פרשת כי תצא יום ו'

מקרא

דברים פרק כה

(ד) לֹא תַחְסֹם שׁוֹר או כל בהמה חיה ועוף בְּדִישׁוֹ כשהוא הוא בא לדוש את התבואה אפילו אם עוד לא נכנס בפועל לדוש[1]: ס

(ה) כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ יסיר אותה מהיות עוד יבמתו אבל תהיה כאשתו לכל דבר אפילו לגרשה בגט ולהחזירה[2]:

(ו) וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו הַמֵּת ואין זה שם ממש שיהיה שמו כשמו, אלא יקום על שם אחיו המת בנפש ידבר הכתוב[3] וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל:

(ז) וְאִם לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ לָקַחַת אֶת יְבִמְתּוֹ וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה שער בית הדין[4] אֶל הַזְּקֵנִים וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי:

(ח) וְקָרְאוּ לוֹ זִקְנֵי עִירוֹ וְדִבְּרוּ אֵלָיו משיאין לו עצה ההוגנת לו, אם הוא ילד והיא זקינה, אומרים לו - מה לך אצל זקינה, אם הוא זקן והיא ילדה, אומרים לו - מה לך אצל ילדה, לך אצל בת גילך, אל תכניס קטטה בתוך ביתך. ואם היא בת גילו אומרים - למה לא תקים לאחיך שם. וכן לעניין היופי והיחס[5] וְעָמַד וְאָמַר לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ:

(ט) וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ וְיָרְקָה בְּפָנָיו על הקרקע[6] וְעָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו:

(י) וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל כל העומדים שם בבי"ד יכריזו על מעשהו[7] בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל: ס

(יא) כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו אִישׁ וְאָחִיו וְקָרְבָה אֵשֶׁת הָאֶחָד לְהַצִּיל אֶת אִישָׁהּ מִיַּד מַכֵּהוּ וְשָׁלְחָה יָדָהּ וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו באבר הבושה, והם הביצים ויש בזה גם סכנה[8]:

(יב) וְקַצֹּתָה אֶת כַּפָּהּ ע"י תשלום ממון הבושת שלו לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ: ס

(יג) לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ נרתיק המיועד לשום בו משקולות[9] אֶבֶן וָאָבֶן אבנים המשמשות לשקילה ואסור אפילו להשהותו בבית[10] גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה אם עושים שני מדות לקנות ולמכור בכל מדה בפ"ע אין זה לא מדה שלמה ולא מדת צדק משא"כ מי שאין לו אלא מדה אחת שקונה למוכר בה אבל אינה צודקת מקרי מדה שלמה שהרי מוכר ללוקח בה. אבל עדיין אינה של צדק והזהיר הכתוב בלאו לא יהיה לך בביתך גדולה וקטנה ואח"כ הזהיר בעשה[11]: ס

(יד) לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה מידה שמודדים בה נפח גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה והוזהרנו בשני פסוקים אלו שאסור לאדם להשהות בביתו או בחנותו מדה חסרה או או יתירה משקל חסר או יתר כדי לרמות בה ואפילו שאינו מודד בה[12]:

(טו) אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק שמצודקת כלומר שמאומתת במשקלה[13] יִהְיֶה לָּךְ אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ:

(טז) כִּי תוֹעֲבַת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה כֹּל עֹשֵׂה עָוֶל בשאר דברים בפה ובמעשה בסתר או בגלוי[14]: פ

(יז) זָכוֹר בפה אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם:

(יח) אֲשֶׁר קָרְךָ קרה לך בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב הרג את הזנב כלומר אלו שבסוף המחנה בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים כמו נחלשים הן בגוף הן בנפש שרצו לסור מדבר ה' והם היו אנשים משבט דן שנפלטו מהענן כיון שהיה בידם עבודה זרה[15] אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים:

(יט) וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק משור ועד שה שלא יהא שם עמלק נזכר אפילו על הבהמה לומר בהמה זו משל עמלק היתה[16] מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח מה שעשה לנו עמלק עד שנמחה את שמו מתחת השמים, ונספר זה לבנינו ולדורותינו לומר להם כך עשה לנו הרשע, ולכך נצטוינו למחות את שמו[17]: פ 

משנת ההלכה

דיני תנאי קיום המצוות

       א.       י"א שצריך לברך ברכת קידוש לבנה מיד אחר ג' ימים מעל"ע ואין להשהות המצוה כדי לקיימה מן המובחר[18] (מ"ב סי' תכ"ו ס"ק כ') וי"א דנכון להמתין עד מוצ"ש כדי לקיים מצוה מן המובחר[19] (מחבר ורמ"א שם סעי' ב') וי"א דצריך להמתין ז' ימים (שם סעי' ד') ועכ"פ לא יתאחר לכתחילה יותר מי' בחודש[20] (רמ"א שם סעי' ב')

        ב.        הידור מצוה שייך גם במשרתי המצוה ובחפצים השומרים על המצוה ולכן יש להדר ולייפות את נרתיק התפילין והקופסאות ששומרות עליו וכן בקופסת אתרוג נרתיק ללולב ואפילו ארון ספרים וכדומה.

---

[1] רש"י

[2] ספורנו

[3] רבינו בחיי

[4] ת"א ת"י

[5] פי' ר' יוסף בכור שור

[6] רבינו בחיי

[7] ת"י

[8] אבע"ז רבינו בחיי

[9] ת"י

[10] פי' ר' יוסף בכור שור

[11] העמק דבר

[12] מצוות ה' אלה מצוות ל"ת רעב

[13] ת"א ת"י

[14] רבינו בחיי אבע"ז

[15] ת"י

[16] רש"י

[17] רמב"ן

[18] בשם הב"ח והגר"א ונשמ"א וכדעת הספר חסידים הנ"ל סעי' ד' כמש"כ שם בשעה"צ ס"ק כ"א ובבה"ל סעי' ב' ד"ה במוצ"ש והנוהג כן יש לו על מי לסמוך ובפרט בימי החורף והגשם

[19] וכדעת התרוה"ד הנ"ל סעי' ד' וכמש"כ בשעה"צ שם ס"ק כ' ועיי"ש דעכ"פ אם עכשיו הציבור מזומן ובמוצ"ש ספק אם יהיו יברך עכשיו (ועיי"ש במ"א ס"ק ג' דמשמע להדיא דהעיקר לברך במוצ"ש משמע דס"ל כהתרוה"ד ועכצ"ל כמש"כ בשד"ח הנ"ל כדי שלא יסתור את דבריו בסי' כ"ה ס"ק ב')

[20] דיש לחשוש שתיבטל המצוה דשמא תתכסה בעבים (שם במ"ב ס"ק ו') ולפ"ז בקיץ דליכא למיחש מותר אף לאחר י' אבל בתרוה"ד הנ"ל דהוא מקור דין זה משמע דחייש למיתה אחר י' ימים וכ"ש לנש"א וחת"ס הנ"לבהע' ח' לסעי' ג' וא"כ אסור בכל גווני וצ"ע לדינא