתעלה לא רצה לצאת משם כי אם במצותו[34]:
נביא
יחזקאל פרק א
טו. וָאֵרֶא הַחַיּוֹת וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ אֵצֶל הַחַיּוֹת לְאַרְבַּעַת פָּנָיו - ליד כל חיה היה אופן, גלגל, בארץ.
טז. מַרְאֵה הָאוֹפַנִּים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ וּדְמוּת אֶחָד לְאַרְבַּעְתָּן - כמו אבן יקרה ששמה תרשיש, וכל האופנים נראים אותו הדבר. וּמַרְאֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאוֹפַן בְּתוֹךְ הָאוֹפָן - כל אופן היה כמו גלגל בתוך גלגל שיכול להסתובב לכל כיוון.
יז. עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶן בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּן- לארבעת הצדדים הם יכולים ללכת ולא צריכים להסתובב (כיון שהם כאופן בתוך אופן).
יח. וְגַבֵּיהֶן וְגֹבַהּ לָהֶם - האופן היה רחב וגבוה, גב הכונה לרוחב. וְיִרְאָה לָהֶם - והרחב והגובה מעורר פחד, יראה. וְגַבֹּתָם מְלֵאֹת עֵינַיִם סָבִיב לְאַרְבַּעְתָּן.
יט. וּבְלֶכֶת הַחַיּוֹת יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים אֶצְלָם. וּבְהִנָּשֵׂא הַחַיּוֹת מֵעַל הָאָרֶץ יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים - כשהחיות מתרוממות האופנים מתרוממים למולם.
כ. עַל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁם הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת וְהָאוֹפַנִּים יִנָּשְׂאוּ לְעֻמָּתָם כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים - לכל מקום שהרוח הולכת החיות הולכות וגם האופנים שאצלם.
כא. בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ וּבְעָמְדָם יַעֲמֹדוּ וּבְהִנָּשְׂאָם מֵעַל הָאָרֶץ יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים.
כב. וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא - מעל לחיות כמו שמים, רקיע, שנראה כמו קרח שלרב גדלו מעורר פחד. נָטוּי עַל רָאשֵׁיהֶם מִלְמָעְלָה - פרוּשׂ מלמעלה.
כג. וְתַחַת הָרָקִיעַ כַּנְפֵיהֶם יְשָׁרוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ לְאִישׁ שְׁתַּיִם מְכַסּוֹת לָהֵנָּה וּלְאִישׁ שְׁתַּיִם מְכַסּוֹת לָהֵנָּה אֵת גְּוִיֹּתֵיהֶם - הכנפים המחוברות היו ישרות מתחת לרקיע, ושתי כנפים מכסות את גוף החיות.
כד. וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל כַּנְפֵיהֶם כְּקוֹל מַיִם רַבִּים - קול הכנפים כשהם עפים היה כקול מים רבים שהוא קול חזק. כְּקוֹל שַׁדַּי בְּלֶכְתָּם - קול ה' שהוא קול חזק ונורא. קוֹל הֲמֻלָּה כְּקוֹל מַחֲנֶה - קול מִלה (רד"ק), כמו קול הדיבור של מחנה שיש בו המון אנשים והוא קול גדול וחזק. בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן.
כה. וַיְהִי קוֹל מֵעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן
כו. וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא - אבן יקרה, זה מראה הכסא. וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה.
כז. וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל כְּמַרְאֵה אֵשׁ בֵּית לָהּ סָבִיב מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמָעְלָה - הדמות אדם שעל הכסא הוא דמות כבוד ה', היה ממתניו ולמעלה כעין חשמל ומסביבו כעין אש. וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה רָאִיתִי כְּמַרְאֵה אֵשׁ וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב - החלק הפנימי היה אש ומסביבו כעין הנגה.
כח. כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה' - כמו צבעי הקשת בענן כשיש גשם כך מראה הנגה שסביב לאש. וָאֶרְאֶה וָאֶפֹּל עַל פָּנַי וָאֶשְׁמַע קוֹל מְדַבֵּר - את כל זה ראה ונפל על פניו לרב השתוממות על המראה.
כתובים
איוב פרק לז
(טז) הֲתֵדַע עַל מִפְלְשֵׂי עָב מִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים האם אתה יכול לדעת את צורת העננים שהרי הם מדברי הנפלאות של ה': (יז) אֲשֶׁר בְּגָדֶיךָ חַמִּים בְּהַשְׁקִט אֶרֶץ מִדָּרוֹם האם תדע מה הסיבה ומתי תשקוט הארץ מצד דרום או שתבוא רוח קרה מצפון ולכן אתה לובש בגדים חמים?: (יח) תַּרְקִיעַ עִמּוֹ לִשְׁחָקִים חֲזָקִים כִּרְאִי מוּצָק וכי רקעת איתו את השמים ועשיתם כמו ראי מוצק:(יט) הוֹדִיעֵנוּ מַה נֹּאמַר לוֹ לֹא נַעֲרֹךְ מִפְּנֵי חֹשֶׁךְ תודיע לנו מה נאמר לה', ולא נוכל לערוך את טענותיך לפניו מפני החושך שמכסה אותו: (כ) הַיְסֻפַּר לוֹ כִּי אֲדַבֵּר אִם אָמַר אִישׁ כִּי יְבֻלָּע וכי צריך לספר לה' מה שאנחנו מדברים והרי גם אם יאמר איש לה' את טענותיו הרי יבולע וימות: (כא) וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים וְרוּחַ עָבְרָה וַתְּטַהֲרֵם ועכשיו לא רואים גשם כי אין עננים והשמים בהירים, ואפילו אם יבואו עננים רוח תבוא ותטהר אותם ושוב יהיה בהיר: (כב) מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה עַל אֱלוֹהַּ נוֹרָא הוֹד מצד צפון הזהב בא - כינוי לזוהר השמים ועל ה' יש הוד נורא: (כג) שַׁדַּי לֹא מְצָאנֻהוּ שַׂגִּיא כֹחַ וּמִשְׁפָּט וְרֹב צְדָקָה לֹא יְעַנֶּה לא מצאנו כמו ה' מישהו שגיא כח וה' לא מענה את הבריות בהרבה עינויי משפט וכן את הצדיק לא ירבה בעינויים יותר ממה שיכול: (כד) לָכֵן יְרֵאוּהוּ אֲנָשִׁים לֹא יִרְאֶה כָּל חַכְמֵי לֵב ולכן מפחדים ממנו אנשים מלהתווכח איתו כי ה' לא רואה את המתחכמים אליו שאין חכמתם בעיניו כלום: פ
איוב פרק לח
כאן מתחילה המערכה החמישית
(א) וַיַּעַן יְקֹוָק אֶת אִיּוֹב מנהסערה מִן הַסְּעָרָה מתוך מראה נבואה וַיֹּאמַר: (ב) מִי זֶה מַחְשִׁיךְ עֵצָה בְמִלִּין בְּלִי דָעַת מי האומר עצות שהן חשוכות שאין בהם דעת: (ג) אֱזָר נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ וְאֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵנִי תתחזק ותענה לי על שאלותי:
(ד) אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ הַגֵּד אִם יָדַעְתָּ בִינָה היכן היית כאשר יסדתי את הארץ תגיד לי אם יש לך בינה: (ה) מִי שָׂם מְמַדֶּיהָ כִּי תֵדָע אוֹ מִי נָטָה עָלֶיהָ קָּו מי שם את מידות הארץ אתה יודע? או מי השתמש עם קו המידה: (ו) עַל מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ אוֹ מִי יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ את אדני הארץ שהן היסודות של הארץ במה הטביעו והשקיעו אותם? ותגיד לי מי זה שהשליך את אבן הפינה שממנה התחילה בנית הארץ?:
משנת ההלכה
דיני תספורת ואיסור הקפת הראש
א. אין מגלחין פאתי הראש כמו שהיו עושין עובדי כוכבים שנאמר לא תקיפו פאת ראשכם וחייב על כל פאה ופאה (רמב"ם עבודת כוכבים פי"ב ה"א ושו"ע סעי' ב)
ב. לפיכך המגלח שני צדעיו אפילו בבת אחת והתראה אחת לוקה שתים אחד המגלח הפאות בלבד ומניח שיער כל הראש ואחד המגלח כל הראש כאחד לוקה הואיל וגילח הפאות (שם)
ג. במה דברים אמורים באיש המגלח אבל איש המתגלח אינו לוקה אלא אם כן סייע בדבר למגלח שמטה עצמו אליו להקיפו[35], אבל איסור יש אף על פי שלא סייע, כיון שמדעתו עשה עובר בלאו[36] לפיכך אסור להיות ניקף אפילו על ידי עובד כוכבים ואם סייע וניקף אפילו מעובד כוכבים חייב מלקות. (שם ברמב"ם ובהשגת הראב"ד ושו"ע סעי' ד)
ד. ואפילו אם צריך משום רפואה[37] להקיף פאות ראשו אסור להיות ניקף ואע"ג שעושה כן ע"י עכו"ם (דרכי תשובה שם ס"ק ה)
ה. המקיף את הקטן, חייב[38]. ואסור לומר לעובד כוכבים להקיף קטן אבל מותר להקיף את העובד כוכבים (שם סעי' ה ופתחי תשובה ס"ק ב)
ו. מותר להקיף את האשה (שם וחכמת אדם כלל פט סעי' יז)
ז.
[1] ת"י
[2] אבן עזרא
[3] העמק דבר
[4] העמק דבר
[5] רמב"ן
[6] חזקוני
[7] רמב"ן
[8] פי' ר' יוסף בכור שןר
[9] רש"י ופרשניו
[10] רש"י מלבי"ם
[11] רמב"ן פי' הטור
[12] רמב"ן
[13] פי' ר' יוסף בכור שור
[14] רמב"ן
[15] חזקוני
[16] רמב"ן
[17] רמב"ן
[18] רמב"ן
[19] רמב"ן
[20] רמב"ן
[21] ת"י רמב"ן
[22] רמב"ן
[23] רמב"ן
[24] ת"י
[25] רש"י
[26] רש"י
[27] פי' ר' יוסף בכור שור
[28] רמב"ן
[29] פי' ר' יוסף בכור שור
[30] פי' ר' יוסף בכור שור
[31] חזקוני
[32] ת"י
[33] ת"י
[34] רבינו בחיי
[35] ועיין מנחת חינוך מצוה רנא אות ב דהמקיף אצמו אפשר דלוקה שתים אחד משום מקיף ואחד משום ניקף ועיי"ש שפלפל בהא שהרמב"ם לא כתב כן
[36] ועיין בדרכי תשובה שם ס"ק ח שאפילו לדעת הכסף משנה איכא לאו "ובחוקותיהם לא תלכו" (עיין ל"ת ל) בניקף אע"ג שלא סייע רק דאין לוקה עליו
[37] ואע"ג שיש בזה משום כבוד הבריות אסור משום דאי אפשר ליזהר שלא יסייע בשעת מעשה והווה איסור תורה ואין שום איסור תורה נדחה בקום ועשה מפני כבוד הבריות (וודאי לפי דעת הראב"ד דאיכא איסור תורה בניקף אע"ג שאינו מסייע אמנם אפשר דלא חשיב קום ועשה ואכמ"ל) ואפילו במקום צער או סכנת אבר אין להתיר אא"כ יש בו משום סכנת נפשות (שם)
[38] ברמ"א שם סיים "קטן מותר להיות ניקף מן העובד כוכבים" ועיין פתחי תשובה שם שהביא משו"ת בית אפרים שהקשה דממ"נ אי איירי לומר לעכו"ם כיון שאסור בגדול א"כ אסור לומר לעכו"ם להקיף קטן מדין אמירה לעכו"ם ואם לומר שמותר לקטן ללכת מעצמו לעכו"ם להיות ניקף זה תלוי במחלוקת באו"ח סי' שמ"ג גבי קטן אוכל נבילות אי מצווין להפרישו או לאו ועין בביאור הגר"א שם שכתב בביאור דברי הרמ"א שכיון שלא הגוי בר חיובא ולא הקטן בר חיובא אין בו משום מקיף ול"ז מותר אף לומר לעכו"ם לעשות כן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה